... השכל הנקנה. פירוש: קיימת דרגה שבה האדם זורק את השכל לגמרי. יש דרגה שבה האדם זוכה להשיג את הא"ס בבחינת מטי ולא מטי, ששם האמונה היא מעל השכל ולא מתחת לשכל. ז"א האמונה ששם היא השכל האמיתי. היא השכל ... הוא משתמש דייקא בשכלו ומוציא את כל שכלו מכוח אל הפועל, אז דייקא הוא זוכה לשכל על אנושי, שהוא בחינת שלמות האמונה, שבו אין לאדם שום שכל עצמי כלל, ואפילו אין לו בחירה חופשית וכולי. וכדי לזכות לאמונה הזאת ... אמונה בשלמות שאין שלמות אחריה, בלי שכל כלל. דהיינו אמונה שלא נובעת מהשכל, אלא אמונה נגד השכל לגמרי. דהיינו בחינת משה שעובר בחלל הפנוי שאין שם שום שכל בכלל. ואז זוכה האדם לשכל חדש. ואז השכל החדש שלו, הוא ... הזה, ויש את החוכמות של העולם הבא, דהיינו השכל שיש לאדם שהוא מקשר את חוכמה עילאה ותתאה ביחד, שזה בחינת גן עדן וכולי. והחיבור של חוכמה עילאה ותתאה, רק הוא נחשב לבחינת שכל שלם, שהוא בחינת אמונה שמחוברת אליה אמת. כי כל זמן שהאמונה נובעת מהשכל, הרי שזו רק אמונה ולא אמת. אך כאשר האמונה ... התורה הרגילה של העולם הזה, אל מול חוכמת התורה דעתיקא סתימאה של העולם הבא. ז"א התורה שיש כיום היא בחינת חוכמה חיצונית, ביחס לחוכמת התורה שקדמה לעולם ושתתגלה לעתיד לבוא. וזה עולה בקנה אחד עם מ"ש רבי נחמן מברסלב ... אחד בכלל לא מבין מהי ענווה. ענווה אמיתית היא דווקא כאשר האדם זורק את השכל שלו לגמרי, שאז הוא בבחינת משה, בחינת ענווה שלמה, בחינת אמונה בשלמות מוחלטת. * ועדיין צריך לזכור, כי לזרוק את השכל בשלמות ולעבור בחלל הפנוי, ולהכלל בא"ס בשלמות שאין ...

... המטה בימים שאסורין בתשמיש, על ידי זה נופל לתפיסה. ה. כשאחד מבני ישראל נתפס בתפיסה, על ידי זה לפי בחינתו נסתמו מעינות החכמה מחכמי הדור, ולהפך כשיוצא מהתפיסה. ו. לפעמים על ידי תפיסה נצול מכליון בנים. ז. על ידי ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פב - כי תצא למלחמה "כי תצא למלחמה" וכו' כתיב: "אחור וקדם צרתני" זה בחינת כסדר ושלא כסדר 'קדם' הוא בחינת כסדר, בחינת אלף בית כסדר ואחור הוא בחינת תשר"ק שלא כסדר וזה בחינת אדם וחוה, כסדר ושלא כסדר הוי"ה במלוי אלפין גימטריא מ"ה אדם וחוה הוא בחינת 'מלכות פה ותורה שבעל פה קרינן לה' "ולילה ללילה יחוה דעת" הינו מלכות פה כי המלכות נקרא דבור, על ... כי איבר שנסתלק ממנו החיות, אזי נקרא חסרון והחיות היא המחין והשכל, כמו שכתוב "והחכמה תחיה" וכו' והחכמה הוא בחינת מה כ"ח מ"ה מ"ה חיינו מ"ה כחנו ומ"ה הוא אדם, כי לית אדם בלא אלף הינו הוי"ה במלוי אלפין ... הוא חיות של כל הדברים, כמו