... כסילות השכל הוא על ידי בחינת מזבח כי עקר יניקת הכסילות דהינו הקליפות הוא רק מבחינת מזבח הינו בחינת אכילה כי 'שלחנו של אדם מכפר כמזבח' ומשם עקר יניקתם ועל כן אפילו אחר אכילת איש הכשר בהכרח שיהיה לו בלבול הדעת קצת אחר האכילה וזה מחמת שיניקת הכסילות הוא משם. אך צריך שלא לתן חיות להקליפות כי אם כדי חיונו בצמצום ולא יותר ואז כשהמזבח כתקונו הינו שהאכילה בכשרות כראוי אזי נכנעים הקליפות הינו הכסילות כי אינו נותן להם כח וחיות כי אם כדי חיונו בצמצום שזה מכרח לתן להם, כידוע אבל אינו נותן להם שום כח וחיות יותר מכדי חיותם ועל כן על ידי אכילה בכשרות נכנע הכסילות ונתרומם השכל כמו שמצינו בגמרא בבעיא דבעא רבא מרב נחמן וכו', לצפרא אמר לה וכו', והאי ... לך באורתא דלא אכלי בשרא דתורא וכו' נמצא שעל ידי שלא אכל לא היתה דעתו צלולה כי על ידי האכילה נכנע הכסילות ונתגדל השכל אבל כשאוכל כזולל וסובא שזה בחינת פגם המזבח אזי יונקים הקליפות דהינו הכסילות יותר מהראוי ואזי מתגבר הכסילות על השכל אבל על ידי אכילה כראוי נכנעין כנ"ל וזה בחינת: 'מזבח בחלקו של טורף' זה בחינת: "טרף נתן ליראיו" בחינת אכילה בכשרות שעל ידי זה מכניעין וטורפין אותן הינו את הקליפות והכסילות אבל על ידי פגם המזבח הינו פגם האכילה על ידי זה נותן כח להכסילות ונעשה מטורף טרוף הדעת שמתגבר על ידי זה כנ"ל ד. ולהשלים פגם המזבח ...

... בן ותלמיד על ידי זה מי שהוא איש חיל ואינו ההפך [שקורין: רע מזל, שלימזל] הוא יכול לקבל בעת האכילה הארת הרצון דהינו שיאיר לו הרצון בעת האכילה וישתוקק ויכסף מאד אליו יתברך ברצון מפלג בלי שום ידיעה שלא ידע כלל מה הוא רוצה . "ואתה נותן ... מה פעל אל וזאת ההארה של בחינת מה הוא בחינת הארת הרצון, שהוא למעלה מן הכל והוא מתגלה בעת האכילה בבחינת: "ואתה נותן להם את אכלם בעתו" בעתו דיקא בחינת הארת הרצון שהוא בחינת מה בחינת: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה" וכו' בחינת מקיפים הנ"ל שהם בחינת מה שזהו בחינת הארת הרצון כנ"ל ומה שמתגלה הארת הרצון בעת האכילה דוקא דע, כי מי שרוצה לחגר מתניו להיות מפרנס לתן פרנסה להתלויים בו הוא צריך שיהיה איש חיל ולא ... את אכלם בעתו", כנ"ל כי מחמת שהמלכות מקבל הפרנסה מידים אלו שיש בים החכמה על כן מתגלה שם בתוך האכילה והפרנסה הארת המקיפים שהם בחינת הארת הרצון כנ"ל כי המקיפים מאירים בים החכמה שמגלה החכם כנ"ל וזה בחינת: זה ... מקבל הפרנסה מבחינת חרות, בחינת יובל וכו' כנ"ל וזהו: 'ושריך בעת יאכלו' 'בעת' זה בחינת התגלות הרצון שמתגלה בשעת אכילה בחינת: כעת יאמר וכו' כנ"ל וזה בחינת: 'אין מסיחין בסעדה' כי אז, בשעת סעדה מאיר הארת הרצון שהוא בחינת ... זה בחינת פרנסה שנמשך על ידי כלליות בן ותלמיד כנ"ל וזה בחינת לחם הפנים שהיה בבית המקדש זה בחינת האכילה והפרנסה, שנמשך על ידי כלליות בן ותלמיד שבו נתגלה אורות המקיפים, שהם בחינת אור הפנים כנ"ל כי אור הפנים ... ש"ע נהורין, כידוע וש"ע הוא שתי פעמים הקף, כמובא . "להצהיל פנים משמן, ולחם לבב אנוש יסעד" הינו שבתוך האכילה מתגלה הארת המקיפים שהוא בחינת אור הפנים בחינת להצהיל פנים משמן ולחם וכו' ועל כן מצות חנוכה בשמן כי ...

... רבוי הפרנסה כנ"ל ועל ידי הפרנסה הוא מצחצח נפשו כי אכילת הצדיק הוא רק בשביל הנשמה כמו שכתוב "צדיק אוכל לשבע נפשו" ושביעת הנפש זה בחינת הצחצחות שמצחצח נשמתו על ידי אכילתו בבחינת: "והשביע בצחצחות נפשך" ואזי כשמצחצח נשמתו ... הש"ד כי הם קבלו לתוכן ממש את כח המלאך נמצא כשגדלים המאכלים, הם גדלים על ידי תערבת כח הש"ד וכשאוכלין אלו המאכלים, נעשה מהם חלום על ידי שד, חס ושלום ולא זו אף זו כי גם הם יכולין לטמא ... השנה מתוקה בבחינת מין מתיקין בבחינת תקון הברית כנ"ל וזהו: 'אם מעט ואם הרבה יאכל' הינו שאין מזיק לו האכילה שעל ידה בא, חס ושלום, טמאה הנ"ל בחלום בשנה כנ"ל כי נתתקן בחינת השנה על ידי תקון המחין כנ"ל ...

... וכו' והאריך בענין זה הרבה מאד ואמר אז, שיש חכמות בזה העולם שיכולים לחיות עם החכמות לבד, בלי שום אכילה ושתיה והאריך אז בשיחה נפלאה ונוראה לענין שהיו מספרים מאחד, שהיה אז בכרך גדול של עירות העובדי כוכבים ונתעכב ...

... תהלים מועילים מאד מאד לתקון קרי והם תקון גמור ומועיל מאד מאד ויש מי שיקרה לו על ידי רבוי אכילה ושתיה או על ידי חלשה ועיפות או על ידי שאינו שוכב כראוי, וכל זה אינו כלום [והוא כמו תינוק ...

... ניחא כי אזי אינו הולך ואינו מעופף הינו כי יש כמה עתים שהחכמים ניחים ואינם חוקרין כגון בעת שנה ואכילה ואז יש ניחא להחכם שהוא בחינת הנמלה שבתוך פיה כי החכם הוא בחינת נמלה כמו שכתוב: "לך אל נמלה ...

... כן לעכו ונתרבה שם עוד הפחד יותר ויותר והיה דחק גדול בעיר כי היה המקום צר להם להכיל רבוי אוכלוסין כל כך והיה פחד גדול שם באותו השבת [וכל בני הבית שעמד שם רבנו זכרונו לברכה, כלם פרשו כפיהם] ... שהיה עמו קצת נחמה, מה שכבר שכרו ספינה בשבילם גם היה להם צער מה שלא הכינו לעצמם כלל שום אכילה ושתיה לקח על הספינה כי כפתאם היה הדבר כנ"ל וזכרו את עצמם שבכניסתם על הספינה מחוץ לארץ לארץ ישראל ...

