... עמנו והזהיר אותנו מאד לקרב נפשות להשם יתברך, להשתדל לדבר הרבה עם בני אדם כדי לעוררם ולהשיבם לקרבם להשם יתברך. ורצונו היה אפילו ... יבשים על שאין אנו מולידים נפשות שיתקרבו להשם יתברך על ידינו. ופעם אחת בליל מוצאי שבת עמדנו לפניו עם כמה אנשים מהחשובים שלו ... ואז כשדבר מזה להשתדל לקרב נפשות להשם יתברך כנ"ל אז היה מתלוצץ מאלו המשתדלים לקרב להשם יתברך רק הפחותים במעלה מאד כגון עניים ... כי הוא דבר גדול מאד כשמקרב נפשות גדולות להשם יתברך ואז אלו הקטנים והשפלים במעלה נופלים ונטפלים ממילא אליו ומתקרבים להשם יתברך ... ביותר וגם בו תלויים כמה נפשות ביותר. ועל כן העקר להשתדל לקרב מבני הנעורים החשובים שבעיר כגון בני העשירים ואותן שמחזקים ... מבין בהם שום תועלת ועצות לנפשו אף על פי כן אם יזכה יוכל אחר כך ברבות הימים להבין למפרע ללמד ולהוציא מכל הספורים ששמע כבר עצות ... דבר נזכר בדברי הצדיק ואמר בנפשו זה שכון הצדיק, ורמז לי בדבריו אז באותו זמן פלוני. וכן בכל פעם ופעם הבין אחר כך למפרע כונת ...

... ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רס - השם הוא הנפש השם הוא הנפש כמו שמבאר בהתורה היכל הקדש [בסימן נ"ט,: "נפש חיה הוא שמו" עין שם] ויש בבחינה זו מסירת נפש כי יש עשרה הרוגי מלכות שמסרו נפשם על קדוש ה' בשביל יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כידוע שעקר היחוד על ידי מסירת נפש והם ראו באותן הדורות, שאי אפשר לתקן ולעשות יחודים למעלה כי אם על ידי נשמותיהם על כן מסרו נפשם על קדוש השם כי כשהנפשות עולות למעלה על ידי מסירת נפש אזי הם חוזרים להשכינה, כי משם יצאו כי ישראל הם חלק אלוה ממעל ממש שהם חלקי ... מתעורר השתוקקות עליון ונעשה יחוד כידוע ולפעמים בא לצרך זה הריגה, חס ושלום שנהרגין, חס ושלום, כמה וכמה נפשות מישראל כדי שיהיה יחוד על ידי נפשותיהם העולות למעלה כי לפעמים צריכין אל היחוד הרבה נפשות מאד, חס ושלום על כן בא הריגה, חס ושלום וכן על ידי אבדת השם, הינו המפרסם ... על פי כן אינו מפרסם, כי אינו חשוב כלל ויש אחד שאינו חפץ בזה, רק שאבד את המפרסם דהינו אבדת השם שהיא הנפש דהינו אף על פי שאין רצונו שלא יהיה מפרסם אף על פי כן אבד אותו כמו שאדם ... דהינו שאבד את השם, שהוא בחינת מפרסם שיש לו שם בעולם אבל יש אחד שעושה זאת ברצונו ובדעתו שמוסר את נפשו על קדוש השם דהינו המפרסם שלו, שהוא בחינת שם כנ"ל, שהוא בחינת נפש כנ"ל ומחמת זה אף על פי שהוא מפרסם אף על פי כן אינו מפרסם כלל כי אדרבא הוא ... עליו, ובודים עליו כזבים שלא עלה על דעתו ויש לו שפיכות דמים ממש מזה ועושה זה בכונה, כי הוא בחינת מסירת נפש ממש כי השם הוא הנפש כנ"ל, וגם יש לו שפיכות דמים מזה כנ"ל והוא מציל את ישראל בזה ממה שהיה ראוי לבוא עליהם חס ושלום, בשביל היחוד כנ"ל ועל ידי מסירת שמו שהוא נפשו כנ"ל הוא מציל אותם כנ"ל ...

... שישפכו עליו הרבה כל כך יכנס לתוך פיו גם כן איזה טפה על כל פנים על ידי זה אפשר שיהיה לו רפואה. ותכף ומיד נתרצה המלך לזה וצוה לעשות כן ועל ידי זה נתרפא הבן מלך. והנמשל מובן ממילא שדיקא מחמת שאנו חולים מדכאים בחלי הנפש כל כך רחמנא לצלן. על כן מכרח הצדיק הרופא נאמן לשפך עלינו סממנים יקרים ונוראים מאד. אף על פי שלכאורה נראה שכמעט הכל הולך לאבוד חס ושלום אף על ...

... בשם יקרא בפצח. כי מנחם ויניח לנצח. מצורר המחרף ברצח שושנים שפתותיו מעשה רוקח. כקטרת סמים לריח ניחוח. עצת נפש במתק יפצח לבני תמותה יתיר קוח. לאין אונים יתן כח. לדלת עם הארץ היה מנוח קרח מאבדון כתמר יפריח. חטאת ירבעם ירפא וימריח. חוסיו משאול יוציא ומתחתיות יניח ... המשורר. באבק רגליו איחל להתעפר. או כעפר תחת רגליו להתפורר מעשי הטובים יברר ויהדר. והרעים יכפר ויגדר. צרי נפשי יעקר וימגר. למלך חמתו יעצר. בעדי יעתיר ויפצר. כל חמתו עלי לא יעיר לשוני אלמד תמיד לומר. איני יודע שבחו לגמר. בלחש ארחש כענבים בכומר עופרת וברזל וצפרן ... לישראל עם עמוסים. ובעבותתנו לא עזבנו אל קינו וישלח לנו מושיע ורב בכל דור ודור מגן הוא לכל החוסים. נפשנו חכתה לה' גם עתה אין דור יתום. ישפיע עלינו מטובו רב חסד, לקרב הרחוקים להצילם מיד שוסים. נקשר עצמנו לצדיקי הדור המאירים לנו בכל פנותם. ומפיהם אנו חיים ... עם רב להחיותם. ישמח ישראל בעושיו בני ציון יגילו במלכם מאן מלכי רבנן המאירים אור לכל בני ישראל במושבותם. נפש רעבה ימלא טוב להציל נפש העשוק משאול תחתיות לחיים נצחיים לזכותם. ורבנו חשב מחשבות לבל ידח ממנו נדח להחזיר למקור נפשותם. ואנחנו לא נדע מה נעשה ומה נעבד עד בואנו שמה אל צדיקי הדור האמתיים, הם יורונו הדרך ונלך בנתיבותם. רבי אומר איזהו דרך ישרה שיבר לו האדם מיום עמדו על דעתו עד בוא עת פקדתו. בכו כל בעלי נפש החסים על מספר ימיהם ומרחמים על נפשותם. יתפלל על זאת כל חסיד אליך לעת מצא. לזכות למצא רב ומנהיג דרכי תשובה להורותם. נשוטט לבקש את דבר השם למצא מי שישקד על תקנות נפשנו מאשפות עפר לדלותם. ועל מי לנו להשען כי אם על אבינו שבשמים להודיענו דרך האמת וצדיקי אמת המרחמים על עניי הצאן לישר לבותם. הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך ... אין חקר לתבונתו. נפת תטפנה שפתותיו שושנים מה נמלצו לחך אמרתו. בן חכם ישמח אב, אשרי שזה ילד אשרי שזה גדל. נפשות אביונים יושיע וחסו בו עם עני ודל. שמחה לאיש במענה פיו אשרי אנשיו העומדים לפניו לשמע את חכמתו. מה טובו ומה יפיו אזן שומעת תוכחת מוסר פה אל פה לקבל הדבור ... בספר הזה יפתחו עיניו ויתלהב לבו לעבודתו. ישיש כגבור לרוץ ארח והוא כחתן יוצא מחפתו. צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם תזל כטל אמרתו. ולא יאשמו כל החוסים בו. ראשיתו מצער ישגא מאד אחריתו. נרו יאיר הולך ואור עד נכון היום נגילה ונשמחה בישועתו. זכר עשה לנפלאותיו, ...

... שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'כל המתגאה לסוף נכשל באשת איש' שנאמר: "ואשת איש נפש יקרה תצוד" וזה פרוש הסמיכות: "והאיש משה ענו מאד" וכו' ...

... מהיושבים שם וכל אחד נדמה לו שעמו לבד הוא מדבר ושאליו לבד מגיעים כל הדברים האלה וגם בחסדו הגדול כבר זכינו להחיות עם רב עם הדברים האלה ועדין דבריו חיים וקימים ונאמנים ונחמדים לעד ומחיין נפשות הרבה מה אדבר, חסדו גבר עלינו ואמת ה' לעולם אחר כך ביום ראשון שכתבתי זאת התורה ואחר כך ... ואמר: מה זה כתבת ? הלא זה שחתי לי בעצמי ! והדברים עתיקים אמר הכותב, ידידי הקורא, עין היטב בהתורה השיך לזה הספור ב"לקוטי תנינא" סימן ע"ח המתחלת ואתחנן וכו', ואז תבין היטב ספור הזה וינעם לנפשך לעד ...

... גמור. הינו כל העולם כלו אפילו חיות ועשבים וכל מה שיש בעולם הכל היו מתבטלין בכלות הנפש מגדל עצם התענוג המפלא והמפלג מאד מאד. ואפשר להבינו כי מי שהוא יודע נגון ורקוד הנה מי שמנגן מטבע הנגון שנמשך נפש השומע אחר הנגון ומתבטל בכלות הנפש אחר תנועות הנגון כפי כל תנועה ותנועה של הנגון כפי מה שיש כח לאותה התנועה לשבר ולעורר הנפש להמשיכה אחריה. מכל שכן מי שיכול לרקד שיהיה הרקוד מכון ממש כפי תנועת הנגון. כי יש תנועות בכל איבר ואיבר ששיך לתנועות הנגון שאצל זאת התנועה ... דהינו השיר והנגון והרקוד כלו אחד ממש כשזוכין לשמע זאת אזי מתבטלים ממש בכלות הנפש מגדל עצם התענוג המפלא. וזהו התענוג הגדול מכל התענוגים ואין תענוג גדול מזה ומי שלא טעם זאת אינו יודע כלל מתענוג. אשרי עין ראתה זאת כי גם בעולם ... שטרח בערב שבת וכו'. ואלו העומדים סביבו אין יכולין ויודעין מה לעשות רק יש להם כלות הנפש והשתוקקות נפלא מעצם התענוג והוא עומד באמצע ועושה כנ"ל [והבן הענין היטב כי אי אפשר לבאר זאת בכתב. ומי שהוא יודע נגון ורקוד יוכל לשמע מעט בלבו עצם נעימות ענג והשתוקקות הנ"ל בכלות הנפש ממש עד שמתבטלים לגמרי והבן]. גם כל מי שסמוך ומקרב יותר נעשה אצלו כל התנועות ממילא כנראה בחוש במשל הנ"ל שמי שסמוך יותר אל הנגון והרקוד ומבין ... שומעין רק תורה אחת שאני אומר עם הנגון והרקוד שלה היו כל העולם כלו מתבטלין בכלות הנפש] וחזר ושאל [מה אמרתי ? ] והשיב לו הרב רבי נתן זכרונו לברכה שאמר ככל הנ"ל ואמר לו רבנו זכרונו לברכה [מה אתה סובר] אפילו חיות ועשבים וכו' ! ככל ...

... כלל רק בפשיטות גמור וכל דבר ודבר שעשה הכל היה ביגיעה גדולה ובכח גדול ובמסירות נפש ולא היה לו שום דבר עבודה שבא לו בנקל רק כל דבר ודבר בא לו ביגיעה גדולה מאד ...

... רק צריך להתפלל ולהתחנן לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים אם יתן השם יתברך יתן ואם לאו לאו כמובא במקום אחר [בהתורה ט' תיקונין סי' כ'] וזה: 'אל תעשה תפילתך קבע', מלשון גזלה כמו שכתוב: "וקבע את קבעיהם נפש" הינו שכל מה שהוא מבקש, הן פרנסה או בנים או שאר צרכים אסור להתעקש ולעמד עצמו בתפילתו ...

... כי רבוי אור השמחה של רבוי מצוות שלו נתלהב ומבטל המניעות של החטא ואזי יכול להתודות ועל ידי ודוי דברים נתתקן עולם הדבור כמבאר במקום אחר כי פגם החטא בנפש והנפש הוא בחינת הדבור, בבחינת: "נפשי יצאה בדברו" ועל כן צריך להתודות בדבורים ...