ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
חיפוש בספרי רבי נחמן מברסלב
1 2 3 4 5
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכז - מַּה שֶּׁאוֹמְרִים כְּשֶׁעוֹבְרִין עַל הַקּוֹצְרִים ה' יַעְזר
... על הקוצרים ה' יעזר כי יש רשעים שהם מגלגלים בעשבים הגדלים על הגגות ואין להם עליה, כי אין קוצרין אותן העשבים וזה בחינת: "יהיו כחציר גגות וכו' שלא מלא כפו קוצר וכו' ולא אמרו העוברים ברכת ה'" וכו' כי אין קוצרין אותן ואין אומרים עליהם ברכת ה' בשעה ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קט - יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ
... עצמו מקשר עצמו בחבל דטמאה והנה, הנה והאנחה הוא בחינת מיתה בגוף ונפש בגוף, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אנחה שוברת גופו של אדם' ובנפש גם כן, כי ידוע מה שכתוב: ... אם תדקדק ותעין בה, איך היא נמשכת אל הגרון היא בבחינת תוסף רוחם כי לפי שעה קלה נתוסף רוחו, וכמעט רגע תגוע ותאסף והנה מי שמתאנח ונה על עברות שבידו, ורוצה לשוב בתשובה אזי באנחה זו הוא נגוע ונאסף מן הרע שהיה בידו, בבחינת: "תוסף רוחם יגועון" ונדבק אל הקדשה וכן להפך, חס ושלום מי שנה ומתאנח על הטוב שבידו, ורוצה לדבק עצמו בטמאה אזי נגוע ... שרשה לטוב או להפך, חס ושלום וכשמתאנח הוא בבחינת: "תוסף רוחם יגועון" ואזי נפסק מהחבל שהיה מקשר מתחלה ונתקשר לחבל אחר כפי האנחה וכו' וכנ"ל ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עִקָּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבד וְלֵילֵך בְּדַרְכֵי ה' לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַך
... דהינו עולם הבא וזהו 'וצפונך', שבוחרין בטוב הצפון, דהינו עולם הבא ושניהם הם בחינת מלוי בטן כנ"ל וזהו 'חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם' שאלו שתי הכתות הן ... והן העובדין בשביל העולם הבא שהם בחינות 'חלקם בחיים וצפונך', כנ"ל שניהם הם בבחינת 'תמלא בטנם' שרוצים למלאות בטנם ותאוותם, זה בעולם הזה וזה בעולם הבא ... יותר הרבה לעבד ה' אפילו אם עובד בשביל עולם הבא אך אף על פי כן גם זה נקרא בחינת מלוי בטן כנ"ל וזהו: 'ישבעו בנים' שהשביעה שלהם הוא בנים כדרך העולם, ... ממש כי הם באים ממותרות וסרחון ועכירת המח שיוצא לחוץ ומזה נתהוו הבנים, בחינת 'טפה סרוחה', סרחון ממש ובשביל זה נקראים הבנים עוללים, לשון טנוף כי ... צלם אלהים, כביכול ונשלם צלם דמות תבניתו וזהו: 'אשבעה' דהינו השביעה של בנים, בחינת ישבעו בנים הוא רק: "בהקיץ תמונתך" שעקר שביעתו של בנים הוא רק מה שהוא מקיץ ומעורר בזה תמונתו יתברך בחינת צלם דמות תבניתו, כנ"ל וזהו: "ממתים ידך ה'" וכו' כי יש שהם מתים ... ידך ה'" וכו' ואלו ראוי להם עולם הבא, מאחר שמתו קדם זמנם אבל המתים מחלד הם בחינת בני עולם הזה, שאין להם עולם הבא כי הם חיים וקימים בעולם הזה בלי ... דהינו בני עולם הזה וזהו: "חלקם בחיים וצפונך", הינו שתי הכתות כנ"ל ששניהם בחינת: "תמלא בטנם" הינו מלוי בטן בעולם הזה או בעולם הבא כנ"ל וזהו: ... יתרם לעולליהם", כנ"ל וגם מי שבוחר בעולם הבא, ורוצה להשאיר זכותו לבניו גם זה בחינת: "ישבעו בנים והניחו" וכו' אבל אני בוחר לעצמי משתי הכתות הנ"ל "בצדק ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצב - דִּבּוּר אֱמֶת שֶׁיּוֹצֵא מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת
