... - תורה קכה - ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' כי מי שהוא בבחינת שבת, אצלו כל האכילה וכל התאוות ... את קדושת השבת לששת ימי המעשה, כי אצל הצדיק שעשה תשובה שלמה שהיא בחינת שבת, אצלו כל האכילות שלו הן בחינת אכילת שבת. כי הצדיק האמת למרות ... ח"א - תורה ד - אנכי ה' אלהיך ועל ידי זה אתה נכלל באין סוף וזה בחינת 'זרקא דאזדריקת לאתר דאתנטילת ... שתחזיר את המלכות לאין סוף שהוא רצון שבכל הרצונות כי המלכות, שהוא בחינת אותיות הדבורים כל אות ואות ... ברא את העולם מאין ליש וכל הרצונות, הינו התמונות, וכל הישות, הינו בחינת מלכות מקבלים חיותם מרצון אין ... מלכותו, הינו רצונות 'שם אתה מוצא ענותנותו', הינו רצון אין סוף וזה בחינת התפשטות הגשמיות. ... כי כשרוצה ... בזוהר שהסתלקות משה בשבת בשעתא דמנחה שאז התגלות רעוא דרעוין שהוא בחינת רצון אין סוף שכל הרצונות ... שנסתלק משה בתוך אין סוף בתוך רצון שברצונות, בתוך רעוא דרעוין שהוא בחינת רצון אין סוף המלבש ברצונות, בתמונות אותיות, בבחינת מלכות היינו כי האותיות הן ... רבנו לא זכה בחייו להגיע לארץ ישראל, אלא רק במותו שרק אז הוא נכלל בבחינת ארץ ישראל ובחינת רעווא דרעווין. אך יש עובדות ... להשיג אפילו מה שהוא למעלה מהמחין מה שגם משה בחייו לא השיג הינו בחינת: "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" שזה בחינת עוות המשפט, כי זה נראה כעוות ... אכילה הוא שם כללי על כל תאוות הגוף. כי גם הממון וגם אישה שניהם הם בחינת לחם כמובא. כך שהכל הוא בחינה אחת. והאמת היא רצון ה לפני הבריאה. וכל התאוות נמשכות כולן מבחינת הרצונות של אחרי הבריאה. וכל ... - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קא - בקרוב עלי מרעים שכל התאוות הן בחינת עבדות של היצר הרע שמעביד את ... רק הוא זוכה להתנתק מכל התאוות באמת ולצאת מעבדות לחירות על ידי בחינת משה, שהוציא את בני ישראל ... ורק על ידי זה שהאדם מקשר את הכל לשורשו, וכולל את כל הבריאה בבחינת לפני הבריאה, רק על ידי זה הוא ...

... המזון שנתחלק להאיברים, נתהפך למהות האיבר ממש שנכנס לשם כגון החלק מהמזון הנכנס להמח נתהפך למח והנכנס ללב נתהפך ללב, וכן לשאר האיברים וזהו ארץ אכלת יושביה כי ארץ הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב: "שכן ארץ ורעה אמונה" אכלת יושביה, כי כשנכנס לארץ, שהיא בחינת אמונה, נאכל אצלה, הינו שנתהפך למהותה הינו כשדבוק להצדיק ומאמין בו, שהוא בחינת ארץ, נאכל להצדיק ונתהפך למהות הצדיק ממש וכן ארץ ישראל בעצמה, יש לה גם כן הכח הזה ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל היושב בארץ ישראל שרוי בלא עוון' שנאמר:העם היושב בה ... וזהו: "אכלו רעים", הינו תרין רעים דלא מתפרשין, שהם המחין הקדושים שצריכים שהמח והדעת הקדוש יאכל את הגוף דהינו שהגוף יתהפך למהות הנשמה הקדושה, שהוא המח והדעת שזהו בחינת אכילה, שהמזון נתהפך לנזון כנ"ל וזהו: "שכן ארץ ורעה אמונה", הינו שאתה תהיה רועה ומזין את האמונה הינו שתהיה נאכל להאמונה כנ"ל, בחינת המזון שנתהפך לנזון אך אף על פי כן העקר תלוי ברצון אם רצונו חזק מאד להתקרב להשם יתברך ולעבד אותו, רק שקשה לו לשבר תאוות גופו אזי על ידי התקרבות ואמונת הצדיקים, הוא בחינת אכילה, ונאכל להצדיק, הינו שנתהפך למהותו כנ"ל אך אם אין רצונו כלל לעבד את השם, לא יועיל לו שום התקרבות לצדיקים והוא בחינת מזון שאינו נתהפך לנזון כגון אם אוכל אכילה שאין הטבע סובלת אותו אזי אינו מתעכל ואינו מתהפך לנזון, רק הגוף מקיא אותו כן הוא בחינה זו ממש כי אינו נאכל כלל להצדיק, אף שמקרב אצלו כי הצדיק אינו יכול לסבלו, ומקיא אותו והוא בחינת הכתוב בארץ ישראל: "כאשר קאה את הגוי" דהינו שאינה יכולה לסבלו להיות נאכל אצלה שיתהפך למהותה רק היא מקיאה אותו ...