שכתוב: "ואתה מחיה את כלם" נמצא, זאת הבחינה מלכות, חוה כשהיא מקשרת לאדם, לבחינת מ"ה, הינו להקדוש ברוך הוא אזי יש לה שלמות כי השכל שהקדוש ברוך הוא שם בהנהגת מלכותו בזה הוא מחיה אותה, כמו שכתוב: "החכמה תחיה" "לה' הארץ ומלואה" כשהארץ, הינו בחינת חוה מלכות מקשרת לה' אזי הוא במלאו ובשלמות ומי שמחלק בחינת חוה, מלכות לעצמו, שאומר: אנא אמלך בזה הוא מחלק ומפריד אותה מהקדוש ברוך הוא, אזי אינה בשלמות כי עקר ... כל כך גדול להחיות את מלכותם וכשהוא מחלק את מלכות לעצמו אזי הולך לו שלא כסדר כי הוא בתוך בחינת שלא כסדר, הינו מלכות, חוה, תשר"ק וכשזאת הבחינה חוה היא מקשרת להאדם, הינו להקדוש ברוך הוא אזי הולך לו ... כי 'באתר דאית דכר, נקבה לא אדכר תמן' נמצא כי בחינות חוה שלא כסדר נתבטלים על ידי האדם כסדר ובחינת כסדר נקרא יוד שמלכות הנקרא דלת, לית לה מגרמה כלום והקדוש ברוך הוא ממשיך לה חיות החכמה, הנקרא יו"ד ... אדם בעצמו, שהולך לו שלא כסדר ידע, שיש לו גדלות הינו: אנא אמלך יעשה תשובה וישפיל את עצמו, ויהיה בחינת מ"ה כמו שכתוב: "ונחנו מה" ואזי נחזר חוה לבחינת אדם, לבחינת מה, ונעשה כסדר הינו אחור וקדם וכו' כפך הינו יו"ד ועקר התשובה הוא בחדש אלול כי הם ימי רצון ... ברוך הוא אף על פי כן צריך אני שנהיה יחדו צריך ליחד ולקשר עמו, כמו שעשה משה כי יש בחינת אלקות אפילו בדיוטא התחתונה אפילו בעשרה כתרי דמסאבותא לקים: "ומלכותו בכל משלה" וזה בחינת חיריק, כמו שכתוב: 'ובחיריק לאנחתא לה לתתא, להמליך לה על תתאין' נמצא שבפחות מישראל יש בו בודאי איזה אלקות ... שכתוב "טוב ה' לכל" ואנו רואים בהפך כשאדם בא בעשירות, בטוב אזי הוא שוכח בהקדוש ברוך הוא ותדע, שזה בחינת "ותכהינה עיניו מראת" מחמת שנתקרב ביותר אל האור אלקות אזי האור מכהה עיניו ומזיק לו כמו כשאדם מסתכל בעצם השמש, אור השמש מזיק לעיניו אבל יש בחינת סגול כמו שכתוב: 'וסגול כד איהי בין תרין דרועין דמלכא' שזהו בחינת: "ושכתי כפי עליך" כי בלא זה היה עצם אור הכבוד מזיק למשה כמו שכתוב: "כי לא יראני האדם וחי, ... את אחרי". וכשהולך לאדם שלא כסדר, זהו התנגדות הרצון: אני רוצה שיהיה כן הדבר, והדבר להפך, שלא כסדר וזה בחינת מלחמה כי כל מלחמה הוא התנגדות הרצון, הוא בחינת שלא כסדר וזהו "כי תצא למלחמה" כשהולך לך שלא כסדר, הינו התנגדות הרצון "ונתנו ה' אלקיך בידך" שיתבטל כל רצונות נגד רצונך שילך לך כסדר כרצונך אימתי ? כד, "ושבית שביו" כשתהיה בבחינת מה כשתמשיך לך אלקות, הוי"ה במלוי אלפין וזה פרוש 'מחשב"ה חש"ב מ"ה' כשתקשר תמיד במחשבתך אלקותו "מלך אסור ברהטים" ...