... הצדיק מניח שכלו בתוך זה הדבור שמחדש והוא מקבל זה הדבור נמצא שמקבל שכלו וזה גם כן בחינות הנשמה, כי הנשמה היא בחינת השכל כמה שכתוב: "ונשמת שדי תבינם" וכן מקבל פנים ... הינו כל מה שנצטיר בדעתו מהדבור כנ"ל על ידי השכחה נשכח ועובר ממנו כל הנ"ל ואפילו אם יכתב הדבר בספר לזכרון כשבחינת השכחה מתגברת נופל בחינת השכחה גם על הספר הנכתב הינו כשחס ושלום, נפטר ... ויוכל לזכרו אבל הלומד זקן שאינו שומע מפי החכם בעצמו או אפילו מפיו לאחר כך שלא בשעת החדוש ואזי לא נתחדש נשמתו בבחינת עבור כנ"ל ואז הוא בחינות זקן כמו שהיה מקדם ואז ... רבו אמרו אז כנ"ל כי נחקק ונצטיר היטב בדעתו פנים ודמות רבו כדיו כתובה על הניר כנ"ל וזה בחינות דיו לעבד וכו' בחינת דיו כתובה כנ"ל כי מה שנצטיר דמותו אצל התלמיד הוא ... אלא דמות דיוקנו כי זה כלל שכל ההתלבשות שמתלבש דרגא בדרגא אינו מתלבש אלא מדרגה אחרונה שבדרגא העליונה הינו בחינת רגלין של העליונה והוא מדרגה הראשונה אצל דרגא ... ממש הדבר בעצמו כן הדבור אף שבו נצטיר הדמות עם כל זה אינו אלא ציור ודמות הינו מדרגה התחתונה שלו הינו דבור וזה בחינת: 'אש שחורה על גבי אש לבנה' בחינת מחין, בחינת "ונוזלים מן לבנון" 'מן לבונא דמחא' וזהו: "שחורה ...
פשיטות / אמונה והשגת התכלית בכל דבר.
... - שיחות הר"ו - אות טו אמר: שהוא חכמה ומלאכה גדולה להיות כמו בהמה וזה בחינת: "כל אשר נתן ה' חכמה בהמה" הינו שהוא חכמה לעשות עצמו כבהמה [וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על פסוק "אדם ובהמה תושיע ה'" אלו ... עניין של השגת התכלית בכל דבר וגם מעניין שאצל הרשע אצלו ה - לט מלאכות שלו הם בחינת לט מלקות. ואצל הצדיק האמת ה - לט מלאכות שלו הם בחינת מלאכת המשכן ובחינת בריאת העולם. www.eip.co.il/?key=44 - מאמץ. ממה נובע? מי אינו צריך להתאמץ? איך להנות ממאמץ? ועוד באותו עניין שהצדיק האמת משיג את ...
מהו סם המוות שיש בדברי הצדיק וכיצד להנצל ממנו?
... להתקיים בזה העולם כלל, כי הוא מבחינת לפני הבריאה, שהוא שורש התורה של ... את התורה הזאת ואת השכל הזה. שזה בחינת האור אין סוף שמאיר באלף עולמות ... שהשכל של השומעים את הצדיק הוא בבחינת צמצום, לכן מוכרח הצדיק לצמצם את ... בשורשו, לא היה קיום לעולם, כי הוא מבחינת לפני הבריאה כנ"ל. והצדיק מצמצם את ... מילים ואותיות הדיבור, כי הוא כולו בבחינת שתיקה בבחינת לפני הבריאה. ואם האדם מסוגל לדבר ... שכלו. אך השכל של הצדיק הוא כולו בבחינת שתיקה. והצדיק האמת מוכרח לצמצם את ... שעדיין כל דברי התורה שלו הם עדיין בבחינת קליפות והסתרה של האור של הצדיק. ... הצדיק. וכל זמן שלא יודע האדם איך בחינת לפני הבריאה ואיך השי"ת עצמו מלובש ...
