... וכו' כנ"ל, אשרי לו עין שם בתקונים ותראה נפלאות איך עתה שפתח רבנו ז"ל את עינינו וגלה לנו את ההקדמות החדשות הנפלאות המבארים לעיל בהתורה הזאת עתה עתה מבארים היטב דברי התקונים הנ"ל כי עתה מבארים שם כל דברי ... "אי מעות נקנה בחליפין" וסגיא ד"כל הנעשה דמים באחר" הכל יבאר למשכיל על פי התורה הזאת עם עוד קצת הקדמות

... לא שמעתי זה הענין מפיו הקדוש בעצמו ועקר הענין עין לעיל בהתורה עתיקא טמיר וסתים בסימן כ"א, שם מבארים הקדמות אלו באריכות והכלל שתנועת השכל מוליד חם בלב דהינו על ידי שזוכה להשגת הדעת הקדוש על ידי קדשת השבעת ...

... בתוך דברי תורתו. ועל האדם להתייגע ולהשיג ולגלות את שורש דברי הצדיק. כי כל דברי הצדיק הם כולם רק הקדמות בלבד. והמכוון של הצדיק הוא לא התורה שלו, כי התורה שלו היא רק צמצומים של השכל של הצדיק שהוא ... של הצדיק האמת. ועל האדם לזכור תמיד כאשר הוא לומד את דברי הצדיק, כי כל דברי הצדיק הם רק הקדמות בלבד לשכל של הצדיק. כי המון העם טועים לחשוב כי הם כבר מבינים את השכל של הצדיק, וכאילו יש ... על השגות רוחניות של האין סוף ושל שעשועי העולם הבא ממש. ואם מבין האדם שכל דברי הצדיק הם רק הקדמות ולבושים שונים של שכל אחר שהוא כ"כ גדול שאי אפשר לומר אותו במילים, על ידי זה משתדל האדם תמיד ...

... שכל משכיל ומושכל, ועל ידי אמונה שלמה זוכים שכל הדברים האלו מתאחדים עיין שם. בכל מקרה להלן נביא מעט הקדמות שיבארו את העניינים האלו. בעניין מהי תכלית הידיעה תכלית הידיעה = שלמות הידיעה. לדעת דבר בשלמות = תכלית הידיעה ...

... שאתה קורא. תנסה להבין רק דבר אחד, את העצות שאתה יכול להוציא ממה שאתה קורא. דברי רבנו הם כולם הקדמות. במקום להתעמק בהקדמות תנסה להתעמק בדבר שההקדמות מנסות ללמד אותך. ז"א תנסה להבין את המוסר השכל של ההקדמות, זה הרבה יותר חשוב מאשר להבין את ההקדמות עצמן. וכמו שאמר רבנו קדם צריך לידע הרבה הקדמות קדם שידע איזהו דבר, ואחר כך כשמשיג את הדבר, משליך הקדמותיו, ויודע את הדבר בידיעה אחת וגם קדם שמחדשין איזה פשט, צריך לומר מקדם הקדמות ואחר כך משליכין ההקדמות, ובאים אל המכון כי העקר הוא המכון, וכל הדברים וההקדמות שמקדם, הם בחינת פסלת, שננסרין ונפסלין סביב המכון. כמו כן בהתבוננות התורה, צריך לילך מקדם, ולסבב בכמה סבובים, עד שבאים אל המכון. והעקר הוא המכון, וכל אלו הסבובים, הם בחינת פסלת כי גם דברי רבנו עצמם הם כולם הקדמות להשגת האור של הקב"ה וכמו שאמר רבנו דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות [האור של הקב"ה]. וזה האור ...

... פרש רש"י שתהא שלהבת עולה מאליה א. כתיב: "אחור וקדם צרתני" כי יש שכל שאדם משיג אותו על ידי הקדמות רבות והשכל הזה מכנה בשם 'אחור' ויש שכל שבא לאדם בלא שום הקדמה אלא על ידי שפע אלקי וזה ...

