... אי אפשר לספר מעשיות של צדיקים כי אם מי שיכול להדמות עצמו להשם יתברך דהינו שיכול להבדיל בין אור וחשך כמו השם יתברך כביכול כי כנגד כל מעשה של צדיק יש כנגדו רע דהינו שיש כנגדו מעשיות של רשעים, ... שגם בלעם פרח באויר וכן כיוצא בזה כי הרע לעמת הטוב וההפרש הוא רק מי שיכול להבדיל בין אור וחשך זה יודע גדל ההבדל וההפרש שבין מעשיות של צדיקים למעשיות של רשעים כי זה מסטרא דקדשה על ידי תפילתו ... ידי תחבולות או כשוף או דבר אחר מסטרא אחרא נמצא שעקר ההפרש יודע רק זה שיודע להבדיל בין אור לחשך הינו בין רע לטוב וגם מי שאין לו זה הדעת להבדיל וכו' אבל יש לו אמונה שלמה שמאמין ההבדל ... שמאמין בעינים ממש בחינת סתים וגליא כמובא במקום אחר [לעיל בסימן ס"ב] וזה שמובא במדרש: "להבדיל בין האור ובין החשך" 'אור אלו מעשיהם של צדיקים' 'חשך אלו מעשיהם של רשעים' הינו שמעשיות של צדיקים הם בחינת אור ולהפך מעשיות של רשעים הם בחינת חשך ומי שיכול להבדיל בין אור לחשך יכול לספר מעשיות של צדיקים כנ"ל ועל ידי זה נטהר מחשבתו גם, נצול מצרות כי בלבול הדעת הוא בחינת ... זה צריך טהרת המחשבה וזה על ידי ספורי מעשיות כנ"ל ולזכות לזה, שיוכל להדמות אליו יתברך להבדיל בין אור וחשך כנ"ל הוא על ידי השגחה הינו שיצא מטבעיות שזה בחינת כלליות הקדשה וזה זוכין על ידי ארץ ישראל כי ...

... על כן הם מפסידין היראה שבלב שהוא בחינות ירושלים וזה פרוש: 'שלש משמרות הוי הלילה' וכו' 'לילה' זה בחינת חשך, הינו מניעות והם בחינת שלש משמרות, הינו בחינת שלש מדות הנ"ל וזהו: 'משמרה ראשונה חמור נוער', בחינת 'תאוות ממון' ...

... שהוא מציר בציורים נאים ונפלאים מאד ומצירים שם בחלקו צפרים וכו' בדרכים נפלאים מאד. וחלק השני היה תלוי בוילון וחשך תחתיו ואין רואין שם מאומה. ועמד השני ופרש את הוילון והזריח השמש ובאו והאירו כל הציורים הנפלאים כלם בחלקו ...

... החסדים ללחלח מצר הגרון להוציא את הגרון מבחינת "נחר גרוני" "הלוך ונסוע הנגבה", ללחלח הנגיבה, להתקים: "קרא בגרון אל תחשך" ואז כשנתדבקין אחורי הקדשה שאי אפשר להקליפות לכנס לשם ולינק ואז נתגלין הפנים של הקדשה הינו, שאלו השרים הנ"ל, ...

... 'ששרה על כל העולם' 'ודינא דמלכותא דינא': 'צדק מלכותא קדישא', "ומלכי צדק מלך שלם" וזהו בחינת קטנות, והוא בחינת חשך והוא בחינת נפש, כמו שכתוב: "נפשי אויתך בלילה" וצריך כל אדם, לילך מקטנות לגדלות וכשבא לגדלות, הוא בחינת: "ותפקחנה ... ואז כשהמלכות היא בבחינת צדק אז הוא בחינת מחין דקטנות, בחינת דינים שמשם נמשך הדין של יצחק שהוא בחינת חשך, בחינת "ותכהין עיניו מראות" שהוא בחינת לילה, בחינת "ולחשך קרא לילה" וזהו בחינת נפש, בחינת "נפשי אויתך בלילה" וצריך כל אדם לילך מקטנות לגדלות ולהמתיק הדין שבא מבחינת ... שכתוב: "וירא אלהים את האור כי טוב" 'ואין טוב אלא תורה' הינו, כי התורה היא בחינת אור שהיא הפך החשך, שהוא בחינת דין כנ"ל כי על ידי ידיעת התורה נמתק הדין וסימן שידע האדם אם הוא בבחינת דינא דמסאבא ...

... "אשר לקחתי מיד וכו' בתפילתי ובקשתי" ג. אבל כשאדם עומד להתפלל אזי באים מחשבות זרות וקליפות ומסבבין אותו ונשאר בחשך ואין יכול להתפלל כמו שכתוב: "סכת בענן לך מעבור תפילה" וכתיב: "סביב רשעים יתהלכון" שהרשעים, הינו הקליפות, מסבבין אותו 'כרם זלת' הינו בשעת התפילה 'שהיא עומדת ברומו של עולם' ודע, שיש פתחים הרבה בחשך הזה לצאת משם כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'הבא לטמא, פותחין לו יש לו פתחים הרבה' נמצא, שיש פתחים הרבה בחשך גם לצאת משם. אבל האדם הוא עור ואין יודע למצא הפתח. ודע, שעל ידי אמת זוכה למצא הפתח כי ... שכתוב: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת" וכו' וכשהקדוש ברוך הוא עמו הוא מאיר לו איך ליצא מהחשך המונע אותו בתפילתו כמו שכתוב: "ה' אורי" וזה פרוש: "צהר תעשה לתבה" פרש רש"י: 'יש אומרים חלון, ויש אומרים ... שכתוב: "קרוב ה' לכל קוראיו" וכו' ואז: "ופתח התבה בצדה תשים" הינו התבה היוצאת באמת היא תשים לך פתח בחשך שאתה נצוד בו וזה: "בצדה" הינו הקלפה הצד ציד כמו שכתוב: "כי ציד בפיו" כי מתחלה לא היה יכול לדבר מחמת החשך הסובב אותו ועל ידי שיוצא מתוך החשך ומתפלל היטב על ידי זה הוא מתקן "תחתים שנים ושלישים" הינו עולם השפל ועולם הגלגלים ועולם השכל [אך אי ...

... לאלקינו" 'מסלה' דיקא, שהוא מקום הרגלין "מסלות בלבבם", שעל ידי מסלות שבלבבם נתעורר להישיר את בני אדם השוכנים בערבה ובחשך להישיר להם דרך לעבודת השם יתברך ומחמת שהיכל הנ"ל נעשה מהנפשות אשר היו רחוקים עד הנה ויש קליפות רבות ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - ראשי תבות רבי ראש בני ישראל ראשי תבות רבי ולהפך רשעים בחשך ידמו ראשי תבות רבי

... עיני הרשע בבחינת: "שגו בראיה, על ידי פקו פליליה" זהו בחינת משפט שזוכה בדין על ידי זה שגו בראיה, נחשך מאור עיניו כנ"ל. ועל ידי הצל נתחזק מאור עיניו של הצדיק כנ"ל ויכול לראות למרחוק בבחינת: "אשא עיני אל ...

... לחם בעצבון כמו שכתוב: "בעצבון תאכלנה" ועצבות הוא מרה שחורה אלו בני אדם נקשרים בפנים דסטרא אחרא אלהים אחרים חשך בחינת מיתה כמו שכתוב: "במחשכים הושיבני" וכו' ועליהם נאמר: "וזהבם לנדה" הינו בחינת עבודת אלילים כמו שאמרו חכמינו, זכרונם ... חבקוק והעמידן על אחת" וכו' וחוט השני זה בחינת זריחת אור הפנים כמו שכתוב: "ויקרא שמו זרח" וכו' "כי החשך יכסה ארץ ועליך יזרח ה'" כי חשך הוא בחינות בעצבון דאגת ותאוות הפרנסה צער כפלים כיולדה אנפין חשוכין עבודה זרה 'ועליך יזרח ה'' אמונת אלקות אור ... הוא מרבה דאגה ועצבות כנ"ל על כן הוא מפסיד ומכלה חייו כי הוא מקשר בפנים דסטרא אחרא אלהים אחרים חשך שהוא בחינת מיתה הפך אור פני מלך חיים כנ"ל ועל כן הממון ממית אותו כי הוא בבחינת מיתה שהוא ... 'מי הם פני הארץ ? אלו העשירים' כי הממון והעשירות הוא בחינת פנים כנ"ל. שם תאוות ממון הוא בחינת חשך, אנפין חשוכין וכו' עין שם 'קץ שם לחשך' וכו' דא זהמא דדהבא 'ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד' וכו' כי 'כל ישראל נקראים צדיקים על שם הברית' וכו' ...