ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
חיפוש בספרי רבי נחמן מברסלב
1 2 3
חיי מוהר"ן - תקצח - עבודת השם
... סימן רט"ו שם מבאר גם כן שמשה גם עתה לאחר מותו הוא עוסק להעלות ולתקן נפשות להחזירם בתשובה ולעשות גרים. וזה שהיה רבן יוחנן בן זכאי מתירא ומסתפק אם יוליכו אותו בגן עדן או בגיהנום כי היה חושש שיוליכו ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יז - וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם
... נותן כח להכסילות ונעשה מטורף טרוף הדעת שמתגבר על ידי זה כנ"ל ד. ולהשלים פגם המזבח הוא על ידי גרים כי כל העבודה זרה אין להם כח כי אם מפגם המזבח וזהו: "בכל מקום מקטר ומגש לשמי" כי אף ... כן אמר השם יתברך. מקטר ומגש לשמי כי כחם הוא מהניצוץ הקדוש של המזבח דקדשה שנפל לשם ועל ידי הגרים על ידי שכל אחד משליך אמונתו והולך אחר אמונת ישראל על ידי זה מכניע העבודה זרה שנעשה מפגם חלקי ... בחינות שלמות המזבח בחינת 'מזבח בחלקו של טורף' כנ"ל וזה נעשה על ידי 'ונכסי עממיא יירת' הינו על ידי גרים כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה לענין ירשת הגר כל הקודם בנכסי הגר זכה ה. אך איך אפשר לעשות גרים והלא הם רחוקים מאד מקדשת ישראל ומאין בא זאת שיבוא להם על הדעת שיתגירו ? אך דע, שזה נעשה ... ואזי זה הדבור נכתב בספריהם של העכו"ם מדינה ומדינה ככתבה ואזי מוצאים העכו"ם בספריהם הפך אמונתם כמו שמצינו כמה גרים שנתגירו מחמת זה מחמת שמצאו בספריהם הפך אמונתם ומאין בא זאת שימצאו עתה מה שהוא מתנגד לאמונתם ? אך ... ונחקק ונכתב שם בספריהם ועל ידי בחינה זאת מצאו בספריהם הפך אמונתם ועל ידי זה נתגירו כמו שמספרין מכמה גרים שנתגירו על ידי זה על ידי שמצאו בספריהם הפך אמונתם וכל זה נמשך מבחינה הנ"ל כנ"ל וזה בחינת: "וימצא ... הצדיק כנ"ל וזהו: "וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי" כנ"ל ואזי כשבאים אלו העכו"ם ומוצאים שם הפך אמונתם מזה נעשים גרים בבחינת: "ורבים מעמי הארץ מתיהדים" ו. אך מאין בא שאלו דיקא ימצאו בספריהם הפך אמונתם ויחזרו ויכירו אמונת ישראל ... הטוב אצלם בקשרי קשרים על כן כשמתחיל הטוב לחזר אזי מושך ותולש עמו עוד מהרע שלהם וזה הוא בחינת הגרים שבאים להתגיר שהם בחינת הרע שנתלש מהם עם הטוב על ידי שחזר הטוב למקומו כי אי אפשר להטוב לחזר בעצמו מחמת גדל ההתקשרות שנתקשר ונתהדק שם מאד ובהכרח שיתלש עמו מהרע וזה הוא בחינת הגרים וזה בחינת: "זה יכתב ידו לה'" פרש רש"י: 'אלו בעלי תשובה' הינו בחינת הטוב ששב וחוזר למקומו וזה נעשה על ידי בחינת כתב כנ"ל בחינת "וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי" כנ"ל "ובשם ישראל יכונה" אלו הגרים כי על ידי ששב וחוזר הטוב על ידי זה נעשה גרים כנ"ל וזהו: "בכתב ישראל לא יכתבו, ואל אדמת ישראל לא יבאו" הינו כשאין בחינת כתב ישראל שעל ידו נעשין גרים כנ"ל על ידי זה: "ואל אדמת ישראל לא יבאו" הינו