... השלישית או הרביעית הגבוהה מאד וכו'. הלא הייתי דומה כמו סוחר היוצא לשוק ויש לו כמה דברים לעשות ולחטף משא ומתן זה וזה וכו'. אפילו כשאמרו לי שאני צריך לנוח ולפוש עצמי לא היה נכנס באזני מה היא מנוחה ונפישה ...

... ואם יש טוב מהם ואמרו לו, שהאנשים הללו הם הגונים, וטוב להיות אצלם אך שקשה מאד להיות אצלם מחמת שהמשא ומתן שלהם הוא למרחקים מאד הלך וראה משרתים של חנויות הלבשה, שהיו הולכים בשוק והיו הולכים כדרכם, עם מיני חן ...

... ח"א - תורה רמד - מי שהוא מערב בין העכו"ם מי שהוא מערב בין העכו"ם דהינו שיש לו עסקים ומשא ומתן עמהם צריך לשמר עצמו מאד מאד שלא יזיק לו כי בקל יוכל להתפס ברשתם, חס ושלום לחלק עצמו ממדרגת ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רי - על ידי משא ומתן באמונה הוא מקים "ואהבת" [לשון רבנו, זכרונו לברכה] על ידי משא ומתן באמונה הוא מקים "ואהבת" כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: "ואהבת" 'שיהא שם שמים מתאהב על ידיך' וכו' וכשמקים "ואהבת" ... הבקר בחינת אברהם אזי יצא מקשוי לקל כי עד הבקר היה קשה לפניו קריעת ים סוף נמצא על ידי משא ומתן באמונה אחוז בבחינת "ואהבת" בחינת אברהם אזי אין קשין לו מזונותיו

... ממה שנשאר לו מפרנסתו עד שקבץ סך מסים וישב עצמו: למה לי לקבל הספקה מהם? טוב שאתחיל לעשות איזה משא ומתן ואף שאינו יכול לילך יעץ בדעתו לשכר לו עגלה ונאמן ובעל עגלה ויסע עמהם לליפסיק [עיר] ויוכל לעשות המשא ומתן, אף שאינו יכול לילך כששמעו המשפחה זאת, הוטב בעיניהם ואמרו: למה לנו לתן לו הספקה? טוב שיהיה לו פרנסה והלוו לו עוד מעות, כדי שיוכל לנהג המשא ומתן ושכר לו עגלה ונאמן ובעל עגלה ונסע ובא לאכסניה ואמר הנאמן שילינו שם ולא רצה והפצירו בו והוא עקש ...

