... ומשיג הטוב הגנוז, הינו רזין דאוריתא, השיך לאותו היום וזה ששאל התנא במה הארכת ימים הינו באיזה מדה מן המדות נכנסת להטוב הגנוז, והארכת הימים שלך להיות גדולים כנ"ל והשיב לו ותרן הייתי בממוני, שזו היא מדת אברהם אבינו ...

... שלו וכן התורה הוא שמו של הקדוש ברוך הוא הינו ששם נגבל החיות מחי החיים כי התורה היא בחינת מדות כי יש בהתורה אותיות ותבות ופסוקים ופרשיות וסדרים שהם בחינת מדות שבהם נגבל החיות במדה ועל כן על ידי התורה שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא שהוא בחינת מדות יכולים לקבל את החיות כי על ידי התורה קורים את החיים וממשיכין את החיות לתוך המדות, שהם בחינת ימים "ומדת ימי מה היא" הינו שהתורה שהיא בחינת מה כמו שכתוב: "מה העדות והחקים והמשפטים" היא בחינת מדות וימים כנ"ל שעל ידה קורין את החיות לתוך המדות והימים שבלא זה לא היה אפשר לקבל את החיות מחמת רבוי אור וזה: "וקרא בו כל ימי חייו" שעל ידי התורה קורא את החיות לתוך הימים והמדות כנ"ל ועל כן צריך לעסק בתורה בפה דיקא כי כשצריכין לקרות את אחד בשמו צריך לקרותו בפה דיקא ואי ... נמצא, שעל ידי עסק התורה שעל ידה ממשיכין אריכות ימים לתוך המלכות כי על ידה ממשיכין החיות לתוך הימים והמדות כנ"ל ועל ידי זה זוכין לדעת כנ"ל על ידי זה יכולין להוכיח אפילו את הרחוקים מאד מהשם יתברך בבחינת ... בית הנשים" וכו' מרדכי, זה בחינת המלכות כנ"ל ובכל יום ויום, זה בחינת התורה שעל ידה ממשיכין החיות להימים והמדות כנ"ל חצר בית זה בחינת חיצוניות ופנימיות הינו מחשבות ודבורים שבכלם נסתר השם יתברך שם אף המחשבות והדבורים של ... בבחינת הסתרות הנ"ל ומרדכי, הינו בחינת המלכות הוא יכול להוכיח ולהזהיר אותם על ידי עסק התורה שהוא בחינת ימים ומדות כנ"ל שעל ידי זה זוכין לדעת שעל ידי הדעת הזה מגלין ההסתרה שבתוך הסתרה ועושין ממנה תורה כנ"ל ואזי ...

... העולה על הלב פתאום, שאין ברשות האדם להמנע ממנה, אין נענשין עליה, אלא כאשר יהרהר וחוזר ומהרהר. מז. לרב מדות הרעות טוב להקיז דם. מח. על ידי אכילת דגים נתרבה התאוה. מט. מי שאוכל בזכות אבות, נופלים לו הרהורי ...

... אך אינו נסיון כלל אך בעת שהיה נסיון, היה לו גם כן כמה נסיונות אות רלד לענין שבירת תאוות ומדות רעות לגמרי בתכלית הביטול שהתפאר את עצמו שזכה לזה אמר רבנו זכרונו לברכה שיש צדיקים ששברו התאוות אך הוא ... כך צריך שיהיה הגוף נקי ומעבד לגמרי מתאוות עד שממש יהיו יכולין להפכו ולראות שהוא נקי לגמרי מכל התאוות והמדות רעות, ולא נמצא בו שום שמץ וריח כלל משום תאוה ומדה רעה שבעולם. ורבנו זכרונו לברכה היה מפשט לגמרי לגמרי מכל התאוות והמדות רעות ולא נשאר בו שום שמץ כלל משום מדה רעה ושום תאוה בעולם. וכל זה זכה בילדותו קדם שהתחיל ...

... יתברך כבר הודיעו לנו אבותינו הקדושים שיגעו וטרחו כל ימיהם ופשטו את עצמם מגשמיות לגמרי כי שברו כל התאוות והמדות בתכלית ובפרט הרע הכולל שהוא תאוות המשגל ועל ידי זה היה דעתם בשלמות וזכו להכיר את בוראם בתכלית השלמות ...