שאין זוכים לשלמות המזבח שנקרא 'מזבח אדמה' ששלמותו על ידי גרים כנ"ל וזהו: "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל" כי שלמות השכל הוא על ידי כתב כנ"ל כי על ידי כתב הנ"ל בחינת "וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי" כנ"ל על ידי זה נעשין גרים ועל ידי גרים נשלם המזבח ועל ידי שלמות המזבח נשלם השכל כנ"ל נמצא שעל ידי בחינת הכתב הנ"ל נשלם השכל וזהו: "לתקן ... הוא בחינת שיש די באלקותי לכל בריה ואין צריך לשום עבודה אחרת "להפנות אליך כל רשעי ארץ" זה בחינת הגרים "יכירו וידעו כל יושבי תבל" זה בחינת שלמות הדעת שנעשה על ידי זה כנ"ל וזה: "והיה שדי בצריך וכסף ... רעים רבים" שעל ידי זה נעשה אויר מעופף שנזדכך האויר כנ"ל על ידי זה נעשה בחינות שדי הינו תשובה וגרים כי שדי הוא בחינת תשובה כנ"ל ז. ודע שלפעמים כשהרע רואה שהטוב משתוקק וממשיך עצמו ורוצה לחזר למקומו אזי ... בזרע הילודים ואזי אין כח בהרע של הילודים להתגבר על הטוב שבתוכם ואזי יוצא הטוב על ידי הילודים ונעשו גרים וזה בחינת: "ה' יספר בכתוב עמים, זה ילד שם סלה" "בכתוב" זה בחינות הטוב שיוצא על ידי בחינת הכתב ... "לא ישכב עד יאכל טרף" זה בחינת שלמות המזבח כנ"ל "ודם חללים ישתה" ותרגומו: 'ונכסי עממיא יירת' הינו בחינת גרים הנ"ל וזה: 'ונכסי עממיא' הינו בחינת הטוב שנתכסה אצל העכו"ם שהביאו אותו בהעלם והסתר בפנימיות מחשבתם כנ"ל שיוצא על ידי זרע הילודים ונעשין גרים ועל ידי זה נשלם המזבח כנ"ל ח. וזה פרוש: רב ספרא משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינא בספינתא, וחזינן ההוא ... בקרניה לבקש אחר מזונותיה חזינא האי כורא דאפיק רישא ממיא וכו' זה בחינת הטוב שהם חלקי נשמות ישראל עם הגרים הנ"ל כי דגים, אסיפתן היא מטהרתן זה בחינת חלקי הנשמות בחינת: "רוחו ונשמתו אליו יאסף" ובחינת גרים בבחינת: "נדיבי עמים נאספו" ועל שם זה החכמים נקראים "בעלי אספות" שהם מאספים הטוב עם הגרים אפיק רישה ממיא הינו שמוציא את השכל משטיפת המים הזידונים שהוא הכסילות השוטף על השכל, כנ"ל והוי לה קרני, ... דלויתן הינו לכליון והפסד, חס ושלום ועל ידי זה מרחמת על עצמה ונתעוררת לשוב לשרשה כנ"ל ונעשין בעלי תשובה וגרים כנ"ל אמר רב אשי: האי עזא דימא דבחישא ואית לה קרני עזא זה בחינת עז, הינו יראה בחינת "כי ... שהיא תלוי במעשה בחינת: "והיה מעשה הצדקה" שעל ידה נשלם השכל כנ"ל כי כשנותנין צדקה על ידי זה נעשין גרים כנ"ל ועל ידי זה נשלם המזבח שהוא בחינת שלחנו של אדם דהינו שזוכין לאכל בקדשה ואזי נשלם השכל ואזי ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א
