... שאין להם חתוך האותיות והדבור וזהו גדר האדם שיכול לחתך הדבור כנ"ל ולבוא לבחינת גדר אדם, הוא על ידי צדקה, בבחינת "נעשה אדם" וכתיב: "שם האיש אשר עשיתי עמו היום" וכו' מה התם צדקה אף כאן צדקה כמו שכתוב בזוהר הינו שעל ידי צדקה נעשה בחינת אדם, שהוא בחינת דבור כנ"ל וזהו: "בפיך" 'זו צדקה' כי על ידי צדקה נעשה הפה דהינו הדבור שהוא בחינת גדר האדם בבחינת: "מי שם פה לאדם" ועקר הצדקה הוא על ידי הבטחון, בבחינת: "בטח בה' ועשה טוב" כי אם אין לו בטחון אינו יכול לעשות צדקה כראוי כי מתירא שיחסר לו מה שנותן לצדקה ועקר הצדקה הוא על ידי בטחון שבוטח בה' שלא יפסיד ולא יחסר על ידי הצדקה כלל כי השם יתברך יברכו בגלל הדבר הזה וכו' נמצא שעל ידי הבטחון שהוא על ידי השכל על ידי זה עושין צדקה ועל ידי זה נעשה הדבור כנ"ל וזה בחינת "נחר גרוני כלו עיני" הינו כשאין השכל בשלמות, בחינת "כלו עיני" ... בחינת "כלו עיני מיחל לאלקי" אזי "נחר גרוני", הינו שאין לו חתוך הדבור כנ"ל אבל כשיש לו בטחון ועושה צדקה כנ"ל אזי יכול לעשות מקול הצפצופים דבורים כנ"ל וזה בחינות: "ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר" ודרשו רבותינו ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רד - המעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תורה מעלת הצדקה ידוע בפרט כשנותנין לתלמיד חכם כמובא שהמעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תמכי אוריתא אבל באמת זה המעות שנותנין ...

... מתנהג בזה או איזה לשון אחר מענין זה. והביא ראיה מפסוק כמו שכתוב בישעיה ה' ויקו למשפט והנה משפח, לצדקה והנה צעקה לשון נופל על לשון

... ועוד דבר בזה הענין כמה פעמים. ואחר כך גלה העשרה קפיטל תהלים ואמר שמי שיבוא על קברו ויתן פרוטה לצדקה ויאמר אלו העשרה קפיטל תהלים יניח עצמו לארך ולרחב לעזר לזה האיש אפילו אם עבר מה שעבר וכו' ויחד ...

... צועקין בהתפילה כמובא על פסוק "קול נתנו בבית ה' כיום מועד" 'כקל עמא דמצלין בחגא דפסחא', עין שם בתרגום צדקה תציל ממות ראשי תבות מצת סגלה לחלי נופל רחמנא לצלן פזר נתן לאביונים: ראשי תבות נפ"ל

... איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך" וכו' זה בחינת רבוע הדבור, ארבעה חלקי הדבור "מדבר בצדקה" שזהו בחינת היתרון שיש לאדם על החי שהוא הדבור שהוא גדר האדם והוא בחינת צדקה שהוא גומל חסד עם הבריות שזה גדר האדם, שדרכו לגמל חסד מה שאין כן החי אשר עשיתי עמו היום וכו' 'מה התם צדקה אף כאן צדקה' שעל ידי צדקה נקרא אדם כי הצדקה שמשם הדבור הוא גדר האדם כנ"ל "לא איש דברים אנכי", הינו הדבור של צדקה בחינת "טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו" דהינו גמילות חסד וצדקה ויש 'דבור של תשובה', בחינת: "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'" גם מתמול, בחינת דבור של תשובה כמו שכתוב: ... כרצונו על ידי שלמות דבורו והראה זאת בארבעה דברים שהם בחינת רבוע הדבור חרוב יוכיח זה בחינת הדבור של צדקה כי חרוב הוא בחינת צדקה כי חרוב נוטעין אותו רק לדורות כמו שאמרו בגמרא . 'אנא עלמא בחרובא אשתכח כי היכי דשתלי לי אבהתי, אנא נמי שתלי לבנאי' נמצא שהחרוב הוא רק לדורות כמו הצדקה שהיא לדורות כמו שאמר רבי חיא . 'כי אתא עניא אקדם לה רפתא כי היכי דלקדמו לבניך וכו' גלגל ...

