... כל המוציא מעשרותיו כראוי, אינו מפסיד כלום. ב. תתחבר למצליח ותצליח. ג. אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין. ד. הצלחה סיעתא דשמיא היא. ה. מי שנפסקה לו ההצלחה ואינו מצליח, לא במהרה יצליח. ו. תכף לתלמידי חכמים ...

... הוא ענין חדש מה שלא נתגלה מקדם ספור כזה. רק בכתבי האר"י זכרונו לברכה נמצא גם כן באיזה מקומות מעין זה. ואחר כך היה משבח מאד מאד את כתבי האריז"ל שגלה חדושים נפלאים כמפרסם לכל העולם כי היה מעין באותו הזמן בספר לקוטי תורה של האר"י זכרונו לברכה ושם יש חדושים נפלאים כמפרסם. ותפס לדגמא הפסוק שמונה אלה ילדה מלכה שגלה שם האר"י זכרונו לברכה חדוש נפלא, כי שמונה פעמים אלה וכו' עין שם אחר כך ענה ואמר שעל זה אין שום אחד מסתכל שכל מה שגלו לא היה רק בחלק אסיה ...

... ועל ידי זה נותנים לו פרנסתם הראוי להם. סג. העוסק בבנין מתמסכן. סד. הצניעות מסגל לעשירות. סה. משרבו הצרי עין, רבו המקפחים פרנסתו של אדם. סו. מזונות של אדם נתמעט, כשאין דן את האדם לכף זכות. סז. גם כשמערב ...

... והתרוץ חלוש מאד ומי שרוצה לחקר יותר ולהקשות על התרוץ יכול להקשות ולא יועיל לו התרוץ על כן אסור לעין בהם כלל ובאמת כל הקשיות שלהם אינם כלום והם כלם הבל ורעיון רוח ומה שאנו רואים שיש בני אדם ... ה'ר ציון" בחינת "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך" בחינת הבית המקדש ששם היה בחינת גלגל החוזר שזהו עקר הגאלה כנ"ל ועין במאמר [לקוטי מוהר"ו תנינא ז] הנאמר בחנוכה זה המתחיל "ויהי מקץ" "כי מרחמם ינהגם" וכו' שם מבאר גם כן מענין עליונים למטה ותחתונים למעלה ומענין חנוכה שהוא חנכת בית המקדש עין שם וזה בחינת מקיפים הנאמר במאמר הנ"ל הינו בחינת גלגל החוזר דהינו סביבון הנ"ל היא בחינת מקיפים שמקיף וסובב ועין שם והבן [חכמה הוא בחינת היולי] ונחזר לענין ראשון כי אין אנו צריכים לכנס כלל בחקירות כי הוא אסור ...

... של כל איבר ואיבר וצעק כך מתוך חליו איזה זמן עד שמת כמו שאמר הבעל שם טוב זכרונו לברכה. והמעין במאמר אנכי הנ"ל יבין היטב ענין זה הספור

... ראיתי מנורת זהב בסימן ח' בשבת חנוכה תקס"ג, ושם מדבר איך להפיל ולהשפיל הרשעים בחינת "משפיל רשעים עדי ארץ" עין שם ואז באותה העת הפיל והשפיל רשע אחד מפרסם שהיה בנעמרוב, שהיה לאנשי שלומנו יסורים ממנו, וספרו לפניו זכרונו ... ואמר אז תורה שתי פעמים. בליל שבת אמר התורה אמצעותא דעלמא היכא, שמדברת שם מתשעה היכלין דלא אתדבקין ולא אתידעין ולית מאן דקימא בהו וכו', ובבקר בסעדת שחרית אמר התורה הנ"ל שהיא רבי יוחנן משתעי וכו'. ודמיא עינה כתרי ... ימות המשיח שיתקרבו גויים לצדיקים כמו שכתוב: "ונהרו אליו כל הגוים". וזה הפסוק שיך להתורה רבי יוחנן משתעי הנ"ל עין שם כי כך היה דרכו שכל שיחתו היה שיך להתורה שעסק בה אז כמבאר במקום אחר. ובאותה השנה עסק ... ולהתפלל ולצעק ולהתחנן הרבה הרבה לפני השם יתברך, אולי יעתר ה' שנזכה לבטלם כי בודאי תפילה וצעקה מועיל תמיד. ועין בהשיחה השיכה להתורה לשמש שם אהל בהם שם מבאר עוד כמה וכמה היה מתיגע אז בעתים הללו על אודות ...

... הדבורים הם בחינת גבורות כל הדבורים הם בחינת גבורות כמו שכתוב "וגבורתך ידברו" וכמו שכתוב בכתבים שהה' גבורות שבדעת בוקעין ויוצאין בהפה ונעשה מהם ה' מוצאות הפה נמצא שכל הדבורים הם בחינת גבורות וצריך להמתיקם וההמתקה הוא על ידי ... העולם לגדולי הדור מחמת שיש להם דעת גדול על כן כשיוצאין, חס ושלום, גבורות קשות, באים בדעת הגדולים ושם בוקעין ויוצאין מהפה, ונעשה מהם דבורים כנ"ל ואזי הדבורים הם בחינת גבורות קשות וצריך לראות להמתיקם וכשאין ממתיקים הגבורות הקשות, ... פה הוא תלוי בצדיק הדור כמו שכתוב: 'שכינתא בין תרין צדיקיא יתבא' שהוא התורה שבעל פה כמובא במקום אחר [עין בהתורה תהלה לדוד בסימן י"ב] וכן התלמיד חכם הוא בעצמו התורה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כמה טפשאי וכו' ...

... לא וגם מה שמובא כי תכלית הידיעה אשר לא נדע הינו גם כן אצל כל ידיעה וידיעה הינו שאפילו כשמגיעין להתכלית של הידיעה דהינו לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית כי זה התכלית הוא רק באותה הידיעה אבל בהידיעה הגבוה ממנה עדין לא התחיל בה כלל וכן למעלה מעלה נמצא שלעולם אין יודעין כלל כלל לא ואף על פי כן אין זה התכלית כי עדין לא התחיל כלל לידע בידיעות שלמעלה מזאת ...

... כי היינו אז בני עשירים רק מגדל ההשתוקקות עזרנו השם יתברך שגם אנחנו הלכנו ברגלינו דיקא איזה פעמים כנ"ל ועין בהלכות יבום וחליצה בלקוטי הלכות מה שכתבתי בזה אות שכט שמעתי בשמו שאמר על אחד שבא אליו רגלי שאמר ... ברגליו זכה למלוכה וממשלה גדולה מפלגת כזאת כשאחד מישראל הולך להצדיק פרסה ויותר כמה וכמה יזכה על ידי זה עין לא ראתה. כמדמה שאמר זאת על איש אחד מטירהאוויצע שהיה דרכו בכל עת לבוא אליו רגלי מטירהאוויצע לברסלב שהם ...

שיחות הר"ן - אות ח כשלומדין מלי דפורענותא כגון כשלומדין הלכות אבלות וכיוצא אין לעין שם הרבה כי אין צריכין להעמיק המחשבה במקומות כאלו כי המחשבה יש לה תקף גדול כמבאר במקומות אחרים ועל ...