... ידוע, שאפשר לעבד השם יתברך בכל דבר כי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו' אך מה שצריכין לפעמים לעבודות קשות הוא בבחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'בשעת שמד אפילו אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבר' נמצא שאף שבאמת אין ראוי שיהרג על זה אך ... ורוצים דיקא להעבירו על דת ולהביאו לכפירות, חס ושלום על כן הוא מכרח למסר נפשו אפילו על דבר קל והעבודה זרה והכפירות הם בבחינת: "אף אין יש רוח בהם" שאין בהם שום רוח כלל והקטני אמנה הם בבחינת "מקצר רוח" שהוא כמו ממצע דהינו שאין להם אמונה שלמה שהיא בחינת מאריך רוחו, כמובא במקום אחר [בלקוטי א סימן קנה] ואף על פי כן אינם כופרים לגמרי, שאין להם שום רוח כלל רק הם כמו ממצע ורוחם קצרה בחינת מקצר רוח וזהו: "מקצר רוח ומעבדה קשה" שמחמת שהם בבחינת "קצר רוח", מחמת שהם קטני אמנה כנ"ל על ידי זה צריכין לעבודות קשות ולתעניתים כנ"ל כמו שבשעת השמד שהיא קלקול אמונה ... ואז ישיגו את התכלית הסופית בכל דבר שבעולם. כמובא breslev.eip.co.il/?key=47 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קרטליתא וזה בחינת: "בכל דרכיך דעהו" שיוכל אדם להשיג התכלית בכל דבר וזה פשר מ"ש (נידה דף ס"א ע"ב) "זאת אומרת מצוות בטלות לעתיד לבוא" ...

... יוכל להיות שחברו יחזר בו ולא יהיה שוב מחלקת או שיהיה לו מפלה בזה שאתה מעלהו לכף זכות וזהו 'הוי דן את כל אדם לכף זכות' 'דן' דיקא כי הוא בחינת דין ומשפט ממש כי ידוע שקדם שעולין לאיזה מדרגה, דנין את האדם ועל כן בזה שאתה דן אותו לכף זכות ואתה מעלהו למדרגה יותר גבוה דנין ...

... הוא גם כן חדר מיחד כי כשמשלשלין הטלית על עיניו יכולין לדבר בינו לבין קונו מה שרוצין גם יכולין להתבודד ולפרש שיחתו כששוכב על מטתו ומכסה עצמו בהסדין כמבאר במקום אחר שכך נהג דוד המלך, עליו השלום שזהו בחינת "אשחה בכל לילה מטתי" וכו' גם יכולין לישב על הספר ויסברו אחרים שהוא לומד והוא יכול אז לדבר בינו לבין קונו ועוד יש לזה כמה תחבולות למי שחפץ באמת לנהג הנהגה ...

