... מספר, אך אינו נסיון כלל אך בעת שהיה נסיון, היה לו גם כן כמה נסיונות אות רלד לענין שבירת תאוות ומדות רעות לגמרי בתכלית הביטול שהתפאר את עצמו שזכה לזה אמר רבנו זכרונו לברכה שיש צדיקים ששברו התאוות אך הוא כמו ... שיהיה הגוף נקי ומעבד לגמרי מתאוות עד שממש יהיו יכולין להפכו ולראות שהוא נקי לגמרי מכל התאוות והמדות רעות, ולא נמצא בו שום שמץ וריח כלל משום תאוה ומדה רעה שבעולם. ורבנו זכרונו לברכה היה מפשט לגמרי לגמרי מכל התאוות והמדות רעות ולא נשאר בו שום שמץ כלל משום מדה רעה ושום תאוה בעולם. וכל זה זכה בילדותו קדם שהתחיל לילך בהשגות גבוהות ...

... אזי לא די שאינו מועיל בתוכחתו אף גם הוא מבאיש ריח של הנשמות השומעים תוכחתו כי על ידי תוכחתו הוא מעורר הריח רע של המעשים רעים ומדות רעות של האנשים שהוא מוכיחם כמו כשמנח איזה דבר שיש לו ריח שאינו טוב כל זמן שאין מזיזין אותו הדבר, אין מרגישין הריח רע אבל כשמתחילין להזיז אותו הדבר אזי מעוררין הריח רע כמו כן על ידי תוכחה של מי שאינו ראוי להוכיח על ידי זה מזיזין ומעוררין הריח רע של המעשים רעים ומדות רעות של האנשים שמוכיחם ועל כן הוא מבאיש ריחם ועל ידי זה הוא מחליש את הנשמות שלהם ועל ידי זה נפסק השפע מכל העולמות התלויים באלו הנשמות כי עקר יניקת הנשמה ... וזה בחינת: "מדלג על ההרים מקפץ" וכו' זה בחינת הנגון הנ"ל שעל ידו גדלים הריחות, שהם בחינת הרים וגבעות וזהו מדלג וכו' זה בחינת המדות של הנגון שקורין מאסין [תווים] שהם נעשין על ידי דלוג וקפיצה על הנימין שבכנור וזהו בחינת 'ושור עשר אמין', הינו בחינת הנגון הנ"ל שהוא בחינת: 'מדלג על ההרים' ...

... בחינת הנגון הנ"ל, שהוא בחינת 'זמרת הארץ' כנ"ל בכלים שלהם "והורידו לאיש מנחה, מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולט, בטנים ושקדים" הם בחינת משקולות ומדות הנגון כי הנגון נעשה מגדולי ...

... מארבעה יסודות הנ"ל שהם כלל המדות כידוע וכשהוא בבחינה זו מתר להתגרות ברשעים. ... ועל כן מכרח שיהיה זה הצדיק צדיק גמור שאין בו שום רע ... כי אין להרע שום תפיסה ואחיזה בהצדיק גמור ואין לו מקום לאחז בו ... כל הארבע יסודות שהם כלל כל המדות שצריכין לבררם בברור גמור עד שלא יהיה בו שום אחיזה משום רע שבשום מדה מהארבעה יסודות הנ"ל ואזי הוא צדיק גמור כנ"ל ואז דיקא כשמבדיל הרע מארבעה יסודות אש, רוח, מים, עפר אזי הוא ... כי כבר בטל הרע לגמרי מכל המדות והתאוות של כל הארבעה יסודות עיין שם **** וסוד העניין הוא על אדם הראשון, כי אחרי שנפגמה דעתו של אדם הראשון בחטא עץ הדעת, על ידי זה השתבשה דעתו והתערבבה טוב ורע. ורק מי שזוכה ...

