... 'שיחה זו תפילה' ותחינה ותשוקה וגעגועים להשם יתברך ואז כל שיח ושיח השדה המתחילים לחיות ולצמח אז כלם נכספים ונכללים בתוך שיחתו ותפילתו והאריך אז בשיחה נפלאה בענין זה ועוד בשאר ענינים

... כמבאר במקום אחר בחינת מנגן בכלי זמר שהוא בחינת שמלקט הרוח טובה מן הרוח נכאה עצבות רוח עין שם [והכלל כי נגינה דקדשה היא גבוה מאד מאד כידוע ועקר הנגון נעשה, על ידי ברור הטוב מן הרע שעל ידי ... מחמת גשמיותו ומעשיו הרעים שרואה שהוא רחוק מאד מאד מן הקדשה באמת אזי על פי רב אינו יכול להתפלל כלל מחמת זה ואינו יכול לפתח פיו כלל מחמת גדל העצבות והמרה שחורה והכבדות שנופל עליו על ידי שרואה גדל עצם רחוקו מהשם יתברך אבל כשהוא מחיה ... את נגעי לבבו ומכאוביו ומחמת זה הם נופלים בדעתם, ורבן מיאשים עצמן לגמרי ועל ידי זה אינם מתפללים בכונה כלל ואינם עושים אפילו מה שהיו יכולים לעשות עדין על כן צריך האדם להשכיל מאד על דבר זה כי כל ... וצריך שיהיה נשלח מכל הצבור דהינו שצריך שיקבץ כל נקדה טובה שנמצא בכל אחד מהמתפללין וכל הנקדות טובות יהיו נכללין בו, והוא יעמד ויתפלל עם כל הטוב הזה וזהו שליח צבור וצריך שיהיה בו בחינה גבוה כזו שעל ידי זה, יהיו כל הנקדות תאבים אליו ויהיו נכללין בו ומי שיכול לעשות נגונים הנ"ל דהינו שיכול לדון את כל אדם לכף זכות, אפילו את הקלים והרשעים כי ... בו בחינה זו הצריכה להשליח צבור ההגון באמת שצריך שיהיה בו בחינה שיהיו כל הנקדות טובות תאבים אליו ויהיו נכללין בו כנ"ל כי הוא יכול לקבץ כל הנקדות טובות שנמצא בכל אחד מישראל אפילו בפושעי ישראל כנ"ל ודע שיש ...

... זה לזה נתאחדין מאד באחדות גדול ומחמת שהרוח דלעלא אינו יכול להיות בזה העולם כי טבעו אינו יכול לסבל כלל זה העולם, על כן נסתלק לעלא ועל ידי זה נסתלק הצדיק כי כשנסתלק למעלה הרוח הנ"ל נסתלק עמו הרוח ... המעשה, במחשבה תחלה וקדם שהוציא מכח אל הפעל אזי סוף המעשה נקשר עדין בתחלת המחשבה ואין הפרש והבדל ביניהם כלל וצריך לראות להוציא מכח אל הפעל ואזי נפתחין ונבדלין הכח והפעל ויש הפרש והבדל בין תחלת המחשבה, שהיא בחינות ... שעדין לא נפתחו ונתפרדו הידים ששם התגלות שתי הרוחות כנ"ל כי עדין הכח והפעל נקשרים יחד, ואין הבדל ביניהם כלל ואזי אין נכר בין ימין לשמאל כנ"ל ואז עדין בחינת קדם הבריאה דהינו קדם שמוציאין מכח אל הפעל, שאז ... שבזה תלוי הכל אזי יש להאדם מניעות גדולות רבות מאד ומזה בעצמו יבין האדם גדל מעלת הנחשק כנ"ל. והנה הכלל, שכל המניעות הם רק בשביל החשק כדי שעל ידי זה יהיה לו חשק גדול ביותר כנ"ל ועל כן כשאדם ... נחשק שהוא בחינת קמץ, קמיץ וסתים שהוא בחינת נקדות קמץ שהוא למעלה מכל הנקדות כי הנחשק קמיץ וסתים מאד וכלל הדברים האלה, שכל מה שהאדם חושק באמת בודאי יוכל לגמרו ולהוציאו מכח אל הפעל ולא יוכל למנעו מזה שום ... הוא חפץ בהדבר עצמו אם כן מה מועיל לו, מה שמקלין לו שנחשב כאלו עשאה כי אינו מקרר דעתו כלל בזה כי הוא תאב וחפץ ומתגעגע מאד, לעשות המצוה בעצמה ולא לצאת עם ה"כאלו, שנחשב כאלו עשאה" כי באמת ראוי לאיש ישראלי שיגמר חפצו ורצונו בכל דבר שבקדשה מכח אל הפעל. ואזי, כשחושק מאד באמת ואינו מקרר דעתו כלל במה שנחשב עליו כאלו עשאה אזי בודאי יגמר הדבר ויוציאו מכח אל הפעל וישבר ויבטל כל המניעות ואנסים כי ...