איך לזהות מפורסמים של שקר?
... רבותינו, זכרונם לברכה 'עזות מלכותא בלא תגא' ד. ולהכיר את המפרסמים, איזהו על ידי עזות הוא על ידי בנין ירושלים, שהוא בחינת הלב כי ירושלים בחינת יראה שלם הינו שלמות היראה התלויה בלב ... ואזי יכול להכיר המפרסמים שהם על ידי עזות, כי עזותם נופל לפניו כי כשזוכה לתפילה שהיא בחינת דבר ה' שהוא השרש העליון, שכל השרים העליונים וכל צבא השמים כלם מקבלים כחם ממנו אזי הם כלם בחינת לווין אצלו בבחינת: כל כוכביא לווין דא מן דא וכו' נמצא שכלם הם בחינות לווים עד השרש העליון, שהיא דבר ה' שהוא בחינת הבעל תפילה, שהוא המלוה הגדול שכל צבא השמים וכל הכחות כלם הם בחינת לווין ממנו בבחינת: "וצבא השמים לך משתחוים" שכל צבא השמים הם משתחוים ונכנעים לשרשם שהוא בחינת דבר ה', בחינת הבעל תפילה כנ"ל וצבא השמים לך משתחוים ראשי תבות מלוה כי כלם הם בחינת לווין זה מזה וזה מזה עד המלוה הגדול, שהוא בחינת הבעל תפילה שהוא המלוה הגדול כי הוא בבחינת השרש העליון, שהוא דבר ה' כנ"ל ועל כן יכול להכיר בהמפרסמים שהם רק על ידי עזות כי אין אדם מעז פנים בפני בעל חובו ועל כן עזותם נופל לפני הבעל תפילה, שהוא המלוה הגדול כנ"ל כי כלם הם בחינת לווין ממנו כנ"ל היינו כי אין קיצורי דרך, וצריך האדם לתקן את עצמו בשלמות, כדי לדעת להבדיל בין טוב לרע באמת וכיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ... ולהיכן יקרב עצמו ודע, שעל ידי מצות פדיון שבויים זוכה להבין בין שני הבתים הנ"ל בין אמת לשקר בין מלך לעבד כי השקר הוא בחינת עבד, בחינת ארור, בחינת: "ארור כנען עבד עבדים" וכו' ומצוות פדיון שבויים, היינו כאשר האדם מתקן את מידת המלכות שלו. כי השכינה היא בגלות, וסודות התורה וגם ניצוצות הקדושה נמצאים בגלות. וכאשר האדם זוכה ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מז - וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹע
... על עצמן בכזית ובכביצה' נמצא שנשיאות פנים, הוא על ידי שבור תאוות אכילה "והסתרתי פני והיה לאכל" פרוש על ידי תאוות אכילה הוא מסתיר פנים והארת הפנים, הוא תקון ואמת, בחינת יעקב, כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב" והוא בחינת תפילין כי יעקב הוא תפארת כלליות הגונין בחינת תפילין הנקראים פאר, כמו שכתוב: ... שעליו קאי וזה שאמרו חז"ל: "והיו חייך תלואים" זה התולה תפיליו: 'זה הקונה תבואה מן השוק' הינו שהדלות בא על ידי פגם התפילין על ידי פגם של אמת וארץ ישראל, שעקר קבלתה מבחינת יעקב, כמו שכתוב: "וישב יעקב בארץ" ... לתענוגים אחרים אבל אם היה לו שאר מאכלים לא היה אוכל לחם לבד וזה שבח ארץ ישראל שלא מחמת עניות תאכל לחם אלא מחמת שבור וביטול תאוות אכילה כי היא מקבלת הארה והשפעה מבחינת תפילין, מבחינת יעקב, מבחינת אמת, שמשם בא עשירות נמצא מה שתאכל לחם לבד לא מחמת מסכנות אלא מחמת שבור תאוות אכילה וזה פרוש: "ארץ אכלת יושביה" פרוש שהיא מקבלת שפעה מבחינת יעקב