... פניך יהלכון" א. דע כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שנטל משם והוא בחינת זרקא המובא בזוהר הקדוש 'דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן' ומאן ההוא אתר, הוא חכמה' כי חכמה היא שרש כל הדברים כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" לכן ... פרעה לשון ביטול כמו שכתוב: "אל תפריעו את העם" וחכמות חיצוניות, הם בחינת קנה כי יש קנה בקדשה, הם חכמות קדושות כמו שכתוב: "קנה חכמה" וזה לעומת זה עשה אלוקים הינו קנה שבקליפות כמו שכתוב: "גער חית קנה" והם חכמות ... "ישראל הם עם קדוש" וכל אחד ואחד מישראל יש לו חלק אלוה ממעל שהוא בחינת חכמה כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" ועל שם זה נקראים ראשית כמו שכתוב: "קדש ישראל לה' ראשית" וכו' אבל בשעת הולדה השכל מצמצם אצל כל אחד ואחד ... ירד גבריאל ונעץ קנה בים' הינו שגם למעלה, מהשתלשלות הגבורות שזהו בחינת ירד גבריאל נעשה סוספיתא דדהבא הינו בחינת קליפות שהם חכמות חיצוניות הנקרא גם כן קנה ונעץ בים החכמה שמחסר מקום הקדשה והעלה עליו שרטון הינו בחינת מדות מגנות ועליו נבנה כרך גדול של רומי הינו נחש הקדמוני הכרוך אחר קדשה ועל שם זה נקרא כרך גדול כמו שאמרו חז"ל: 'כי הגדיל לעשות' [שדרשו שם, ... את עצמו משכליות חיצונים לא זו אף זו שצריך לחדש השכל בכל עת וזה בחינת: 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית' כי חדוש בראשית הוא חדוש החכמה כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" כי חדוש השכל היא חדוש הנשמה כי השכל הוא ... עיפים ועכשו נתחזקו ובשעת השנה המחין, הינו הנשמה באה בתוך אמונה בחינת: "חדשים לבקרים" וכו' כמובא בזוהר הקדוש ד. ויש כמה בחינת שנה כי יש שנה בגשמיות, שהיא ניחא למחין גם יש בחינת למוד, שהוא נקרא גם כן שנה לגבי דבקות הבורא והוא למוד פשטא אוריתא, שהוא בחינת שנה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי וזה בחינת אמונה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות", "ולחשך קרא לילה" ואדם הדבוק תמיד בעבודת הבורא ונתיגעים המחין שלו מחמת גדל הדבקות אזי ילמוד פשטא אוריתא וכשלומד פשטא אוריתא אזי המחין שלו הינו נשמתו באה בתוך אמונה בבחינת: "חדשים לבקרים" ומתחדשים, ומתחזקים מעיפותם וזה בחינת 'פשטא מנח זרקא' שפשטא אוריתא שהם בחינת "ואמונתך בלילות" הם ניחא למחין והמחין נתחדשו כבראשונה וזהו זרקא, דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן. ה. ועקר המחין שמקבלין על ידי האמונה אין ... שכתוב: "החכמה תחיה" מקבלין מאור הפנים דרך האמונה הנקראת מלכות שהוא בחינת ירושלים כמו שכתוב: "ומלכי צדק מלך שלם" ותרגומו: 'מלכא דירושלם' והיא בחינת אמונה כמו שכתוב: "עיר הצדק קריה נאמנה" והיא בחינת לילה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" והיא בחינת פשטא אוריתא כמו שכתוב: "במחשכים הושיבני" וכו' וכתיב: "ולחשך קרא לילה" והוא בחינת מאור הקטן כמו שכתוב: "עיר קטנה" וכמו שכתוב: "את המאור הקטן לממשלת הלילה". ויש כמה בחינות באור הפנים כי יש מקבלים השכל מאור הפנים של התורה ... "חכמת אדם תאיר פניו" ו. גם יש כמה בחינות בשנה כי יש שנה שהיא בחינת למוד פשטא אוריתא כפי הדבקות ויש שנה שהוא בחינת משא ומתן באמונה שהוא גם כן פשטא אוריתא כי כשעוסק במשא ומתן באמונה אזי המחין, הינו נשמתו באה לתוך אמונה, בבחינת: "חדשים לבקרים" ונתחדשו שם, ונתחזקו מעיפותם וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'הרוצה להחכים יעסק בדיני ממונות' הינו הרוצה לחדש את שכלו, הינו ... אפשר לעסק במשא ומתן באמונה כי אם בקי בדיני ממונות שלא יכשל בהם וזה בחינת: "היתה כאניות סוחר" הינו על ידי משא ומתן הינו על ידי פשטא אוריתא אזי: "ממרחק תביא לחמה" וממשיך שכל חדש מאור הפנים כי השכל נקרא רחוק כמו ... שכלו הינו נשמתו, בתוך האמונה הינו פשטא אוריתא, הינו משא ומתן בבחינת: "חדשים לבקרים" אזי צריך לשמר האמונה שלא יינקו ממנה החיצונים כי היא שוכנת בתוך החיצונים בחינת: "זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים וסביבותיה ארצות" וירושלים הוא בחינת אמונה כמו שכתוב: "קריה נאמנה" והוא בחינת לילה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" והוא פשטא אוריתא כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "במחשכים הושיבני", "ולחשך קרא לילה" והיא בחינת המאור הקטן כמו שכתוב: "ואת המאור הקטן לממשלת הלילה". וצריך להמשיך בחינת חשמ"ל מעולם הבינה להלביש את המלכות, הינו אמונה שלא יינקו ממנה העכו"ם והארצות שסביבותיה וכשאדם עוסק במשא ומתן כל כך באמונה, כמו רב ספרא ...

