... ובזה מישב שפיר מה שהקשו בגמרא: על רבי אליעזר שאמר משבח אני את העצלנים ברגל שנאמר: "ושמחת בחגך" והאמר רבי יצחק חיב אדם להקביל פני רבו ברגל, שנאמר: "מדוע את הולכת" וכו' עין שם היטב כי אף שהוא ברחוק מאה פרסה מרבו ביום טוב, ולא אזל ואתי ביומה, על כל זה הוא מחיב להקביל פני רבו ברגל הינו שיכיר פני רבו ברגל הינו שיכבד את היום טוב ויקבל ... ורדף ארבעת המלכים, להעלות מהם המלכות ויצא ממנו יצחק וישמעאל יעקב ועשו, כנגד ארבעה בנים אחד חכם וכו' [מן עוד שמענו עד כאן, כל זה מבאר היטב לעיל בהתורה מישרא דסכינא בסימן ל עין שם] ועל ידי זה נפתח רחמה של המקשה לילד כמובא ב"עץ חיים 'כשם שיש צירים ודלתות לבית כך יש צירים ודלתות לאשה' ומהשתי דלתין נעשה צורת ם' סתומה, ששם נוצר הולד וכו' עין שם וצריך לחתך הם' לשני דלתין, כדי שיצא הולד וזהו: "וישסף" חתכו לארבע שחתך המ"ם לשני דלתין [באור ענין זה של המקשה לילד, יתבאר במקום אחר] ...

... ידי זה, וממתיקים דינים מעליו והוא כמו אחד שחופר עצמו תחת חברו ומשליך לו מתנה טובה וכמו שמצינו כעין זה בצדקה שכמה תנאים השליכו צדקות בהצנע, כדי שלא ידע המקבל כן זאת המחלקת של צדיקים, הוא שנותנין לו טובה בהעלם והצנע כנ"ל וזה שבקש דוד "בקמים עלי ... כי בודאי כונתם לטובה כנ"ל וזה בקמים עלי מרעים הינו מחלקת של צדיקים שהם אחים ורעים בחינת תרין רעין דלא מתפרשין כי בודאי הם אוהבים גדולים וכשהם יקומו עלי תשמענה אזני צדיק כתמר יפרח שלא ישמע מן המחלקת כי אם הטובות שעושין לו בזה שהוא בחינת "צדיק ...

... ועל פי הדין האסור הוא רק כשנצרך לנקביו ממש כמו שכתוב בגמרא: 'הנצרך לנקביו אל יתפלל' 'הנצרך' דיקא ואפילו כשהוא נצרך לנקביו ממש יש גם כן דינים בזה בדיעבד ובשעת הדחק כמובא ב"שלחן ערוך" סימן צ"ב עין שם במגן אברהם שהרי"ף מתיר לכתחלה ביכול לעמד עצמו עד פרסה וכו' נמצא שעל כל פנים כשאינו נצרך ...

... הוא שיתגלה מלכותו ואין מלך בלא עם והצרך לברא בני אדם, שיקבלו על מלכותו והתגלות מלכותו אי אפשר להשיג אלא על ידי המדות שעל ידי המדות משיגין אלקותו, ויודעין שיש אדון מושל ומנהיג וצמצם את האור אין ... תתאה, היא בחינת ירושלים שלמטה שאין היחוד שלמעלה, שהוא בחינת עלית ביתא עלאה נשלם עד שנבנה ונשלם בחינת מלכות בשלמות, שהיא בחינת עלית ביתא תתאה וכו' עין שם וזהו מה שכתב רבנו, זכרונו לברכה, מי ... ואתה תגיע ותשיג אותה וזה בחינת בראשית, בי"ת ראשית הינו שני ראשית והם ראש השנה וניסן שגם ניסן הוא ראש השנה 'והיא נקראת קבלה, כד איהי בין תרין דרועין דמלכא' ו'תרין דרועין', הם תשרי וניסן והם ימי תשובה, כי בם הוא ... לאוריתא דעתיקא כנ"ל. ומה שנותנין מעות כשקוראין שבת כי באוריתא של עכשו, יש ימין ושמאל "ובשמאלה עשר" אבל בעתיקא לית שמאל ולית עשר תמן ובשביל זה כששומעין ישראל בשורת התורה דעתיקא נותנין את המעות ... "ואין צור כאלקינו", 'אין ציר כאלקינו' כי הלב הוא הציר של המדות הינו החכמה שבלב וכו' כנ"ל כי קדם הבריאה היה אור הקדוש ברוך הוא אין סוף וכו', כנ"ל עין שם היטב נמצא כשהלב בבחינת: "ולבי חלל בקרבי", בבחינות צור לבבי כנ"ל הוא בחינות בריאת העולם ולהפך כשהלב אטום, בבחינת ערלת לב הוא מקלקל את הבריאה, כמבאר למעלה עין שם ועל כן הצדיק שלבו פתוח בחכמה, בבחינת: ...