כמו שכתוב: "וישב יעקב בארץ" וזה פרוש, כי היא שמלתו לעורו דא עור של תפילין שבה נכנס בחינת תפילין [לכאורה אין לזה פרוש, מה חבור יש לענין זה למה שכתוב למעלה אך נראה כונתו הקדושה, כי למעלה מבאר שעל ידי תפילין, שהוא בחינת אמת, בחינת יעקב שזוכין על ידי שבירת תאוות ... היא כסותה וכו' היא שמלתו לעורו", 'דא תפילין' הינו שהתפילין הם עקר השמלה המגנת על ענית השכינה וכנסת ישראל כי תפילין מבטלין הדלות כי עקר השפע והעשירות נמשך על ידי בחינת יעקב שהוא בחינת אמת, בחינת תפילין וזה פרוש "ונתתי עשב" דא ... פניו לכמה גונין, ככרום. ואנחנו בני ישראל, מקבלין השפע דרך ארץ ישראל ושפע ארץ ישראל, היא הארת פני יעקב, הארת התפילין ובשביל זה כתיב בה: "הנותן אמרי שפר" כי שפר, זה בחינת פאר, בחינת תפילין הינו, שהיא נותנת לנו ... וכי לא אשא פנים וכו' שאני אמרתי: "ואכלת ושבעת וברכת" והן מדקדקין על עצמן מכזית ועד כביצה וזהו רמז נפלא אם ישראל מדקדקין לבלי לאכל הרבה רק מכזית ועד כביצה אזי הם בבחינת: "ישא ה' פניו" ואז יש נשיאות פנים ... כמו שדרשו רז"ל כלומר ארץ ישראל היא אילה שלוחה לבשל פרותיה והשפעתה הוא ממדת אמת, שהוא בחינות תפארת, בחינות תפילין והינו "הנותן אמרי שפר" כי שפר הוא לשון פאר, שהוא בחינת תפילין נפתלי הוא אותיות תפילין ... ועל כן כתיב על ארץ ישראל,: "תמיד עיני ה' אלקיך בה" אך ארץ ישראל, שהיא מדת אמת, "תמיד עיני ה' בה" וכו'. והנה כשהצדיק אוכל לשבע נפשו ולא מחמת תאוה הגשמיות אזי הוא בבחינת נשיאות פנים, ונזון ממדת אמת וכאשר בכח אכילה זו עומד להודות ולהלל לה' אזי יוצאין ממנו דבורי אמת שהם בחינת יעקב, מדת תפארת, שהוא כללות הגונין והוא בחינת שמים, אש ומים וגם כן בחינת ארץ ישראל, שהשפעתה גם כן ממדת יעקב כנ"ל ועל כן בכח זה, נעשה שתף להקדוש ברוך הוא לברא שמים וארץ שהם בבחינת אמת בדבוריו הקדושים שנובעים ויוצאים ממנו גם כן בבחינת אמת כנ"ל וזהו שאמרנו למעלה, כי ... אל תקרי עמי אלא עמי מה אנא עבדי שמיא וארעא במלולי, אף אתם וכו' במלולא כנ"ל כי בדברים האמתיים, יוכל לברא שמים וארץ. וזה, "ולאמר לציון" הינו על ידי אמרי אמת, שהוא בחינת אמרי ציון אמרי ארץ ישראל, שהוא בחינת אמת על ידי זה "עמי אתה" אל תקרי ... טבע חדש ועל כן בודאי הוא יכול לעשות מופתים, שהם שנוי הטבע וזה ואכלתם אכול ושבוע כלומר מה שתאכלו, הן מעט והן הרבה תשבעו ולא תהיו משקעים בתאוות אכילה אזי תהיו בבחינת נשיאות פנים, ונזונין ממדת אמת ... שמים וארץ אשר עשה עמכם דהינו אל תקרי עמי אלא עמי, מה אנא וכו' וכיון שתוכלו לברא שמים וארץ אזי להפליא, שתוכלו לעשות נפלאות ומופתים בשמים ובארץ ולא יבשו וכו', כי בחינת הבושה הוא גם כן כלליות הגונין כי ... הגונין כנ"ל ועל כן פניו משתנין ככרום לכמה גונין שהוא גם כן מדת תפארת ממדות הנפולין כי "את זה לעמת זה עשה" וכו' ועתה המקרא הזה נדרש כמין חמר "ואכלתם אכול ושבוע", בבחינת אמת כנ"ל ואז תוכלו לעשות נפלאות, ...