... העם ידעי תרועה ה' באור פניך יהלכון" א. דע כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שנטל משם והוא בחינת זרקא המובא בזוהר הקדוש 'דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן' ומאן ההוא אתר, הוא חכמה' כי חכמה היא שרש כל הדברים ... שבשאר ארצות שדעתן אינם מישבת עליהם כבנות" פרעה לשון ביטול כמו שכתוב: "אל תפריעו את העם" וחכמות חיצוניות, הם בחינת קנה כי יש קנה בקדשה, הם חכמות קדושות כמו שכתוב: "קנה חכמה" וזה לעומת זה עשה אלוקים הינו קנה ... חית קנה" והם חכמות חיצוניות "ישראל הם עם קדוש" וכל אחד ואחד מישראל יש לו חלק אלוה ממעל שהוא בחינת חכמה כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" ועל שם זה נקראים ראשית כמו שכתוב: "קדש ישראל לה' ראשית" וכו' אבל ... רעות ומגנות וזהו: 'כשנשא שלמה את בת פרעה, ירד גבריאל ונעץ קנה בים' הינו שגם למעלה, מהשתלשלות הגבורות שזהו בחינת ירד גבריאל נעשה סוספיתא דדהבא הינו בחינת קליפות שהם חכמות חיצוניות הנקרא גם כן קנה ונעץ בים החכמה שמחסר מקום הקדשה והעלה עליו שרטון הינו בחינת מדות מגנות ועליו נבנה כרך גדול של רומי הינו נחש הקדמוני הכרוך אחר קדשה ועל שם זה נקרא כרך ... ב. ואחר כך כשאדם שומר את עצמו משכליות חיצונים לא זו אף זו שצריך לחדש השכל בכל עת וזה בחינת: 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית' כי חדוש בראשית הוא חדוש החכמה כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" כי ... שאנו מברכין הנותן ליעף כח כי היו מתחלה עיפים ועכשו נתחזקו ובשעת השנה המחין, הינו הנשמה באה בתוך אמונה בחינת: "חדשים לבקרים" וכו' כמובא בזוהר הקדוש ד. ויש כמה בחינת שנה כי יש שנה בגשמיות, שהיא ניחא למחין גם יש בחינת למוד, שהוא נקרא גם כן שנה לגבי דבקות הבורא והוא למוד פשטא אוריתא, שהוא בחינת שנה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "במחשכים הושיבני" זה תלמוד בבלי וזה בחינת אמונה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות", "ולחשך קרא לילה" ואדם הדבוק תמיד בעבודת הבורא ונתיגעים המחין שלו מחמת גדל הדבקות אזי ילמוד פשטא אוריתא וכשלומד פשטא אוריתא אזי המחין שלו הינו נשמתו באה בתוך אמונה בבחינת: "חדשים לבקרים" ומתחדשים, ומתחזקים מעיפותם וזה בחינת 'פשטא מנח זרקא' שפשטא אוריתא שהם בחינת "ואמונתך בלילות" הם ניחא למחין והמחין נתחדשו כבראשונה וזהו זרקא, דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן. ה. ועקר המחין שמקבלין על ... "באור פני מלך חיים" "חיים", הם המחין כמו שכתוב: "החכמה תחיה" מקבלין מאור הפנים דרך האמונה הנקראת מלכות שהוא בחינת ירושלים כמו שכתוב: "ומלכי צדק מלך שלם" ותרגומו: 'מלכא דירושלם' והיא בחינת אמונה כמו שכתוב: "עיר הצדק קריה נאמנה" והיא בחינת לילה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" והיא בחינת פשטא אוריתא כמו שכתוב: "במחשכים הושיבני" וכו' וכתיב: "ולחשך קרא לילה" והוא בחינת מאור הקטן כמו שכתוב: "עיר קטנה" וכמו שכתוב: "את המאור הקטן לממשלת הלילה". ויש כמה בחינות באור הפנים כי ... השכל מאור הפנים כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו" ו. גם יש כמה בחינות בשנה כי יש שנה שהיא בחינת למוד פשטא אוריתא כפי הדבקות ויש שנה שהוא בחינת משא ומתן באמונה שהוא גם כן פשטא אוריתא כי כשעוסק במשא ומתן באמונה אזי המחין, הינו נשמתו באה לתוך אמונה, בבחינת: "חדשים לבקרים" ונתחדשו שם, ונתחזקו מעיפותם וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'הרוצה להחכים יעסק בדיני ממונות' הינו הרוצה ... שיך למשא ומתן כי אי אפשר לעסק במשא ומתן באמונה כי אם בקי בדיני ממונות שלא יכשל בהם וזה בחינת: "היתה כאניות סוחר" הינו על ידי משא ומתן הינו על ידי פשטא אוריתא אזי: "ממרחק תביא לחמה" וממשיך שכל ... "אמרתי אחכמה והיא רחוקה" ז. אבל כשאדם מכניס שכלו הינו נשמתו, בתוך האמונה הינו פשטא אוריתא, הינו משא ומתן בבחינת: "חדשים לבקרים" אזי צריך לשמר האמונה שלא יינקו ממנה החיצונים כי היא שוכנת בתוך החיצונים בחינת: "זאת ירושלים שמתיה בתוך הגוים וסביבותיה ארצות" וירושלים הוא בחינת אמונה כמו שכתוב: "קריה נאמנה" והוא בחינת לילה כמו שכתוב: "ואמונתך בלילות" והוא פשטא אוריתא כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה "במחשכים הושיבני", "ולחשך קרא לילה" והיא בחינת המאור הקטן כמו שכתוב: "ואת המאור הקטן לממשלת הלילה". וצריך להמשיך בחינת חשמ"ל מעולם הבינה להלביש את המלכות, הינו אמונה שלא יינקו ממנה העכו"ם והארצות שסביבותיה וכשאדם עוסק במשא ומתן כל ... צריך להמשיך חשמ"ל מהלב הינו שיקים "ודובר אמת בלבבו" והחשמ"ל הזה הוא מלביש את המאור הקטן הינו את האמונה בבחינת: 'אמא מסככת על בנהא' וזהו: 'ישמש את שמעון בן ננס' כי שמיעה תליא בלבא חשמ"ל לב גמטריא שמע כמו שכתוב: "ונתת לעבדך לב שומע" ובן ננס בחינת אמונה, היא בחינת בן ננס הינו המאור הקטן ח. וכשאדם עוסק במשא ומתן באמונה עוסק בדיני ממונות הינו פשטא אוריתא זהו בחינת הקרבת הקרבן תמיד והקטרת הקטרת כי על ידי התמיד עולים חכמה בינה דעת דעשיה ביצירה וכל הניצוצות הקדושים שבקלפה עולים בסוד אחד עשר סממני הקטרת בבחינת מלכות במשא ומתן והמשא ומתן הוא בחינת דיני ממונות הינו פשטא אוריתא נמצא בשעת עשית המשא ומתן עוסק בפשטא אוריתא שהם בחינת מט"ט המקנן ביצירה נמצא שחכמה בינה דעת שלו בעשית המשא ומתן עולים ביצירה, הינו לפשטא אוריתא וכל ניצוצות הקדשה שיש בתוך העכו"ם והארצות שסביבות ירושלים עולים לבחינת אמונה הנקרא ירושלים ומלכות כי חרבן אמונה, הוא נקרא חרבן ירושלים כמו שדרשו חכמינו, זכרונם לברכה . 'לא חרבה ... ישראל בכניסתן לארץ העמדת המלך, וכריתות זרעו של עמלק, ובנין בית המקדש והא בהא תליא' כי העמדת המלך היא בחינת אמונה כנ"ל וכריתות זרעו של עמלק הם הניצוצות שעולים מבין העכו"ם והארצות בבחינת אחד עשר סממני הקטרת כמו שמובא במדרש: 'למה נסמכה פרשת כריתות זרעו של עמלק לפרשת משקלת ? לומר שבעון משקלת היה מלחמת עמלק', והינו הך כידוע ובנין בית המקדש הוא בחינת אור הפנים שהוא בחינת חדוש המחין חדוש הנשמה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'מי שיש בו דעה, כאלו ...