... אשה יש לה צער בהריון. ב. סגלה להריון שתשא אצלה עץ קטן מגג שעל קבר הצדיק או מגנט ולתן צדקה. ג. דגים קטנים מפרין ומרבין. ד. עברות ומיניקות לא יאכלו שומין ובצלים. ה. אשה ששנואין מעשי רשעים בעיניה, על ...

... ביסורים, מביא ישועה. ג. על ידי התבודדות בא ישועה. ד. על ידי נסיון עושין לו נס. ה. על ידי צדקה בא ישועה. ו. על ידי צניעות של אדם מחזירין לו כל הטובות, שנטל אדם אחר בתפילותיו. ז. אין עושין ... טובות. יא. מי שצריך לאיזה ישועה, ישמח את הצדיק. יב. על ידי בטחון האדם נפלט מצרותיו. יג. על ידי צדקה תזכה, שלא תצטרך לישועת אדם. יד. על ידי בטחון תזכה להבין, שישועתך מאת הקדוש ברוך הוא ולא מאדם. טו. ...

... שבת הנ"ל. ז. ודע, שלבטל ולהכניע האויבים די הצום או אכילת שבת לבד אבל לרב השלום, צריך גם להרבות בצדקה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'מרבה צדקה מרבה שלום' . 'אגרא דתעניתא צדקתא' ואמרו: 'שמש בשבת צדקה לעניים' 'שמש', זה בחינת שלום, כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . "וזרחה עליו השמש" 'מה שמש הוא שלום לכל באי עולם וכו' וזהו 'שמש', הינו השלום אינו אלא על ידי צדקה לעניים ח. ודע, שיש חלוק בין השלום של התענית של חל ובין השלום של ענג שבת הינו השלום של ... למצה' וכו' הינו אין בין התענית לבין אכילת ענג שבת הנ"ל אין החלוק ביניהם אלא משהו נוטריקון והיה מעשה הצדקה שלום הינו כי אין דומה שלום של התענית, לשלום של שבת כי זה אין לו פה וזה יש לו ... השדה ומצה היא בהא זה בחינת ה' מוצאות הפה, בחינת כח הדברי כנ"ל "הא לכם זרע", בחינת: "זרעו לכם לצדקה" בחינת "מעשה הצדקה שלום" כנ"ל וזהו,: "מדנים ישבית הגורל" "ותנוח ותעמד לגורלך לקץ הימין", שאז יהיה כלו שבת וזה 'ותנוח', זהו בחינת: ... זוכה לשבת, להשבית אויב, וזוכה לשלום כנ"ל ואז נבנה פעם שלישי שער דקדשה בבחינת: "ומשפט שלום שפטו בשעריכם" ובבחינת צדקה, "אל תדכא עני בשער" ומכניעים השונאים היונקים משער ארם בבחינת: "ישיחו בי ישבי שער" כי נכנע כבד כועס, שהיא ...

... שהיתה בשעת הסעדה לענין המחלקת הגדולה שהיה אז בין המפרסמים אודות המעות של ארץ ישראל שזה אמר להתנהג כך בהצדקה של ארץ ישראל, וזה אמר כך. וקצתם היו בהם פניות של כבוד, שזה רצה שיהיה המשלח אצלו, וזה רצה ... ותשכח שם בהתורה הנ"ל כל ענין השיחה הנ"ל שמדבר שם מענין כבוד הנ"ל להעלות כל הכבוד להשם יתברך ומענין צדקה של ארץ ישראל ומענין מחלקת של ארץ ישראל עין שם ותראה נפלאות