ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה... טובה ומתוקה מאד כנ"ל כי באמת צריכין דיקא לסלק את המח כי צריכין להשליך כל החכמות ולעבד את ה' בפשיטות כי צריך שיהיו מעשיו מרבין מחכמתו ולא המדרש הוא העקר, אלא המעשה ועל כן צריכין לסלק כל החכמות ולעבד את ה' בפשיטות, בלי שום חכמות לא מבעיא חכמות של שטות של סתם בני אדם אלא אפילו חכמות גמורות, אפילו מי שיש לו מח גדול באמת כשמגיע לאיזה עבודה הוא צריך להשליך כל החכמות ולעסק בעבודתו יתברך בפשיטות וצריך אפילו להתנהג ולעשות דברים, שנראה כמשגע בשביל עבודת השם בבחינת: "באהבתה תשגה תמיד" שבשביל אהבת השם צריכין לעשות ... המשפט, הכל כנ"ל שיך לעיל, לפסוק: וחמלתי עליהן וכו' ובאמת הוא דבר גדול מאד להשליך מאתו כל החכמות ולהתנהג בפשיטות לעשות מעשה עבדות לעבדו יתברך בעבדות בתמימות בלי חכמות כי זה בחינת סתרי תורה שהתורה נסתרת ונעלמת שם כי ... כמים משפט" הינו שיביעו ויחזרו המשפט שנפל אליהם שיתתקן בבחינת "ויגל כמים משפט", כנ"ל נמצא שעל ידי עשיות ועבדות בפשיטות נעשה תקון המשפט