... בלילה והמהלך בדרך יחידי רבי חנינא בן חכינאי אומר הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי ומפנה לבו לבטלה, הרי זה מתחיב בנפשו כי יש אפיקורסים, שאומרים שהעולם הוא מחיב
המציאות ולפי דעתם הרעה המשבשת נדמה להם שיש על זה ראיות ומופתים, חס ושלום, ממנהג העולם אבל באמת הבל יפצה פיהם, כי באמת העולם ומלואו הוא אפשרי
המציאות כי רק השם יתברך לבד הוא מחיב
המציאות אבל כל העולמות עם כל אשר בהם הם אפשרי
המציאות כי הוא יתברך בראם יש מאין וביכלתו וכחו ואפשרותו יתברך היה לבראם או שלא לבראם על כן בודאי כל העולם ומלואו הוא אפשרי
המציאות אך מאין נמשך הטעות שיכולין לטעות, חס ושלום, שהעולם הוא מחיב
המציאות, חס ושלום דע שזה נמשך מחמת שבאמת עתה שכבר נאצלו ונמשכו נשמות ישראל עתה בודאי העולם הוא בבחינת מחיב
המציאות כי כל העולם ומלואו הכל לא נברא אלא בשביל ישראל כידוע וישראל מושלין בעולם ועל כן בודאי עתה אחר שנאצלו ... לברא ולקים העולם כי על מנת כן האציל נשמות ישראל, כדי לברא בשבילם כל העולמות אך נשמות ישראל בעצמן כשנאצלו, היו הם בעצמן עם כל העולמות התלויים בהם, הכל היה אפשרי
המציאות כי היה באפשרותו להאצילם ולבראם או שלא לבראם אך תכף כשנתרצה הקדוש ברוך הוא להאציל נשמות ישראל אזי היה כל העולם בבחינת מחיב
המציאות כי מאחר שנאצלו נשמות ישראל אזי כביכול הוא מחיב להמציא העולם כי על מנת כן נאצלו נשמתן שכל העולמות יבראו בשבילן, והם ימשלו בכל והבן היטב ומזה נשתלשל ונמשך הטעות של האפיקורסים שאומרים שהעולם הוא, חס ושלום, מחיב
המציאות אבל באמת רק השם יתברך לבד הוא מחיב
המציאות אבל כל הדברים הם אפשרי
המציאות כנ"ל ועקר הכונה שברא כל העולם בשביל ישראל היה כדי שישראל יעשו רצונו, ושיחזרו וידבקו בשרשן דהינו שיחזרו ויכללו בו יתברך, שהוא מחיב
המציאות ובשביל זה נברא הכל נמצא כל מה שישראל עושין רצונו של מקום ונכללין בשרשם, שהוא מחיב
המציאות על ידי זה נכלל כל העולם שנברא בשבילם, בחיוב
המציאות כי עקר התכלית שנברא העולם הוא בשביל זה ורק בשביל זה מחיב השם יתברך כביכול, לברא ולקים כל העולמות בשביל ישראל כנ"ל כדי שיעשו רצונו כנ"ל ועל כן אז דיקא כשעושין רצונו, נכלל העולם בבחינת מחיב
המציאות כנ"ל כי כל מה שעושין רצונו יותר הם נכללין ביותר עם כל העולמות התלויים בהם בחיוב
המציאות כי על ידי שעושין רצונו יתברך, הם חוזרין ונכללין בו יתברך שהוא מחיב
המציאות ואז נכללין עמהם כל העולמות התלויים בנפשם, בחיוב
המציאות כנ"ל אך לזכות לזה להכלל בשרשו, דהינו לחזר ולהכלל באחדות השם יתברך, שהוא מחיב
המציאות אי אפשר לזכות, כי אם על ידי ביטול שיבטל עצמו לגמרי עד שיהיה נכלל באחדותו יתברך. ואי אפשר לבוא לידי ... בהתבודדות הנ"ל עד שלא ישאר ממנו כלום שיהיה בבחינת מה באמת, עד שיזכה לבחינת ביטול באמת] ואזי כשזוכה לביטול באמת, ואזי נכלל נפשו בשרשו, דהינו בו יתברך, שהוא מחיב
המציאות אזי נכלל כל העולם עם נפשו בשרשו, שהוא מחיב
המציאות, כי הכל תלוי בו כנ"ל ואזי נעשה כל העולם על ידו בבחינת מחיב
המציאות כנ"ל ועתה תראה פלאי פלאות, איך כל זה מבאר עתה בהמשנה הנ"ל באר היטב הנעור בלילה כפשוטו, דהינו שהוא נעור ... כנ"ל כי אז דיקא יכולין לבוא לבחינת ביטול כנ"ל ומפנה לבו לבטלה דהינו שמפנה לבו מכל עסקי העולם הזה לבטלה, כדי לזכות לבחינת ביטול כנ"ל ואז זוכה שיכלל נפשו במחיב
המציאות כנ"ל ואזי נכללין כל העולמות עם נפשו במחיב
המציאות כנ"ל הרי זה מתחיב בנפשו, שנכלל כל העולם בבחינת מחיב
המציאות עם נפשו כי על ידי ההתבודדות הנ"ל, זכה לבחינת ביטול, עד שנכלל נפשו בחיוב
המציאות ועל ידי זה נכלל כל העולם עם נפשו בחיוב
המציאות כנ"ל ונעשה נפשו וכל העולם בבחינת מחיב
המציאות כנ"ל, וזהו: 'הרי זה מתחיב בנפשו' כנ"ל [והא לך לשון רבנו ז"ל מהתורה הזאת שכתבה בתכלית הקצור] המהלך בדרך ... לבו מכל וכל, ויכול לבוא לביטול כל הישות והינו והמפנה לבו לבטלה ואז כשנתבטל לגמרי, אזי הוא נכלל באחדות השם יתברך ואז הוא בא לבחינת מחיב כי הקדוש ברוך הוא מחיב
המציאות וכל הדברים הם אפשר ה