ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נז - אֵימָתַי יָבוֹא בֶּן דָּוִד... שבת הנ"ל. ז. ודע, שלבטל ולהכניע האויבים די הצום או אכילת שבת לבד אבל לרב השלום, צריך גם להרבות בצדקה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'מרבה צדקה מרבה שלום' . 'אגרא דתעניתא צדקתא' ואמרו: 'שמש בשבת צדקה לעניים' 'שמש', זה בחינת שלום, כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . "וזרחה עליו השמש" 'מה שמש הוא שלום לכל באי עולם וכו' וזהו 'שמש', הינו השלום אינו אלא על ידי צדקה לעניים ח. ודע, שיש חלוק בין השלום של התענית של חל ובין השלום של ענג שבת הינו השלום של ... למצה' וכו' הינו אין בין התענית לבין אכילת ענג שבת הנ"ל אין החלוק ביניהם אלא משהו נוטריקון והיה מעשה הצדקה שלום הינו כי אין דומה שלום של התענית, לשלום של שבת כי זה אין לו פה וזה יש לו ... השדה ומצה היא בהא זה בחינת ה' מוצאות הפה, בחינת כח הדברי כנ"ל "הא לכם זרע", בחינת: "זרעו לכם לצדקה" בחינת "מעשה הצדקה שלום" כנ"ל וזהו,: "מדנים ישבית הגורל" "ותנוח ותעמד לגורלך לקץ הימין", שאז יהיה כלו שבת וזה 'ותנוח', זהו בחינת: ... זוכה לשבת, להשבית אויב, וזוכה לשלום כנ"ל ואז נבנה פעם שלישי שער דקדשה בבחינת: "ומשפט שלום שפטו בשעריכם" ובבחינת צדקה, "אל תדכא עני בשער" ומכניעים השונאים היונקים משער ארם בבחינת: "ישיחו בי ישבי שער" כי נכנע כבד כועס, שהיא ...