... גבוה עוד יותר ויותר אפילו מהספר הנשרף והוא ספר הגנוז. ואמר שאפילו גופו סלק כשכתבו ואותו הספר לא שזפתו עין. ואמר שהוא בחינת רזין דרזין כלומר אצלו נגד שאר הדברים שהוא מגלה] ואמר שמשיח יגיד על זה פרוש וספר ... על כל פנים ימצא מי שיבין בו. אבל הספר הגנוז שהוא בחינת רזין דרזין אצלו זה הספר לא ראתהו עין בעולם ואמר שבזה הספר לא יבין בו שום אדם בעולם כלל רק שמעתי בשמו שאמר שמשיח יאמר עליו פרוש ... הדבר לשום אדם. ועוד היה לו ספר שלישי והוא ספר הגנוז שלא נגע בו שום יד אדם ולא שזפתו עין והוא בחינת רזין דרזין שלו וגם זה הספר כבר היה נגמר בשנת תקס"ו בתחלתו כי אז ספר לפני כל ...

... הנופלים לאהבות וליראות רעות הוא מקים אותם לאהבות ויראות קדושות בבחינת: "כל הנשמה תהלל י"ק" כי ימינו מעביר החשך מעיניהם ואז עיניהם רואות נפלאות בבחינת "גל עיני ואביטה נפלאות" ונפלאות האלו הן בבחינת פסח שהוא ימין בחינת: "כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות" "תורת אמת היתה בפיהו" ונחשב כאלו ברא את העולם כי שם כתיב: "יהי מארת" ועבר חשך שכסה פני תהום ואור העינים מעלין גם כל הבקשות ותחנות אשר יתפללו אל הבית המקדש כי שם עולין כל הבקשות ומשם האור עינים יוצא בבחינת: "והיה עיני ולבי שם" ואור העינין מעוררין הגאלה, התלויה בלב בבחינת "כי יום נקם בלבי", כי עיניו ולבו שם וזה בחינת "ויקרא לאור יום" אור העינין מעוררין יום נקם שבלב לבטל שאור וחמץ של יצר לב האדם רע, הנשאר לו מנעוריו ושאור וחמץ שבלב האדם ... נאה וזה לא נאה, בבחינת: "חלק לבם" לבם הם עי"ו בי"ת צדיקים שבדור . 'אור לארבעה עשר', הינו אור שבעינים שיש בהם שני פעמים שבעה גלדי עינא, בהם בודקין את החמץ ואז יכול הלב להתלהב בלמוד התורה בשלהובין דרחימותא ומים רבים שהם אהבות ויראות חיצוניות אי ...

... במדינה אחת יש צדיק שהוא מפרסם גדול במדינה אחת ובמדינה הסמוכה אינו חשוב כלל ושוב במדינה אחרת הוא מפרסם מעין דנפק מאתר חד ואזלי מתחות לארעא עד שנובע ויוצא ברחוק במקום אחר ואף במקום שהולך תחות ארעא הוא משקה ...

... עולה תמיד מאליה ב. אבל להגיע לבחינת שפע אלקי הנ"ל אי אפשר לבוא לזה אלא שיקדש את פיו וחטמו ועיניו ואזניו והן הן מאירין לו שפע אלקי הנ"ל הינו, שישמר את עצמו מלהוציא שקר מפיו ויהיה לו יראת שמים, שהוא בחינת חטם בבחינת: "והריחו ביראת ה'" ויהיה לו אמונת חכמים, התלוי באדנין בבחינת: "שמע דברי חכמים" ויעצים עיניו מראות ברע כי הן הן, המעוררין את שפע אלקי הנ"ל לבוא כי הפה והחטם והעינים והאזנים תלויים במח והן מעוררין את המח שיהיה בבחינת קדם בבחינת פנים וזה בחינת: "ראש דברך אמת" זה בחינת ... חטם וזה בחינת: "הוכח לחכם ויאהבך" זה בחינת מח הנאמר אצל אדנין בבחינת "שמע דברי חכמים" וזה בחינת: "ותפקחנה עיני שניהם" זה בחינת מח הנאמר אצל עינין והן הן שבעת הנרות כי פה ותרין נקבא חטמא ותרין עינין ותרין אדנין הם בחינת שבעת הנרות 'ומנרתא דא רישא' הינו המח ופני המנורה הינו שפע אלקי הנ"ל ג. ושפע ... חטם בשלמות וכתיב בה: "פה אל פה אדבר בו" זה בחינת פה וכתיב בה: "ותמנת ה' יביט" זה בחינת עינים וכתיב בה: "בכל ביתי נאמן הוא" זה בחינת אדנין בחינת: "נאמן רוח מכסה דבר", כמובא בזוהר בשביל זה נצטרעה ... הזה שנולד מהיבום אי אפשר לו למצא זווגו כי אם ברחמים גדולים [כמובא, שעליו נאמר 'פן יקדמנו אחר' ברחמים, עין שם] כי זה בן היבמה שבאמת הוא בעלה של היבמה ואשתו נעשית לו אם אין לו בת זוג מאחר ... ללדה" כמו אשה שתשה כחה מלילד ובשעה שהיא כורעת לילד ראמת עי"ו קלין כמנין תבות שבמזמור "יענך" ואז מולדת והשבעין קלין הם בחינת שבעה קולות שאמר דוד על המים שכל אחד כלול מעשר והצעקה שאדם צועק בתפילתו ובתורתו כשנסתלקין ... מעורר הכונה', הינו המחין וזה בחינת: "תכלם שבעת ימים" 'שבעת ימים' זה בחינת שבעה קולות של דוד כנ"ל שהם שבעין קלין הנ"ל שצריך לצעק כדי להוציא אור הפנים הנ"ל מהעלם אל הגלוי והגלוי זה בחינת לדה ואז אחר הלדה ... עדין יש בהם פנימי ומקיף ולזה צריכין לקדש שבעת הנרות כדי להכניס המקיפין והשפע אלקי לפנים ולעשות מהמקיף פנימי עין שם היטב ותבין וזהו שפרש הפסוק "נחמו נחמו" הינו: לזכות להשגת המקיפין הינו השגת הדעת שזהו עקר הנחמה כנ"ל ... גדול בינם לבינינו כי מה שיהיה אצלם אז השגה וידיעה גדולה יהיה אצלנו שחוק ודבר פשוט ולא יהיה נחשב בעינינו להשגה כלל וכמו שמבואר למעלה: "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו וכו' אז יאמרו בגוים הגדיל" כי מה שיהיה אצלם ... בין צדיק לרשע כי מה שיהיה מקיף לזה יהיה פנימי לזה כנ"ל: 'כל צדיק נכוה מחפתו של חברו' כנ"ל, עין שם וכמובא פרוש הפסוק: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" כי בהשכל המשתף יהיו כלם שוים ... א'חרון, ראשי תבות 'אלול' וזה בחינת שבעת ימי אבלות רחמנא לצלן וכו' כדי שיעלה נשמתו לאור הפנים הנ"ל וכו' עין לעיל ועל כן חיב האבל רחמנא לצלן קריעה כי קר"ע בגימטריא ש"ע נהורין של אור הפנים שהם הגימטריא של ... נכנס להשכל פנימי האנושי ויש מקיפים להתורה שמקיף להתורה ואינו נכנס לתוך התורה ובהמקיפים יש שהם מקיפים ועומדים לפני העינים רק שהם מקיפין ואינם נכנסים להשכל ויש שהם בהעלם שלא באו עדין אפילו למקיפים והוא בחינת עבור ומה לעשות ... ז"ל אמר על זה תרוץ. כך שמעתי מפיו הקדוש בפרוש. ואחר כך זכינו לשמע כל התורה הנ"ל. ועתה מבאר להמעין התרוץ על השאלה והקשיא הנ"ל כי עקר השאלה הוא איך להוליד המחין מתעלומותן ואחר כך כשמולידין אותן איך זוכין ... לזה הינו: על ידי צעקה בתורה ותפילה זוכין להוליד המחין מתעלומותן ועל ידי קדשת שבעת הנרות דהינו לקדש את עיניו שלא להסתכל במה שאסור להסתכל וכו' וכן לקדש פיו וחטמו ואזניו כנ"ל על ידי זה זוכין להכניס המקיפין לפנים ובאור הענין וראיותיו והיכן מרמז סודות נוראות הללו וכו' הכל מבאר לעיל באר היטב אשרי שישים לבו לעין בהם באמת ללמד וללמד לשמר ולעשות ולקים]

... לראות שפלותו ? בשבת "ראו כי ה' נתן לכם את השבת" כי שב"ת הוא שי"ו בת 'שי"ו', תלת גונין דעינא, 'ב"ת' בת עין ועל כן בשבת יכול לראות שפלותו הינו תחת מדרגתו, שפל ממה שהוא ועל כל פנים, "אל יצא איש ממקומו", ...

... ויישן. ובא זקנו הבעל שם טוב זכרונו לברכה אליו בחלום ואמר לו הפסוק: "ונתתי עשב בשדך לבהמתך". והקיץ ונפלא בעיניו מה שיכות יש לזה הפסוק למה שבקש ובא בדעתו שאיתא בתקונים עשב הוא אותיות עין בית שין עין בית היא בת עין, שין תלת אבהן. וזהו אם תרצה לראות אבהן אי אפשר לך כי אם בשדך לבהמתך צריך אתה לשדד הבהמיות ... ודברתי עמהם הלא זהו מת ואמרו אף על פי כן ולא היה אצלם שום חדוש כלל. אחר כך הוטב בעיני לילך שם לאיזה בית הכנסת באשר שמשם יהיה טוב יותר להסתכל על החתנה וסבבתי שם [כזה] והיה מורה באצבע ... והיה נגון יפה נגון של שמחה. והייתי מסתכל שם מן הבית הכנסת הנ"ל אחר כך גם שם לא הוטב בעיני והלכתי לביתי. ובאתי לביתי ומצאתי שהחתן הוא שוכב על הארץ ונערתי אותו ועוררתי אותו הלא מזמרים לך כל כך ...

