... הוא ולקחו על הספינה בכבוד גדול ונתן לו חדר מיוחד ממדריגה הראשונה וסדר לו כל התענוגים כאחד מהנגידים הגדולים מהחדר שלו היה לו חלון שפנה לים והוא היה תמיד מתעלס ומשמח נפשו עם המרגלית ובפרט בעת האכילה היה משתעשע עמה כי השמחה והרחבת הלב טובה ורפואה שיתעכל המאכל בנקל ...

... - ספר המידות - דעת כשתעשה חסד של אמת עם צדיקים, תזכה לדעת, שכל הדרכים הן תפילה הן אכילה הן שאר תענוגים כלם הם דרך השם ... שבכל מעשה בראשית שיש בכל דבר אזי אכילתו ושתיתו וכל תענוגיו אינו אלא מהתנוצצות האותיות שבאכילה ושתיה בבחינת: "ויאכל וישת וייטב ... בחינת התנוצצות האותיות של ל"ב אלהים שבמעשה בראשית שיש בכל דבר ... ומשם צריכין שתהיה עקר האכילה ושתיה ושאר התענוגים כנ"ל עיין שם ... עליונות שהנשמה משגת תמיד כנ"ל אז הוא גם בבחינת העניין של הארת הרצון שיש אצל הצדיק בשעת האכילה הגשמית דייקא, כמובא כאן ... ותלמיד על ידי זה מי שהוא איש חיל ואינו ההפך [שקורין: רע מזל, שלימזל] הוא יכול לקבל בעת האכילה הארת הרצון דהינו שיאיר לו הרצון בעת האכילה וישתוקק ויכסף מאד אליו יתברך ... שלא נדע ממש, שהוא בחינת רעווא דרעווין בחינת הסתלקות משה וכולי, שלכל זה זוכה הצדיק בשעת האכילה דייקא... והוא גם בחינת מ"ש כאן ... ושכינתה אפין באפין בבחינת: "ויאמר בעז לרות לעת האכל גשי הלם" 'לעת האכל' דיקא הינו על ידי האכילה 'גשי הלם' דא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בחינת: "ויגש אליו יהודא" 'דא תקרבתא מלכא במלכא' רק האכילה צריך להיות מאוכל אחר שנתברר, ואין ... עליו וכשאמונה בשלימות אזי אין צריך לתענית ומותר לו לאכול בבחי' ורעה אמונה ורעה בחי' אכילה ואכילה הזאת מעורר זווג ... כי אז נתבטל הקליפות וזה בחי' ויאמר בועז אל רות לעת האוכל גשי הלם היינו בחי' זווג פב"פ ע"י אכילה וראה גם כאן ... - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם כי הארת הרצון היא בשעת האכילה דייקא, שהיא בחינת החיות של העולם ...