... מכלן' ובשביל זה תלמידים נקראים בנים, כי על ידם בא ההולדה ובשביל זה אברהם ושרה טרחו את עצמן לגיר גרים כי על ידי זה השלימו דעתם, ונתקרבו לה"א הזאת הינו לדעת השם יתברך וזכו לבנים כי על ידי גרים נתגדל דעתם, בבחינת 'ומתלמידי יותר מכלם'. אבל מי שאין שלם בדעתו, והוא רחוק מדעת האדם כל שכן מדעת השם ... אי אפשר לשכל אנושי לדעת אם לא מי שהוא למעלה ממין אנושי אך לזכות לשלמות הדעת, הוא על ידי גרים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה. 'הרבה למדתי מרבותי ומתלמידי יותר מכלם' כי על ידי שכל אחד מקשה ושואל כי ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה
... קם זה נופל וכו' כי עקר קיום וחזוק אמונות כזביות הוא מנפילת האמונה הקדושה וכשמעלין האמונה הנפולה, מזה נעשין גרים כי על ידי שנלקטין ונבררין נפילת האמונה שמשם יניקת אמונתם על ידי זה נחלש כח אמונתם ואזי הם חוזרים לאמונתינו הקדושה ונעשין גרים ולפעמים נעשין גרים בכח ולפעמים נעשין גרים בפעל הינו או שנעשין גרים ממש בפעל שבאין עכו"ם ומתגירין או שנעשה רק בכח שעל ידי שמעלין אמונה הנפולה ונחלש אמונתם על ידי זה ... שהיה מתחלה הינו כשהאמונה כזביות היתה חזקה בתחלה אזי אחר כך כשמשברין אותה ומעלין האמונה הנפולה דקדשה משם ונעשין גרים אזי נעשין גרים בפעל ממש וכשהאמונה כזביות לא היתה חזקה כל כך בתחלה אזי כשנשברת ומהפכין אותה אל הקדשה אזי אין נעשה ממנה רק גרים בכח ה. והנה הכלל, שעל ידי שמעלין אמונה הנפולה על ידי זה נעשין גרים ומחמת שאלו הגרים נעשין מלקיטת נפילת האמונה על כן הם מזיקין לישראל, בבחינת: 'קשים גרים לישראל כספחת' ספחת הינו מכות, בחינת מכות מפלאות הנ"ל שנעשין על ידי נפילת האמונה כנ"ל ומחמת שאלו הגרים נעשין מלקיטת נפילת האמונה על כן הם קשים כספחת כנ"ל ואלו הגרים הם מכניסין גאוה בישראל כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "במסתרים תבכה נפשי מפני גוה" 'מפני גאותן של ישראל, שנתנה ... השמים כלל רק הם מתגאים מעצמם על הדור בחנם והם מקבלין חרב הגאוה, בבחינת "ואשר חרב גאותך" על ידי הגרים הנ"ל, שהם מכניסין גאוה בישראל כנ"ל ומושלים על עם דל בחנם ויש להם כח אפילו להעניש את מי שאינו ... אין זה נקרא מעניש, אלא מזיק כי הן מזיקי עלמא לישראל כספחת' בחינת ספיחים שגדלים מאליהם הינו שעל ידי הגרים נוטלין גאוה מנהיגי הדור שגדלים מאליהם ומתגאין מעצמן על הדור בחנם כי לא נתן להם גדלה מן השמים כלל כנ"ל ועל כן נקראים גרים, על שם "יגירהו על ידי חרב" כי על ידי הגרים נעשה חרב הגאוה כנ"ל. ו. ועל ידי הגאוה של אלו המנהיגי הדור על ידי זה הם מגבירים תאוות ניאוף ... מתגברים על תאוות ניאוף בבחינת: "חגור חרבך על ירך" אבל על ידי חרב הגאוה של אלו המנהיגים הנ"ל שמקבלים מהגרים כנ"ל מתגבר, חס ושלום, תאוה זו כנ"ל ז. ולהנצל מזה הוא על ידי המגנים שבדור כי יש מגני ארץ, ... "אשת איש נפש יקרה תצוד", כנ"ל ועל כן נקראין התפילין פאר כי נעשין על ידי תקון הגאוה וההתפארות, שמביאין הגרים כנ"ל וזה בחינת: "ומשה היה רעה" משה הוא הדעת בחינת מחין, תפילין הוא רועה דקדשה, הפך "רעה זונות" וזה ... הקיני" "וירא את עמלק", שהם סמוכים זה לזה בתורה כי טמאה הנ"ל, שהיא טמאת עמלק היא באה על ידי גרים, ככל המבאר