... שזה שאמר דוד המלך, עליו השלום 'שרים רדפוני חנם' הינו שגדולים ושרים רדפוני, אני יודע שהוא בחנם שאינם פועלים כלל במחלקתם עלי והסימן, כי "ומדברך פחד לבי" שאני מפחד מדבריך דהינו שיש לי יראת שמים ואיני נופל ממדרגתי חס ...

... ולפעמים זאת המניעה גדולה ביותר ממניעה ממש. אבל הולך בתם ילך בטח ואינו מסתכל על שום מניעה ובלבול שבעולם כלל. וכל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה אות תצג לענין הקשיות שדרך העולם להקשות קשיות הרבה על הצדיקים ובפרט ... הדבר בחזירתו, כמובא בזוהר הקדוש] אות תצח כבר מבאר שיחתו הקדושה [שיחות הר"ו ל] שהזהיר לבלי לבלבל האדם דעתו כלל בענין הנקיות ולא יסתכל על זה כלל. וספר בשם דוקטורים גדולים שטוב יותר לבריאות הגוף כשהוא נעצר קצת. אף על פי שהדוקטורים הראשונים היו אומרים תמיד ... הגוף. וספר הרבה בזה וגלה דעתו הקדושה שהוא נוטה לדעה זו. ועל כל פנים אין להאדם לבלבל שום זמן כלל בשביל נקיות כמבאר שיחתו הקדושה בזה באריכות בספרים הנדפסים

... כי יש שלש קליפות רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת וקלפת נגה, היא בין השלש קליפות ובין הקדשה ולפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה והיא בבחינת נשמת העשוקים [ודי למבין] וזהו בחינת סדרי בראשית שלש שני ערלה, כנגד השלש קליפות הנ"ל ורבעי הוא כנגד נגה והוא בחינות חשמ"ל כי לפעמים נכללת במ"ל אורות וזהו סוד מילה כי יש שלש עורות, הם שלש קליפות ועור דק רביעי, בחינת נגה וכל החרפות ... כנודע נאספו החרפות, הינו השלש קליפות כנ"ל וזהו כונת רחיצת מים חמין בערב שבת קדש כי אז קליפות נגה נכללת בקדשה ואז חפצים גם השלש קליפות לעלות לאחז בקדשה ואז יורדים בחינת: "שלהבת י"ה", ומכוה אותן שלא יאחזו בקדשה ... חרפתם ואינם משיבים' כנ"ל ועושין מאהבה כי לפעמים שתיקה של האדם כדי לעשות יסורים לשכנגדו ואז הוא בחינה זו נכלל בקלפה אבל כשהוא מאהבה, אז הוא בחינת ח"ש נכללת בקדשה עליהם הכתוב אומר: "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" היא בחינת שלהבת יה כנ"ל. [פרוש שעל ידי ששומעין חרפתם ואינם משיבים על ידי זה דוחים בחינת השלש קליפות הנ"ל שהם בחינת ערלה, בחינת חרפה כנ"ל ונכללים בבחינת חשמ"ל על ידי השתיקה שהיא בחינת ח"ש כי הוא דוחה החרפה על ידי שאינו רוצה לריב ולחרף את ... כנ"ל וזהו 'ועושים מאהבה' כי זאת השתיקה שהיא בחינת חשמ"ל זהו בחינת נגה הנ"ל שיש בה שני בחינות לפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה, בתוך השלש קליפות הנ"ל שהם בחינת חרפה כנ"ל הינו כי לפעמים הוא שותק לחברו, כדי לעשות לו יסורים ביותר נמצא שבזאת השתיקה הוא מחרף את חברו ביותר ואז נכללת השתיקה בחינת נגה בקלפה, בבחינת חרפה כנ"ל אבל כשעושה מאהבה ששותק מאהבה מחמת שאינו רוצה לביש ולחרף את חברו אזי בחינת נגה נכללת בקדשה בגבורתו זהו בחינת שלהבת י"ה הנ"ל שעל ידי זה נכלל נגה בקדשה, בבחינת חשמ"ל כנ"ל]