... מפיו הקדוש שספר לי שאמר אז מענין בעז ורות שבעז ורות הם סוד סמיכת גאלה לתפילה כי בעז הוא בחינת גואל, כמו שכתוב: "כי גואל אנכי" וכו' ורות היא בחינת תפילה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: 'למה נקרא שמה רות, שיצא ממנה דוד, שרוה להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות' ...

... רבותינו, זכרונם לברכה 'הוי עז כנמר' ועל ידי עזות דקדשה שיש בו, הוא מקבל עזות דקדשה מהשם יתברך והוא בחינת: "תנו עז לאלהים, אל ישראל הוא נותן עז ותעצומות לעם" 'תנו עז לאלהים' זה בחינת אתערותא דלתתא שעל ידי זה שיש לנו עזות דקדשה לעמד כנגד כל הקמים עלינו למנע אותנו מעבודתנו, חס ושלום ואנו מתגברין בעזות גדול כנגדם, שזהו עזות דקדשה על ידי זה אנו נותנין כביכול עז וכח למעלה, בבחינת "תנו עז לאלהים" ועל ידי זה נתעורר למעלה בחינת עזות דקדשה ונשפע עלינו, בבחינת "אל ישראל הוא נותן עז ותעצומות לעם" שהשם יתברך משפיע עלינו עזות דקדשה ונותן לנו עז ותעצומות, לעמד כנגד ...

... טעם אור הגנוז הינו סודות התורה שיתגלה לעתיד צריך להעלות מדת היראה לשרשה ב. ובמה מעלין את היראה ? בבחינת משפט כמו שכתוב: "מלך במשפט יעמיד ארץ" וארץ הוא בחינת יראה כמו שכתוב: "ארץ יראה" הינו שישפט את כל עסקיו כמו שכתוב: "יכלכל דבריו במשפט" הינו שישפט וידין בעצמו כל עסקיו ובזה יסיר מעליו כל הפחדים ויעלה בחינת יראה ברה ונקיה ותשאר אך יראת השם ולא יראה אחרת כי כשאין אדם דן ושופט את עצמו אזי דנין ... מי ששם ארחותיו הינו ששופט ארחותיו כמו שכתוב: "ואלה המשפטים אשר תשים" על ידי זה "אראנו בישע אלהים" זה בחינת יראה כמו שכתוב: "את האלהים ירא" הינו בחינת יראה עולה מהקלפה ומהאמות על ידי משפט כי מתחלה היתה נתלבש בקלפה וזהו שהאדם מפחד את עצמו מאיזה דבר ... המסור ללב, נאמר בו: "ויראת מאלקיך" הינו שידע ממי יתירא הינו ליראה את השם הנכבד יראת הרוממות ד. וכשמגיע לבחינת דעת זוכה להשגת התורה כמו שכתוב: "אני חכמה שכנתי ערמה" ששכונת התורה אצל בר דעת כמו שכתוב: 'קדשא בריך הוא יהב חכמתא לחכימין' אבל יש שני בחינות תורה. יש בחינת נגלה ובחינת נסתר אבל לבחינת נסתר אינו זוכה אלא לעתיד לבוא אבל בזה העולם זוכה לבחינת נסתר על ידי תפילה במסירת נפש ולתפילה זוכה על ידי תורה שבנגלה כי התורה שהיא בנגלה היא בחינת סיני כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'סיני ועוקר הרים, הי מניהו עדיף ? והשיבו: סיני עדיף, כי הכל צריכין למרי חטיא' והתורה שבנגלה הכל צריכין לה אבל התורה שבנסתר זעירין אנון דצריכין לה ובחינת סיני הוא בחינת שפלות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה שהניח הקדוש ברוך הוא כל ההרים ולא נתן התורה אלא על הר סיני ... פושקנצא עורב נקבה. באילנא על ענף אחד כדרך העופות. לא הימני לא האמנתי. אקרוקתא פרש רבנו שמואל: צפרדע וזה בחינת עלית היראה לשרשה הינו דעת כי צפרדע היא מלה מרכבת: צפר דעה וצפור הוא בחינת יראה בחינת ארץ כמו שכתוב: "מכנף הארץ זמירות" וכו' וכמו שכתוב: "מי אלה" אותיות 'אלהים' כעב תעופינה וכו' ודעה היא שרש היראה ודמיא לאקרא דהגרוניא לשון: "קרא בגרון" שזה בחינת תורה שבנגלה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'למוציאיהם בפה' כי על ידי עלית היראה לבחינת דעת זוכין לתורה שבנגלה ואקרא דהגרוניא כמה הוה ? שתין בתי זה בחינת תפילה כי כשאנו קוראין להקדוש ברוך הוא בתארים של בשר ודם והוא נמצא לנו בכל קראנו אליו זה חסד ... ולכנות את השם יתברך בתארים ושבחים ותבות ואותיות אבל זה הכל חסד של השם יתברך וזה: 'שתין בתי' זה בחינת חסד בחינת אברהם כמו שכתוב: "ששים המה מלכות" פרש רש"י: 'זה בחינת אברהם' 'ובתי' 'לשון בתי מלכות' וזה "סמכוני באשישות" כמו שמשימין אשישות כנגד אור גדול כדי להסתכל באור הגדול על ידי אשישות כן גזר חסדו לסמך אותנו בתארים ושבחים האלו וזה לשון: "סמכוני", שהוא בחינת סמ"ך ובחינת ששים המה מלכות בחינת אברהם שהוא בחינת סמ"ך בתי ואתא תנינא ובלעה תנינא זה בחינת נחש שמסית את האדם שיתפלל לתועלת עצמו כמו: הב לנא חיי ומזונא, או שאר תועלת ואתי פושקנצא ובלעה פרש ... לכלום את עצמו ונתבטל כל עצמותו וגשמיותו ונתבטל כאלו אינו בעולם כמו שכתוב: "כי עליך הרגנו כל היום" וזה בחינת: "שחורות כעורב" ועל ידי זה: סלק ויתב באילנא שזוכה לבחינות תורה שבנסתר כמו שכתוב: "ישת חשך סתרו" שסתרי תורה אדם זוכה להם על ידי חשך הינו מסירת נפש שמשחיר פניו כעורב כי הם בחינת חשך על שם עמק המשג וזה בחינת: 'סלק ויתב באילנא' ששם מדור הנשמות כמו שכתוב 'כל נשמתין מאילנא רברבא נפקין' והוא בחינת עולם הבא ששם אריכות ימים כמו שכתוב: "כימי עץ ימי עמי" וזה זוכה על ידי תפילה כי 'הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של ישראל' וכשישראל מתפללין לפניו וממלאין תאוותו אזי נעשה כביכול בבחינת אשה שהוא מקבל תענוג מעמנו כמו שכתוב: "אשה ריח ניחח לה'" על ידי הריח ניחוח שמקבל נעשה בבחינת אשה "ונקבה תסובב גבר" שהקדוש ברוך הוא נעשה בבחינת מלבוש נגלה הינו מבחינת שהיה מתחלה בנסתר עכשו נתגלה על ידי התפילה וקדשא בריך הוא ואוריתא כלא חד ואז על ידי התפילה נתגלה ... שאין יכולים להתלבש בשום דבר מגבל בשום גוף אלא במי שמשחיר פניו כעורב ונעשה כעורב על בניו ו. וזה בחינת: 'חמשה קנינים שקנה בעולמו' 'תורה קנין אחד' זה בחינת תורה שבנגלה 'שמים וארץ קנין אחד' זה בחינת העלאת היראה לדעת 'ארץ' זה בחינת יראה כנ"ל 'ושמים' זה בחינת דעת כי דעת הוא חבור כמו שכתוב: "והאדם ידע" וזה בחינת 'שמים' אש ומים מחברין יחד 'אברהם קנין אחד' זה בחינת תפילה בחינת שתין בתי ששים המה מלכות כנ"ל 'ישראל ...

