... אתיקר ואתעלא שמא עלאה' ג. ולעכו"ם אי אפשר להם לידע גדלתו של הקדוש ברוך הוא כי אם על ידי בחינת יעקב כמו שכתוב: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'" כי הוא גלה אלקותו של הקדוש ברוך הוא יותר משאר ... את מקום הבית המקדש שהוא מקום התפילה בית שהוא מקום ישוב לבני אדם כי העלה את התפילה מהר ושדה לבחינת בית שיש בו תפיסה לבני אדם יותר מהר ושדה כי בבחינת בית יש גם לעכו"ם השגה כמו שכתוב: "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" וכשהוא בבחינת בית כדין אתיקר שמא עלאה כנ"ל וזה פרוש: "גדול ה' ומהלל מאד" כלומר אימתי גדול ה' ? כשהוא מהלל מאד מסטרא דמותא, שהוא בחינת עכו"ם [כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק: "והנה טוב מאד" "מאד" 'זה מלאך המות'] כשהוא מהלל מהם אזי הוא גדול כי הוא עקר גדלתו ואימתי הוא מהלל מהם ? "בעיר אלקינו הר קדשו" דהינו כשבחינת הר נעשה עיר אלקינו שהוא ישוב בני אדם בחינת בית, שהוא משג יותר מהר ושדה דהינו כשמעלין את בחינת התפילה מבחינת הר לבחינת עיר ובית שאז יש גם לעכו"ם השגה כנ"ל אז דיקא גדול ה' כי זה עקר גדלתו יתברך כשגם הרחוקים יודעים ממנו יתברך כנ"ל ד. וענין זה להעלות התפילה מבחינת הר ושדה לבחינת בית בחינת עיר אלקינו כדי שיתגלה מלכותו גם לעכו"ם שיהיה להם גם כן השגה באלקותו יתברך שמו אי אפשר להעשות כי ... כי הוא רוצה למלך ואומר: אנא אמלך וזה פרוש: "השב אשת האיש" אשת ראשי תבות "אדני שפתי תפתח" זה בחינת תפילה דהינו השב אשת, בחינת התפילה, להצדיק כי נביא הוא כי 'הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של צדיקים' ומשגר תפילה סדורה בפיו כדי שיהנה ... אם שגורה תפילתו בפיו וכו' השב, ראשי תבות: הר שדה, בית זה רמז שתפילת הצדיק היא בשלמות שמעלה אותה מבחינת הר ושדה לבחינת בית כנ"ל אבל אלו הבעלי גאוה מעכבים תאוותו של השם יתברך ואינם מבקשים מצדיקים שיתפללו עליהם כי חושבים שהתענו ... פחותה ושפלה וזה פרוש: "ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו" אחר כל התעניתים שהוא הרקת השק, בחינת הגוף עדין והנה איש צרור כספו שקשור וצרור כספו ותאוותו בשקו וגופו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם הינו, ... שכלתם, יוסף איננו וכו' זה רמז על תוכחת השכל כי השכל מוכיח את הבעלי גאוה הרוצים להתגדל יעקב הוא בחינת השכל כמו שתרגם אונקלוס: "ויעקבני" 'וחכמני' אביהם, כי אב בחכמה והינו שהשכל מוכיחם ואומר להם. אתי שכלתם, כי 'כל המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו' יוסף איננו זה בחינת תקון המעות הינו עדין לא תקנתם