... עליו איזה מתנגדים, ועל ידי זה נותנים לו פרנסתם הראוי להם. סג. העוסק בבנין מתמסכן. סד. הצניעות מסגל לעשירות. סה. משרבו הצרי עין , רבו המקפחים פרנסתו של אדם. סו. מזונות של ...

... שאינם באים משם רק מהיכלי התמורות כי את זה לעמת זה עשה אלהים ואף שנדמה לאדם להשגה גדולה אף על פי כן, גם שם יש חדושים נאים שנדמין להשגות וגם בזה יש כמה בחינות כמו למשל כשכותבין תבת אדם יודעין שזה מרמז על דמות האדם אבל הוא רק ברמז בעלמא כי אין כתוב שם שום ציור האדם ויש שמצירין על הניר ציור האדם, ושם נגלה יותר קצת דמות האדם ...

... מועד שהלבנה מתכסה בו, שעל זה נאמר: הביאו עלי כפרה. והוא טובה גדולה להעולם כי על ידי זה אנו יכולין לבקש כפרה בראש השנה. עין כל זה בהתורה תקעו בחדש שופר, ויבן ה' את הצלע. המדבר משרשי נשמות הכלולים בכסא עין שם היטב כל התורה בלקוטי תנינא סימן א' כי הוא פרוש על המעשה הנ"ל. כי זאת התורה נאמרה בראש השנה שאחר זה הספור והדברים סתומים ...

... עברה בזה, שתוציא צביעות פעם אחת או שתים ואחר כך כשתהא מחזק אצל המון עם לצדיק אזי תחזיר לצדקתך ולאמתתך אבל הצדיקים האלו אין מוציאין שום צביעות ואין שומעין לעצת יצר הרע מחמת גדל הכרתם בגדלות ...

... כי החולקים בודים עליו כזבים ושקרים אשר לא עלו על לבו שעשה כך וכך מה שהכל שקר וכזב ועל איש כזה שעשה כך כמו שאומרים הם בודאי ראוי לחלק נמצא שעליו אינם חולקים כלל כי אם היו יודעין גדל צדקתו וקדשתו ומעלתו וכו' בודאי לא היו חולקים עליו ...

... מפליג לפניו עצם שבח הפלגת חדושיו. וכן כמה וכמה תורות, כי כל תורה ותורה היא חדוש נפלא ומפלג מאד מאד אשר תכלה הנפש מעצם ערבות והפלגת החדוש למי שזוכה לעין בהם באמת. והיינו מדברים הרבה מזה אחר כך למחרתו בבקר נסעתי עמו ללוותו בדרך. ענה ואמר, אתמול הנחנו וסדרנו הסחורה שלנו ... בטלים ושיחת חלין. השיב לו רבנו זכרונו לברכה מאחר שעל כל פנים נכנסין בתוך הדבורים שמספרין עמהם איזה דברים מדברי תורה על ידי זה נתתקנין כל הדבורים וכעין מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: בקשו לגנז ספר קהלת, ומפני מה לא גנזוהו, מפני שתחלתו דברי תורה וסופו דברי תורה. וכבר מבאר ...