ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צד - זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל
[לשון החברים] זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו (תהלים צ"ח) הענין הוא כך, שכל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל דכתיב (ישעיה מ"ג) : "לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" דהינו 'בריאה' 'יצירה' 'עשיה' לא נברא אלא לכבודי וכבודי הינו ישראל, דכתיב (שמות כ"ה) : "ושכנתי בתוכם" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (עין של"ה מסכת תענית דף ס) 'בתוכו לא נאמר אלא בתוכם מלמד שהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בתוך כל אחד מישראל' נמצא כל אחד מישראל נקרא לבוש ולבוש נקרא כבוד כי 'רבי יוחנן קרי למאנה מכבדותא' (שבת קיג) נמצא כל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל כדי להשפיע להם רב טוב וכשאינם יכולים לקבל מחמת עוונותיהם יש לו צער, שנאמר (ישעיה ס"ג) : "בכל צרתם לו צר" אך מחמת בהירות אור החסד, אי אפשר לקבלו כמות שהוא וצריך לצמצום הקדוש הינו כשרוצה להשפיע רב טוב, צריך לדבר, יהיה כך כמו שכתוב (תהלים ל"ג) "בדבר ה' שמים נעשו" והאותיות הם צמצומים, עד כאן אות א, עד כאן אות ת אך בעוונותינו הרבים הדבור גם כן בגלות, כמו שכתוב (שם צ"ו) : "ספרו בגוים את כבודו" והינו הדבור עם ישראל בגלות לכך נאמר (ישעיה מ) : "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר" והינו כשיגאלו ישראל אז הדבור גם כן כביכול יהיה עם השם יתברך ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סנהדרין לז) : 'חיב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם', וחיב לתקנו ומהו התקון ? הענין הוא כך שיראה שיעלה כל הניצוצות שבכל דבר והניצוצות הם אותיות נמצא מעלה אותיות והאותיות נעשים דבורים ועל ידי הדבור נשפע רב טוב לישראל אך כיצד יכולין להעלות ניצוצות להשם יתברך ? העצה הוא כך, כשיסתכל בדבר מה תכף, יאמין באמונה שלמה שיש בדבר הזה אותיות וניצוצות ומן האמונה הזה נעשה זי"ו, שנאמר (תהלים ל"ג) : "וכל מעשיהו באמונה" והעשיה היא ששת ימי החל והאמונה היא השביעית ואחר כך יצרף אל האמונה החכמה כמו שכתוב (דברי הימים א כ"ח) : "דע את אלקי אביך" ואלקי אביך, היא בחינת אמונה, כמו 'מעשה אבותיהם בידיהם' (חלין יג:) שאנו מאמינים בו יתברך, שהוא אלקי אבותינו שזהו העקר ו"דע, היא החכמה והשכל. וחכמה היא יו"ד, כמו שפרש רש"י (שמות ט"ו) : "אז ישיר" 'שר לא נאמר אלא ישיר, י' על שם המחשבה נאמרה' ומהיוד והזין הנ"ל, נעשה עין כי ז' פעמים י' בגימטריא ע' ועוד, העין הוא חכמה, כי חכמי העדה נקראים "עיני העדה" (במדבר ט"ו) וממילא כשיש לו עין כזה כשמסתכל בדבר מהעולם, בודאי נתעלין הניצוצות (שמות כ"ח) : "ועשית ציץ זהב טהור", 'ציץ', מלשון הסתכלות (עיין זוהר ויקהל ריז ע"ב שלח קעה) כשהוא טהור כנ"ל באמונה ובחכמה אז, "ופתחת עליו פתוחי חותם" הינו שתפתח על ידי עין כזה הניצוצות החתומים בכל הדברים ותעלה אותם "קדש לה'" והניצוצות הם אותיות ומאותיות נעשה דבורים ועל ידי הדבורים משפיע רב טוב לישראל וכשמעלה ניצוצות מהדבר אזי הדבר הזה נעשה אפס כי הניצוצות הם החיות של הדבר וזה פרוש של הפסוק, זכר חסדו זכר, לשון השפעה, הינו כשרוצה להשפיע חסד לישראל אזי יצרף, ואמונתו לבית ישראל, שהיא החכמה, שנאמר (משלי כ"ד) : "בחכמה יבנה בית" ראו כל אפסי ארץ, הינו הארציות של הדבר נעשה אפס את, הינו האותיות מא' עד ת' הינו הניצוצות נעשה ישועות אלקינו כי מהניצוצות נעשה דבורים ועל ידי זה משפיע השם יתברך רב טוב לישראל וזהו : "ישועת אלקינו", כי זה תענוגו
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלקֵינוּ

הָעִנְיָן הוּא כָּך, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת לא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל

דִּכְתִיב: "לִכְבוֹדִי בְרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו"

דְּהַיְנוּ 'בְּרִיאָה' 'יְצִירָה' 'עֲשִׂיָּה' לא נִבְרָא אֶלָּא לִכְבוֹדִי

וּכְבוֹדִי הַיְנוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'בְּתוֹכוֹ לא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּתוֹכָם

מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹך כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל'

נִמְצָא כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִקְרָא לְבוּשׁ

וּלְבוּשׁ נִקְרָא כָּבוֹד

כִּי 'רַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵהּ מְכַבְּדוּתָא'

נִמְצָא כָּל הָעוֹלָמוֹת לא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל

כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ לָהֶם רַב טוּב

וּכְשֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל מֵחֲמַת עֲווֹנוֹתֵיהֶם

יֵשׁ לוֹ צַעַר, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר"

אַך מֵחֲמַת בְּהִירוּת אוֹר הַחֶסֶד, אִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא

וְצָרִיך לַצִּמְצוּם הַקָּדוֹשׁ

הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ רַב טוּב, צָרִיך לְדַבֵּר, יִהְיֶה כָּך

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ"

וְהָאוֹתִיּוֹת הֵם צִמְצוּמִים, עַד כָּאן אוֹת א, עַד כָּאן אוֹת ת

אַך בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַדִּבּוּר גַּם כֵּן בְּגָלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ"

וְהַיְנוּ הַדִּבּוּר עִם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת

לְכָך נֶאֱמַר: "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה' דִּבֵּר"

וְהַיְנוּ כְּשֶׁיִּגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל אָז הַדִּבּוּר גַּם כֵּן כִּבְיָכוֹל יִהְיֶה עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם', וְחַיָּב לְתַקְּנוֹ

וּמַהוּ הַתִּקּוּן ?

הָעִנְיָן הוּא כָּך שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיַּעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּכָל דָּבָר

וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת

נִמְצָא מַעֲלֶה אוֹתִיּוֹת

וְהָאוֹתִיּוֹת נַעֲשִׂים דִּבּוּרִים

וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּר נִשְׁפָּע רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל

אַך כֵּיצַד יְכוֹלִין לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך ?

הָעֵצָה הוּא כָּך, כְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל בִּדְבַר מָה

תֵּכֶף, יַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה אוֹתִיּוֹת וְנִיצוֹצוֹת

וּמִן הָאֱמוּנָה הַזֶּה נַעֲשֶׂה זַיִ"ו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל מַעֲשֵׂיהוּ בֶּאֱמוּנָה"

וְהָעֲשִׂיָּה הִיא שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל

וְהָאֱמוּנָה הִיא הַשְּׁבִיעִית

וְאַחַר כָּך יְצָרֵף אֶל הָאֱמוּנָה הַחָכְמָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דַּע אֶת אֱלקֵי אָבִיך"

וֶאֱלקֵי אָבִיך, הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ 'מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם'

שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַך, שֶׁהוּא אֱלקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר

וְ"דַע, הִיא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל.

וְחָכְמָה הִיא יוּ"ד, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "אָז יָשִׁיר"

'שָׁר לא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר, י' עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה'

ומהיּוּד וְהַזַּיִן הַנַּ"ל, נַעֲשֶׂה עַיִן

כִּי ז' פְּעָמִים י' בְּגִימַטְרִיָּא ע'

וְעוֹד, הָעַיִן הוּא חָכְמָה, כִּי חַכְמֵי הַעֵדָה נִקְרָאִים "עֵינֵי הָעֵדָה"

וּמִמֵּילָא כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַיִן כָּזֶה

כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּדָבָר מֵהָעוֹלָם, בְּוַדַּאי נִתְעַלִּין הַנִּיצוֹצוֹת

"וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר", 'צִיץ', מִלְּשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת

כְּשֶׁהוּא טָהוֹר כַּנַּ"ל בֶּאֱמוּנָה וּבְחָכְמָה

אָז, "וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חוֹתָם"

הַיְנוּ שֶׁתִּפְתַּח עַל יְדֵי עַיִן כָּזֶה הַנִּיצוֹצוֹת הַחֲתוּמִים בְּכָל הַדְּבָרִים

וְתַעֲלֶה אוֹתָם "קדֶשׁ לַה'"

וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת

וּמֵאוֹתִיּוֹת נַעֲשֶׂה דִּבּוּרִים

וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּרִים מַשְׁפִּיעַ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל

וּכְשֶׁמַּעֲלֶה נִיצוֹצוֹת מֵהַדָּבָר

אֲזַי הַדָּבָר הַזֶּה נַעֲשֶׂה אֶפֶס

כִּי הַנִּיצוֹצוֹת הֵם הַחִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר

וְזֶה פֵּרוּשׁ שֶׁל הַפָּסוּק, זָכַר חַסְדּוֹ

זָכַר, לְשׁוֹן הַשְׁפָּעָה, הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ חֶסֶד לְיִשְׂרָאֵל

אֲזַי יְצָרֵף, וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא הַחָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת"

רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ, הַיְנוּ הָאַרְצִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר נַעֲשֶׂה אֶפֶס

אֶת, הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת מֵא' עַד ת' הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת

נַעֲשֶׂה יְשׁוּעוֹת אֱלקֵינוּ כִּי מֵהַנִּיצוֹצוֹת נַעֲשֶׂה דִּבּוּרִים

וְעַל יְדֵי זֶה מַשְׁפִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך רַב טוֹב לְיִשְׂרָאֵל

וְזֶהוּ: "יְשׁוּעַת אֱלקֵינוּ", כִּי זֶה תַּעֲנוּגוֹ
שיחות הר"ן - אות ב
...הר"ן - אות ב טוב מאד להשליך עצמו על השם יתברך ולסמך עליו ודרכי כשבא היום אני מוסר כל התנועות שלי ושל בני והתלויים בי על השם יתברך שיהיה הכל כרצונו יתברך וזה טוב מאד גם אזי אין צריך לדאג ולחשב כלל אם מתנהג כראוי אם לאו מאחר שסומך עליו יתברך ואם הוא יתברך רוצה בענין אחר הוא מרצה להתנהג בענין אחר כרצונו יתברך וכן כשמגיע שבת או יום טוב אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך שיהיה הכל כרצונו יתברך ואזי איך שמתנהג...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הַדַּעַת מְשַׁדֵּך כָּל הַשִּׁדּוּכִים
...הדעת משדך כל השדוכים כי כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי הבר דעת שיש בעולם ועל כן לפעמים קשה למצא זווגו כי לפעמים שני המשדכים רחוקים מאד והם שני הפכים ביותר זה מזה על כן קשה למצא זווגו והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים כשהם בהפך גדול זה מזה כי לפעמים הם בהפך גדול מאד...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עד - אַחַר פּוּרִים קוֹרִין פָּרָשַׁת פָּרָה
...ח"ב - תורה עד - אחר פורים קורין פרשת פרה אחר פורים קורין פרשת פרה, שהיא הכנה לפסח כי פרשת פרה קורין, כדי שיהיו נזהרין לטהר מטמאת מת כדי שיהיו טהורין לעשות הפסח פור, כי פורים על שם הפר, ואחר כך נעשה פר"ה כי גם פורים הוא בודאי הלוך ודרך לפסח "שפתותיו שושנים נטפות מור עבר" שפתותיו זה בחינת פסח פה סח שושנה היא אסתר, [שושנה גימטריא אסתר] נטפות מור עבר זה בחינת מרדכי מר דרור, לשון חרות, בחינת חרות של פסח ועל כן צרוף של פורים מרמז בפסח, בפסוק: "שבעת ימים...
ספר המידות - סגולה
...הם סגלה לחלאי הראה, ומסגל לחזק את הרוח חיים. ב. השמים יש בהם שנוי מראות לפי מראות עשבים הנגדלים על ידיהם, והם מסגלים להסתכל בהן. ג. מי גשמים מסגלין למי שאין לו גבורת אנשים. ד. אמירת תהלים סגלה להוריד גשמים תהלם ל'מטר ה'שמים ת'שתה מ'ים. ה. סגלה להחזיר לאשה וסתה על ידי הכנסת אורחים. ו. מי ששערותיו מרבים שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפורים. ז. מי שנתאלם בפתע פתאום, יעבירו על פיו חלף כשר...
סיפורי מעשיות - מעשה מעני אחד שהיה מתפרנס מטיט
...חופר טיט ומוכרם פעם אחת כשחפר מצא אבן טוב שהיה שויו הון רב מאד ולא ידע כמה שויו והלך לסוחר שיאמוד אותה בשויה וענה לו הסוחר שאין בזה המדינה אדם שיוכל לשלם שוויו כי הוא שוה הון רב וצריך ליסע עבור מכירתה ללונדון לעיר המלוכה אולם הוא היה עני ולא היה לו כסף ליסע והלך ומכר את רכושו הדל והלך מבית לבית לאסוף נדבות עד שהספיק לו ליסע עד הים ורצה לעלות על הספינה אולם לא היו לו מספיק מעות והלך להקאפיטאן והראה לו המרגלית כשראה הקאפיטאן את האבן הבין שאדם עשיר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עב - לִפְעָמִים בָּא לָאָדָם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה
...שעה איש כשר ואחר כך רוצה לעשות עבדא באשר שנתעורר לבו לתשובה בכן רוצה לנסע להצדיק ואחר כך כשנוסע, מתגבר עליו היצר הרע ונופל מתשוקתו שהיה לו תחילה ואחר כך כשבא להצדיק מתגבר עליו היצר הרע עוד יותר, ואובד כל חשקו אל יקשה בעיניך זאת, ואל יבהלוך רעיוניך על זה כי דע, שזה נמשך מחמת כי בתחלה כשבא לו ההרהור תשובה מחמת הטוב שהתעורר בתוכו אזי על ידי מעשיו באותו שעה המית יצרו, ונתבטל יצרו הרע שהיה לו כי המיתו בזה ההרהור תשובה והעבדא של אותו השעה ואחר כך כשרוצה...
לראות את המלך / ולא יראני האדם וחי?!
...breslev.eip.co.il/?key=56 - סיפורי מעשיות - מעשה ט - מחכם ותם בשעת אכילתם התחילו לדבר יחד התחיל החכם להוכיח לו דעתו הנ"ל, שאין מלך כלל גער בו התם השר: הלא אני בעצמי ראיתי את המלך! השיב לו החכם בשחוק אתה יודע בעצמך, שזה היה המלך? אתה מכיר אותו ואת אביו ואת זקנו שהיו מלכים? מאין אתה יודע שזה מלך? אנשים הגידו לך שזה מלך, ורמו אותך בשקר וחרה להתם מאד מאד על דבר המלך על שהוא כופר במלך שהחכם שהיה פילוסוף, הוא כפר בקיומו של המלך. ולכולם הוא היה יכול למכור...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לט - לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה', אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ
...בארץ "לכו חזו מפעלות ה', אשר שם שמות בארץ" כי באמת הדבר נפלא ונורא מאד אשר ברא השם יתברך את כל הבריאה שיש בה כמה וכמה דברים נפלאים ונוראים הרבה מאד מאד מה רבו מעשי ה' ! ואפילו בזה העולם לבד עצמו נפלאות ה' אשר ברא דוממים וצומחים וכו' ומי יוכל לשער גדלת ה' שיש בבריות של זה העולם מכל שכן שאר העולמות והכל כאשר לכל לא נברא אלא בשביל ישראל וישראל בעצמן, עקר בריאתן בשביל בחינת שבת, שהוא התכלית כי שבת הוא תכלית מעשה שמים וארץ שהוא בחינת עולם הנשמות שהוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ק - צַדִּיקִים אֲשֶׁר מִזְגָּם וְטִבְעָם
...- תורה ק - צדיקים אשר מזגם וטבעם [לשון החברים] הנה הצדיקים אשר בכל דור ודור כלם קדושים ובתוכם ה' ומדוע אנו רואין בחוש הראות שיש בהם צדיקים אשר מזגם וטבעם טובה מאד, וטובים המה לכל ויש אשר הוא צדיק אמת ואין מזגו וטבעו נוחה עם המון עם ולפעמים נראה ממנו כעס וקפידה הנה ידוע שכל צדקת הצדיקים הוא לוקח מאור התורה כי היא המורה דרך וממנה לקחה צדקתו והנה הצדיק אשר השיג מאור גדול ממאור התורה ומעשיו גם כן בשוים לפי השגתו בתורה אזי צדקתו ותורתו שניהם מתישבים בשובה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפג - הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר הֵם יוֹשְׁבִין בְּעִגּוּל
...דע שהצדיקים שבדור הם יושבין בעגול דהינו סדר ישיבתם שהם יושבים בעולם כל אחד ואחד במקומו הוא על סדר העגול ואף שיש שאר בני אדם ביניהם שמפסיקין ומקלקלין סדר העגול אך דע שאלו בני אדם הם בבחינת אינו מן הישוב, ואינם נחשבים כלל ואזי נשארים הצדיקים יושבים בסדר עגול והקדוש ברוך הוא על כלם והוא בחינת ראש בית דין כי אלו הצדיקים שיושבין בעגול הם בחינת בית דין שמהם יוצא המשפט לכל אחד ואחד, הן לזכות הן לחובה וכן פרנסה יוצאת מהם שהם מחלקין הפרנסה לכל אחד ואחד כראוי...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 1.1445 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 17:26:12 - wesi2