... גם יש כמה בחינות בשנה כי יש שנה שהיא בחינת למוד פשטא אוריתא כפי הדבקות ויש שנה שהוא בחינת משא ומתן באמונה שהוא גם כן פשטא אוריתא כי כשעוסק במשא ומתן באמונה אזי המחין, הינו נשמתו באה לתוך אמונה, בבחינת: "חדשים לבקרים" ונתחדשו שם, ונתחזקו מעיפותם וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'הרוצה להחכים יעסק בדיני ממונות' הינו הרוצה לחדש את שכלו, הינו נשמתו יעסק בדיני ממונות הינו משא ומתן באמונה כי העוסק במשא ומתן באמונה הוא בודאי עוסק בדיני ממונות כי כל דיני ממונות שיך למשא ומתן כי אי אפשר לעסק במשא ומתן באמונה כי אם בקי בדיני ממונות שלא יכשל בהם וזה בחינת: "היתה כאניות סוחר" הינו על ידי משא ומתן הינו על ידי פשטא אוריתא אזי: "ממרחק תביא לחמה" וממשיך שכל חדש מאור הפנים כי השכל נקרא רחוק כמו שכתוב: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה" ז. אבל כשאדם מכניס שכלו הינו נשמתו, בתוך האמונה הינו פשטא אוריתא, הינו משא ומתן בבחינת: "חדשים לבקרים" אזי צריך לשמר האמונה שלא יינקו ממנה החיצונים כי היא שוכנת בתוך החיצונים בחינת: "זאת ירושלים ... וצריך להמשיך בחינת חשמ"ל מעולם הבינה להלביש את המלכות, הינו אמונה שלא יינקו ממנה העכו"ם והארצות שסביבותיה וכשאדם עוסק במשא ומתן כל כך באמונה, כמו רב ספרא ומקים: "ודובר אמת בלבבו" זו הבחינה נעשה חשמ"ל הינו מלבוש, סביב האמונה ואזי ... שלא יינקו ממנה החיצונים. וזה שאמרו חז"ל הרוצה שיעסק בדיני ממונות, ישמש את שמעון בן ננס הינו הרוצה לעסק במשא ומתן באמונה הינו פשטא אוריתא הנקרא חשך כמו שכתוב: "במחשכים הושיבני" ונקרא אמונה, כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" אזי צריך להמשיך ... שכתוב: "ונתת לעבדך לב שומע" ובן ננס בחינת אמונה, היא בחינת בן ננס הינו המאור הקטן ח. וכשאדם עוסק במשא ומתן באמונה עוסק בדיני ממונות הינו פשטא אוריתא זהו בחינת הקרבת הקרבן תמיד והקטרת הקטרת כי על ידי התמיד עולים חכמה בינה דעת דעשיה ביצירה וכל הניצוצות הקדושים שבקלפה עולים בסוד אחד עשר סממני הקטרת בבחינת מלכות במשא ומתן והמשא ומתן הוא בחינת דיני ממונות הינו פשטא אוריתא נמצא בשעת עשית המשא ומתן עוסק בפשטא אוריתא שהם בחינת מט"ט המקנן ביצירה נמצא שחכמה בינה דעת שלו בעשית המשא ומתן עולים ביצירה, הינו לפשטא אוריתא וכל ניצוצות הקדשה שיש בתוך העכו"ם והארצות שסביבות ירושלים עולים לבחינת אמונה הנקרא ירושלים ... ירושלים כמו שדרשו חכמינו, זכרונם לברכה . 'לא חרבה ירושלים עד שפסקו ממנה אנשי אמונה' וכשירושלים הינו האמונה הינו משא ומתן שהוא פשטא אוריתא מתגברת אזי אלו העכו"ם והארצות נופלים ועולים ממנה כל הניצוצות הקדושים שבתוכם בסוד אחד עשר סממני ... של תכלת, ולרצועות של תפילין' ועד שרוך הנעל, תרגומו: 'ערקתא דמסאני' הינו כשאתה רוצה לשמר את המאור הקטן הינו משא ומתן באמונה שלא יינקו ממנה החיצונים לא תוכל לשמר את הננס הינו מאור הקטן, הינו ינוקי אלא בערקתא דמסאני הינו ... לבא להלביש את האמונה הינו בחינת ישמש את שמעון בן ננס כנ"ל הינו שיקים "ודובר אמת בלבבו" בשעת עשית המשא ומתן, כרב ספרא ורצועה גמטריא ש"ע לרמז שעל ידי החשמ"ל הזה שהוא בחינת: "דובר אמת בלבבו" נשמר האמונה והנשמה, הינו ... וזהו שאמר: 'דקרי קרי, ודלא קרי להוי צותא לחברו' כי הדבר קשה הא תינח מי שהוא בר אורין ועוסק במשא ומתן באמונה אזי המשא ומתן הוא טובה אצלו שהמחין שלו מתחדשין אבל מי שהוא אינו בר אורין מה הנאה יש לו שעוסק במשא ומתן דע, מי שהוא עוסק במשא ומתן באמונה הוא עושה טובה לחברו שהוא משרשו שמחין של חברו מתחדשין בתוך המשא ומתן שלו שבאמונה וזהו דקרי קרי מי שהוא בר אורין אזי טובה לו שנתחדש שכלו בתוך האמונה ויהיה לו מחין ... עושה טובה לחברו שמשרשו י. וזה בחינת תקיעות ראש השנה כי ראש השנה הוא בחינת שנה כידוע שהוא בחינת משא ומתן באמונה בחינת פשטא אוריתא בחינת עוסק בדיני ממונות ותקיעות הם התעוררות השנה שהוא חדוש המחין מאור הפנים ומזה הוא ... עליונים וזהו פרוש, אשרי העם ידעי תרועה הוא בחינת העלאת אחד עשר סממני הקטרת שבתוך העכו"ם והארצות השוכנים סביבות המשא ומתן באמונה שנתחברים אליו הניצוצות וזה: "ידעי תרועה" ידעי, לשון התחברות תרועה, מלשון שבירה כי הניצוצות הם משבירת כלים ה' באור פניך יהלכון בחינת משא ומתן כמו שכתוב: "שמח זבולון בצאתך" הינו כשעוסק במשא ומתן באמונה כדי להביא את נשמתו בבחינת: "חדשים לבקרים רבה אמונתך" כדי לקבל מאור הפנים, חדוש המחין, חדוש הנשמה על ...

