ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סז - בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל... רחל מבכה על בניה, כנ"ל ויש 'מאורי אור ומאורי אש' והם זה לעמת זה שכשיש כח ל'מאורי אור', אזי נכנעין 'מאורי אש' וכן להפך, חס ושלום שכשנכנעין ונסתלקין מאורי אור, חס ושלום אזי מתגברין 'מאורי אש' וזה בחינת חרבן בית המקדש, בחינת: "ממרום שלח אש בעצמתי" ... ועל כן למטה נשתלשל משמו יתברך בחינת הארבעה יסודות ומתחלה משתלשל מארבע אותיות השם בחינת תלת גונין דעינא ובת עין ואחר כך משתלשל לארבעה יסודות ומקדם משתלשל לבחינת: 'צדיק יסוד עולם', שממנו נמשכין כל הארבעה יסודות 'ראו' דיקא כי ... כנ"ל כי כח הראות נמשך גם כן מבחינת השם שהוא בחינת ארבע אותיות שמשם נמשך תלת גונין דעינא ובת עין כנ"ל וזה בחינת שבת שין בת שין תלת גונין דעינא, ב"ת עין כי 'שבת שמא דקדשא בריך הוא' גם הצדיק הוא בחינת שבת, כמו שכתוב 'אנת הוא שבת דכלהי יומי' וזה: ... השבת" 'ראו' דיקא, כי שבת, שהוא שמא דקדשא בריך הוא הוא בחינת כח הראות בחינת תלת גונין דעינא ובת עין כנ"ל ועל כן בכל מקום שנזכר בנין בית המקדש, נזכר שבת כמו שכתוב: "את שבתתי תשמרו, ומקדשי תיראו" וכן ... מחמד עיניכם" ושבת הוא בחינת הגונין המאירין במקדש כי שבת הוא בחינת כח הראות שהם תלת גונין דעינא ובת עין המאירין לבית המקדש שהוא בחינת עינים וזה בחינת מחין כי מתחלה נעשה מבחינת שם ה', שהוא ארבע אותיות, בחינת ... כי קרא ה' בשם בצלאל, ואמלא אותו וכו' בחכמה ובתבונה" וכו' ואחר כך נעשה בחינת תלת גונין דעינא ובת עין ואחר כך ארבעה יסודות כנ"ל ובשביל זה נקראים הצדיקים "עיני העדה" כי על ידם נפתחין העינים כנ"ל ואזי כשנתגלה ... בחינת מחין 'בית' זה בחינת בית המקדש, שעקר קיומו על ידי בחינת המחין שהם בחינת תלת גונין דעינא ובת עין בחינת שבת, שמאיר לבית המקדש כנ"ל גם 'בית' זה בחינת הבתים של התפילין ששם הם המחין, בחינת: 'ואמלא אותו ... כי אם שמות הטומאה, חס ושלום שכל זה הפך שם ה' כי נתעלם שם ה', חס ושלום ואזי נסתלקין ונכנעין מאורי אור חס ושלום שהם בחינת מאור העינים בחינת תלת גונין דעינא ובת עין, שנמשכין משם ה' כנ"ל וכשנכנעין מאורי אור, אזי מתגברין מאורי אש ומזה באין שרפות בעולם, חס ושלום על ידי שמתגברין ונתגדלין בשם אלו המפרסמים ... "ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה" 'יסודותיה' זה בחינת ארבעה יסודות שנמשכין מבחינת מאורי אור מבחינת תלת גונין דעינא ובת עין שנאכלו ונשרפו על ידי 'ויצת אש בציון' על ידי ההתגברות מאורי אש כנ"ל. והנה מה שעבר אין, כי כבר ... אפר' דיקא 'פאר' זה בחינת המחין בחינת תפילין בחינת ראש בית בחינת כלליות הגונין בחינת תלת גונין דעינא ובת עין בחינת מאורי אור בחינת שבת המאיר לבית המקדש כנ"ל 'תחת אפר' 'אפר' זה בחינת מאורי אש, [שהוא ההפך מהנ"ל] הינו שיהיו נכנעין מאורי אש, שעל ידם נשרף הבית המקדש ויתגברו מאורי אור, שהם קיום הבית המקדש כנ"ל וזהו 'פאר תחת אפר', ... ומתגברין מאורי אור, שהם בחינת שבת כנ"ל מתאבל ראשי תבות: "לא תבערו אש בכל משבתיכם" כי על ידי שמתאבלין, נכנעין מאורי אש כנ"ל וזהו: "ביום השבת" כי אזי מאירין מאורי אור שהם בחינת שבת בחינת תלת גונין דעינא ובת עין שהם מאירין להבית המקדש בבחינת "את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו" כנ"ל "לעשות את השבת לדרתם" ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה: ... שקיומו על ידי שבת כנ"ל גם דירה ממש כי על ידי שבת, שהוא בחינת מאורי אור על ידי זה נכנעין מאורי אש, ונצולין משרפות כנ"ל נמצא שקיום דירות ישראל הוא על ידי שבת כנ"ל וזהו: 'בראשית ראש בית', בחינת ... הם ישראל שבאים מבני שם וזה בחינת 'הדור מצוה עד שליש' זה בחינת שם, שהוא השליש משלשה בני נח [ועין בסנהדרין מה שדרשו על פסוק: "והשלישית יותר בה" שלישי של נח, שלישי של שם] שהוא עקר ההדור והפאר כנ"ל ... והדור כנ"ל [והבן היטב לקשר כל זה עם מה שמבאר לעיל במאמר בראשית, ובסימן סו, כי הכל מקשר יחד, עין שם היטב] שיך לעיל: "רחל מבכה על בניה" זה בחינת 'עולמתא שפירתא דלית לה עינין' כי "רחל היתה יפת ...