ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסה - ואהבת לרעך כמוך אני ה' "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" הינו שתקבל באהבה, כל הרעות והיסורים הבאים עליך כי ראוי שתדע, שלפי מעשיך אחר כל היסורים והרעות שיש לך עדין הוא מתנהג עמך ברחמים כי היה מגיע לך יותר ויותר, חס ושלום, לפי מעשיך וזהו "ואהבת לרעך" שתאהב הרע שבא לך הינו הרעות והיסורים הבאים עליך, חס ושלום תקבלם באהבה כי כמוך כמו שאתה הוא, הינו לפי מעשיך "אני ה'", בעל הרחמים, עדין אני מתנהג עמך ברחמים כנ"ל.

...- אות כד גם הבנו מדבריו שהיה מספר עמנו שבימי נעוריו בעת שיגע וטרח בשביל עבודת השם היו לו כמה וכמה מיני סגופים וכפי הנשמע ומובן מדבריו שהיה לו כל מיני סגופים שבעולם הן גלגול שלג וכו' וכיוצא ואמר שהסגוף לאחז עצמו לבלי לחכך עצמו כלל זהו הסגוף הגדול ביותר דהינו כשמנשכים לאדם הדברים השכיחים סמוך לבשר ודרך כל אדם לחכך עצמו בכל עת שמרגיש איזה נשיכה והיה מקבל זאת לסגוף לאנס את עצמו לבלי לעשות שום חכוך לא ביד ולא בגוף ולא בשום איבר ואמר שזהו סגוף גדול מאד כי האדם מנח, והנשיכות מתגברים אז ביותר והוא אסור...

...- ראו לפעמים אש בוער מרחוק כמה בני אדם ספרו שראו לפעמים אש בוער מרחוק וקרבו לשם ולא היה כלום וכן נתראה גם כן לפעמים בדרך וגם על הים לפעמים נתראה כך וכבר נודע שזה בא מן האדים העולים מן הארץ ויש אדים שיש להם כח של גפרית ועולים איזה אדים ונתקבצים זה עם זה ומכה עליהם רוח קר מלמעלה ונופלים למטה ומתחילין לבער לפי שעה כמו כן יש כמה בני אדם שלפעמים נבער לבו להשם יתברך ומתחיל בעבודת השם יתברך ולאחר שעה נתבטל וחוזר לקדמותו ולפעמים נמשך חצי יום או איזה ימים או איזה שבועות אך לא לנצח ולא לזמן מרבה וזה בא מרשעים...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפד - הוכיח את אחד שאמר לו, שאין לו פנאי ללמד שמעתי בשמו, שהוכיח את אחד שאמר לו שאין לו פנאי ללמד מחמת שעוסק במשא ומתן אמר: שאף על פי כן ראוי לו לחטף איזה זמן לעסק בתורה בכל יום ואמר, שזהו מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ששואלין את האדם: קבעת עתים לתורה ? קבע הוא לשון גזלה, כמו שכתוב: "וקבע את קבעיהם נפש" הינו ששואלין את האדם, אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו אם גזלת מהן עתים לתורה כי צריך האדם לחטף ולגזל עתים לתורה מתוך הטרדא והעסק

...השמחה על פי משל שלפעמים כשבני אדם שמחים ומרקדים אזי חוטפים איש אחד מבחוץ שהוא בעצבות ומרה שחרה ומכניסים אותו בעל כרחו לתוך מחול המרקדים ומכריחים אותו בעל כרחו שיהיה שמח עמהם גם כן כן יש בענין השמחה כי כשאדם שמח אזי המרה שחרה ויסורים נסתלקים מן הצד אבל מעלה יתרה להתאמץ לרדף אחר המרה שחרה דוקא להכניס אותה גם כן בתוך השמחה באפן שהמרה שחורה בעצמה תתהפך לשמחה שיהפך המרה שחרה וכל היסורים לשמחה כדרך הבא לתוך השמחה שאז מגדל השמחה והחדוה מהפך כל הדאגות והעצבות והמרה שחרה שלו לשמחה נמצא שחוטף המרה שחרה ומ...