... נמצא באיזה מקום היינו כי זהו משל על דבר שאינו מושג, היינו שאין דרך להשיגו. ועכשיו לפירוש המילים, ע"פ ההקדמות של רבי נחמן מברסלב עצמו: הר = פירושו מכשול גדול / שכל גדול / דבר שנמצא מחוץ לישוב. זהב ... דהיינו השכל הנקנה, שכדי להגיע אליו, לשם כך צריך את כל הזהב שבעולם, היינו צריך האדם לדעת את כל ההקדמות שיש בעולם, ולהוציא את שכלו מכוח אל הפועל בשלמות שאין שלמות אחריה, כדי להגיע אל השכל שיש מעל השכל. ודינים היינו קליפות, היינו הקדמות, היינו ההקדמות שצריך לדעת כדי להגיע אל מעל לשכל. וכיו"ב צריך בהכרח גם לעבור דרך היכלי התמורות, שגם זו בחינת דינים ...

... מן החרכים. והנה אנכי הרואה, כי דברים האלה כתבם בדרך ראשי פרקים ברמז בעלמא לזכרון. ואחרי העיון הבנתי איזה הקדמות שכון להם, אשר עליהם יסב כל הענין הזה. אפס קצהו מצאתי, לא כלו. כי כפי הנראה בודאי כון עוד לאיזה הקדמות, אשר לא זכיתי לעמד עליהם. ומחמת זה אי אפשר לבאר ולפרש הענין הזה היטב, שיהיה מובן כל דבריו. אך ... כאן לשונו נמצא מבאר, שתשובה הוא למעלה מהזמן ולעניות דעתי זהו מה שרוצה לבאר בפסוקים אלו בצרוף עוד איזה הקדמות, שלא זכיתי לעמד עליהם כנ"ל ועתה בוא וראה, ותבין מעט מדבריו ונתחיל לדגמא מסוף דבריו הקדושים, והוא וישמע יתרו ... שתשובה הוא בחינת למעלה מהזמן ובדרך זה תעין היטב בכל הדברים הנ"ל, הנכתבים ברמז בדרך ראשי פרקים, ותבין ותראה הקדמות הנ"ל בכל ענין וענין אפס קצהו תראה, לא כלו, כי עדין חסרים כמה הקדמות שכון אליהם כאן, שלא זכיתי לעמד עליהם עדין. גם אלו ההקדמות שכבר מצאנו בדבריו, תהלה לאל, עדין צריכין באור רחב כי באמת עקר העבודה הוא לקשר ולבטל בחינת הזמן להעלותו ...

... הראשונים היה העולם מלא דאגות וטרדות הפרנסה וכמו שאנו רואים בכל הספרים שנתחברו לפני מאות שנים שרבם ככלם כותבים בהקדמותיהם שהיה להם צרות רבות בימיהם וחסרון כיס ודחקות הפרנסה הקשה מכלם ואף על פי כן חברו ספרים קדושים הרבה ...

... ידי זה הוא מרחיק את עצמו מהתכלית, כי הוא מתאווה לאמצעי במקום לתכלית. ושנאת הממון, נכלל בה גם שנאת ההקדמות דהיינו שנאת הספקות. פירוש: כי יש התבוננות כזה שצריך אליו כל הון דעלמא דייקא כמובא. וההון הזה הוא ההקדמות השכליות. וצריך דייקא את ההקדמות האלו כדי להשיג את האור א"ס. אך כדי להשיג את האור א"ס, לשם כך צריך לשנוא את הממון, דהיינו את ההקדמות. כי על ידי זה ששונא את ההקדמות, על ידי זה הוא עולה מדרגה לדרגה ועובר בתוך היכלי התמורות והקליפות עד שמגיע אל הפרי ממש, שהוא האמת עצמה. כך שבכלל שנאת הממון, נכלל גם שנאת האמצעים באשר הם. וכיו"ב מובא גם כי ההקדמות של החוכמה, הם העבדים והאמצעים של החוכמה, דהיינו הממון של החוכמה, בחינת פסול לך... ועל ידי שנאת ההקדמות, על ידי זה זוכה להשיג הקדמות גדולות יותר עד שמגיע אל המכוון עצמו. ועד שמגיע אל המכוון, הוא מעורב טוב ורע, ולכן יש לו ספקות. ...