... כנ"ל, בבחינות "ולחם סתרים ינעם" כמו כן בקדשה, כשיש מניעה לאדם החשק מתגבר ביותר וכל מה שהדבר הנחשק גדול ביותר, המניעה יותר גדולה כי יש חשק וחושק ונחשק דהינו האדם החושק והדבר הנחשק והחשק שחושקין לדבר הנחשק וכפי מעלת הנחשק כן צריך להיות גדל החשק ועל כן כשהנחשק גדול מאד נמצא שצריך שיהיה לו חשק גדול מאד אזי יש לו מניעה גדולה ביותר שעל ידי זה החשק גדול ביותר כי כל מה שהמניעה יותר גדול החשק מתגבר ביותר כנ"ל ועל כן ראוי לאדם לדעת כשיש לו מניעות גדולות מאד מאיזה דבר שבקדשה ידע ויבין מזה, שזה הדבר שרוצה לעשות הוא נחשק גדול מאד, ודבר יקר מאד שמחמת זה המניעה גדולה מאד כנ"ל ובפרט כשרוצה לנסע לצדיק האמת כי יש צדיקים הרבה אבל יש בחינות נקדות האמת בין הצדיקים שכשרוצים להתקרב אליו, שבזה תלוי הכל אזי יש להאדם מניעות גדולות רבות מאד ומזה בעצמו יבין האדם גדל מעלת הנחשק כנ"ל. והנה הכלל, שכל המניעות הם רק בשביל החשק כדי שעל ידי זה יהיה לו חשק גדול ביותר כנ"ל ועל כן כשאדם חושק ביותר בודאי יוכל לעשות הדבר ויוכל להוציאו מכח אל הפעל כי על ... מן הדבר כמו שכתוב: "יהי רקיע ויהי מבדיל" שהרקיע הוא בחינת מניעה שמפריש ומבדיל בין החושק והנחשק ועל כן גם הארץ נקראת רקיע כמה שכתוב: "לרוקע הארץ על המים" כי גם הארץ היא שטח המבדיל ומפריש ועל כן הט' נקדין הם בחינת ט' רקיעין כי הנקדות נעשין על ידי החשק כנ"ל ועקר החשק על ידי המניעה, שהיא בחינת רקיע כנ"ל ויש ט' נקדין, ט' רקיעין כי יש כמה בחינות בהנחשק כי יש נחשק למעלה מנחשק ולפי גדל מעלות הנחשק, כן צריך להיות גדל החשק ועל כן יש לו מניעה גדולה כנ"ל שעל ידי זה נעשה הנקדה כנ"ל וזה בחינת תשע נקדין, תשעה רקיעין שהם מקמץ עד שורק שהם נקדה למעלה מנקדה רקיע למעלה מרקיע דהינו נחשק למעלה מנחשק שלפי גדל הנחשק, צריך שיהיה גדל החשק שהיא בחינת הנקדה, שהיא בחינת רקיע כי הנקדה נעשית על ידי הרקיע, שהוא בחינת מניעה כנ"ל עד שיש נחשק שהוא בחינת קמץ, קמיץ וסתים שהוא בחינת נקדות קמץ שהוא למעלה מכל הנקדות כי הנחשק קמיץ וסתים מאד וכלל הדברים האלה, שכל מה שהאדם חושק באמת בודאי יוכל לגמרו ולהוציאו מכח אל הפעל ולא יוכל למנעו מזה שום מניעה ואנס רק צריך שיהיה החשק גדול מאד, כפי מעלת הנחשק וזה יוכל להבין מהמניעה בעצמה שכשרואה המניעה מתגברת ומשתטחת ועומדת לפניו, ומונעת אותו מאד ידע ויבין מזה שהנחשק גדול מאד כנ"ל שיהיה לו חשק גדול מאד מאד, כפי הנחשק, וכפי המניעה כנ"ל ואז בודאי יוכל לגמרו כנ"ל. כי אין להאדם לפטר את עצמו ולמצא לעצמו תרוץ, על ידי המניעה לומר שהוא חפץ לעשות אותו הדבר רק שאי אפשר לו מחמת המניעה והאנס ועל כן יהיה נחשב לו כאלו עשאה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'חשב לעשות מצוה, ונאנס ולא עשאה, כאלו עשאה' כי באמת בודאי כשיש לו אנס, נחשב כאלו עשאה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה אבל כל זה נאמר על מי שרוצה לצאת בזה אזי יוצא בה כי מה לו לעשות כי יש לו אנס אבל מי שאינו רוצה לצאת רק שהוא רוצה המצוה בעצמה או הדבר שבקדשה שרוצה לעשות, הוא חפץ בהדבר עצמו אם כן מה מועיל לו, מה שמקלין לו שנחשב כאלו עשאה כי אינו מקרר דעתו כלל בזה כי הוא תאב וחפץ ומתגעגע מאד, לעשות המצוה בעצמה ולא לצאת עם ה"כאלו, שנחשב כאלו עשאה" כי באמת ראוי לאיש ישראלי שיגמר חפצו ורצונו בכל דבר שבקדשה מכח אל הפעל. ואזי, כשחושק מאד באמת ואינו מקרר דעתו כלל במה שנחשב עליו כאלו עשאה אזי בודאי יגמר הדבר ויוציאו מכח אל הפעל וישבר ויבטל כל המניעות ואנסים כי הם לא באו רק בשביל החשק וכשיש לו החשק הראוי לאותו המניעה, כפי גדל מעלת הנחשק אזי ממילא נתבטל האנס והמניעה כנ"ל וזה בחינת: "וירד מצרימה אנוס על פי הדבור" שכשהדבור יורד במצר הגרון, שזה בחינת גלות מצרים אזי הוא 'אנוס על פי הדבור' הינו, שיש לו אנס ...