... מחמת שהיה הכל אין סוף על כן צמצם את האור לצדדין ועל ידי הצמצום הזה נעשה חלל הפנוי ובתוך החלל הפנוי הזה, נתהוו כל הימים והמדות שהם בריאת העולם וזה החלל הפנוי היה מכרח לבריאת העולם כי בלתי החלל הפנוי, לא היה שום מקום לבריאת העולם כנ"ל וזה הצמצום של החלל הפנוי ... הכל אין סוף, ולא היה מקום לבריאת העולם כנ"ל ועל כן צמצם האור לצדדין, ונעשה חלל הפנוי ובתוכו ברא את כל הבריאה, הינו הימים והמדות, על ידי הדבור כנ"ל "בדבר ה' שמים נעשו" וכו' וכן הוא בחינת המחלוקות כי אלו היו כל התלמידי חכמים אחד לא היה מקום לבריאת העולם רק על ידי ... כלם אחד, אין שיך לומר בין החכמים ועל ידי המחלקת נעשה בחינות חלל הפנוי ובתוך החלל הפנוי הזה נעשה בריאת העולם הינו הימים והמדות וזה כל ימי גדלתי, שהייתי מגדל ימי ומדותי שהוא בחינת בריאת העולם בין החכמים, בין החכמים דיקא, בתוך החלל הפנוי כנ"ל כי שם נעשה כל הבריאה כנ"ל שהגדלתי ימי ומדותי, מקטנות לגדלות ימי, כי הם ימים שלו, כי הוא בורא את העולם וכו' כנ"ל ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה כי שם בחלל הפנוי אין טוב משתיקה כנ"ל כי ... ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי וכו' כי על ידי שאחז במדרגה זו, בבחינת שתיקה כמו שאמר: שאין טוב משתיקה על כן היה מגדל ימיו ומדותיו שם בחלל הפנוי כי אסור לכנס לשם, כי אם מי שהוא בבחינות שתיקה כנ"ל ולא המדרש הוא העקר אלא המעשה, וכל המרבה דברים מביא חטא כי כל מדרשם ...

... "שפכי כמים לבך נכח פני ה'" 'פני ה'' זה בחינת באורי ודרושי התורה כמו: "והדרת פני זקן" 'זקן' זה הדרת פנים והם שלש עשרה תקוני דקנא והם שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן שצריך לשפך שיחו ותפילתו קדם שממשיך באורי התורה כנ"ל וזהו: "ויפלו על פניהם" כששמעו המריבה הבינו, שעל ידי באורי ...

... מרחוק בבחינת: "ממרחק תביא לחמה" 'כי דברי תורה עניים במקומם ועשירים ממקום אחר' שהחכמים למדים דבריהם ממקומות רחוקים שבתורה שזה נמסר להם לדרש התורה לכל חפציהם בשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן ומחיבין אנחנו להאמין לכל דבריהם, בבחינות: "לא ... כל זה לא יפעל כלל כי אין יודע איך להרכיבם כמו כן התורה שהיא רפואה לכל דבר כמו שכתוב: "ולכל בשרו מרפא" אין מי שיודע אותה, כי אם חכמי הדור כי נמסרה להם לדרשה בשלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן אבל מהתורה בעצמה אי אפשר לידע דבר כי אם על פי חכמי הדור שהם מפרשים אותה כי התורה עניה במקומה ועשירה במקום אחר והחכמים מלקטין ומערבין ומרכיבין את התורה ודורשין אותה ממקום למקום בשלש עשרה מדות והם גורעין ומוסיפין ודורשין ואף שכתוב בהתורה כך, הם גורעים ... להאמין שבודאי הם עושים נכונה על פי התורה כי התורה נמסרה להם כגון שאנו רואים שמפרש בתורה "ארבעים יכנו" והם אמרו: 'שלשים ותשע מלקות דוקא' כי הם יודעים על פי הדרשות והמדות כפי מה שנמסר להם שצריך דוקא שלשים ותשע מלקות על כן צריך להאמין ...

... אלהים אל דמי לך וכמו שכתוב: "למען יזמרך כבוד ולא ידם" ואז: "ברן יחד כוכבי בקר" וכו' וזהו: "עומדות היו רגלינו" כי הדבור נקרא רגל, כמו שכתוב: "צדק יקראהו לרגלו" וכמו שכתוב "צדק תדברון" בשעריך ירושלים על ידי התורה, ...

... הקדוש אזי כל יום ויום אצלו גדול עד מאד כי רואה ומשיג הטוב הגנוז, הינו רזין דאוריתא, השיך לאותו היום וזה ששאל התנא במה הארכת ימים הינו באיזה מדה מן המדות נכנסת להטוב הגנוז, והארכת הימים שלך להיות גדולים כנ"ל והשיב לו ותרן הייתי בממוני, שזו היא מדת אברהם אבינו והיא תרעא דאיתקרי אהבה, והוא ...

... נזכרת שהיתה במעלה גדולה כזו כנ"ל ועתה היא הולכת לכליון והפסד, חס ושלום שין זה בחינת המחשבה שנחלקת לשלש ראשים. מחשבות שכליות, מחשבות מדותיות, מחשבה מעשיות פרסה בחינת רגל הינו עצה כמו: "וכל העם אשר ברגליך" ...