... נשמות ישראל לברא את העולם' ואזי מתחיל זה הטוב להצטער ולהתגעגע על אשר נפל ממקום גבוה כזה ועתה היא כבושה בידם ויבוא, חס ושלום, לכליון והפסד ורוצה להמשיך ולחזר למקומו ומחמת שכבר נקשר ונתפס מאד הטוב אצלם בקשרי קשרים ...
... חדש שאז כביכול הוא יתברך בעצמו מבקש כפרה בבחינת: 'הביאו עלי כפרה', הנאמר בראש חדש ועל כן אין לנו בושה ביום הדין לבקש כפרה מאחר שהוא יתברך בעצמו מבקש אז כפרה, כנ"ל גם על ידי שהשם יתברך בעצמו כביכול ... שיצטרך לומר: הביאו עלי כפרה הינו שעשה דבר שהצרך להתחרט עליו ולומר: הביאו עלי וכו' על כן אין לנו בושה לבוא לפניו בחטאינו לבקש עליהם כפרה ולהתחרט עליהם כי גם הוא יתברך עשה דבר שהצרך להתחרט עליו כנ"ל נמצא, ...
... ממילא לענין מה שקשה על האדם לדבר לפני השם יתברך או לפני הצדיקים האמתיים מה שבלבו וכל זה מחמת בושה וכבדות שלו שאין לו עזות דקדשה בודאי הוא שטות גדול כי הלא הוא רוצה לכבש בדבורו מלחמה חזקה שהוא ...
... נאמר בו כי היא "מקור הברכה" . וזה שכתוב: "צדק לפניו יהלך" וכו' כי יש דרכים רחבים שהם דרך הכבושה לרבים וכן יש שבילים וזה הדרך והשביל נמשך לכאן, וזה לכאן ולכל דרך ושביל יש כנגדו בגלגלים דרך ושביל ...
... בחינת חיים, בחינת: "והשיבו וחיו" בחינת חיים נצחיים של עולם הבא בחינת שבת, בחינת: 'טועמיה חיים זכו' כי היראה והבושה, דהינו בחינת תשובה הוא בחינת שבת, בחינת חיים נצחיים של עולם הבא כנ"ל ועקר החיים הוא להשפלות של כל ...
... בא שרפה. מא. בזכות הצדקה נצול מגאוה. מב. אמונה חשוב כצדקה. מג. על ידי צדקה לשם שמים בא למדת בושה. מד. על ידי הנדיבות יבוא לאהבת הצדיקים. מה. מי שגוזל את העני, בזיונות באים עליו. מו. מי שנותן צדקה, ...
... כפך הינו יו"ד ועקר התשובה הוא בחדש אלול כי הם ימי רצון שעלה משה לקבל לוחות אחרונות ופתח דרך כבושה לילך בה והדרך שעשה משה הוא כך שמשה קשר את עצמו אפילו לפחות שבישראל ומסר נפשו עליהם, כמו שכתוב: ...
... באמונה ונכשל באיזה מכשול, יבטח שהקדוש ברוך הוא יצילו, והקדוש ברוך הוא הזמין לו את המכשול כדי שיעשה דרך כבושה לבניו בזאת המכשול, שינצלו ממנו. ב. מי שנשמר מהרהורי עבודה זרה, זוכה בכל פעם לבטחון עד שאינו דואג מה ...
... הביא בניו קרבן לעבודה זרה גם נדון בסקילה. מט. על ידי ניאוף מאבד את הזכרון. נ. על ידי ניאוף הבושה נסתלק. נא. על ידי אכילה גסה בא לניאוף. נב. כשאדם עובר עברה, אחר כך הוא מצער מחמת הניצוץ שבו, ...
... ברוך הוא משתעשע מאד מכל אחד מישראל כשעושה מצוה והנה ההולך במדבר במקום שאין דרך אינו יכול לעשות דרך כבושה על ידי פעמי רגליו כי אם כשילך הרבה "כל מצותיך צדק" צדק לפניו יהלך כשהמצוה הולכת לפני הקדוש ברוך הוא אזי וישם לדרך פעמיו הקדוש ברוך הוא עושה מפעמי רגליו, דרך שהוא נאמר על דרך שהוא כבושה לרבים כי מחמת גדל התענוגים והשעשועים שיש להקדוש ברוך הוא מהמצוה עושה מפעמי רגליו, דרך כבושה וזהו "וישם לדרך פעמיו" [עין ענין זה לקמן סימן רע"ז באריכות]