ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צד - זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל
[לשון החברים] זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו (תהלים צ"ח) הענין הוא כך, שכל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל דכתיב (ישעיה מ"ג) : "לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" דהינו 'בריאה' 'יצירה' 'עשיה' לא נברא אלא לכבודי וכבודי הינו ישראל, דכתיב (שמות כ"ה) : "ושכנתי בתוכם" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (עין של"ה מסכת תענית דף ס) 'בתוכו לא נאמר אלא בתוכם מלמד שהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בתוך כל אחד מישראל' נמצא כל אחד מישראל נקרא לבוש ולבוש נקרא כבוד כי 'רבי יוחנן קרי למאנה מכבדותא' (שבת קיג) נמצא כל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל כדי להשפיע להם רב טוב וכשאינם יכולים לקבל מחמת עוונותיהם יש לו צער, שנאמר (ישעיה ס"ג) : "בכל צרתם לו צר" אך מחמת בהירות אור החסד, אי אפשר לקבלו כמות שהוא וצריך לצמצום הקדוש הינו כשרוצה להשפיע רב טוב, צריך לדבר, יהיה כך כמו שכתוב (תהלים ל"ג) "בדבר ה' שמים נעשו" והאותיות הם צמצומים, עד כאן אות א, עד כאן אות ת אך בעוונותינו הרבים הדבור גם כן בגלות, כמו שכתוב (שם צ"ו) : "ספרו בגוים את כבודו" והינו הדבור עם ישראל בגלות לכך נאמר (ישעיה מ) : "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר" והינו כשיגאלו ישראל אז הדבור גם כן כביכול יהיה עם השם יתברך ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סנהדרין לז) : 'חיב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם', וחיב לתקנו ומהו התקון ? הענין הוא כך שיראה שיעלה כל הניצוצות שבכל דבר והניצוצות הם אותיות נמצא מעלה אותיות והאותיות נעשים דבורים ועל ידי הדבור נשפע רב טוב לישראל אך כיצד יכולין להעלות ניצוצות להשם יתברך ? העצה הוא כך, כשיסתכל בדבר מה תכף, יאמין באמונה שלמה שיש בדבר הזה אותיות וניצוצות ומן האמונה הזה נעשה זי"ו, שנאמר (תהלים ל"ג) : "וכל מעשיהו באמונה" והעשיה היא ששת ימי החל והאמונה היא השביעית ואחר כך יצרף אל האמונה החכמה כמו שכתוב (דברי הימים א כ"ח) : "דע את אלקי אביך" ואלקי אביך, היא בחינת אמונה, כמו 'מעשה אבותיהם בידיהם' (חלין יג:) שאנו מאמינים בו יתברך, שהוא אלקי אבותינו שזהו העקר ו"דע, היא החכמה והשכל. וחכמה היא יו"ד, כמו שפרש רש"י (שמות ט"ו) : "אז ישיר" 'שר לא נאמר אלא ישיר, י' על שם המחשבה נאמרה' ומהיוד והזין הנ"ל, נעשה עין כי ז' פעמים י' בגימטריא ע' ועוד, העין הוא חכמה, כי חכמי העדה נקראים "עיני העדה" (במדבר ט"ו) וממילא כשיש לו עין כזה כשמסתכל בדבר מהעולם, בודאי נתעלין הניצוצות (שמות כ"ח) : "ועשית ציץ זהב טהור", 'ציץ', מלשון הסתכלות (עיין זוהר ויקהל ריז ע"ב שלח קעה) כשהוא טהור כנ"ל באמונה ובחכמה אז, "ופתחת עליו פתוחי חותם" הינו שתפתח על ידי עין כזה הניצוצות החתומים בכל הדברים ותעלה אותם "קדש לה'" והניצוצות הם אותיות ומאותיות נעשה דבורים ועל ידי הדבורים משפיע רב טוב לישראל וכשמעלה ניצוצות מהדבר אזי הדבר הזה נעשה אפס כי הניצוצות הם החיות של הדבר וזה פרוש של הפסוק, זכר חסדו זכר, לשון השפעה, הינו כשרוצה להשפיע חסד לישראל אזי יצרף, ואמונתו לבית ישראל, שהיא החכמה, שנאמר (משלי כ"ד) : "בחכמה יבנה בית" ראו כל אפסי ארץ, הינו הארציות של הדבר נעשה אפס את, הינו האותיות מא' עד ת' הינו הניצוצות נעשה ישועות אלקינו כי מהניצוצות נעשה דבורים ועל ידי זה משפיע השם יתברך רב טוב לישראל וזהו : "ישועת אלקינו", כי זה תענוגו
[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלקֵינוּ

הָעִנְיָן הוּא כָּך, שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת לא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל

דִּכְתִיב: "לִכְבוֹדִי בְרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו"

דְּהַיְנוּ 'בְּרִיאָה' 'יְצִירָה' 'עֲשִׂיָּה' לא נִבְרָא אֶלָּא לִכְבוֹדִי

וּכְבוֹדִי הַיְנוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'בְּתוֹכוֹ לא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּתוֹכָם

מְלַמֵּד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹך כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל'

נִמְצָא כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִקְרָא לְבוּשׁ

וּלְבוּשׁ נִקְרָא כָּבוֹד

כִּי 'רַבִּי יוֹחָנָן קָרֵי לְמָאנֵהּ מְכַבְּדוּתָא'

נִמְצָא כָּל הָעוֹלָמוֹת לא נִבְרְאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל

כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ לָהֶם רַב טוּב

וּכְשֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל מֵחֲמַת עֲווֹנוֹתֵיהֶם

יֵשׁ לוֹ צַעַר, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר"

אַך מֵחֲמַת בְּהִירוּת אוֹר הַחֶסֶד, אִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא

וְצָרִיך לַצִּמְצוּם הַקָּדוֹשׁ

הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ רַב טוּב, צָרִיך לְדַבֵּר, יִהְיֶה כָּך

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ"

וְהָאוֹתִיּוֹת הֵם צִמְצוּמִים, עַד כָּאן אוֹת א, עַד כָּאן אוֹת ת

אַך בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַדִּבּוּר גַּם כֵּן בְּגָלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ"

וְהַיְנוּ הַדִּבּוּר עִם יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּת

לְכָך נֶאֱמַר: "וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה' דִּבֵּר"

וְהַיְנוּ כְּשֶׁיִּגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל אָז הַדִּבּוּר גַּם כֵּן כִּבְיָכוֹל יִהְיֶה עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'חַיָּב כָּל אָדָם לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם', וְחַיָּב לְתַקְּנוֹ

וּמַהוּ הַתִּקּוּן ?

הָעִנְיָן הוּא כָּך שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיַּעֲלֶה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁבְּכָל דָּבָר

וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת

נִמְצָא מַעֲלֶה אוֹתִיּוֹת

וְהָאוֹתִיּוֹת נַעֲשִׂים דִּבּוּרִים

וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּר נִשְׁפָּע רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל

אַך כֵּיצַד יְכוֹלִין לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך ?

הָעֵצָה הוּא כָּך, כְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל בִּדְבַר מָה

תֵּכֶף, יַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה אוֹתִיּוֹת וְנִיצוֹצוֹת

וּמִן הָאֱמוּנָה הַזֶּה נַעֲשֶׂה זַיִ"ו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכָל מַעֲשֵׂיהוּ בֶּאֱמוּנָה"

וְהָעֲשִׂיָּה הִיא שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל

וְהָאֱמוּנָה הִיא הַשְּׁבִיעִית

וְאַחַר כָּך יְצָרֵף אֶל הָאֱמוּנָה הַחָכְמָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דַּע אֶת אֱלקֵי אָבִיך"

וֶאֱלקֵי אָבִיך, הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ 'מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם'

שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַך, שֶׁהוּא אֱלקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר

וְ"דַע, הִיא הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל.

וְחָכְמָה הִיא יוּ"ד, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "אָז יָשִׁיר"

'שָׁר לא נֶאֱמַר אֶלָּא יָשִׁיר, י' עַל שֵׁם הַמַּחֲשָׁבָה נֶאֶמְרָה'

ומהיּוּד וְהַזַּיִן הַנַּ"ל, נַעֲשֶׂה עַיִן

כִּי ז' פְּעָמִים י' בְּגִימַטְרִיָּא ע'

וְעוֹד, הָעַיִן הוּא חָכְמָה, כִּי חַכְמֵי הַעֵדָה נִקְרָאִים "עֵינֵי הָעֵדָה"

וּמִמֵּילָא כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עַיִן כָּזֶה

כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בְּדָבָר מֵהָעוֹלָם, בְּוַדַּאי נִתְעַלִּין הַנִּיצוֹצוֹת

"וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר", 'צִיץ', מִלְּשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת

כְּשֶׁהוּא טָהוֹר כַּנַּ"ל בֶּאֱמוּנָה וּבְחָכְמָה

אָז, "וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חוֹתָם"

הַיְנוּ שֶׁתִּפְתַּח עַל יְדֵי עַיִן כָּזֶה הַנִּיצוֹצוֹת הַחֲתוּמִים בְּכָל הַדְּבָרִים