... אבל צריך שתהיה האמונה אמונה שלמה ברורה מאד עד שעל ידי האמונה יהיה דומה לו כאלו רואה הדבר שמאמין בעינים ממש בחינת סתים וגליא כמובא במקום אחר [לעיל בסימן ס"ב] וזה שמובא במדרש: "להבדיל בין האור ובין החשך" 'אור ... במחשבה' שלעלות אל המחשבה צריך לשתק ואפילו אם ישתק ולא ידבר כלל עם כל זה יש בלבולים שמבלבלין המחשבה ומונעין אותה ועל זה צריך טהרת המחשבה וזה על ידי ספורי מעשיות כנ"ל ולזכות לזה, שיוכל להדמות אליו יתברך להבדיל ... כי ארץ ישראל הוא כלליות הקדשה שבכל הקדשות כי שם כל העשר קדשות ועל כן נאמר בארץ ישראל,: "תמיד עיני ה' אלקיך בה" כי שם הוא רק השגחה, בחינת "השקיפה ממעון קדשך" וזה "שויתי ה' לנגדי תמיד" הינו כשאני ... כנ"ל אזי "לנגדי תמיד" הינו בחינת ארץ ישראל כמו שכתוב במדרש . 'אין תמיד אלא ארץ ישראל' שנאמר: "תמיד עיני ה' אלקיך בה" ודע שיש שם שכשרוצין לעשות מלך משתמשין בזה השם והשם הוא קמה ראשי תבות השקיפה ממעון ...

חיי מוהר"ן - קצח - נסיעתו וישיבתו באומן אות קצח אמר משל לענין אנשים הידועים הנכנסים אצלו שהם חכמים בעיניהם וספרו לפניו כמה מעשיות של שטות הנמצאים בספריהם אמר בקרוב יכלה אצלם הכל כי קל ומהרה לא יהיה להם ... אם הדבר היא כמו ענין עתידות כפי משמעות דבריו השיב: הן. אחר כך כשיהיה הדבר הזה יהיו יכולים לנקר עיני הפילוסופים [והדבר סתום ואין אתנו יודע עד מה מה זה הדבר שספרנו לו עד נזכה לראות אם ירצה ה'] אות ר בענין הדברים שהוא עושה לפעמים דברים שהם בעיני האדם פליאות גדולות מאד והעולם מטעין עצמם בענינים שלו שהוא עושה. כי כל אחד מטעה עצמו וחושב בדעתו שבשביל זה עשה זאת וזה מטעה עצמו ... את כל העולם. הינו שכל אחד טועה בו מה היתה כונתו ואינו צריך להטעות אותם כלל כי הם עצמן מטעין את עצמם כי כל אחד נופל על טעות אחר בעניניו כנ"ל. באור הדבר כי כל אדם מטעה את עצמו ... בלי שום פניה וכונה להנאת עצמו ואינו טועה את עצמו כלל כלל אזי כל עניניו הם פליאות גדולות מאד בעיני בני אדם. וכל אחד טועה את עצמו בו, כי אי אפשר לבוא על כונתו הגבוה. נמצא שמסר הטעות שלו ... העולם טועים עצמן בו והבן כי אי אפשר לבאר בכתב. עוד פעם אחד הלעיג על ענין זה מה שהעולם טועין עצמם בו ואומרים פרושים של שקר על הנהגותיו ודרכיו וכל אחד אומר כפי הנראה לדעתו ענה ואמר בדרך הלצה ... כי גם להצדיק אין מקרבין עצמן רק על ידי מלבושיו שרואין שהוא מלבש בכבוד על ידי זה הוא נחשב בעיניהם להתקרב לו ואם לא היה מלבש לא היה נחשב כלל בעיניהם. ענה ואמר הלא גם השם יתברך היה מתלבש עצמו במצרים כי כל המעשה של מצרים היא כלה בחינת לבושין ...

... לו" וכי תעלה על דעתך שפרעה הלך לכל אחד ואחד ואמר לו הבה נתחכמה אלא שהכניס בתוך לבבם וכו' עין שם אות שצה שמעתי מרבי יודל ספור דברים ששמע מרבנו זכרונו לברכה. ענה ואמר אברהם אבינו היה לו גם ... הרבה מאד בענין חזוק האמונה הקדושה. והיה מתבונן גם כן למי מבניו יניח ספריו וחכמתו כי גם עשו הוטב בעיניו והטעה אותו עד שהיה אוהבו כמבאר במקרא, כמו שכתוב: "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" כמו שפרש רש"י ...

... ללשון הרע, עבודה זרה, גלוי עריות ושפיכת דמים, ואלו העברות מפסידין את הפרנסה. ז. הפסיעה גסה מבלבלת את המחשבה מלעין.