ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צד - זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל
[לשון החברים] זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו (תהלים צ"ח) הענין הוא כך, שכל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל דכתיב (ישעיה מ"ג) : "לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" דהינו 'בריאה' 'יצירה' 'עשיה' לא נברא אלא לכבודי וכבודי הינו ישראל, דכתיב (שמות כ"ה) : "ושכנתי בתוכם" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (עין של"ה מסכת תענית דף ס) 'בתוכו לא נאמר אלא בתוכם מלמד שהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בתוך כל אחד מישראל' נמצא כל אחד מישראל נקרא לבוש ולבוש נקרא כבוד כי 'רבי יוחנן קרי למאנה מכבדותא' (שבת קיג) נמצא כל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל כדי להשפיע להם רב טוב וכשאינם יכולים לקבל מחמת עוונותיהם יש לו צער, שנאמר (ישעיה ס"ג) : "בכל צרתם לו צר" אך מחמת בהירות אור החסד, אי אפשר לקבלו כמות שהוא וצריך לצמצום הקדוש הינו כשרוצה להשפיע רב טוב, צריך לדבר, יהיה כך כמו שכתוב (תהלים ל"ג) "בדבר ה' שמים נעשו" והאותיות הם צמצומים, עד כאן אות א, עד כאן אות ת אך בעוונותינו הרבים הדבור גם כן בגלות, כמו שכתוב (שם צ"ו) : "ספרו בגוים את כבודו" והינו הדבור עם ישראל בגלות לכך נאמר (ישעיה מ) : "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר" והינו כשיגאלו ישראל אז הדבור גם כן כביכול יהיה עם השם יתברך ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סנהדרין לז) : 'חיב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם', וחיב לתקנו ומהו התקון ? הענין הוא כך שיראה שיעלה כל הניצוצות שבכל דבר והניצוצות הם אותיות נמצא מעלה אותיות והאותיות נעשים דבורים ועל ידי הדבור נשפע רב טוב לישראל אך כיצד יכולין להעלות ניצוצות להשם יתברך ? העצה הוא כך, כשיסתכל בדבר מה תכף, יאמין באמונה שלמה שיש בדבר הזה אותיות וניצוצות ומן האמונה הזה נעשה זי"ו, שנאמר (תהלים ל"ג) : "וכל מעשיהו באמונה" והעשיה היא ששת ימי החל והאמונה היא השביעית ואחר כך יצרף אל האמונה החכמה כמו שכתוב (דברי הימים א כ"ח) : "דע את אלקי אביך" ואלקי אביך, היא בחינת אמונה, כמו 'מעשה אבותיהם בידיהם' (חלין יג:) שאנו מאמינים בו יתברך, שהוא אלקי אבותינו שזהו העקר ו"דע, היא החכמה והשכל. וחכמה היא יו"ד, כמו שפרש רש"י (שמות ט"ו) : "אז ישיר" 'שר לא נאמר אלא ישיר, י' על שם המחשבה נאמרה' ומהיוד והזין הנ"ל, נעשה עין כי ז' פעמים י' בגימטריא ע' ועוד, העין הוא חכמה, כי חכמי העדה נקראים "עיני העדה" (במדבר ט"ו) וממילא כשיש לו עין כזה כשמסתכל בדבר מהעולם, בודאי נתעלין הניצוצות (שמות כ"ח) : "ועשית ציץ זהב טהור", 'ציץ', מלשון הסתכלות (עיין זוהר ויקהל ריז ע"ב שלח קעה) כשהוא טהור כנ"ל באמונה ובחכמה אז, "ופתחת עליו פתוחי חותם" הינו שתפתח על ידי עין כזה הניצוצות החתומים בכל הדברים ותעלה אותם "קדש לה'" והניצוצות הם אותיות ומאותיות נעשה דבורים ועל ידי הדבורים משפיע רב טוב לישראל וכשמעלה ניצוצות מהדבר אזי הדבר הזה נעשה אפס כי הניצוצות הם החיות של הדבר וזה פרוש של הפסוק, זכר חסדו זכר, לשון השפעה, הינו כשרוצה להשפיע חסד לישראל אזי יצרף, ואמונתו לבית ישראל, שהיא החכמה, שנאמר (משלי כ"ד) : "בחכמה יבנה בית" ראו כל אפסי ארץ, הינו הארציות של הדבר נעשה אפס את, הינו האותיות מא' עד ת' הינו הניצוצות נעשה ישועות אלקינו כי מהניצוצות נעשה דבורים ועל ידי זה משפיע השם יתברך רב טוב לישראל וזהו : "ישועת אלקינו", כי זה תענוגו
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלקֵינוּ

הָעִנְיָן הוּא כָּך, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת לא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל

דִּכְתִיב: "לִכְבוֹדִי בְרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו"

דְּהַיְנוּ 'בְּרִיאָה' 'יְצִירָה' 'עֲשִׂיָּה' לא נִבְרָא אֶלָּא לִכְבוֹדִי

וּכְבוֹדִי הַיְנוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'בְּתוֹכוֹ לא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּתוֹכָם

מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹך כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל'

נִמְצָא כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִקְרָא לְבוּשׁ

וּלְבוּשׁ נִקְרָא כָּבוֹד

כִּי 'רַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵהּ מְכַבְּדוּתָא'

נִמְצָא כָּל הָעוֹלָמוֹת לא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל

כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ לָהֶם רַב טוּב

וּכְשֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל מֵחֲמַת עֲווֹנוֹתֵיהֶם

יֵשׁ לוֹ צַעַר, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר"

אַך מֵחֲמַת בְּהִירוּת אוֹר הַחֶסֶד, אִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא

וְצָרִיך לַצִּמְצוּם הַקָּדוֹשׁ

הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ רַב טוּב, צָרִיך לְדַבֵּר, יִהְיֶה כָּך

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ"

וְהָאוֹתִיּוֹת הֵם צִמְצוּמִים, עַד כָּאן אוֹת א, עַד כָּאן אוֹת ת

אַך בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַדִּבּוּר גַּם כֵּן בְּגָלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ"

וְהַיְנוּ הַדִּבּוּר עִם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת

לְכָך נֶאֱמַר: "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה' דִּבֵּר"

וְהַיְנוּ כְּשֶׁיִּגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל אָז הַדִּבּוּר גַּם כֵּן כִּבְיָכוֹל יִהְיֶה עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם', וְחַיָּב לְתַקְּנוֹ

וּמַהוּ הַתִּקּוּן ?

הָעִנְיָן הוּא כָּך שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיַּעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּכָל דָּבָר

וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת

נִמְצָא מַעֲלֶה אוֹתִיּוֹת

וְהָאוֹתִיּוֹת נַעֲשִׂים דִּבּוּרִים

וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּר נִשְׁפָּע רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל

אַך כֵּיצַד יְכוֹלִין לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך ?

הָעֵצָה הוּא כָּך, כְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל בִּדְבַר מָה

תֵּכֶף, יַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה אוֹתִיּוֹת וְנִיצוֹצוֹת

וּמִן הָאֱמוּנָה הַזֶּה נַעֲשֶׂה זַיִ"ו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל מַעֲשֵׂיהוּ בֶּאֱמוּנָה"

וְהָעֲשִׂיָּה הִיא שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל

וְהָאֱמוּנָה הִיא הַשְּׁבִיעִית

וְאַחַר כָּך יְצָרֵף אֶל הָאֱמוּנָה הַחָכְמָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דַּע אֶת אֱלקֵי אָבִיך"

וֶאֱלקֵי אָבִיך, הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ 'מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם'

שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַך, שֶׁהוּא אֱלקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר

וְ"דַע, הִיא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל.

וְחָכְמָה הִיא יוּ"ד, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "אָז יָשִׁיר"

'שָׁר לא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר, י' עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה'

ומהיּוּד וְהַזַּיִן הַנַּ"ל, נַעֲשֶׂה עַיִן

כִּי ז' פְּעָמִים י' בְּגִימַטְרִיָּא ע'

וְעוֹד, הָעַיִן הוּא חָכְמָה, כִּי חַכְמֵי הַעֵדָה נִקְרָאִים "עֵינֵי הָעֵדָה"

וּמִמֵּילָא כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַיִן כָּזֶה

כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּדָבָר מֵהָעוֹלָם, בְּוַדַּאי נִתְעַלִּין הַנִּיצוֹצוֹת

"וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר", 'צִיץ', מִלְּשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת

כְּשֶׁהוּא טָהוֹר כַּנַּ"ל בֶּאֱמוּנָה וּבְחָכְמָה

אָז, "וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חוֹתָם"

הַיְנוּ שֶׁתִּפְתַּח עַל יְדֵי עַיִן כָּזֶה הַנִּיצוֹצוֹת הַחֲתוּמִים בְּכָל הַדְּבָרִים

וְתַעֲלֶה אוֹתָם "קדֶשׁ לַה'"

וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת

וּמֵאוֹתִיּוֹת נַעֲשֶׂה דִּבּוּרִים

וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּרִים מַשְׁפִּיעַ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל

וּכְשֶׁמַּעֲלֶה נִיצוֹצוֹת מֵהַדָּבָר

אֲזַי הַדָּבָר הַזֶּה נַעֲשֶׂה אֶפֶס

כִּי הַנִּיצוֹצוֹת הֵם הַחִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר

וְזֶה פֵּרוּשׁ שֶׁל הַפָּסוּק, זָכַר חַסְדּוֹ

זָכַר, לְשׁוֹן הַשְׁפָּעָה, הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ חֶסֶד לְיִשְׂרָאֵל

אֲזַי יְצָרֵף, וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא הַחָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת"

רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ, הַיְנוּ הָאַרְצִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר נַעֲשֶׂה אֶפֶס

אֶת, הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת מֵא' עַד ת' הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת

נַעֲשֶׂה יְשׁוּעוֹת אֱלקֵינוּ כִּי מֵהַנִּיצוֹצוֹת נַעֲשֶׂה דִּבּוּרִים

וְעַל יְדֵי זֶה מַשְׁפִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך רַב טוֹב לְיִשְׂרָאֵל