... לברכה] ואכלתם אכול ושבוע והללתם וכו' מי שהוא משקע בתאוות אכילה בידוע שהוא רחוק מאמת ובידוע שדינים שורין עליו גם זה סימן על דלות גם יבוא לידי בזיונות ובושות "כרם זלת לבני אדם", 'כיון שנצרך אדם לבריות נשתנה פניו ככרום' . ודע מי שהוא משבר תאוות אכילה הקדוש ברוך הוא עושה על ידו מופתים כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה . כתיב "אשר לא ישא פנים" וכתיב: "ישא ה' פניו אליך" 'אמר הקדוש ברוך הוא: איך לא אשא להם פנים אני אמרתי ואכלת ... בכזית ובכביצה' נמצא שנשיאות פנים, הוא על ידי שבור תאוות אכילה "והסתרתי פני והיה לאכל" פרוש על ידי תאוות אכילה הוא מסתיר פנים והארת הפנים, הוא תקון ואמת, בחינת יעקב, כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב" והוא בחינת תפילין כי יעקב הוא תפארת כלליות הגונין בחינת תפילין הנקראים פאר, כמו שכתוב: ... ישראל שלא מחמת עניות תאכל לחם אלא מחמת שבור וביטול תאוות אכילה כי היא מקבלת הארה והשפעה מבחינת תפילין, מבחינת יעקב, מבחינת אמת, שמשם בא עשירות נמצא מה שתאכל לחם לבד לא מחמת מסכנות אלא מחמת שבור תאוות אכילה וזה פרוש: "ארץ אכלת יושביה" פרוש שהיא מקבלת שפעה מבחינת יעקב כמו שכתוב: "וישב יעקב בארץ" וזה פרוש, כי היא שמלתו לעורו דא עור של תפילין שבה נכנס בחינת תפילין [לכאורה אין ... שהוא בחינת אמת, בחינת יעקב שזוכין על ידי שבירת תאוות אכילה על ידי זה נצולין מדלות ועניות כנ"ל וזהו מה שהביא מקרא זה, "כי היא שמלתו" וכו', לענין זה פרוש: כי מקרא זה נאמר על העני והאביון "כי היא כסותה לבדה היא שמלתו לעורו" ומרמז על ... הראשונים כי עכשו נעשה מזלות חדשים נמצא שעל ידי שבור תאוות אכילה נעשה מופתים ופלאות [גם זאת התורה כתבתי מתחלה בעצמי, ונמצאו בה כמה דברים מבארים יותר. גם סיום פרוש המקרא "ואכלתם", נחסר כאן בלשונו הקדוש, ומה שחסר זה גלה זה וכו', על כן ... אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלקיכם" וכו' כי מי שיצא מתאוות אכילה, יכול להיות איש מופת ומי שהוא משקע בתאוות אכילה , סימן שהוא שקרן וכן אפילו איש צדיק שכבר יצא מהתאוה ונפל ממדרגתו ונפל לתאוות אכילה סימן שיצא שקר מפיו וכן מורה גם כן שיש דין עליו למעלה וגם הוא סימן עניות והענין, דהנה כתיב: "ואכלת ושבעת וברכת" ולכאורה מזה טענת היצר הרע לאכל ולשבע למלאת נפשו ואחר כך ... אך להפך, חס ושלום, מכלל הן וכו' כי כאשר הם משקעים בתאוות אכילה אזי הסתרת פנים, חס ושלום "והסתרתי פני והיה לאכל" כלומר, אם הם משקעים בתאוות אכילה אזי "והסתרתי פני" חס ושלום והנה נשיאות פנים הוא בחינות אמת כמבאר בכונות על שלש עשרה מדות תקון אמת הוא הארת פנים וזהו שאמרנו כי המשקע באכילה הוא רחוק מאמת כי הוא בהסתרת פנים, שהוא מדת אמת כנ"ל והנה כל העולם כלו, נזון משפע של ארץ ישראל כידוע וארץ ישראל בעצמו, מקבל השפע מן אמת שהוא מדת יעקב, כנאמר "תתן אמת ... ולא שאר מעדנים רק מחמת שהוא בבחינות אמת והוא מפשט מתאוות אכילה ואינו בוחר רק בלחם לאכל ועל כן נקראת ארץ ישראל, ארץ החיים כי השפעתה ממדת יעקב, שנאמר עליו 'יעקב אבינו לא מת' והוא גם כן בחינות תפילין שנקראים חיים נמצא, כי האוחז במדת ... הסתרת פנים, בחינות דינים ועל כן גוזרין תענית, לשבר תאוות אכילה ואזי יהיה בחינות הארות ונשיאות פנים שהוא בחינות המתקת וביטול הדינים כנ"ל וכי לא אשא פנים שהן מדקדקין וכו'. ובזה תבין נפלאות בדברי רבותינו, זכרונם לברכה שדרשו על פסוק: ... אזי הוא בבחינת נשיאות פנים, ונזון ממדת אמת וכאשר בכח אכילה זו עומד להודות ולהלל לה' אזי יוצאין ממנו דבורי אמת שהם בחינת יעקב, מדת תפארת, שהוא כללות הגונין והוא בחינת שמים, אש ומים וגם כן בחינת ארץ ישראל, שהשפעתה גם כן ממדת יעקב ... מה שתאכלו, הן מעט והן הרבה תשבעו ולא תהיו משקעים בתאוות אכילה אזי תהיו בבחינת נשיאות פנים, ונזונין ממדת אמת והללתם את שם ה' אלהיכם כנ"ל אזי תהיו שתפין להקדוש ברוך הוא לברא שמים וארץ אשר עשה עמכם דהינו אל תקרי עמי אלא עמי, מה אנא ...

... אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה" 'דאנון רחיקין מאוריתא' "זאת התורה אדם" אדם מ"ם סתומה הוא בחינת תענית שהוא בחינת עולם הבא, דלית בה אכילה ושתיה דלת, הוא רמז לארבע יסודין שנשפלים על ידי התענית אלף, כמו שכתוב: "ואאלפך חכמה" וזה שכתוב בזוהר ...