המעות שהוא לחרפה ולקלון ויש לכם להתביש מחמתו כי תקון המעות הוא בחינת יוסף על שם: "אסף אלהים את חרפתי" ושמעון איננו הינו על ידי שאין לך בחינת יוסף אין לך בחינות שמעון ושמעון הוא בחינת "כי שמע ה' כי שנואה אנכי" כי אתה אינך שנוא כי מחמת שלא תקנת את עצמך בודאי אינך יכול ... כל גבה לב" העקר הוא על ידי התקרבות לצדיקים כמובא בתקונים 'בתרועה דאיהו רוחא, אתעביר אל אחר' וצדיק הוא בחינת רוחא כמו שכתוב: "איש אשר רוח בו" ועל ידו נכנע רוח גבוה, אל אחר ונעשה מאחר, אחד כי הוא ... באי הרוח" וזה לשון תרועה לשון: "תרעם בשבט ברזל" כי הוא משבר רוח גבוה אל אחר, כפירות ו. וזה בחינת רקודין והמחאת כף כי רקודין והמחאת כף נמשכין מבחינת הרוח שבלב, כנראה בחוש כי על ידי שמחת הלב הוא מרקד ומכה כף אל כף וכמובא בתקונים: 'והאי רוחא נשב בשית פרקין דדרועא ובשית פרקין דשוקין' והיא בחינת המחאת כף ובחינת רקודין וזהו בחינת: "לבו נשא את רגליו" הינו על ידי הרוח שבלב באים הרקודין הינו על ידי הצדיק שהוא בחינת רוח כנ"ל נתבטל הגאוה כנ"ל כמו שכתוב: "אל תבואני רגל גאוה" ונתבטל העבודת אלילים כמו שכתוב: "ורחצו רגליכם" 'זה עבודת אלילים' . וכשנתעלה הרגלין על ידי הרקודין בחינת נשא לבו את רגליו ונתבטל הגאוה, הינו העבודה זרה על ידי זה נמתקין הדינים כי 'כל זמן שיש עבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם' וכשנתעבר העבודה זרה נתעבר החרון אף ונמשכין חסדים ואז הרגלין הם בבחינת רגלי חסידיו הינו בבחינת חסדים הינו בחינת "חסדי דוד הנאמנים" 'הנאמנים' דיקא, כי נתבטלו המינות והכפירות וגם זה בחינת המחאת כף כי על ידי הרוח נתגלה הארת הידים כמו שכתוב: "קול דודי דופק" 'דופק' זה בחינת רוח, כמובא בתקונים וסמיך לה: "דודי שלח ידו מן החור" זה בחינת התגלות הארת הידים הינו בחינת המחאת כף ואז נתבטל העבודה זרה, הינו הכפירות וזה בחינת: "ויהי ידיו אמונה" נמצא, שעל ידי הצדיק הינו בחינת רוח שבלב נתגלה הארת הידים והרגלים הינו בחינת רקודין והמחאת כף ונתבטל הגאוה והכפירות ונתרבה האמונה ואז נתקים: "רגלי עמדה במישור" שהוא בחינת אמונה כי המינות היא ...

... כי ארץ ישראל היא שלמות האמונה בשלמות שאין שלמות אחריה. ועל ידי אמונה שלמה זוכה להשגת האור אין סוף בבחינת מטי ולא מטי ורצוא ושוב. ואז זוכה לשכל הגדול הזה, שהוא השכל הנקנה. וזה הטעם שבגללו רצה משה להגיע לארץ, כמ"ש הודיעני נא את דרכיך. כי משה רצה לדעת מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו, שזו בחינת השאלות של החלל הפנוי, שהוא שני הפכים בדבר אחד. כי משה רצה לגלות את סוד ארץ ישראל, שהוא השכל ...