... בת פרעה כי עקר החכמה לקנות שלמות אינם רק חכמות אלקות ושאר החכמות הם רק חכמות בטלות ואינם חכמות כלל ובת היא מרמזת על החכמה שאינה חכמה כמו שאמרו חז"ל: "הביאי בני מרחוק וכו', ובנותי, אלו גליות שבשאר ארצות ...

... אות עז ועל כן לפעמים כשאחד יושב לבדו ביער יכול להיות שיהיה נעשה משגע וזה נעשה מחמת שהוא לבדו ונכללין בו לבד כל האמות והם מתגרין זה בזה והוא מכרח להשתנות בכל פעם לבחינת אמה אחרת כפי התגברות אמה על אמה שהם כלם נכללין בו לבדו ומחמת זה יכול להשתגע לגמרי מחמת התהפכות הדעות שבו על ידי התגרות האמות שנכללין בו לבדו כנ"ל אבל כשהוא בישוב בין אנשים יש מקום להמלחמה להתפשט בכל אחד מהבני בית או בין השכנים ... כי היצר הרע אין לו יכלת רק כפי כחו כפי בחינת היצר הרע מאיזה העולם שהוא אבל האדם הוא כלליות, שכלול מכל העולמות ועל כן מניעות של בני אדם הם יותר ממניעות היצר הרע וגם - ליקוטי מוהר"ן ח"ב ... המוחין ברצוא ושוב, שזה מדובר על השגת האור אין סוף בבחינת מטי ולא מטי ואין לזה קשר לעניין ההתבודדות כלל. דבר נוסף, יש את הבחינה של "ולוואי ויהיה אדם מתפלל כל היום כולו". ורבי נחמן מברסלב היה כל היום ... המון ישוב הדעת כדי להבין את דקות ואת שורש השאלות האלו. ובהכרח שהאדם יגיע לשאלות האלו לפני שהוא יזכה להכלל בא"ס. כי להכלל בא"ס היינו להבין מה היה לפני הבריאה. והשאלות האלו עוסקות ברגע הבריאה והצמצום עצמו. ודרכן דייקא אפשר להבין מה ... עיקר התפילה הוא דווקא שתיקה ודבקות באין סוף, ללא דיבור. והתפילה בשורשה הוא מבחינת לפני הבריאה ששם אין דיבור כלל. כנ"ל לגבי התבודדות, שגם כאשר אדם מתגבר על תאווה, גם זו בחינת התבודדות, כי הוא מבודד את עצמו מהעולם הזה. והצדיק האמת שהוא אינו נמצא בעולם הזה כלל, אלא הוא נמצא מחוץ למקום ממש, והוא אין ממש, הוא נמצא בהתבודדות כל הזמן באופן רצוף ללא שום שינוי. שזו בחינת ביטול הבחירה. שבה הכל נכלל בא"ס, שזו כמובן שלמות ההתבודדות. התבודדות = בדד = לבד = נפרד = אחד = לפני הבריאה = נכלל בא"ס. ועכשיו נבאר בצורה פשוטה יותר: על ידי התבודדות עם כל הפירושים של התבודדות (גם לימוד תורה של חשבון נפש יכול להכלל בכך), על ידי זה האדם זוכה להשלים את שכלו ולעלות מדרגה לדרגה. ואז כאשר האדם משיג בשכלו את כל ... את מה שיש מעל השכל. ועל ידי זה שהוא משיג את מה שיש מעל השכל, על ידי זה הוא נכלל בהשי"ת. וכאשר האדם משיג את מה שיש מעל השכל, גם שם יש בחינת רצוא ושוב. כי בבחינת רצוא שיש ... הנ"ל את מ"ש רבי נחמן מברסלב, כי את האין סוף אפשר או להשיג את כולו או לא להשיג אותו בכלל. ז"א אין אפשרות להשיג חלק ממנו בשום דרך בעולם. רק או שהאדם משיג את כל הא"ס, או שהוא אינו יודע כלל. כך שעל ידי התבודדות או כל דבר אחר, לא משיגים את האין סוף. ז"א זה לא תהליך שבכל פעם ... או כלום. אלא מה? שעל ידי התבודדות משיגים את ההקדמות של האין סוף. ואז זוכים להתבודדות שלמה מהעולם, שפירושה הכללות באין סוף. התבודדות שלמה = הכללות בא"ס, שזו התבודדות שלמה והכללות בבחינת לפני הבריאה, שזהו ניתוק מוחלט מהזמן ומהמקום וכולי... וזאת התבודדות מוחלטת... וכל השאר... זה נקרא התבודדות רק בשם ...

