... אמת. כד. הנס בא על ידי יראה. כה. מי שמודיע דרך ה' לרבים, על ידי זה אפילו כשהוא בין הגויים, הקדוש ברוך הוא מושיע לו. כו. מי שמתפלל כל היום, על ידי זה מקבל [יזכה לקבל] ישועה. כז. כשישראל ...

... דע לך שכך הוא הדבר. לא מדובר באמונה, לא מדובר בהשערה, לא מדובר באולי, לא מדובר במחשבה שאולי היא שגויה, אלא מדובר בידיעה שלמה שכך הוא הדבר ללא שום הפך כלל. "דע" פירושו, שרבי נחמן מברסלב מגלה לאדם את ...

... השם יתברך לישראל כביכול ובקש מהם שיקבלו מלכותו והבטיח להם כמה הבטחות, כמו שכתוב: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" וכו' שכל אלו ההבטחות הם בחינת הכנעה וכל זה היה בשביל לגלות מלכותו ויראתו כמו שכתוב: "ובעבור תהיה ...

... קנאת ה' צבאות, נחשב כמו צדקה כמו שכתבו התוספות בפרק השתפין על מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "צדקה תרומם גוי" 'אלו ישראל', "וחסד לאמים חטאת" 'אלו העכו"ם' שכל חסד שעושין וכו' והביאו ראיה מנבוזראדן, עין שם וכתבו התוספות שם: ...

... השור ושה שבמזלות שוחקים ממנו כי החוזי כוכבים ראו ולא ידעו מה ראו, ונכרת הוא וזרעו כנ"ל "למה רגשו גוים וכו' תרעם בשבט ברזל פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער" וכו' [תהלים ב] והדברים עתיקים וסתומים מאד כל זה ... כי שם כלולים כל חלקי עולם וכו' וזהו "הר" כנ"ל "נסכתי" לשון "נסך ויצק" "שאל ממני" כל העצות כנ"ל "גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ" לאחז יחד כל אפסי ארץ, הינו כל שבעה חלקי עולם וכל המלכים והגוים לנחלה תחתיו "עבדו" זה ציצית "ביראה" זה תפילין וגילו ברעדה רעדה הנ"ל

... סגלה בפני עצמו לכפר. טז. כיון שנשא אדם אשה, עוונותיו מתפקקין. יז. כשרואה או ששמע איזה יסורים, שבא על גוי, יהרהר בתשובה. יח. הדר בארץ ישראל, שרוי בלא עוון. יט. יש להקל אפן התשובה על החוטאים. כ. העוון מכחיש ...

... לא מטי לארעא דהינו שאין יכולין להגיע ולשוב לארץ ישראל משום דנפישי מיא מחמת שהעכו"ם הם רבים בחינת "רבים הגוים האלה" שהם בחינת מים רבים אלא משום דרדיפי מיא שהם רודפים אחר הכבוד שהוא בחינת מים בחינת "אל הכבוד ...

... קרבנה" "אסף אלהים את חרפתי" שהוא ממתיק את הרע, שהוא בחינת הרעב בבחינת: "אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים" "איש אשר רוח אלהים בו" "ויוסף ישית ידו על עיניך" שעל ידי היד, נשמר העין מכח המדמה כנ"ל עין ...

... לבקרים" אזי צריך לשמר האמונה שלא יינקו ממנה החיצונים כי היא שוכנת בתוך החיצונים בחינת: "זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים וסביבותיה ארצות" וירושלים הוא בחינת אמונה כמו שכתוב: "קריה נאמנה" והוא בחינת לילה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" והוא פשטא ...

... וזה בחינת כלה, בחינת תכלת, דאכלי כלא ושצי כלא אבל ישראל הדבקים בה חיים וקימים "כי אעשה כלה בכל הגוים" וכו': "ותכל נפש דוד" [שם כתוב ותכל דוד ופרש"י הרי זה מקרא קצר ותכל נפש דוד וכן ת"י וכו':] ... וזה מקצה השמים מוצאו ותקופתו, בחינות מקיפים ועם בחינת תכלת הזאת, מכלים ושצים העכו"ם, בבחינת: "כי אעשה כלה בכל הגוים" ואין נסתר מחמתו מחמתו זה בחינת כלה, כמו שכתוב: "כלה בחמה כלה ואינמו" ועל ידי זה זוכים להשגת אוריתא ...