... - תורה לה - אשרי העם ידעי תרועה דע כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שנטל משם והוא בחינת זרקא המובא בזוהר הקדוש 'דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן' ומאן ההוא אתר, הוא חכמה' כי חכמה היא שרש כל הדברים ... בחכמה עשית" וכאן breslev.eip.co.il/?key=33 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ד - אנכי ה' אלהיך מובא: והתלמיד חכם הוא בחינת משה, שהוא בחינת אין כמו שכתוב: "והחכמה מאין תמצא" ועל ידי זה אתה נכלל באין סוף וזה בחינת 'זרקא דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן' שתחזיר את המלכות לאין סוף שהוא רצון שבכל הרצונות וכאן מביא רבי נחמן מברסלב ... מים שהוא מטהר מזאת הטנפת ... הינו שזוכה לעצה שלמה כי על ידי המים הנ"ל, נעשים אצלו עצות שלמות, בבחינת: "מים עמקים עצה בלב איש". ואלו המים, הם בחינת מחלקת, בחינת: "מי מריבה" ועל כן מחלקת נקרא פלגתא, בחינת: "פלג אלהים מלא מים" כי מכל מחלקת נעשה ספר, בחינת שאלות ותשובות כי המחלקת היא שאלה וקשיא, שמקשין ושואלין עליו והוא שב בתשובה ועל ידי זה הוא משיב ומתרץ השאלה ונעשה מזה בחינת ספר שאלות ותשובות כי על ידי התשובה על ידי זה נתחדשים אצלו כמה ספרים עיין שם באורך! וכאן breslev.eip.co.il/?key=179 ... תורה ב - ימי חנכה הם ימי הודאה מובא: כי ההלכות שזוכין ללמד, בפרט מי שזוכה לחדש בהם זה בחינת שעשוע עולם הבא בבחינת: 'כל השונה הלכות בכל יום, מבטח לו שהוא בן העולם הבא' כי כשנתחדש הלכה, נתחדש שכל וידיעה והדעת הוא ... האדם הוא רק צמצום של השכל של השי"ת. והשכל הנקנה הוא השורש של השכל של האדם. ושורש הבריאה הוא בבחינת לפני הבריאה. והתכלית היא לקשר כל דבר לשורשו, דהיינו לקשר את השכל לבחינת מעל השכל. ואדם הראשון לפני שהוא חטא, היה לו את השכל הנקנה. אך הוא נפל ממנו אל השכל האנושי ... שום שאלה כלל בשום עניין בעולם. והכל הוא בחינה אחת, כי המחלוקת של השאלות והתשובות של החלל הפנוי, הוא בחינת המים שמגביהים את האדם ומביאים אותו אל האמונה השלמה באמת... שהיא מעל השכל האנושי... וזאת בחינת העלאת המלכות לשורשה, ועניין החידושי הלכה, דהיינו תהלוכות הדמים שהם הרצונות בתוך המלכות שהיא הגוף וכולי.

... 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו' אך מה שצריכין לפעמים לעבודות קשות .. והעבודה זרה והכפירות הם בבחינת: "אף אין יש רוח בהם" שאין בהם שום רוח כלל והקטני אמנה הם בבחינת "מקצר רוח" שהוא כמו ממצע דהינו שאין להם אמונה שלמה שהיא בחינת מאריך רוחו, כמובא במקום אחר [בלקוטי א סימן קנה] ואף על פי כן אינם כופרים לגמרי, שאין להם שום רוח כלל רק הם כמו ממצע ורוחם קצרה בחינת מקצר רוח וזהו: "מקצר רוח ומעבדה קשה" שמחמת שהם בבחינת "קצר רוח", מחמת שהם קטני אמנה כנ"ל על ידי זה צריכין לעבודות קשות ולתעניתים כנ"ל ... כמו כן כשיש ... - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קרטליתא *** וכדי לזכות לזה, לשם כך צריך אמונה שלמה, שהיא בחינת ארץ ישראל, ששם דייקא עולים מדרגה לדרגה. כמבואר כאן breslev.eip.co.il/?key=554 - חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות ...

... לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה ומזה יבין המשכיל הנמשל מאליו על כל המניעות וההסתות ופתויים שהם בחינת חומות, שיש על אוצר של יראת שמים שבאמת אינם כלום והעקר לב חזק ואמיץ ואז אין לו שום מניעה ... דבר יכול לעשות גבורות נוראות ולכבש המלחמות על ידי חזק ותקף לבו שאינו מתירא ורץ לתוך תקף המלחמה וזה בחינת: 'איזהו גבור הכובש את יצרו' וזה בחינת גבורות שמשון שנאמר בו "ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל" שבאותן המקומות צלחה עליו רוח ... זה הוא מתירא כנ"ל שזה בחינה אחת עם העניין של והכלל והעיקר לא לפחד כלל. וקשרי המלחמה האלו הם בחינת התותחים שיש ליד המדינה של המלך הענו... והגיבור והאמיץ לא מפחד כלל ועובר על הכל בשלום... על ידי אמונה שלמה וכולי... **** והעניין הנ"ל הוא הסוד של בחינת "גבורי כוח עושי דברו לשמוע בקול דברו". ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99+%D7%9B%D7%97&cid=0 - גבורי כח היינו בחינת העזות והגבורה של הצדיק, שהוא מתגבר על השאלות של החלל הפנוי עם אמונה. כי החלל הפנוי הוא בחינת מלכות בלא תגא, כי אין שם את השגת הכתר. וכנגד המלכות בלא תגא, לשם כך צריך עזות, להתגבר שם עם אמונה וכולי... **** והוא בחינת העזות שצריך כדי להתקרב אל הקדושה כמבואר כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם כי השגת האין סוף מעבר לכתר, היא בחינת עזות פנים ממש... כי המלך הענו הסתיר את עצמו, אך למלך השני היתה את העזות לגרום למלך הענו להראות ... ומדבר עליו יהיה לו כח לעמד] כי הדיבור הוא המלכות פה. והיכל המלך הוא העולם הזה. והעולם הזה הוא בחינת המחלוקת של הצדיק. כי השי"ת הוא הצדיק, והחלל הפנוי ובריאת העולם הם בחינת המחלוקת של הצדיק על האדם. ולא כל אחד יכול לעמוד במחלוקת הזאת עם אמונה. והצדיק האמת מתגבר על המחלוקת ... כי כשהצדיק צריך לילך מדרגא לדרגה אזי מנסים אותו אם יש לו כח לעמד בהיכל המלך והיכל המלך הוא בחינת פה של הצדיק שנקרא היכל שהוא בגימטריא אדני שהוא בחינת פה כמו שכתוב מלכות פה וזה שהצדיק חולק עליו הוא נסיון לזה הצדיק שעליו המחלקת, אם יש לו כח ... פה / סודות התורה ועוד וסוד העניין הוא, כי הצדיק האמת לוקח את כל דברי האפיקורסות שיש בעולם שהם בחינת בזיונות ופגם הכבוד, והוא מבין איזה שבחים יש למלך בדיבורים האלו... והבזיון הכי גדול של המלך, הוא החלל הפנוי...

... לשון שירה' שנאמר: "שאו זמרה ותנו תף" ומקרא זה נאמר במשא בני קהת שהיו נושאין בכתף את הארון הינו בחינת על תורה

... והם לומדים כדי שיהיה להם דעת איך לאכל. ואני הייתי רוצה כפשוטו שתהיה סיום הסעדה בלמוד אחר האכילה שזהו בחינת עבודה פשוטה שאוכלים ואחר כך לומדים הינו שאוכלים כדי שיהיה להם כח ללמד. אבל הם מחזיקים אותי בגדולות ונותנים בכל פעם עוד מאכל ורוצים שתהיה הסיום באכילה שזהו בחינת עבודה גבוהה שלומדים ואחר כך אוכלים הינו שלומדים כדי שיהיה להם דעת ומח ושכל איך לאכל והבן אות קנט ...

... תורה אפילו ליחיד, כל שכן לרבים כי צריך לזהר מאד, שלא יאמר דבר שאינו ראוי לשכל המקבל כי הוא בחינת ניאוף, שמשליך השכל באתר דלא אצטריך ונקרא לבטלה, כי אינו מוליד אצלו כלום ולפעמים נקרא ניאוף ממש, שמוליד ומוציא ...

... דע, כי כל דבור ודבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא נברא ממנו מלאך וכל דבור ודבור נחלק לכמה ניצוצות, בבחינת: "כפטיש יפוצץ סלע" כמו כן נבראו כמה וכמה מלאכים, לפי רב הניצוצות ודבור הכולל את הניצוצות נברא מלאך שהוא ... לאיזה עשב או דבר אחר שהוא ממנה עליו ושני הכחות האלו, הינו כח שיש למלאך לקבל, וכח להשפיע מכנים בבחינת ידים ביד ימין מקבל חיותו, וביד שמאל משפיע בבחינות: 'ומכה אותו ואומר לו גדל' והכאה היא בחינת שמאל נמצא שכל הרפואות תלויים בתורה, בבחינות: "ולכל בשרו מרפא" כי התורה נותנת כח למלאכים והמלאכים משפיעים לעשבים ועשבים ... אין לזה האדם אסותא כי זה העשב שבו תלוי רפואתו, אין לו כח לרפאות, כי אין משפיע לו וזה בחינת: "מכה אשר לא כתובה בתורה" 'זהו מיתת תלמידי חכמים' הינו המיתה שתלמידי חכמים ממיתין איזהו אדם כי חולאת הבאה ... לראשי וימינו תחבקני" הינו חולת אהבה יכולה היא לשלט על איש אחד, ואין רפואתו תולה בהידים הנ"ל כי הידים בבחינתו הם שלמים, בבחינת "שמאלו תחת" וכו' וזהו 'כשבא רבי יוחנן לתנא שנחלה ביסורים ואמר לו חביבין עליך יסורים, אמר לא וכו', אמר ... כ"ח פרקין דידים וממשיכין שפע לכל הדברים שנתמנו עליהם, ואז יש לו רפואה כנ"ל כי דברי חכמים עושין ומתקנין בחינת הידים כנ"ל ב. ולהקים אמונה הנפולה, היא על ידי בחינת יעקב הינו על ידי נדר [רוצה לומר: ויקים מיד, עין בהשמטות] ועל ידי הנדר ישוב לאמונת חכמים כי כשאין לו אמונת חכמים זה בחינת הסתלקות החכמים, בחינת פלא . "הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו" ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה: שזה נאמר על סלוקן של חכמים ותקונו של הפלאה הזאת, הינו של סלוקן של חכמים תקונו, הפלאה של נדר, בבחינת: "כי יפליא לנדר נדר" כי על ידי הנדר, הוא עולה לשרש שהחכמים משרשים שם הינו בחינת 'פליאות חכמה' ויודע ומכיר מעלות החכמים ועל ידי זה הוא שב ומאמין בהם וזהו בחינת: "אודה שמך כי עשית פלא" ועל ידי זה: "עצות מרחק אמונה אמן" הינו על ידי בחינת נדר, שהוא בחינות פלא נתתקן אמונת חכמים, שעצתם מרחוק בבחינת: "ממרחק תביא לחמה" 'כי דברי תורה עניים במקומם ועשירים ממקום אחר' שהחכמים למדים דבריהם ממקומות רחוקים שבתורה שזה נמסר ... כמו שכתוב: "וידר יעקב נדר" וזהו: "מידי אביר יעקב" בשביל לתקן ידי המלאך הנקרא אביר צריך להשתמש בנדר שהוא בחינת יעקב כנ"ל כי משם רועה אבן ישראל הינו על ידי הנדר, נתתקן האמונה הנקרא רועה בבחינת: "ורעה אמונה" וכשנתתקן האמונה נתתקן הידים, בבחינת: "לא תסור" כנ"ל ג. וכשנתתקן הידים הנ"ל על ידי נדר כנ"ל על ידי זה מתנוצצים בו אורות האבות כי נדר זה בחינת אור יעקב וידים, הם אברהם ויצחק, שהם ימין ושמאל . "נגד אבותם עשה פלא" הינו שעל ידי פלא הנ"ל, ... נחלת יעקב" זה בחינות נדר הנ"ל ועל ידי האבות עם האמונה הנ"ל, זוכה לענג שבת שין בת, שין זה בחינת אבות בת זה בחינות אמונה, בחינות 'בת היתה לאברהם' וכו' "איש אמונות רב ברכות" ה. וענג שבת הזה, זה בחינת אכילה בקדשה כי אכילת ימי החל נהנה ממנה גם כן הסטרא אחרא אבל מאכילת שבת, אין חלק לסטרא אחרא ... כי בסגלתו "להשבית אויב ומתנקם" ו. כי על ידי הצום, אויביו נופלים לפניו כי על ידי הכעס הבא מהכבד בחינת: 'כבד כועס' נתעורר המקטרג הגדול, שהוא עשו, "הוא אדום" שאחיזתו בכבד שהוא בחינת כבד, שהוא מלא דם ומן המקטרג העליון נתעוררים ונשתלשלים מקטרגים וצרים למטה על אדם הכועס ושולטים עליו, ואינם יראים מלפניו כי על ידי הכעס נדמה להם כבהמה, בבחינת: "נמשל כבהמות נדמו" "ומוראכם וחתכם", אינו אלא על ידי הצלם אלהים שבפני האדם ועל ידי הצלם, האדם הוא אדם ... סר מוראו ועקר הצלם המאיר בפני האדם, היא חכמות הבורא שנתן לאדם יתרון על הבהמה היא המאירה בפני אדם, בבחינת "חכמת אדם תאיר פניו" ועל ידי הכעס, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ואז צלו סר, ופניו נופלים בבחינת: "למה חרה לך ולמה נפלו פניך" וכשאין לו פני אדם, אזי מוראו סר כי נמשל כבהמות וצריו מצרים לו ... הצלם, ומאיר בפני אדם ועל ידי הצלם שבפניו על ידי זה: "וכתותי מפניו צריו", מפניו דיקא כנ"ל. אבל כשזוכה לבחינת ענג שבת כנ"ל, אז אין צריך לצום כי פועל באכילתו, מה שפעל על ידי הצום, הינו להשבית אויב כי אכילת שבת, קדש היא, "וכל זר לא יאכל קדש" ואז נכנע הכבד ואז נתבטל כחו, בבחינת: וכל שולטני רגזין שהם בחינת כבד כועס, כלהו ערקין ואתעברו [ונתגדל המח החכמה ומאיר בפניו בבחינת ואנפהא נהירין בנהירו עלאה] "אהבה בתענוגים", וכל זה מענג שבת הנ"ל. ז. ודע, שלבטל ולהכניע האויבים די הצום או ... כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'מרבה צדקה מרבה שלום' . 'אגרא דתעניתא צדקתא' ואמרו: 'שמש בשבת צדקה לעניים' 'שמש', זה בחינת שלום, כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . "וזרחה עליו השמש" 'מה שמש הוא שלום לכל באי עולם וכו' וזהו 'שמש', ... שיש חלוק בין השלום של התענית של חל ובין השלום של ענג שבת הינו השלום של תענית אין לו בחינת דבור בחינת: "ולא יכלו דברו לשלום" אבל על ידי ענג אכילת שבת, נשלם הדבור לשלום בבחינת: "למען אחי ורעי אדברה נא שלום" "ודבר דבר" הנאמר בשבת כי הפה נשלם באור גדול, בשעת אכילת שבת וזהו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'אין בין חמץ למצה אלא משהו' 'חמץ', זהו בחינת תקון הכעס על ידי התענית כנ"ל בחינת: "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים" 'אדום', זה בחינת כבד הנ"ל וחמץ זה בחינת הכנעתו, בחינת תענית, בחינת העדר אכילה בחינת: "כל מחמצת לא תאכלו" 'לא תאכלו', זה בחינת תענית הנ"ל. מצה, זה בחינת אכילת ענג שבת בחינת "למען תמצו ...

... בשדה דע, כשאדם מתפלל בשדה אזי כל העשבים כלם באין בתוך התפילה ומסיעין לו, ונותנין לו כח בתפילתו וזה בחינת שנקראת התפילה שיחה, בחינת: "שיח השדה" שכל שיח השדה נותנין כח וסיוע בתפילתו "ויצא יצחק לשוח בשדה" שתפילתו היתה עם סיוע וכח השדה ...