וְזֶהוּ: "יְשׁוּעַת אֱלקֵינוּ", כִּי זֶה תַּעֲנוּגוֹ
שיחות הר"ן - אות קסא - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...הר"ן - אות קסא - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' פעם אחד היה מסכן מאד מאד בליל שבת אחר התענית משבת לשבת כי לא היה מכין לעצמו שום דבר אחר התענית משבת לשבת כדרך העולם שמכינין לעצמן חלב ומשקאות חמין וכיוצא והוא לא הכין לעצמו כלל, וגם שום איש לא ידע מזה ואכל המאכלים שאוכלים שאר בני אדם והיה פעם אחת מסכן מאד כנ"ל והיה רעש גדול ואף על פי כן אחר התענית משבת לשבת ביום ששי היה הולך למרחץ ושם היה המקוה קר מאד מאד והלך לטבל ועמד בתוך המקוה זמן רב מאד מאד בערך שתי שעות רצופים אשר אפילו אדם בריא לא היה יכול לסבל זאת
שיחות הר"ן - אות מו
...מאד כי ממחשבה יכול להיות נעשה דבר חיוני ממש ודע שכל בחינה שהיא גבוה למעלה יותר אצל האדם היא יכולה להגיע ולהשיג יותר כמו למשל, עם הרגל יכולין להשליך איזה דבר למעלה אבל עם היד יכולין להשליך למעלה יותר ובהדבור יכולין להשיג ולהגיע יותר ויותר כי בהדבור יכולין לדבר למרחוק והשמיעה היא גבוה יותר ויכולין לשמע קול מרחוק מאד כגון כשיורין בקני שרפה [תותחים] יכולין לשמע למרחוק מאד והראיה יכולה להשיג ולהגיע עוד יותר ויותר כי בהראיה יכולין לראות ולהביט על השמים נמצא שכל בחינה שהיא גבוה יותר למעלה היא יכולה להשיג...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעא - וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ
...ח"א - תורה קעא - ורבים מישני אדמת עפר יקיצו ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם על ידי שנתעורר שכל חדש בעבודת ה' מה שלא היה נודע עד עתה על ידי זה "רבים מישני אדמת עפר יקיצו" אך "אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם" כי "צדיקים ילכו בם" שעובדין עם זה השכל את השם יתברך "ופושעים יכשלו בם", שאינם עובדין בזה את השם יתברך רק שעל ידי זה הם מבזין ומחרפין את העולם על שהם יודעין מזה השכל החדש, והעולם אינם יודעין מזה וכמו ששמעתי לחרפות ולדראון עולם הינו לחרף ולבזות העולם כי...
הדעת משדך את כל השידוכים
...breslev.eip.co.il/?key=266 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פט - הדעת משדך כל השדוכים הדעת משדך כל השדוכים כי כל השדוכים הם שני הפכים והדעת הוא המתוך בין שני הפכים [עין לקוטי הראשון סי' ד] על כן כל השדוכים שבעולם כלם נעשים על ידי הבר דעת שיש בעולם ועל כן לפעמים קשה למצא זווגו כי לפעמים שני המשדכים רחוקים מאד והם שני הפכים ביותר זה מזה על כן קשה למצא זווגו והתקון לזה שצריך שיבוא להבר דעת לשמע תורה מפיו ועל ידי זה יכול למצא השדוך שלו כי כל זמן שהדעת בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים כשהם בהפך גדול זה...
חיי מוהר"ן - קכו - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קכו דרכנו היה להיות אצלו על ראש השנה ועל שבת חנוכה ועל חג השבועות ובאלו השל שה זמנים היינו אצלו תמיד מיום שקבע דירתו פה ברסלב. והיה מצוה ומזהיר להיות אצלו באלו השל שה זמנים והיה תמיד אומר תורה נפלאה באריכות גדולה באלו הזמנים. הינו בראש השנה היה אומר התורה בין השמשות בין יום ראשון לשני, והתחיל בין השמשות ונכנס הרבה לתוך ליל שני של ראש השנה. ובשבת חנוכה אמר התורה בסעדה שלישית, ובשבועות היה אומרה גם כן כמו בראש השנה בין השמשות של יום שני דשבועות ונכנס הרבה לתוך ליל שני...
ספר המידות - עצלות
ספר המידות - עצלות א. על ידי תאוות שאדם תאב, ואינו משיג אותם, על ידי זה בא עצלות והוא הדין להפך. ב. על ידי זריזות מסיר את השנה ומחיה את המחין.
ספר המידות - שכרות
...שכרות נופל ממדרגתו. ב. על ידי שתית יין, לסוף שמקבל שחד. ג. השכרות מביא לידי כפירה באמת ולהודות לשקר. ד. הקדוש ברוך הוא אוהב מי שאינו משתכר. ה. השמן מבטל השכרות. ו. הראיה משכרת ביותר. ז. על ידי שכרות נופל להרהורי ניאוף. ח. השכור אין יכלת בידו להמתיק דינים. ט. השכור אין מגלין לו רזין דאוריתא. י. יין עם לבונה מטריפין דעתו של אדם. חלק שני א. מי שלהוט אחר עבודת אדמה, בא לידי אחד משלשה, או לידי שפיכות דמים או לידי צרעת או לידי שכרות. ב. השכרות גורם גלות גם גורם הוצאת זרע לבטלה. ג. אי אפשר לשכרות שלא יביא...
חיי מוהר"ן - רל - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...ספר רבי נפתלי שאמר רבנו זכרונו לברכה שטוב היה שיהיה לאיש כשר סוסים שיסע בכל פעם עם בני הנעורים לתוך איזה יער וכיוצא ושם ידברו יראת שמים ויהיה להם התבודדות וכו'. כי בשדה ויער טוב מאד להתבודדות. וספר אז מענין הנהגותיו בימי הנעורים שהיה רגיל לקח סוס מבית חותנו ורכב על הסוס לאיזה יער. ושם ירד מהסוס וקשרו לאיזה אילן והוא הלך לתוך היער לעשות את שלו והתבודד שם כדרכו. וכמה פעמים התיר עצמו הסוס וברח למקומו לבית חותנו. וכשראו שם שהסוס בא לבדו היו דואגים ומתפחדים מאד כי אמרו שבודאי נפל מהסוס חס ושלום. וכמה...
שיחות הר"ן - אות רנו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן שבח את אקדמות מאד מאד ואמר שישראל מחמת שהם משקעים ורגילים כל כך בטוב על כן אין מרגישין כל כך את שבח מעלת גדלת השבח הקדוש הזה של אקדמות שאומרים בשבועות ואמר: מי שיודע מעלת השיר של אקדמות עם הנגון שלו כמו שרגילין העולם לזמר אותו בנגון הידוע הוא דבר נפלא וחדוש גדול מאד והתחיל לומר קצת איזה תבות מאקדמות עם הנגון ואמר שאקדמות הוא שיר של חשק [עין בהמעשה של הבערגיר שם מדבר משיר של חשק] כל זה ספר בשבועות אחר תפילת שחרית בבקר השכם כנהוג בשבועות והיה יושב אצל הסעדה של מאכלי חלב וכבר התפללו...
ספר המידות - בכיה
ספר המידות - בכיה חלק שני א. מי שאינו יכול לבכות, יסתכל על הרקיע, כי הוא גרם בכיה למים. ב. הבכיה מבטל הרהורי זנות. ג. סגלה לחולי הצואר, שיבכה על חרבן הבית המקדש.
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 30_12_2025 השעה 09:03:05 - wesi2