ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פ - ה' עז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵך אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם... מכבה אש והקדוש ברוך הוא עושה שלום ביניהם ומחברם יחד והוא בחינת יוסף כי יוסף מחבר תרי הפכים, חסדים וגבורות לכך נאמר ביוסף . "ויבא יוסף את דבתם רעה", הוא בחינת גבורות "את אחי אנכי מבקש", הוא בחינת חסדים כי 'ימין מקרבת' וכתיב: "ויוסף הוא השליט", הוא בחינת גבורות "הוא המשביר לכל עם הארץ", זה בחינת חסדים ונאמר אצלו: "ויקראו לפניו אברך", ופרש רש"י: 'אב בחכמה ורך בשנים' שהוא מחין דגדלות וקטנות [שהם בחינת חסדים וגבורות כידוע] וזהו בחינת קדוש השם כי קדוש השם הוא גם כן בחינת חסדים וגבורות כי מתחלה הוא נתלהב בשלהובין דרחימותא, זהו בחינת חסדים ואחר כך מתגבר על יצרו ומוסר את נפשו למות על קדוש השם, זהו בחינת גבורות שזהו בחינת שלום, בחינת יוסף כנ"ל ולכך אפילו פושעי ישראל הערו את נפשם למות על קדוש השם כי 'ישראל ... ונחזר לעניננו שעל ידי השלום יכול לדבר דבורים בקדשה ובטהרה כנ"ל והשלום הוא מחבר תרי הפכים כנ"ל, הינו חסדים וגבורות הינו הויות שהוא חסדים, כמו שכתוב: "יומם יצוה ה' חסדו" ואלהים הוא גבורות, כי אלהים הוא מלכות כמו שכתוב "ואלהים מלכי מקדם", 'ודינא דמלכותא דינא' . ולכן גם כן נאמר ביוסף: "ומבלעדיך ... ידיכם קדש" וקדש הוא ראשית וראשית הוא חכמה מחא . "צדק יקראהו לרגלו" וצדק הוא הדבור ודבור הוא בחינת גבורות, כמו שכתוב "וגבורתך ידברו" נמצא שכתוב אצל יוסף חסדים וגבורות כנ"ל ויוסף הוא השלום מחבר תרי הפכים להיות אחד ויבוא ישועות וברכות בגשמיות וברוחניות . "ושאבתם מים בששון ממעיני ... אלפן חדת' [נראה באור הענין כי על ידי השלום יכולין לדבר דבורים בקדשה כי השלום מחבר תרי הפכים חסדים וגבורות שזהו בחינת יוסף, בחינת מסירת נפש על קדוש השם כנ"ל ועקר הקדשה הוא חכמה ומחין דקדשה, כי חכמה נקרא ... מה שהוא מדבר זהו בחינת קדש ויש להשם יתברך תענוג גדול מזה וזהו בחינת שלום, שהוא בחינת התחברות חסדים וגבורות כי הוא מחבר ומקשר החכמה והמחין שהם בחינת חסדים כנ"ל להדבור שהוא בחינת גבורות כנ"ל וזהו בחינת יוסף כנ"ל ועל כן נאמר ביוסף "ומבלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו" כי יוסף ...