ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה... כי רצה לגלות רחמנותו ואם לא היה בריאת העולם על מי היה מראה רחמנותו ועל כן ברא את כל הבריאה מתחלת האצילות עד סוף נקדת המרכז של עולם הגשמי, כדי להראות רחמנותו וכאשר רצה השם יתברך לברא את העולם ... לאו, אם כן הכל אחד אך על ידי בחינת החלל הפנוי שמשם צמצם אלקותו כביכול ובתוכו ברא את כל הבריאה נמצא שהחלל הפנוי מקיף את כל העולם והשם יתברך שהוא סובב כל עלמין מסבב גם על החלל הפנוי ועל כן שיך לומר ממלא כל עלמין הינו כל הבריאה שנברא בתוך החלל הפנוי וגם סובב כל עלמין הינו שמסבב גם על החלל הפנוי ובאמצע מפסיק החלל הפנוי שכביכול ... עליהם תשובה הינו שהיה מוצא בהם את השם יתברך אם כן לא היה חלל הפנוי ולא היה אפשר להתהוות הבריאה אבל באמת לאמתו בודאי יש עליהם תשובה ובודאי יש שם אלקותו יתברך אבל על ידי חקירות נשקעים שם כי ... צבאם" ובהדבור יש חכמה כי כלל הדבור הוא רק חמשת מוצאות הפה ועל ידם נתהוו כל הדברים של כל הבריאה וכמו שכתוב "כלם בחכמה עשית" והדבור הוא הגבול של כל הדברים כי הגביל חכמתו בהאותיות שאותיות אלו הם גבול ... סוף, ולא היה מקום לבריאת העולם כנ"ל ועל כן צמצם האור לצדדין, ונעשה חלל הפנוי ובתוכו ברא את כל הבריאה, הינו הימים והמדות, על ידי הדבור כנ"ל "בדבר ה' שמים נעשו" וכו' וכן הוא בחינת המחלוקות כי אלו היו ... ימי ומדותי שהוא בחינת בריאת העולם בין החכמים, בין החכמים דיקא, בתוך החלל הפנוי כנ"ל כי שם נעשה כל הבריאה כנ"ל שהגדלתי ימי ומדותי, מקטנות לגדלות ימי, כי הם ימים שלו, כי הוא בורא את העולם וכו' כנ"ל ולא ... בחינת החכמה שבמדרגה היותר עליונה יש לה זמר ונגון יותר עליון לפי בחינתה וכן למעלה מעלה עד ראשית נקדת הבריאה שהיא תחילת האצילות ושם אין למעלה ממנה ואין מקיף לאותה חכמה שיש שם כי אם אור האין סוף המקיף ... מלשון: "תפריעו את העם" וגם פרעה לשון התגלות הינו בחינת חלל הפנוי, שהוא בטל ופנוי מכל ובתוכו התגלות כל הבריאה כנ"ל ושם בחלל הפנוי יש כבדות לב כי אי אפשר להשיג בחינות החלל הפנוי כנ"ל וכל החכמות הבאים משם, ... לב שנשארים בקשיא על השם יתברך ואי אפשר למצא שם השם יתברך מחמת שפנה אלקותו משם כביכול כדי שתוכל הבריאה להתהוות כנ"ל "משה בא" וכו' שמשה דיקא, יבוא אל פרעה, בחינות החלל הפנוי כי אסור לכנס לשם כי אם ... לבו וכו' שאי אפשר למצא שם את השם יתברך זה היה "למען שיתי" וכו' כדי שאשית בקרבו האותיות של הבריאה הינו כדי שתוכל הבריאה להתהוות שם בתוך החלל הפנוי שצמצם ופנה אלקותו משם כביכול כי אם לא היה מצמצם אלקותו משם, לא היה מקום לבריאה כנ"ל ולמען תספר וכו', כי שם בתוך הבריאה שנתהוה בתוך חלל הפנוי שם תוכל לספר ולדבר כי יש שם אותיות ודבור, שעל ידם נתהוה הבריאה כנ"ל וזה באזני בנך ובן בנך כי עקר כלל הבריאה היתה בשביל רחמנותו כנ"ל והבריאה היתה על ידי הדבור כנ"ל נמצא שבכל דבר שנברא בתוך החלל הפנוי, יש שם צמצום רחמנותו כי השם יתברך ... הזה, בתבנית ודמות הזה כפי הרחמנות שלו שמדת רחמנותו יתברך חיבה, שזה הדבר יהיה כך כי הרחמנות שרש כל הבריאה, כי הכל נברא כדי לגלות רחמנותו כנ"ל וזה: "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך" 'עד כאן רחמי האב על הבן' כי במה שהוא אחר הבריאה, שם תוכל לספר ולדבר ולהשיג צמצום רחמנותו שיש בכל דבר עד כאן רחמי האב וכו', הינו שבדבר הזה יש ...