... מוהר"ן ח"א - תורה רד - המעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תורה מעלת הצדקה ידוע בפרט כשנותנין לתלמיד חכם כמובא שהמעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תמכי אוריתא אבל באמת זה המעות שנותנין לתלמיד חכם הוא בחינת תורה ממש ואין עברה יכול לכבות זה המעות שנותנין לתלמיד חכם כי 'אין עברה מכבה תורה' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . וזה המעות הוא בחינת תורה ממש כנ"ל וזה מעות ראשי תבות ואין עבירה מכבה תורה. ועוד יש בענין זה דברים הרבה כי בעת שגלה זאת ספר איזה מעשה בענין זה אך לא זכינו ...

... והכל בכח הצדיקים האמתיים המפלגים במעלה העוסקים בענין הבתים הקדושים של נפשות ישראל שהם בחינת שכנים שנתוספין על הקבוץ, כמו שמבאר על פסוק: "ובל יאמר שכן חליתי" בלקוטי תנינא סימן ח' עין שם היטב. שים לבך היטב ותשוב ... למיתתן כמו שפרש רש"י על פסוק: "אלה הדברים" וכו'. גם שם מדבר מענין מלחמת עוג וכו' שזה בחינת אלה הדברים אשר דבר משה וכו' אחרי הכתו את סיחון ואת עוג וכו'] [ודע אחי המעין שבענין השיר חדש שיתער לעתיד המבאר במאמר זה שהוא בחינת הקול המשקה את הגן ששם גדלים כל הריחות והיראות שזה בחינת קול המוכיח הראוי שמוסיף ונותן ריח טוב בנשמות ישראל השומעין תוכחתו, שזה בחינת משיח בחינת ויהי למס עובד עין שם יש בכל אלה סודות עמקים וגבוהים מאד, סתרי נסתרות רזין דרזין נוראים מאד כמובן מרמזיו הקדושים בשעה שהזכיר ... והשיר שיהיה העולם הבא של כל הצדיקים והחסידים, כמבאר במקום אחר. והמובן היה שזה שיך לבחינת השיר החדש המבאר במאמר זה. ועין עוד מזה בספר פרפראות לחכמה על מאמר זה ...

... "אחרי רבים להטות" כי מאחר שרבים נתקשרו כאחד בודאי שם האמת כנ"ל וזה בחינת : "כל הנפש הבאה לבית יעקב" הינו שמהנפשות נעשה בית יעקב הינו בית מדור לאמת, שהוא בחינת יעקב כמו שכתוב: "תתן אמת ליעקב" אבל דע, שיש כנגד ... זוכה להבין בין שני הבתים הנ"ל בין אמת לשקר בין מלך לעבד כי השקר הוא בחינת עבד, בחינת ארור, בחינת: "ארור כנען עבד עבדים" וכו' ודע שיש שני שכליות והם בחינת אחור וקדם הינו שיש שכל שמגיע לאדם לפי הזמן וכל מה שנזקן ובא בימים יותר הוא יודע יותר, בבחינת: ימים ידברו וזה השכל הוא בחינת אחור שבא באחור הזמן כי לזה השכל צריך זמן אבל יש ... בפחות מרגע כי הוא למעלה מהזמן ואין צריך שום זמן לזה השכל וזה השכל הוא בחינת פנים והוא בחינת יעקב בחינת אמת בבחינת: מבקשי פניך יעקב סלה אחר שבת פרשת ויחי אמר בשלש ... יתפחד כלל וה' הטוב בעיניו יעשה עמו מה שהוא יתברך חפץ ורמז בדבריו שזה בחינת פגם של דוד המלך, עליו השלום, בבת שבע וכו' ולא ...

... של בית המקדש שהם נראים על הסכין היפה כנ"ל וכן איתא במדרש שכליך רמז על כלים של בית המקדש כמו שאמרו שם: 'כליך זה בבל' שנאמר: "ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו" נמצא שכליך מרמז על כלים של בית המקדש "בקנאו את קנאתי" בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם ...