... אפים הפך כעס וחרון אף ושבשביל זה נתאוה משה רבנו לארץ ישראל וכו' כמו שכתוב: "וימהר משה ויקד ארצה" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה 'מה ראה ? ארך אפים ראה' וכו' עין שם ובמדת
ענווה התפאר עצמו מאד שהוא ענו בתכלית
הענווה ואמר שאין מי שזוכה
לענווה באמת כי אם מי שהוא במדרגה זו שיכול לומר על עצמו שהוא ענו כמו משה רבנו, עליו השלום, שכתב על עצמו: "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" וכו' וכמו שמצינו בדברי רבותינו, זכרונם לברכה: שאמר רב יוסף "אל תתני
ענווה דאיכא אנא" והוא זכרונו לברכה, היה בבחינה זו והתפאר עצמו בעצם מעלתו במדת
ענווה בתכלית הביטול לגמרי ...