למעלה וזה בחינת מראה בחלום [כמו שקורין זאת הטומאה מראין] מראה ראשי תבות: רשע מכתיר את הצדיק ... ואחד לקבצם ולהעלותם בבחינת: "עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי" 'לשבת עמדי' בחינת ישיבה, בחינת: "ארץ נושבת" וכנ"ל ועל כן הגרים שנעשין על ידי קבוצי האמונה, כמבאר לעיל על כן הם נקראים על שם ישיבה כמו שכתוב "וירא את הקיני ויאמר איתן מושבך" אית"ו תני"א דמסיע לך כמובא בתקונים כי למוד הישיבה הוא מסיע לגרים כי הם נתגירין על ידי בחינת הישיבה כנ"ל כי על ידי רבי עם תלמידים שהוא בחינת ישיבה על ידי זה נעשין גרים, על ידי שנתקבצין ונתלקטין חלקי האמונה כנ"ל נמצא שבחינת אמונה נתתקן על ידי רבי עם תלמידים גם נתחדש ונתתקן ... בשרו לבחינת מחין תפילין כנ"ל "והיתה הקשת בענן", בחינת תקון הברית כנ"ל ענן ראשי תבות "נדיבי עמים נאספו", בחינת גרים כי על ידי תקון הגרים נעשה תקון הברית כנ"ל ואזי כשנעשה תקון הברית דהינו שמעלין בחינת החתים בשרו לבחינת מחין אזי נעשה בחינת תפילין ... אחריו במדבר ותקנו בחינת "ארץ לא זרועה", דהינו נפילת האמונה כנ"ל והוה אטמא דבשרא בהדן 'אטמא בשרא' זה בחינת גרים, שהם ערלי בשר שעל ידם בא בחינת 'החתים בשרו', כנ"ל 'אטמי בשרא' בחינת ערלי בשר ובחינת החתים בשרו, כנ"ל כי על ידי עלית האמונה הנפולה נעשין גרים שעל ידם מתגבר, חס ושלום, חותם דסטרא אחרא בחינת החתים בשרו, כנ"ל ופתחינן הינו שתקננו בחינת החתים בשרו ונעשה ... איש תבונות שעל ידו נתתקן האמונה כנ"ל בחדש שופר הינו בהתפארות חדש דהינו התפארות וגאוה חדשה שנתגלה הינו בחינת גרים שהם מכניסין גאוה בישראל שנעשין על ידי שמעלין האמונה הנפולה כנ"ל בכסא ליום חגנו זה בחינת תפילין דמכסין על ...
ספר המידות - מריבה
... בני אדם, כי הצדיק שאין לו שונאים, אין יכול לקרב, כמו בעת ביאת המשיח ישבו בשלוה, ואז אין מקבלים גרים. יט. על ידי הרהורי עבודה זרה שונאים באים ונתרוממים על אדם. כ. מי ששונאיו נתרוממים, הוא נופל לתאוות אכילה. ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר
... מכרח להקיא ולהוציא עצמות החיות שלו ממש בבחינת: "מבטנו יורישנו אל" הינו שמוציא ומקיא עצמות חיותו ממש וזהו בחינת גרים שמתגירין שהם היו תחלה מעצמות הסטרא אחרא ממש ועכשו חוזרין אל הקדשה כי הסטרא אחרא מכרח להקיא ולהוציא עצם חיותו ממש שזהו בחינת גרים כנ"ל וזהו בחינת "מטה עזך ישלח ה' מציון רדה בקרב איביך" 'בקרב' דיקא בחינת: "מבטנו יורישנו אל" כי מטה ... בחינת מטה עז הנ"ל שעל ידי זה מוציאין ממנו מימי הדעת, שבלע מן הקדשה כנ"ל וישמע יתרו, הינו בחינת גרים כי על ידי מטה עז הנ"ל שהוא בחינת קריעת ים סוף בחינת 'אתה פוררת בעזך ים וכו' שהוא מתקן ומכניע מלחמת עמלק כנ"ל על ידי זה נעשין גרים, בחינת וישמע יתרו כי מוציאין ממנו גם עצמות חיותו שהוא בחינת גרים כנ"ל ד. וזה בחינת רעמים כי על ידי גרים שנעשין על ידי מטה עז הנ"ל על ידי שהסטרא אחרא מכרחת להחזיר כל הקדשה שבלעה עם עצמות חיותה כנ"ל ... ה' כמים לים מכסים" הינו בחינת מימי הדעת שיוצאין מן הסטרא אחרא וחוזרין אל הקדשה שעל ידי זה נעשין גרים, ונתגדל כבודו יתברך שזהו בחינת רעמים בחינת "אל הכבוד הרעים" כי הרעש והפרסום שנתפרסם כבודו יתברך על ידי הגרים זה בחינת רעמים, שהם קול רעש גדול . 'מאי רעמים ענני דשפכי מיא להדדי' 'ענני דשפכי מיא', זה בחינת ... שבלעו זה בחינת: 'ענני דשפכי מיא' ואז נתגלה כבודו יתברך, בבחינת: "וכבוד ה' נראה בענן" וזהו בחינת רעמים כנ"ל גרים הוא ראשי תבות: "רעם גבורתו מי יתבונן" כי גרים הם בבחינת רעמים כנ"ל. ה. ועל ידי התגלות הכבוד על ידי זה בא התפשטות הנבואה כי הנבואה באה מבחינת ... ועקר התגלות הכבוד הוא על ידי התפילה הנ"ל שעל ידה העננים שהם הסטרא אחרא והקליפות, כלים והולכים ואז נעשין גרים ונתגלה הכבוד כנ"ל וזה בחינת סליחת העוון, שבא על ידי רבוי התפילות שעל ידי זה השמש זורחת, שעל ידה ... שעל ידי זה באין לבחינות קול הנ"ל שעל ידי זה יכולין להוכיח כנ"ל כי על ידי תפילה הנ"ל נעשין גרים, ונתגלה הכבוד ועל ידי זה נתפשט הנבואה ועל ידי נבואה זוכין לאמונה ועל ידי אמונה יהיה חדוש העולם לעתיד ... הראש והמח על ידי מטה עז הנ"ל וכשמוציאין מהסטרא אחרא מה שבלע אז מוציאין גם עצמות חיותו, שהוא בחינת גרים "ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם" וכו' סופי תבות תשרי ועל ידי גרים נתגלה הכבוד ונתפשט הנבואה ונתתקן האמונה הקדושה ונתבטל אמונות כזביות וזה בחינות תקיעה, תרועה שברים תקיעה זה בחינת התגלות ... ידי השמנונית שבגוף שמתקימין ועולין אל המח על ידי הנשימה של הראה נמצא שעקר קיום הדעת על ידי הראה גרים הנ"ל זה בחינת 'הבל נחית הבל סליק', הנאמר בהראה, כמובא "הבל המה מעשה תעתעים" הינו הבלי עולם של שטות וכשמקבלין אלו הבלים ומכניסין אותם בתוך תורה ותפילה ונעשה מהם הבלים דקדשה זה בחינת גרים כי מהבל מעשה תעתועים נעשה הבל דקדשה של תורה ותפילה שזה הוא בחינת גרים וזה בחינת: 'הבל נחית הבל סליק' הנאמר בהראה, שמקבלת הבל ומוציאה הבל הינו בחינת גרים הנעשין על ידי שמקבלין הבלים של העולם שהם בחינת 'הבל המה מעשה תעתעים' ומעלין אותן לבחינת הבל דקדשה על ... מקיא ומוציא קדשת תפילת ישראל וכו' אף גם "מבטנו יורישנו אל" הינו שמכרח להוציא עצמות חיותו ממש שזהו בחינת גרים וזהו בחינת: 'משכוה שנה', בחינת "מעיו עשת שן" הינו שמכרח להוציא עצמות חיותו מתוך קרבו ומעיו בבחינת: "מבטנו יורישנו ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטו - דַּע שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת
... ועל כן כשבא להם זאת ההמתקה הם משתמשים עמה לצרך דבר אחר דהינו שעל ידי זה הפדיון וההמתקה, נעשין גרים כי 'כל זמן שיש עכו"ם בעולם חרון אף בעולם' וכשממתיקין הדין והחרון אף, נמתק העכו"ם ונעשין גרים וזה היה עבודת משה רבנו, עליו השלום, כל ימי חייו, וגם לאחר מותו כי השתדל לקרב הערב רב כדי לעשות גרים וגם במותו נקבר מול בית פעור, כדי להמתיק העכו"ם כדי שיהיו נעשין גרים ועל כן נסתלק בשבת במנחה שאז הוא עת רצון כדי להמתיק כל העשרים וארבעה בתי דינים כנ"ל כדי לעשות גרים כי כל עבודת משה, להמתיק החרון אף של העכו"ם לרצון ועל כן משה עומד בין שמד לרצון כי מספר ... למספר רצון כי הוא עומד תמיד להמתיק השמד להפכה לרצון כנ"ל ועל כן מצינו במדרש שרבי אליעזר הגדול גיר גרים וזה מחמת שהיה גלגול בנו של משה כי עליו נאמר: "ושם האחד אליעזר" כמובא ועל כן בכח זה גיר גרים וכן יתרו מחמת שהיה חותן משה על ידי זה נתגיר כמו שכתוב: "וישמע יתרו חותן משה" כי מחמת שהיה חותן משה זה גרם לו ששמע ונתגיר כי כל עבודת משה בחייו ועכשו לאחר מותו הוא רק לעשות גרים כנ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכח - כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מִסְתַּכֵּל בַּנְּשָׁמָה
... רכח - כשהקדוש ברוך הוא מסתכל בנשמה דע שכשהקדוש ברוך הוא מסתכל בנשמה שתוכל להחזיר בני אדם בתשובה ולעשות גרים אזי הוא יתברך בעצמו כביכול מבקש ורואה שיהיה מחלקת עליו כי 'אין מקבלין גרים לימות המשיח ולא בימי שלמה' 'משום שלחן מלכים' כי אז אינן מתגירין מאהבה רק מחמת שרואין גדלת ישראל ועקר הגרים הוא כשמתגירין בעת שישראל סחופים בעני ודחק כמו שכתוב: "מי גר אתך בעניותך" וכו' ועל כן בהכרח שיהיה מחלקת על מי שמחזיר בני אדם למוטב ומגיר גרים כדי שלא יהיה לו שום שלוה כי אז מי שמתקרב אליו הוא באמת ואזי יכול לגיר גרים באמת לא משום שלום ונחת כנ"ל וזהו "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" ואיתא במדרש "מגורי אביו" שהיה מגיר גרים כמו אבותיו, כמו מגיורי אביו וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "וישב יעקב" 'בקש יעקב לישב בשלוה, מיד קפץ עליו רגזו של יוסף' הינו מחמת שיעקב היה מגיר גרים, בחינת "מגורי אביו" על ידי זה לא היה יכול לישב בשלוה כדי שיהיו הגרים באמת ואם יהיה לו שלוה לא יוכל לעשות גרים כי אין מקבלין גרים לימות המשיח כנ"ל
ספר המידות - שלום
... לפעמים הקדוש ברוך הוא עושה שלום בין ישראל על ידי רשעים. כב. השלום סימן לשבע. כג. כשהשרים של מעלה מתגרים, תכף האי תגרא נתהוה בין האמות ובין החכמים.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמב - מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמד כְּלָל
... ללמד שהם מקבלים על ידי חשק לבם החזק, מזה הספר שהוא בחינת לב כנ"ל ועל כן אברהם שהיה ראש לגרים, ולא היה לו ממי ללמד ולא היה לו רק הלב, שחשק מאד לעבודת הבורא קבל גם כן מזה הלב ... זה אברהם, כי הוא בחינת "צור לבבי" כי לא היה לו רק לב חושק להשם יתברך ועל כן כל הגרים נקראים על שמו ונקראים: "נדיבי עמים עם אלקי אברהם", בחינת: "נדיב לב" כי אין להם רק מה שלבם נכסף ...
1 2 3
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 08_12_2025 השעה 05:13:48 - wesi2