... הקדמות קדם שידע איזהו דבר ואחר כך כשמשיג את הדבר משליך הקדמותיו ויודע את הדבר בידיעה אחת ועקר המעין החכמה מן המקדש יצא כי שם היו מקריבין הקרבנות שהם הבהמיות וכח הדמיון כמו שכתוב: "זבחי אלהים רוח נשברה" ששבירת ...

... החסד זכה לבנין הבית לבחינת שכל כנ"ל וזה: אתרא צניעא שהוא בית המקדש, שהוא השכל כמו שכתוב: "ואת צנועים חכמה" והוה מכסי שקא זה בחינת לקיחת הנפשות להעלות אותם כנ"ל: "ולקח נפשות חכם" וכלליות הנפשות הם מכנים בשם שק ...

... ויוכל לבוא לשמחה גדולה על ידי תמימותו ואמונתו כי חכמות אין צריכין כלל רק אמונה ותמימות ופשיטות בלי שום חכמה כלל כי חכמות מזיקים מאד להאדם והחכמים נלכדים בחכמתן של עצמם כי החכמה מתעה אותו מחכמה לחכמה ומאותה החכמה לחכמה אחרת וכן מחכמה לחכמה יותר ויותר עד שנלכד ונתעה בחכמות עצמו בבחינת: "לכד חכמים בערמם" 'בערמם' דיקא, הינו בערמימות וחכמות שלהם בעצמם הוא ...

... כי היה אפשר להחליש התאוה על ידי מעוט שנה או רבוי שנה אבל שניהם מזיקים להמח על כן אין חכמה ואין עצה כנגד זה רק להתחזק להיות גבור לכבש את יצרו וה' יעזר לו לסלק תאוה זאת מאתו]

... חוזרת אל לבם אין כח בלבם להכיל את השכל כי עקר חזוק הלב, הוא על ידי מעשים טובים "לקנות חכמה ולב אין" ועל ידי זה השכל הם מחטיאים והן הן הפילוסופים, שאין להם לב טוב וטהור ואינם בבחינת: "בלבי ... 'שחיטה', זהו בחינת ביטול אמונת כסילים בבחינת: "ושחטה שטים העמיקו" 'שרפה', זהו בחינת חזוק הלב, שיוכל להכיל את דברי החכמה בתוכו בבחינת: "חם לבי בקרבי" כי על ידי שנעצר דברי השכל בלב, נתחמם הלב כי השכל הוא כאש עצור ...

... אשפיזא [אורח] נקרא הוסט. ושוב לא דבר בענין זה והזכיר אז מאמר רבותינו זכרונם לברכה שהיו רגילים לדבר בלשון חכמה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: רבי אבהו כד הוי משתעי בלשון חכמה וכו' וכיוצא בזה והנראה היה שרמז בשיחתו הקדושה לענין האשפיזין עלאין שנכנסו אל הסכה, ואין אתנו יודע עד מה. ...

... חכימו הינו על ידי שהשליכו מאתם כל החכמות כנ"ל וזה נבל ראשי תבות לב נתיבות, שהוא כלליות התורה והיא החכמה האמתית, אשר אצלה כל החכמות בטלים והינו נבל שהיא בחינת התורה, הנקראת נובלות החכמה העליונה [ובוא וראה שעתה מבאר ומישב התרגום הזה שהוא פליאה גדולה, וכל העולם תמהים עליו מה ענין תבת נבל, ... "כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי" וכן אמר אסף: "ואני בער לא אדע בהמות הייתי עמך" "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'".

... - תורה סא - על ידי אמונת חכמים יש בזה שכל, שישאר הסוד אצלנו, אף על פי שמודיעין להם החכמה כי בודאי צריך להודיע להם החכמה כדי שידעו מחכמתנו, שאנו יודעין חכמה זו כמו שכתוב "כי היא חכמתכם" וכו' ואם כן, מאחר שמודיעין להם, אינו סוד כי הלא גם הם יודעין אך יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם החכמה ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וזה בחינת: "כי היא חכמתכם ובנתכם לעיני העמים" 'לעיני העמים' דיקא דהינו ... בשעה שמודיעין להם ותכף אחר כך אינן יודעין כלל, רק יודעין שהסוד אצלנו כי אין אנו מודיעין להם זאת החכמה בעצם שהיא סוד העבור רק שיש בזה שכל שיכולין להראות זאת החכמה לעיניהם לבד למען ידעו שזאת החכמה היא אצלנו אבל עצם סוד החכמה נשאר אצלנו וזהו בחינת סוד העבור שאינו נמסר רק לגדולי הדור, שיש להם נשמות גדולות מי יודע מהו סוד ...

... כנ"ל גם העוסקין בבנין מזיק להם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל העוסק בבנין מתמסכן' כי צריך לבנות הבית בחכמה ושכל ואזי אין מזיק לו הבנין ואזי ראוי לו לבנות בית כמו שכתוב: "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו" [כי יש לו מקום להכניס השפע] אבל כשבונה בלא שכל, אזי מזיק לו ועל כן מתמסכן כי זה ענשו על שפגם בחכמה כי היה ראוי לו לבנות הבית בחכמה כנ"ל ועל כן ענשו שמתמסכן שזה בחינות פגם החכמה, בחינות "חכמת המסכן בזויה" ועל כן על ידי הסכה שהיא בחינת שכל, בחינת אם לבינה כנ"ל על ידי זה יכול לבנות בית בבחינת "בחכמה יבנה בית" וכו' כנ"ל וזה בחינת: "ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית" כנ"ל וזה בחינת שבועות כי שבועות וסוכות ...

... חכימו הינו על ידי שהשליכו מאתם כל החכמות כנ"ל וזה נבל ראשי תבות לב נתיבות, שהוא כלליות התורה והיא החכמה האמתית, אשר אצלה כל החכמות בטלים והינו נבל שהיא בחינת התורה, הנקראת נובלות החכמה העליונה [ובוא וראה שעתה מבאר ומישב התרגום הזה שהוא פליאה גדולה, וכל העולם תמהים עליו מה ענין תבת נבל, ... "כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי" וכן אמר אסף: "ואני בער לא אדע בהמות הייתי עמך" "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'". ********* מהו הסוד של לזרוק את השכל? מדוע לזרוק את השכל? האם ואיך ...