ספר המידות - פידיון שבויים
... ד. על ידי תשמיש המטה בימים שאסורין בתשמיש, על ידי זה נופל לתפיסה. ה. כשאחד מבני ישראל נתפס בתפיסה, על ידי זה לפי בחינתו נסתמו מעינות החכמה מחכמי הדור, ולהפך ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלה - כִּי אֶקַּח מוֹעֵד
... כי על ידי אור הגדול של הצדיק נתבטל לגמרי וזהו בחינת: "ראוני נערים ונחבאו" הינו על ידי שרואים פני הצדיק נחבאים הקטנים כי הקטנות נתבטל לפני ... הימים טובים, ומקבל אור הגדול של יום טוב, שהוא בחינת צדיק כנ"ל נתבטל הגדלות שלו כי הקטנות בטל לגבי גדלות ועל כן 'חיב אדם להקביל פני רבו ... את היום טוב ויקבל אור הגדול של יום טוב, שהוא בחינת פני רבו וכו' כי עקר קדשת היום טוב תלוי בצדיקים כנ"ל וכשמקבל את היום טוב הוא מקבל פני ... טובים אני מישרים אשפט, הינו שאזכה לענווה, שהוא בחינת 'מישרים אשפט' כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: מאי דכתיב: "האמנם אלם" וכו' מה יעשה ... שאקבל את המועדים, על ידי זה אזכה לענווה, שהוא בחינת 'מישרים אשפט' כנ"ל. וזהו גם כן ענין המבאר במקום אחר על פסוק: "ארץ אכלת יושביה" כי ... להצדיק יוכל להרגיש קדשת יום טוב כי הצדיק הוא בחינת קדשת יום טוב כנ"ל והסימן על זה אם הוא מקשר להצדיק, הוא אם יש לו שפלות כי טבע הקטנות ... טוב כנ"ל כי עקר יום טוב תלוי בצדיקים כי עקר בחינת יום טוב הוא, להעלות בחינת מלכות דקדשה מבין הקליפות לבטל מלכות ארבע מלכיות דסטרא אחרא כי מלכות נקראת ד"לת, בגין ... המלכות דקדשה כי הימים טובים הם ימי דין, שהיא בחינת יראה, בחינת מלכות כמו שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' ועל כן נאמר בעמלק: "ויזנב בך כל הנחשלים וכו' ... דקדשה, מחמת שלא היה להם יראת אלהים, שהוא בחינת מלכות כנ"ל. ועל כן בכל יום טוב יש ארבע מצוות בפסח ארבע כוסות בסוכות ארבעה מינים ... ראה ויספר"ה הכינ"ה וגם חקר"ה כנגד המלכות, שהיא בחינת דל"ת, שיוצאת ביום טוב מבין הקליפות כנ"ל והתלמידי חכמים הם בחינת מלכות כמו שאמרו רז"ל: מאן מלכי רבנן כי הם מעלים את המלכות, על כן עקר קדשת יום טוב ... כנ"ל וזהו: "עקב ענווה יראת ה'", כי יראה הוא בחינת מלכות כנ"ל. ואברהם אבינו טרח גם כן על זה, ורדף ארבעת המלכים, להעלות מהם המלכות ויצא ...
1 2 3 4 5
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 11_07_2025 השעה 09:21:19 - wesi2