...- מעשה מאוצר תחת הגשר פעם אחת חלם לאיש אחד מעיר אחת שבעיר ווינה תחת הגשר נמצא שם אוצר ונסע לשם ונעמד אצל הגשר וחפש עצות איך לחפור שם כי ביום אינו יכול מחמת העוברים ושבים ועבר שם איש חיל ושאל אותו מה אתה עומד וחושב? וחשב בדעתו שטוב שיספר לו חלומו כדי שהוא יסייעו ויתחלקו וספר לו ענה ואמר לו אוי יהודי טפש מה אתה שם לב לחלומות [הלא גם אני בחלומי חלמתי שיש אוצר מתחת התנור בבית של יהודי אחד שגר כאן וכאן] [והזכיר העיר של האיש ושמו של האיש הזה] היעלה על דעתך שאסע עד לשם בשביל האוצר? השתומם היהודי ונסע לביתו...

...כ וכששמע זאת, שלח שליח מיחד לעכו לשכר הספינה מרגאז שהיא בשלום עם כל האמות הינו כי יש מדינת רגאז ויש להם שלום עם כל המלכים וכשאותה הספינה מוציאה דגל שלה אזי אין לוקחין לתוך הפלען כי דרך הספינות של מלחמה שחוטפין על הים ספינה עם האנשים שבה לתוך הפלען דהינו בשביה אבל כשהספינה הנ"ל ממדינת רגאז מוציאה דגל שלה אזי אין לוקחין מהם לתוך הפלען וכן היה ששכרו לו ספינה כזו וכששמע הרב הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל שרבנו זכרונו לברכה, רוצה לנהג נסיעות לביתו שלח שליח מיחד אליו עם אגרתו וגם אגרת הכוללו והוא זכרונו לברכה...

...- להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה אמר: שאיתא בספר אחד שמה שמובא בספרי המחקרים ראיה שצריכין לחקר, מפסוק: "וידעת היום והשבות אל לבבך" וכו' שצריכין לדעת אותו יתברך על פי חקירות זה הפרוש הוא מכת הקראים שהם מפרשים פסוק זה כך, שצריכין לדעת אותו יתברך על פי חקירות אבל האמת לא כן הוא כי באמת העקר לדעת אותו יתברך הוא רק על ידי אמונה שלמה שעל ידי זה דיקא זוכין אחר כך לדעת והשגה גדולה בידיעת רוממותו יתברך שמו וכמו שכתוב: "וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'" ובאמת עקר הפרוש הפשוט של פסוקים אלו, המזהירים לדעת אותו...

שיחות הר"ן - אות קלח שמעתי מפיו הקדוש בעת שדבר עמנו מגדל הענין של ספורי מעשיות מצדיקים שנדפס בספריו הקדושים [בסימן רל"ד חלק א'] ואמר אז שהוא בעצמו זכרונו לברכה עקר התעוררותו לעבודת השם יתברך באמת היה על ידי ספורי מעשיות מצדיקים וספר שבבית אביו ואמו הצדיקים זכרונם לברכה היו שכיחים שם כל הצדיקים כי כל הצדיקים היו מצויים בקהלת מעז'בוז' מחמת שהוא מקום הבעל שם טוב זכרונו לברכה ורבם ככלם התאכסנו בבית אביו זכרונו לברכה ושמע הרבה מעשיות מצדיקים ועל ידי זה היה עקר התעוררותו להשם יתברך עד שזכה למה שזכה

...לכו חזו מפעלות ה', אשר שם שמות בארץ "לכו חזו מפעלות ה', אשר שם שמות בארץ" כי באמת הדבר נפלא ונורא מאד אשר ברא השם יתברך את כל הבריאה שיש בה כמה וכמה דברים נפלאים ונוראים הרבה מאד מאד מה רבו מעשי ה' ! ואפילו בזה העולם לבד עצמו נפלאות ה' אשר ברא דוממים וצומחים וכו' ומי יוכל לשער גדלת ה' שיש בבריות של זה העולם מכל שכן שאר העולמות והכל כאשר לכל לא נברא אלא בשביל ישראל וישראל בעצמן, עקר בריאתן בשביל בחינת שבת, שהוא התכלית כי שבת הוא תכלית מעשה שמים וארץ שהוא בחינת עולם הנשמות שהוא עולם שכלו שבת ושם ישיגו...