... תורה דע מי שצריך לדון לפני דינים בדין תורה זה לו ענש ונקמה שהתורה נוקמת בו כי באמת כל המשא ומתן הוא תורה כי למשל הדין המחליף פרה בחמור הוא תורה ומכל שכן כשעושין הדבר בעצמו הוא בודאי תורה [וכמו שמספרין כל זה בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה] ועל כן כשעושין משא ומתן צריך שיקשר מחשבתו רק בהתורה והדינים המלבשים שם ומי שעוקר המשא ומתן מן התורה, ונופל אל המשא ומתן בעצמו ואינו מקשר מחשבתו אל התורה המלבש שם אזי ענשו, שאחר כך הוא צריך לדון בדין תורה ואזי צריך לחזר ולהביא כל הדברים וכל המחשבות וכל העסקים שהיה לו בשעת המשא ומתן מתחלתו ועד סופו צריך להביא הכל אל התורה דהינו שצריך לחזר ולספר הכל לפני הדינים והם פוסקים על זה דין תורה נמצא שחזר ונעשה מכל דברי המשא ומתן תורה והוא לו נקמה שהתורה נוקמת בו על אשר עקר הדינים המלבשים בהמשא ומתן מן התורה ונפל אל המשא ומתן בעצמו כאלו אין שום תורה בהמשא ומתן על כן ענשו שצריך לבוא לפני דין תורה ואזי צריך להביא כל דברי המשא ומתן ולעשות מהם תורה ואזי מראים לו שכל המשא ומתן הוא תורה כי עכשו נעשה מהכל דין תורה כנ"ל כי בודאי הוא צריך להביא כל הדברים אפילו כל המחשבות ... כי אם חסר איזה דבור או איזה מחשבה יתקלקל הדין תורה וצריך דוקא להביא הכל כל מה שעבר בשעת המשא ומתן לפני הדינים והם עושין מזה דין תורה נמצא שחזר ונעשה מהמשא ומתן תורה ומראין לו שאין הדבר כמו שהוא סבר מתחלה שאין בהמשא ומתן תורה כי הלא ראה בעיניך שכל דברי המשא ומתן כלם הם תורה כי עכשו נעשה מהכל דין תורה כנ"ל והכל לפי הפגם כי יש אחד שאין ענשו רק שצריך לדון, אבל זוכה בדין רק שמראין לו שפגם כנ"ל אבל יש אחד שעקר יותר המשא ומתן מן התורה אזי ענשו יותר, שגם אינו זוכה בדין כי באמת כשעושין משא ומתן צריך שיהיה רק חיצונית המחשבה בתוך המשא ומתן אבל פנימיות מחשבתו צריך לקשר אל התורה כנ"ל גם צריך אמונה בהמשא ומתן דהינו שישא ויתן באמונה, ויהיה הדבור דבור אמת כמה שאמרו: 'נשאת ונתת באמונה' כי משא ומתן הוא בחינות שמנשאין ומרימין הדבר ונותנין ומשיבין אותו למקומו כי יש קדשות נפולות הינו בחינות ניצוצות שנפלו ועל ידי משא ומתן מנשאין ומרימין אותן, ונותנין אותן למקומן וזה בחינות משא ומתן כנ"ל ועקר ברור הניצוצות מן הקליפות הוא על ידי אמונה כי דרך האמונה לשכן תמיד אצל אלו הקדשות הנפולות ... כנ"ל ועל כן אלו הניצוצות שנפלו הם נדבקים ונתאחזין סביבות האמונה והיא מעלה אותם משם ועל כן צריך לעשות משא ומתן באמונה שעל ידי האמונה מעלין הניצוצות כנ"ל שזה עקר בחינות משא ומתן, להעלות הניצוצות כנ"ל וזה בחינות פנימיות חב"ד [חכמה בינה דעת] דעשיה שעולה אל היצירה ומלכות דעשיה עולה מן הקליפות יצירה היא בחינת וא"ו, שהיא בחינת התורה ועל ידי שמקשר פנימיות מחשבתו בשעת עשית המשא ומתן אל התורה כנ"ל זהו בחינת פנימיות המחין דעשיה הינו של המשא ומתן, שהוא בחינות עשיה שעולה אל היצירה, דהינו התורה כנ"ל ומלכות דעשיה, הינו בחינות האמונה שבמשא ומתן כנ"ל עולה מן הקליפות, כי היא מבררת הניצוצות מהם ועולה מהם. ועל ידי שעלה חב"ד דעשיה ליצירה על ידי ... נעשית מלחמה כי צריך ללחם עמהם להוציא הניצוצות מהם וזה פרוש: "כי תצא למלחמה" וכו' כי תצא, זה בחינות משא ומתן, בחינת: "שמח זבולון בצאתך" וכו' כי משא ומתן נקרא בחינת צאתך כי אף על פי שזבולון ויששכר שוים מחמת שזבולון היה מספיק ליששכר, ונאמר עליו 'שמח זבולון' ... כל זה נקרא צאתך 'ויששכר אהליך' כי אף על פי כן, עבודת התורה היא פנימיות יותר והיא למעלה מעבודת המשא ומתן אף על פי שגם המשא ומתן היא עבודה גדולה כי הוא מספיק את התלמידי חכמים, ונאמר עליו 'שמח זבולון' על כל זה נקרא צאתך נגד ... בדבקות עם כל זה נגד המדרגה שלמעלה ממנה עוד נקרא אפילו דבקות בחינת צאתך וזהו 'כי תצא' הינו בחינת משא ומתן כנ"ל וזהו 'למלחמה על איביך' כי אז הוא שעת מלחמה עם האויבים כנ"ל כי צריך לברר ולהעלות הניצוצות מהם ...