... שאינו מקבל ממנו כלל, הוא גם כן טוב מאד והאמונה לבדה שמאמין בהצדיק, מועיל לעבודת השם יתברך כי טבע האכילה שהמזון נתהפך לנזון כגון כשהחי אוכלת צומח כגון עשבים, נתהפכין העשבים לחי, כשנכנסין בתוך מעיה וכן מחי למדבר כשהמדבר אוכל החי, נתהפך החי למדבר ולכל מקום שנכנס לשם המזון שנתחלק להאיברים, נתהפך למהות האיבר ממש שנכנס לשם כגון החלק ... אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל היושב בארץ ישראל שרוי בלא עוון' שנאמר:העם היושב בה נשוא עון' כי היא 'ארץ אוכלת יושביה', שהיושב שם נאכל אצלה, ונתהפך למהותה הקדוש ועל כן אפילו 'המהלך ארבע אמות בארץ ישראל, מבטח לו שהוא ... הקדושים שצריכים שהמח והדעת הקדוש יאכל את הגוף דהינו שהגוף יתהפך למהות הנשמה הקדושה, שהוא המח והדעת שזהו בחינת אכילה, שהמזון נתהפך לנזון כנ"ל וזהו: "שכן ארץ ורעה אמונה", הינו שאתה תהיה רועה ומזין את האמונה הינו שתהיה נאכל ... להתקרב להשם יתברך ולעבד אותו, רק שקשה לו לשבר תאוות גופו אזי על ידי התקרבות ואמונת הצדיקים, הוא בחינת אכילה, ונאכל להצדיק, הינו שנתהפך למהותו כנ"ל אך אם אין רצונו כלל לעבד את השם, לא יועיל לו שום התקרבות לצדיקים והוא בחינת מזון שאינו נתהפך לנזון כגון אם אוכל אכילה שאין הטבע סובלת אותו אזי אינו מתעכל ואינו מתהפך לנזון, רק הגוף מקיא אותו כן הוא בחינה זו ממש ...

... לבד כי הכבוד הוא שרש כל הנפשות כנ"ל ב. וצריך לראות, שיהיה פנים אל הכבוד כי על ידי תאוות אכילה, אזי נפגם הכבוד, ואין לו פנים כי שלחנו של אדם היא בחינת כתר מלכות והוא בחינת כבוד, בבחינת: "מלך הכבוד" כי הכבוד הוא בחינת מלכות וכשפוגם באכילה אזי נפגם הכבוד ואין לו פנים "והסתרתי פני והיה לאכל" שעל ידי תאוות אכילה, חס ושלום, הוא הסתרת פנים אבל על ידי מעוט אכילה, שמשבר תאוות אכילה על ידי זה הוא נשיאות פנים "ישא ה' פניו אליך" וכו' 'וכי לא אשא פנים לישראל שאני אמרתי "ואכלת ושבעת וברכת", והם מדקדקין מכזית ועד כביצה' נמצא שעל ידי שבור תאוות אכילה שמדקדקין מכזית ועד כביצה על ידי זה הוא נשיאות פנים וזה בחינות "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'לפני ה'' דיקא, בחינת הארת פנים על ידי השלחן דהינו על ידי אכילה בקדשה כנ"ל. ג. וכשפוגם בתאוות אכילה ועל ידי זה נפגם הכבוד ואין לו פנים כנ"ל על ידי זה מתגברין עזי פנים דהינו שנופל הכבוד, שהוא ... 'מלכותא בלא תגא', בלא כתר מלכות הנ"ל וזה בחינת: "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה" הינו על ידי תאוות אכילה, בחינת: "בטן רשעים תחסר" וזהו: "לא ידעו שבעה", הפך "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה מתגברים העזי פנים, שהם בחינת כלבים עזי נפש בחינת 'פני הדור כפני הכלב' "המה ... ידעו הבין", שהם נעשים רועים ומנהיגים אל הדור כי הכבוד נפל אליהם, ויש להם כל הכבוד אבל כשמשברין תאוות אכילה, בבחינת "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה הוא נשיאות פנים ואזי אין שום פקידות ושררה להעזי פנים כי יניקתם הוא רק מהסתרת פנים, על ידי תאוות אכילה כנ"ל וזהו "ושבע ילין בל יפקד רע" 'ושבע ילין', זה בחינת 'צדיק אוכל לשבע נפשו' על ידי זה, 'בל יפקד רע' שאין שום פקדה והתמנות להרע דהינו להעזי פנים וכנ"ל ד. וכשנופל ...

... וכן שאר הנבראים והאריך בשיחה זו ואמר אז שיש חכמות אפילו בזה העולם שיכולין לחיות בהם לבד בלי שום אכילה ושתיה כי יש דברים נפלאים וחכמות עליונות ונוראות אפילו בזה העולם שיכולין לחיות בהם לבד בלי שום אכילה ושתיה והאריך בשיחה זו הרבה ולא זכינו לכתבה