... בהם ועכשו כשיודע אותם אזי נכנס בו
בושה גדולה על גדל פשעיו כנגד רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין [יש אומרים שבכאן צריכין להעתיק ההגה השלישית, וכן הוא בכתב יד, והכל עולה בקנה אחד, ועין "פרי עץ חיים"]
והבושה הזאת עדין איננה בפעל הינו
שהבושה הוא בפנימיות ואין מתגלה על פניו, כמו שכתוב: "כסתה כלמה פני" כי זאת
הבושה היא קדם התשובה וזה ידוע אין דומה בן כפר לבן כרך כל מה שמקרב ביותר אל המלך בשתו גדול וכל מה שיודע ביותר בכבוד המלך, הוא בוש יותר מהמלך וקדם התשובה, ... שכלו אזי הוא מתביש ביותר, ונתגלה
הבושה על פניו וזהו בחינת שעל ידי התפילה באין מחין חדשים ואז יוצא הרשימו בבחינות תפילין כי על ידי
הבושה הוא מתפלל ומבקש מחילה על עוונותיו שנתגלה על פניו במצחו . "ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם" וזה פרוש: "אז תבין יראת ה'", כמובא בזוהר הקדוש . 'תפילין הם ... ממך", אלו תפילין כי היראה הוא
הבושה כמו שכתוב: "יראת ה' על פניכם" 'זה
הבושה' שהיא על הפנים הינו בחינת תפילין על ידי בינה שהיא אמא על ברא וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה תפילין נקראין פאר, שנאמר: "פארך חבוש עליך" ופאר הוא ... להבין אם יש לאדם יראת שמים, הינו
בושה, לאחר תקון החטא כשאנו מסתכלין על פניו, ונופל עלינו יראה
ובושה הינו שנמשך עלינו דעת בגדלת הבורא יתברך שמו וזה פרוש: "אז תבין יראת ה'" פרוש בזה תבין שיש לו יראת ה' 'ודעת אלהים תמצא' הינו כשימצא גם לך, דעה בגדלת הבורא, הינו
בושה ויראה וזה בחינת: "וראו כל עמי הארץ וכו' ויראו ממך" הינו שנמשך עליהם גם כן יראה ו. ומשה זכה לאור התפילין כמו שכתוב בזוהר: "ויתנצלו את עדים" דא תפילין ... העברה מכניס באדם רוח שטות ועל ידי
בושה מחזיר המחין, כמו שכתוב "אז תבין יראת ה'" כנ"ל וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'מי שיש בו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני' כי אדם הראשון ... על זה, כאלו חטא ובא על ידי זה
לבושה גדולה הינו בחינת תפילין, בחינת: "אז תבין יראת ה'" ובא לבחינת ידיעה חדשה והכרה ועקר הארת התפילין באים על ידי הלוחות כמובא 'כשאמרו ישראל "נעשה ונשמע", ... כנ"ל נתגלה קרון עור הפנים, הינו
בושה, בחינת תפילין וזה פרוש: 'נפל במקומנו' שנפל להשגות אלקות לפי השגתנו הגם שגם השגתנו גדולה אבל לפי ערכו הוי לה נפילה, ששב בתשובה, ומתביש בהשגתנו וזה פרוש "בראשית" ירא בשת כי היראה הוא
הבושה תמן ראשי תמן בת "אלה ראשי בית אבותם" הינו תלת גונין דעינא בת עין ותלת גונין דעינא ובת עין הם ארבע פרשיות וזה פרוש: אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי כי שבת, בחינת
בושה רגלך, בתחלה צריך לתקן הדבור הנקרא רגל עשות חפצך ביום קדשי כי זהמת הנחש גרם שלשים ותשע קללות שלשים ותשע מלאכות וצריך כל אדם להמשיך קדשת שבת, לקדש ימי ...