וְתַעֲלֶה אוֹתָם "קדֶשׁ לַה'"

וְהַנִּיצוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת

וּמֵאוֹתִיּוֹת נַעֲשֶׂה דִּבּוּרִים

וְעַל יְדֵי הַדִּבּוּרִים מַשְׁפִּיעַ רַב טוּב לְיִשְׂרָאֵל

וּכְשֶׁמַּעֲלֶה נִיצוֹצוֹת מֵהַדָּבָר

אֲזַי הַדָּבָר הַזֶּה נַעֲשֶׂה אֶפֶס

כִּי הַנִּיצוֹצוֹת הֵם הַחִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר

וְזֶה פֵּרוּשׁ שֶׁל הַפָּסוּק, זָכַר חַסְדּוֹ

זָכַר, לְשׁוֹן הַשְׁפָּעָה, הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ חֶסֶד לְיִשְׂרָאֵל

אֲזַי יְצָרֵף, וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא הַחָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת"

רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ, הַיְנוּ הָאַרְצִיּוּת שֶׁל הַדָּבָר נַעֲשֶׂה אֶפֶס

אֶת, הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת מֵא' עַד ת' הַיְנוּ הַנִּיצוֹצוֹת

נַעֲשֶׂה יְשׁוּעוֹת אֱלקֵינוּ כִּי מֵהַנִּיצוֹצוֹת נַעֲשֶׂה דִּבּוּרִים

וְעַל יְדֵי זֶה מַשְׁפִּיעַ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך רַב טוֹב לְיִשְׂרָאֵל