... הינו שלמות היראה התלויה בלב כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'דבר המסור ללב נאמר בו ויראת' אך יש שלש מדות, שהם מחריבי ירושלים, דהינו הלב הינו שמפסידין היראה התלויה בלב והשלש המדות הם. 'תאוות ממון' ו'תאוות אכילה' ו'תאוות משגל' כי שלש מדות אלו הם בלב ועל כן הם מפסידים היראה שבלב 'ממון' שרשו בלב בבחינת: "ברכת ה' היא תעשיר, ולא יוסף ... פרוש: 'שלש משמרות הוי הלילה' וכו' 'לילה' זה בחינת חשך, הינו מניעות והם בחינת שלש משמרות, הינו בחינת שלש מדות הנ"ל וזהו: 'משמרה ראשונה חמור נוער', בחינת 'תאוות ממון' בחינת: "יששכר חמר גרם" ותרגומו: 'עתיר בנכסין' 'שניה כלבים צועקים' ... ומשמר יושב הקדוש ברוך הוא ושואג כארי' הינו על הפסד היראה, בחינת: "אריה שאג מי לא יירא" כי שלש מדות הנ"ל שהם בחינת שלש משמרות הם מפסידין בנין ירושלים הינו שלמות היראה התלויה בלב כנ"ל ה. ולתקן שלש מדות אלו הוא על ידי הדעת שצריכין להמשיך הדעת אל הלב בבחינת: "וידעת היום והשבות אל לבבך" שצריך להמשיך הדעת אל הלב ועל ידי זה נתתקן שלש מדות הנ"ל כי הדעת הוא בחינת תלת מחין תלת חללי דגלגלתא והם בחינת שלש רגלים כי כל רגל הוא בחינת התחדשות המחין שנמשך שכל חדש לתקן שלש מדות אלו הינו בכל רגל משלש רגלים נתתקן מדה אחת משלש מדות הנ"ל על כן צריכין לזהר מאד בכבוד יום טוב ולקבל השלש רגלים כראוי כי על ידי מצות השלש רגלים על ידי זה זוכין לתקן השלש מדות הנ"ל כי 'בפסח נתתקן תאוות ממון' כמו שכתוב: "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאילום" 'בעל כרחם' כי ... שיש לו פת בסלו למי שאין לו' וכו' וזהו בחינת: "קרואי מועד אנשי שם" 'אנשי שם' זה בחינת שלש מדות הנ"ל שכל אחד ואחד נקרא בחינת שם "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" בחינת: "ברכת ה' ... את השם הנכבד" וזהו בחינת: "קרואי מועד אנשי שם" שצריכין לקרות את המועדות, דהינו השלש רגלים לתקן את השלש מדות הנ"ל, שהם בחינת 'אנשי שם' כנ"ל ו. ועל ידי בנין ירושלים, דהינו תקון שלמות היראה שבלב על ידי זה ... "וברך את לחמך וכו' והסירתי מחלה" וכו' כנ"ל י. אך יש שלש עבודות שהם מפסידין עבודות התפילה והם שלש מדות הינו א: 'אל תהי בז לכל אדם' שלא לבזות שום אדם ב: עבודה זרה ואפילו קלקול האמונה, שאין האמונה בשלמות הוא גם כן בחינת עבודה זרה ג: שמירת הברית, הינו מי שאין שומר הברית כראוי כי כל שלש מדות אלו הם בחינת עבודות דסטרא אחרא, ומפסידין עבודת התפילה בזוי אנשים הוא בחינת עבודה כמו שמצינו באחי יוסף, על ... בבחינת עבדות בבחינת חם, שנאמר בו: "ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו" וצריך לצאת משלש עבודות אלו, דהינו משלש מדות הנ"ל ואז זוכין לעבודת התפילה ואז יכולין להתרפאות בכל דבר שבעולם אפילו בלחם ומים כנ"ל וזה פרוש: בכל מתרפאין הינו בכל דבר שבעולם יכולין להתרפאות ובתנאי, חוץ מעבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים דהינו שלש מדות הנ"ל, שהם בחינת שלש עבודות כנ"ל הינו כשיוצא משלש מדות אלו אזי: בכל מתרפאין אפילו בלחם ומים כנ"ל כי כשהוא חוץ משלש עבודות הנ"ל ואז זוכה לעבודת התפילה אזי ...

שבחי הר"ן - אות כה כלל הדברים שבכל עניני קדשה ופרישות הן בתאוות והן במדות והן בעניני יגיעות ועבודות וטרחות ויסורים וכו' בשבילו יתברך הכל כאשר לכל, היה חדוש נפלא ונורא מאד והיה מפשט מכל התאוות ומכל המדות בתכלית עד שלא נשאר לו משום תאוה ומדה שום שמץ בעלמא וזכה למעלה נוראה מאד מאד בתכלית המעלה ואי ... אף על פי שנדמה לו שקשה וכבד עליו העבודה מאד ואין מניחין אותו לכנס כלל בעבודתו יתברך כי התאוות והמדות רודפין אחריו מאד אף על פי כן צריך שיהיה עקשן בעבודתו ולבלי להסתכל על כל זה כי בספורים הללו ...

... לו גדלה מן השמים, מורידין אותו מגדלתו. ו. הקדוש ברוך הוא אוהב למי שאינו כועס ולמי שאינו מעמיד על מדותיו. ז. הרתחן חייו אינם חיים. ח. גם כל מיני גיהנום שולטות בו. ט. ותחתוניות שולטת בו. י. שכינה אינה ...

... קריאת ספרי רבנו גם ללא הבנה אלא רק קריאה רגילה מובא אמירת ספרי אדמו"ר ז"ל, שהם הלקוטי מוהר"ו וספר המדות והספורי מעשיות והשיחות שלו, האמירה לבד מסגלת להנשמה כמו אמירת ספרי הזהר והתקונים . וכמו שאמר רבנו שגם בני ...

... היה מדבר עוד כל כך בינו לבין קונו איזה ימים אחר כך נזכר בעצמו והתביש בעצמו על שהרהר אחר מדותיו יתברך כי באמת בודאי השם יתברך חנון ורחום וכו' ובודאי הוא רוצה לקרבו וכו' וחזר ונתחזק בדעתו והתחיל שוב ...