... בא על הר הזה כל כך זבל וטנוף? והיה שם אדם אחד אצל אותו ההר ואמר: כל זה ממני כי אותו האדם היה יושב שם אצל אותו ההר והשליך שם תמיד על אותו ההר זבל ופרש שלו מאכילה ושתיה שלו וטנף שם עד שעל ידו נתרבה הזבל והטנוף שם על אותו ההר נמצא שזה האיש הוא מעט מחזיק את המרבה ...

... הר"ן - אות א בהיותו בימי קטנותו בא על דעתו לפרש מהעולם ורצה לשבר תאוות אכילה אך עדין היה בשכל קטן ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל ...

... אכילה / אכילה לשם שמים ועוד בעניין תאוות אכילה, מבוסס על מ"ש רבי נחמן מברסלב כי אצל הצדיק האמת יש בחינת הארת הרצון בשעת האכילה. כי הצדיק האמת נהנה מהאותיות שיש בכל דבר, ... ובכלל, לחם הוא גם בחינת אישה. ואישה היא בחינת גוף. ועקרונית כל תאוות הגוף נכללות בעניין של תאוות אכילה. וגם ידבר מעניין שצריך לקשר את עצמו לתכלית ... כל דבר. והצדיק האמת מקושר תמיד אל התכלית הזו ממילא. * אחת מהפעולות הנפוצות ביותר אותן עושה האדם, זו האכילה. גם אכילה כמו כל שאר הפעולות אותן עושה האדם, היא לכשעצמה היא אינה התכלית. ז"א תכלית האכילה היא אינה האכילה עצמה. האדם אוכל מסיבות שונות. הן סיבות השרדותיות כגון רעב והן סיבות רגשיות כגון הנאה וכיו"ב. הדבר החשוב ביותר באכילה, הוא שהאדם יקשר את עצמו תמיד לתכלית של האכילה ולא לאכילה עצמה. כאשר האדם זוכר את הסיבה שבגללה הוא אוכל, אז הוא בעצם מרגיל את עצמו להיות מקושר תמיד במחשבה שלו לתכלית הפנימית של מעשיו. כאשר האכילה מקושרת לתכלית שלה, על ידי זה האכילה הופכת להיות בריאה יותר. אכילה עם מחשבה ועם דעת. לעומת זאת, כאשר האדם שוכח את התכלית של האכילה שלו, על ידי זה נוצרת התמכרות לאכילה עצמה, מה שתמיד גורר אחריו בעיות בריאותיות, ... תחושת השובע היא תחושה ממכרת. תחושת השובע מייצגת את תחושת השלמות של הרצונות של האדם. תחושת שובע של אכילה היא מקרה פרטי של תחושת שובע נפשי של האדם עצמו. רעב = רצון = חסרון. שובע = מילוי הרצון = שלמות. בנוסף האכילה בפרט של דברים מתוקים, מספקת לאדם אהבה. האוכל אינו כועס על האדם, אינו מצפה מהאדם לשום דבר ומקבל את האדם כפי שהוא. התמכרות לאכילה מתוקה שאינה בריאה, נובעת מהתמכרות לאהבה ... של שובע, גם מתיקות וגם אהבה וכולי. על האדם לשים לב תמיד מהי הסיבה שבגללה הוא אוכל. מהי התכלית של האכילה עצמה. כאשר האדם מקושר במחשבה שלו לתכלית של האכילה, על ידי זה הוא נשמר מליפול לקשר רגשי עם ...

... מועילים מאד מאד לתקון קרי והם תקון גמור ומועיל מאד מאד ויש מי שיקרה לו על ידי רבוי אכילה ושתיה או על ידי חלשה ועיפות או על ידי שאינו שוכב כראוי, וכל זה אינו כלום [והוא כמו תינוק שמשתין בשנה] גם יש ששומרים אותו מלמעלה ונצול מן המקרה או שהמזל שומר ...

... סח" כידוע שזה עקר בחינת יציאת מצרים שיצא הדבור מהגלות והשלחן הוא בחינת הדבור בחינת: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'וידבר אלי' דיקא כי עקר הפרנסה והאכילה שהוא בחינת שלחן הוא משם מבחינת דבור ...

... ישראל ויספר החסדים, שעשה לו הקדוש ברוך הוא. י. אמונה תולה בפה של אדם. יא. על ידי הלמוד נשברים כל הכפירות. יב. על ידי אמונה נתברך. יג. על ידי רבוי אכילה נופלים מאמונה. יד. כשתסתכל בשמים כשהם זכים ובהירים, תזכה לאמונת חכמים. ...