... יכריחו עצמם ויטו אזנם היטיב יוכלו לשמע הקול בעצמו כנ"ל אבל מי שזוכה שהוא בבחינת בשר אינו צריך הבחנה כלל כי בודאי ישמע בחינת הקול שופר שהוא הקול דקדשה בעצמו והבן. כן נראה לעניות דעתי [לענין המבאר במאמר הנ"ל ... בקיץ תקס"ג בסעדת ליל שבת. ואמר אותו ביראה גדולה ובהתלהבות עצום ונשגב כל כך עד שלא יכלו השומעים להבין כלל מה הוא אומר רק נכתב אחר כך בכתיבת ידו ובלשונו הקדושה אות יט שיך להמאמר אחוי לן מנא. סימן ... מאן דאזל למנסב אתתא בסימן כ"ט אמר בשבועות תקס"ו לפרט קטן. ובאותו העת לבש פעם ראשון בגדים לבנים ואז נכלל בתוך התורה בחינת בגדים לבנים עין שם. וגם איש אחד הביא בתו הבתולה שהיה לה חלי נופל רחמנא לצלן, וגם הביא יין וכו' וכל זה נכלל שם עין שם וכו' וכו'. ועוד כמה דברים נפלאים שראינו בעינינו שנכללו בתוך התורה הזאת מלבד הנסתרות, כי עצם כונתו בכלל ובפרט אי אפשר להשיג. גם אמר שהתורה הזאת עומדת על הצרפת כי מדבר שם מכסף וממון הינו מענין תקון הכללי של המשא ומתן. וכן מדבר שם מתקון הדבור על ידי שבח הצדיקים ומבגדים לבנים וזה: "כס'ף נבח'ר לשו'ן צדי'ק" ...

... אמרו פרושים על זה קצת דורשין לשבח וקצת וכו' אבל כלם טעו אפילו אותן שאמרו לשבח לא כונו כונתו כלל ואפילו אותן שידעו קצת מחמת שהוא בעצמו גלה להם איזה רמז אף על פי כן לא ידעו כונתו בשלמות ...