וְזֶהוּ: "יְשׁוּעַת אֱלקֵינוּ", כִּי זֶה תַּעֲנוּגוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קל - כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ
...יצרו גדול ממנו כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו על ידי ענווה נצול מניאוף וזוכה לשמירת הברית כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'כל המתגאה לסוף נכשל באשת איש' שנאמר: "ואשת איש נפש יקרה תצוד" וזה פרוש הסמיכות: "והאיש משה ענו מאד" וכו' לפסוק: "ותדבר אהרון ומרים במשה" כי הם דברו על אודות האשה הכושית אשר לקח כי 'כושית על שם יפיה נקראת' והם אמרו שלקחה לשם יפי ועל כן דברו על הפרישות כי הם לא רצו להאמין שאפשר להיות פרוש ועל זה השיבה התורה וסמכה תכף, "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" כי על ידי שהיה 'ענו מכל האדם'...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכט - אֶרֶץ אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ
...- תורה קכט - ארץ אכלת יושביה ארץ אכלת יושביה כשמקרב להצדיק, אף שאינו מקבל ממנו כלל, הוא גם כן טוב מאד והאמונה לבדה שמאמין בהצדיק, מועיל לעבודת השם יתברך כי טבע האכילה שהמזון נתהפך לנזון כגון כשהחי אוכלת צומח כגון עשבים, נתהפכין העשבים לחי, כשנכנסין בתוך מעיה וכן מחי למדבר כשהמדבר אוכל החי, נתהפך החי למדבר ולכל מקום שנכנס לשם המזון שנתחלק להאיברים, נתהפך למהות האיבר ממש שנכנס לשם כגון החלק מהמזון הנכנס להמח נתהפך למח והנכנס ללב נתהפך ללב, וכן לשאר האיברים וזהו ארץ אכלת יושביה כי ארץ הוא בחינת אמונה...
חיי מוהר"ן - קצח - נסיעתו וישיבתו באומן
...וישיבתו באומן אות קצח אמר משל לענין אנשים הידועים הנכנסים אצלו שהם חכמים בעיניהם וספרו לפניו כמה מעשיות של שטות הנמצאים בספריהם אמר בקרוב יכלה אצלם הכל כי קל ומהרה לא יהיה להם מה לספר. ואמר משל נאה מה שמספרים מאחד שפגע בו גזלן ורצה לגזלו ושאל אותו הגזלן יש לך מעות השיב יש לי בודאי אתן לך כל הממון בשביל נפשי וגזל אותו הגזלן אחר כך אמר זה הנגזל אל הגזלן איך אבוא לביתי בלי ממון כי הייתי נע ונד מביתי כל כך זמן ועתה איך אבוא ריקם לביתי בכן אני מבקש ממך שתהיה מורה בקנה שרפה שלך את הכובע שלי כדי שיהיה...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לד
...לארץ ישראל - אות לד וכבר נשמע מפיו הקדוש שאמר כי יש צדיקים שעבדו וטרחו עד שזכו לאיזה מדרגה ומעלה כל אחד כפי מעלתו כמו למשל אצל מלך ששריו זוכין על ידי עבודתם כל אחד לאיזה מעלה לאיזה התמנות גבה כפי עבודתו אבל על עצמו אמר שאם היה יודע שהוא עכשו באותה המעלה ומדרגה של אשתקד אינו רוצה את עצמו כלל [ואמר בלשון גנאי על עצמו על ענין הנ"ל אם היה נשאר במדרגה של אשתקד] רק בכל פעם הוא עולה ממדרגה למדרגה ויש הרבה מאד בענין זה לספר אך אי אפשר לספר כל זה בכתב כלל כי אם מי שזכה לראות בעיניו ולשמע באזניו היה יכול...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צט - עִקָּר הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּשְׁלֵמוּת הוּא
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צט - עקר ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו בשלמות הוא אמר: שעקר ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו בשלמות הוא כשיפרש שיחתו כל כך לפני השם יתברך עד שיהיה סמוך מאד שתצא נשמתו, חס ושלום עד שכמעט יגוע, חס ושלום עד שלא תהיה נשמתו קשורה בגופו כי אם כחוט השערה מעצם צערו וגעגועו וכסופיו להשם יתברך באמת שאמרו: 'אין תפילתו של אדם נשמעת, אלא אם כן משים נפשו בכפו' וכו', הינו כנ"ל ואמר: הלוא כשהשם יתברך עוזר בהתבודדות אזי ההתבודדות הוא כאשר ידבר איש אל רעהו
שיחות הר"ן - אות קלט
שיחות הר"ן - אות קלט ספר לי אחד מאנשיו שפעם אחד ספר לרבנו זכרונו לברכה, שדברו לו איזה שדוך ואמר האיש הנ"ל לפניו זכרונו לברכה, ששם אין מקום לפניו השיב לו: כשיש להאדם לב של ישראלי אין שיך אצלו מקום וכו' כי הלב הוא אלקות וכו' וכו' [כנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן נ"ו]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריט - בִּצַּע אֶמְרָתוֹ
...אמרתו, 'בזע פורפירא דילה' כי בודאי אין הבית המקדש יכול לסבל כבודו וגאותו יתברך כמו שכתוב: "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה" וכו' רק מחמת אהבת ישראל צמצם והלביש את גאותו כדי להשרות שכינתו בבית המקדש כדי לגלות מלכותו וזה בחינת: "ה' מלך גאות לבש" שכביכול בשביל לגלות מלכותו הלביש וצמצם את גאות שלו כדי שנוכל לסבל קבלת על מלכותו עלינו אבל כשישראל חטאו לפניו אזי כביכול הראה וגלה השם יתברך את גאותו וגאונו ולא רצה להלבישו ולצמצמו עוד וממילא נחרב הבית המקדש כי לא היה יכול לסבלו כנ"ל וזה "בצע...
שיחות הר"ן - אות קט
שיחות הר"ן - אות קט רבי שמעון בן יוחאי קדש כל כך את לשון התרגום עד שאפילו שאר דברים הנכתבים בלשון תרגום יש להם כח לעורר להשם יתברך
שיחות הר"ן - אות קכח
שיחות הר"ן - אות קכח ספר בשבחו שידע כל דברי ה"עץ חיים ו"פרי עץ החיים" וכל כתבי האר"י, זכרונו לברכה מספר הזוהר והעקר מהתקונים והמובן מדבריו היה שזה היה בימי נעוריו והפליג מאד כמה פעמים בשבח גדלת קדשת התקוני זוהר והיה רגיל לעסק בו ביותר גם בכל השנה אפילו שלא בימי אלול ואמר שבספר התקונים כלולים כל החכמות שבעולם וכו'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים
...אשר תשים לפניהם וכו' א. כשיש, חס ושלום, דינים על ישראל על ידי רקודים והמחאת כף אל כף נעשה המתקת הדינין ב. כי עקר גדלתו של הקדוש ברוך הוא הוא שגם העכו"ם ידעו שיש אלהים שליט ומושל, כמובא בזוהר 'כד אתא יתרו ואמר: "כי עתה ידעתי כי גדול ה'" וכו', כדין אתיקר ואתעלא שמא עלאה' ג. ולעכו"ם אי אפשר להם לידע גדלתו של הקדוש ברוך הוא כי אם על ידי בחינת יעקב כמו שכתוב: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'" כי הוא גלה אלקותו של הקדוש ברוך הוא יותר משאר האבות כי אברהם קראו הר ויצחק קראו שדה ושדה הוא יותר משג ונצרך ל
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2354 שניות - עכשיו 15_05_2026 השעה 03:18:45 - wesi2