... רק בשב ואל תעשה דהינו שלא לחשב אותו המחשבה רק לחשב איזה מחשבה אחרת בתורה או עבודה או אפילו משא ומתן כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד בשום אפן וכבר מבאר במקום אחר . שאין צריכין לעשות מלחמה ולנענע ... זה מתגברים יותר רק לבלי להשגיח עליהם כלל רק לעשות את שלו במה שהוא עוסק בתורה או תפילה או משא ומתן ולבלי להסתכל לאחוריו כלל ועל ידי זה ממילא תסתלק

... אות תעד "כי תשא את ראש בני ישראל" זה בחינת משא "ונתנו איש כפר" זה בחינת מתן. הינו בחינת משא ומתן אות תעה שמעתי מרבי יצחק חתן המגיד מטירהאוויצע שאמר ששמע מפיו הקדוש שאמר שבדרך צריכין לזהר בטבילת מקוה כי ...

... בעיניו שוחט ומלמד וחסיד בעיר קטנה מחמת שבנקל לו להכשל בגאות חס ושלום] טוב לך יותר להיות סוחר ובעל משא ומתן רק בשעה שתלך בשוק תמאס ותבזה את העולם הזה בפיך אות תקצב אחד מבני הנעורים דבר עמו זכרונו לברכה ...