ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכט - אֶרֶץ אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ... - ארץ אכלת יושביה ארץ אכלת יושביה כשמקרב להצדיק, אף שאינו מקבל ממנו כלל, הוא גם כן טוב מאד והאמונה לבדה שמאמין בהצדיק, מועיל לעבודת השם יתברך כי טבע האכילה שהמזון נתהפך לנזון כגון כשהחי אוכלת צומח כגון עשבים, ... הנכנס להמח נתהפך למח והנכנס ללב נתהפך ללב, וכן לשאר האיברים וזהו ארץ אכלת יושביה כי ארץ הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב: "שכן ארץ ורעה אמונה" אכלת יושביה, כי כשנכנס לארץ, שהיא בחינת אמונה, נאכל אצלה, הינו שנתהפך למהותה הינו כשדבוק להצדיק ומאמין בו, שהוא בחינת ארץ, נאכל להצדיק ונתהפך למהות הצדיק ממש ... שהגוף יתהפך למהות הנשמה הקדושה, שהוא המח והדעת שזהו בחינת אכילה, שהמזון נתהפך לנזון כנ"ל וזהו: "שכן ארץ ורעה אמונה", הינו שאתה תהיה רועה ומזין את האמונה הינו שתהיה נאכל להאמונה כנ"ל, בחינת המזון שנתהפך לנזון אך אף על פי כן העקר תלוי ברצון אם רצונו חזק מאד להתקרב להשם ...