... לדעת כל אנשי מעשהו על ידי אנשי מעשה של הצדיק, תוכל לידע אותו, כמשל החותם כנ"ל וגם הצדיק הוא בחינת חותם כמו שכתוב "וצאצאיו חתם באות ברית קדש" 'וצדיק הוא מאן דנטר ברית'

... אות קיג העולם אומרים מי שהקדוש ברוך הוא רוצה לעשותו נער הוא לוקח אשתו ממנו כי אשה כשרה היא בחינת: "אשת חיל עטרת בעלה" וכשמתה חס ושלום הוא בחינת: "נ'פלה ע'טרת ר'אשנו" ראשי תבות נער

... לברכה 'עזות מלכותא בלא תגא' ד. ולהכיר את המפרסמים, איזהו על ידי עזות הוא על ידי בנין ירושלים, שהוא בחינת הלב כי ירושלים בחינת יראה שלם הינו שלמות היראה התלויה בלב ... ואזי יכול להכיר המפרסמים שהם על ידי עזות, כי עזותם נופל לפניו כי כשזוכה לתפילה שהיא בחינת דבר ה' שהוא השרש העליון, שכל השרים העליונים וכל צבא השמים כלם מקבלים כחם ממנו אזי הם כלם בחינת לווין אצלו בבחינת: כל כוכביא לווין דא מן דא וכו' נמצא שכלם הם בחינות לווים עד השרש העליון, שהיא דבר ה' שהוא בחינת הבעל תפילה, שהוא המלוה הגדול שכל צבא השמים וכל הכחות כלם הם בחינת לווין ממנו בבחינת: "וצבא השמים לך משתחוים" שכל צבא השמים הם משתחוים ונכנעים לשרשם שהוא בחינת דבר ה', בחינת הבעל תפילה כנ"ל וצבא השמים לך משתחוים ראשי תבות מלוה כי כלם הם בחינת לווין זה מזה וזה מזה עד המלוה הגדול, שהוא בחינת הבעל תפילה שהוא המלוה הגדול כי הוא בבחינת השרש העליון, שהוא דבר ה' כנ"ל ועל כן יכול להכיר בהמפרסמים שהם רק על ידי עזות כי אין אדם מעז פנים בפני בעל חובו ועל כן עזותם נופל לפני הבעל תפילה, שהוא המלוה הגדול כנ"ל כי כלם הם בחינת לווין ממנו כנ"ל היינו כי אין קיצורי דרך, וצריך האדם לתקן את עצמו בשלמות, כדי לדעת להבדיל בין טוב ... ידי מצות פדיון שבויים זוכה להבין בין שני הבתים הנ"ל בין אמת לשקר בין מלך לעבד כי השקר הוא בחינת עבד, בחינת ארור, בחינת: "ארור כנען עבד עבדים" וכו' ומצוות פדיון שבויים, היינו כאשר האדם מתקן את מידת המלכות שלו. כי השכינה היא ...