... וכו' [פי' כל אחד ואחד יש לו גבול וצמצום בידיעת אלקותו, לפי ערכו ומדרגתו כי מה שנחשב להקטן במעלה בחינת במופלא ממנו שהוא למעלה ממדרגתו, וצריך לצמצם שכלו שם זה אצלו בחינת במופלא ממנו והאדם הגדול ממנו במעלה הגבוה הוא יכול להשיג זאת רק שהוא יש לו צמצום וגבול אחר גבוה ממנו ששם הוא צריך לצמצם שכלו וכן אדם הגבוה עוד יותר גם זה אינו נחשב אצלו בחינת במופלא ממנו רק שיש לו צמצום וגבול גבוה עוד יותר וכן בכל אדם ואדם לפי מדרגתו נמצא שלכל אדם וכל בריה יש לו צמצום וגבול מיוחד בהשגת אלקותו יתברך לפי מדרגתו ...

... לקרבו ולקבל תפילתו רק שעוונותיו גרמו לו כל אלו המחשבות הבאין לבלבלו ויש לו צער מזה ובורח מהם בכל כחו יכול להיות בודאי שזה בעצמו נחשב לו לכפרת עון עד שאם היה זוכה להתנהג בזה בתמימות ובאמת כראוי [כי אי אפשר לבאר זאת בכתב] כבר היו עוונותיו נמחלין על ידי ...

... ואז דינא דמלכותא דן אותו ועל ידי זה עושה פרוד בין קדשא בריך הוא ושכינתה בבחינת 'נחש משיך לה לגבה ואטיל בה זהמא' בבחינת דם נדה בבחינת: "מדוע אדם ללבושך" וזהו בחינת הכתם והרבב שנמצא על בגדו שעל ... הגידין שזהו בחינת פגם הבגדים כנ"ל על ידי זה: 'לא תאכלו' הינו פרנסה בטרח וזה "לא תנחשו ולא תעוננו" שהם גורמים בחינת נחש משיך לה לגבה וגורמים שליטת השפחה בישא, שהיא עת רעה וזה לא תנחשו שלא לגרם, חס ושלום, נחש משיך לה לגבה וכו' כנ"ל ולא תעוננו שהוא לשון עת ועונה הינו שלא לגרם, חס ושלום שליטת העת רעה של הכ"ח עתים וכנ"ל. ... הינו בחינת "אשה יראת ה'" הינו מי שפגם בעוונות, וגרם דם נדה לשכינה כנ"ל שעל ידי זה נחש משיך לה לגבה וכו' ונעשה פרוד בין קדשא בריך הוא ושכינתה וזהו: ולא קיהבי לה בחינת 'שאג ישאג על נוהו' כנ"ל מאי ...

... לזרעו של המרחיק. צב. מי שיש בידו למחות ברשעים ולא מחה, כאלו הוא עושה הרע. צג. המחזיק במחלקת, עובר בלאו וראוי להצטרע. צד. החולק על מלכות בית דוד, ראוי להכישו נחש. צה. על ידי עסק התורה יכול לעמד בקשרי המלחמה. צו. צריך להתחזק נגד השונאים ולהעריך עמהם מלחמה בתחבולה, והקדוש ברוך הוא יעשה הטוב בעיניו. צז. למחלקת סגלה לומר: "ויקרא ...

... מפריד אלוף הינו שהוא מפריד ומחלק אלפים למאות כנ"ל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה "אם ראית תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר כנחש חגרהו על מתניך לסוף שתהנה מתלמודו" כי על ידי שהוא נוקם ונוטר על ידי זה יכול לחלק אלפים למאות דהינו לחלק אור גדול לחלקים ועל ידי זה ...

... שמעתי נאקת בני ישראל זה קול מגריהם אסיפת הניצוצות בתשובה בא אל פרעה משה בחינת אחדות הזמנים מ'ה ש'היה ה'וא שיהיה פרעה, קולה כנחש ילך אני הכבדתי את לבו למען שתי אתתי אם לא יאמינו לקול האות בקרבו הכבדתו שהכביד על ישראל כדי לעוררם בתשובה ופרעה הקריב. וישמע יתרו קריעת ים סוף ומלחמות עמלק ...

... אפילו טהרה אין שייך כי לשון טהרה שייך כשיש טומאה וכשהוציא את ישראל מכח אל הפועל אזי יצאו מבחי' אחד כי נתפסים במנין כי שייך לומר שם שניים והם נחשבים במספר בפני עצמם ומפעולה הזאת שהוא הוציא אל הפועל נעשה הבחירה כי הבחירה שייך בשני דברים ועכשיו שהם שניים אב ובן שייך בחירה וזה בחי' ...

... ועל ידי זה הוא מתגבר ומכניע וסותר דעות חכמי הטבע, שכופרים ברצון אך כנגד זה יש בחינת מצח הנחש שהוא שרש חכמת הטבע כי כל דבר יש לו שרש ושרש חכמת הטבע הוא בחינת מצח הנחש בחינת: "ומצחת נחשת על רגליו", הנאמר בגלית הינו בחינת מצח הנחש הנ"ל כי גלית היה כופר והיה רוצה להראות, שכל הסיבות הכל על פי הטבע חס ושלום שזה בחינת מצח הנחש כנ"ל וזהו: "רגליו", בחינת סיבות כמו שכתוב: "ויברך ה' אותך לרגלי" בסיבותי כי כן הוא ... הוא בחינת סיבות רק שיעקב תלה כל הסיבות בהשם יתברך כנ"ל וגלית היה תולה כל הסיבות שלו במצח הנחש, דהינו בחיוב הטבע וזהו: "ומצחת נחשת על רגליו" כנ"ל ולפעמים מתגבר בחינת מצח הנחש בפעל דהינו על ידי איש פרטי שיונק חכמתו ממצח הנחש, שהוא שרש חכמת הטבע והוא מראה בחכמתו, שהכל על פי הטבע, חס ושלום ויש שנכנס בחינת מצח הנחש, שרש חכמת הטבע בתוך החכם שבקדשה וחכמה זו של מצח הנחש מתחלת לכנס עמו מעיון לעיון עד שנכנס בעיון דק מאד עד שרוצה להטיל פגם, חס ושלום, בשרש הרצון ולכפר שם, חס ושלום, כאלו אין רצון כלל, חס ושלום. ח. ודע, שזה המצח הנחש יניקתו מזקני הדור ממאריכי ימים שבדור, כשאין בהם שלמות מזה יונק מצח הנחש הנ"ל כי 'זקן זה קנה חכמה' וצריך האדם, כל מה שמזקין כל מה שנתוסף ובא לו יום מימי חייו ... המאריכי ימים שבדור, פוגמים את ימיהם ואין מוסיפין אור קדשה ודעת בכל יום ויום מזה יונק מצח הנחש חכמת הטבע הנ"ל [כי מנפילת הימים של הזקנים, אשר אין דעתם מתישבת כנ"ל מפגם הדעת הזה של אלו הזקנים יונק מצח הנחש שהוא חכמת הטבע] ומתגבר, חס ושלום, דעת חכמת הטבע, שכופרים ברצון על ידי נפילת הדעת ... פוגמים את ימיהם ואין מאריכין את ימיהם בקדשה ודעת כנ"ל זה בחינת "קצר ימים" ומזה יונק מצח הנחש, שהוא הפך מצח הרצון וזהו: "שבע רגז" הפך הרצון כנ"ל אבל כשהזקנים כראוי בחינת: 'זקן זה ... מתקנין ומעלין פגם נפילת הימים והדעת של הזקנים מאריכי ימים, שאינם כראוי שמזה יניקת מצח הנחש כנ"ל בבחינת "שלח לחמך על פני המים, כי ברב הימים תמצאנו" שכח הצדקה מוצאין ברב הימים ... ימים כנ"ל כי על ידי הצדקה מעלין פגם נפילת הדעת של המאריכי ימים שמזה הוא יניקת מצח הנחש כנ"ל ומוציאין כל היניקה והחיות של מצח הנחש, חכמת הטבע ומתגבר בחינת מצח הרצון כי עקר עבודת הצדקה היא בבחינת: ואת הערבים צויתי וכו' ... מאחר שמתגבר ומהפך אכזריות שבטבעו לרחמנות על ידי זה נתהפך הרגז לרצון ואזי כשנכנע מצח הנחש ונתגלה בחינת מצח הרצון אזי נכנעים ונופלים קול החיות רעות ונשמע קול הקריאה של יום טוב ... בחינת מלחמת דוד וגלית כי גלית היה רוצה להראות בחכמתו, שהכל על פי הטבע כי היה יונק ממצח הנחש, בבחינת: "ומצחת נחשת על רגליו" שתלה כל הסיבות בחיוב הטבע, שהוא בחינת מצח הנחש כנ"ל ועל כן "חרף מערכות אלהים חיים" כי היה רוצה להראות, שהכל על ידי מערכת השמים כפי ... עלי הינו שאחר כך התגבר עוד כנגדי והחזקתי בזקנו הינו שהבנתי, שכל כחו ויניקתו על ידי מצח הנחש שיונק מזקני הדור שאינם כראוי כנ"ל ועל כן החזקתי בזקנו שהחזקתי ותפסתי שם בשרש יניקתו ... בזקנו, בשרש יניקתם כנ"ל והיה הפלשתי כאחד מהם כי הוא גם כן בחינה זו ממש שכל כחו ממצח הנחש, בחינת: "ומצחת נחשת" וכו' כנ"ל ועל כן גם הוא כמותם, ואוכל להכניעו ולהפילו . ותטבע האבן במצחו הינו במצח הנחש שהכניעו על ידי בחינת: "אבן שלמה רצונו" בחינת רצון כנ"ל וזה בחינת שהזהיר ישי את דוד ... בבחינת עורב בחינת: "ואת הערבים צויתי" וכו' כנ"ל כי על ידי הצדקה הוא מוציא החיות של מצח הנחש שיונק מזקני הדור כנ"ל ודע, שאפילו כשמכניעין וסותרין דעות חכמי הטבע ומשפילין אותם אף על ... אף על פי שחכמת הטבע נכנעת אף על פי כן מאחר שהרצון אינו חזק עדין יש יכלת, חס ושלום למצח הנחש, חכמת הטבע שיחזר ויתעורר ויתגבר כבתחלה וגם על זה צריכין כח הצדקה כי הצדקה מועלת תמיד ועומדת תמיד כנגד מצח הנחש כנ"ל וזה פרוש: רב יהודא הנדואה משתעי: זמנא חדא הוה אזלינא בספינתא וחזינא ההוא אבן טבא ...

... שהן בחינת ששה טפחים, שש כנפים הנ"ל. ויש נחש ונמלה בתוך פיה וזאת הנמלה אין לה ניחא בודאי מחמת שהיא בתוך פיה של נחש והנחש פעמים הולך, ופעמים מעופף והחלוק שבין הליכה לעפיפה כי בעפיפה יוכל לעוף ולפרח ברגע הרבה אבל בהליכה הוא הולך מעט מעט ... וגדולים באלו הדבורים הם עושים כנפים להנחש, שיוכל לעופף כי על ידי דבורים קדושים, עושים כנפים דקדשה בבחינת: "ובעל כנפים יגיד דבר" אבל באלו הדבורים רעים, עושים כנפים להנחש והם נגד השש כנפים של הקדשה הנ"ל כי הדבור יוצא מכנפי ראה, על כן נעשה ממנו בחינת כנפים להנחש כי הדבור היוצא משית עזקאין דקנה, הוא נגד השש כנפים של הקדשה הנ"ל. והנחש, הם אלו החכמים להרע, החוקרים פילוסופיא ואפיקורסית כמו שכתוב: "חכמים המה להרע ולהטיב לא ידעו" שהם רק חכמים להרע שאם ירצו להשתמש בחכמתם להיטיב לא יוכלו "והנחש היה ערום מכל חיות השדה" ועל ידי דבורים רעים, עושים כנפים להחכמים אלו שהם בחינת הנחש שיוכלו לעוף ולפרח הינו שמעופפת ומתפשטת חכמתם ואפיקורסית שלהם בעולם ומזיק מאד להעולם וגם בחקירותם בעצמם, הם מעופפים כמו מי שיש לו שכל ... במהירות, ונפתח להם חכמתם מאד אבל אם אין להנחש כנפים הינו שאין להם דבורים רעים כנ"ל אזי אין להנחש רק בחינת הליכה הינו שאין להחכמים להרע הנ"ל, רק מה שחוקרים בינם לבין עצמן ואינם מעופפים בעולם הינו שאין מתפשט ומעופף חכמתם בעולם ואינם ... והלב בעמק גדול מאד והנמלה המנח בתוך פי הנחש, הוא בחינות חכם הדור שהוא חכם הישר והצדיק, ובעל מדות טובות ומחמת שהוא חכם גדול דקדשה ונכנס באלו החכמות אזי כשאלו החכמים נכנסים ... ויש לו מלחמה גדולה עמהם, הינו עם בחינת הנחש הנ"ל כי מתגברים עליו מאד בלבולים ואמונות כזביות והוא בחינת מבטח בוגד שמתגבר עליו בטחון בוגד, שאינו בטחון שלם ואמת כראוי שזהו בחינת ... וצריך לו תמיד מלחמה גדולה עמהם ובין כשהנחש הולך ובין כשהוא מעופף יש לו צער גדול ומלחמה גדולה רק שבודאי בעת העפיפה, צערו גדול יותר מאד ואין לו שום ניחא בין כשהוא הולך, בין כשהוא ... ה' אל העם וזה סוד מה שאמר הסבא 'מאן הוא נחש דפרח באוירא ואזל בפרודא בין כך ובין כך אית ניחא לחד נמלה דשכב בין שנוי' הינו בחינות הנחש הנ"ל 'דפרח באוירא', שפריחתו על ידי האוירים הינו, על ידי דבורים רעים, שנעשה לו מהם כנפים 'ואזל בפרודא', הינו שאין לו רק בחינות הליכה כשכנפים דקדשה הם כתקונו, ואין להנחש כנפים מדבורים רעים אזי אין לו רק בחינת הליכה וזה 'ואזל בפרודא', בחינות: "וכנפיהם פרודות מלמעלה" הינו בחינות כנפי הקדשה אזי, 'ואזל', ... שאלו המחקרים, שהם חכמים להרע שהם בחינות הנחש כנ"ל חכמתם וחקירתם הוא 'שארי בחבורא' שתחלת חקירתם מתחלת מהמחברים מחבור חמר וצורה 'וסים בפרודא', שמסתימת חכמתם בשכליים הנפרדים כי כן ...