ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עט - בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב... משה', כמו שאפרש כי משה מסר נפשו בעד ישראל כי ידע שפלותו באמת, וידע חשיבות וגדלות ישראל כמו שכתוב: "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" ומחמת זה מסר נפשו וחיותו בעדם לכן מי שהוא צדיק באמת ויודע שפלותו, ויכיר ... בת עין ועל כן בשבת יכול לראות שפלותו הינו תחת מדרגתו, שפל ממה שהוא ועל כל פנים, "אל יצא איש ממקומו", הינו למעלה ממדרגתו כגון 'עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס' ואימתי יכול לראות שפלותו בשבת ? כשעושה תשובה ... הינו שיכול להיות כמו רעיא מהימנא שיכול למסר את נפשו בעד ישראל. שיך לעיל, לענין שפלות, שהוא בחינות "שבו איש תחתיו" דהינו שמחזיק עצמו שפל למטה תחת מקומו ומדרגתו שוב שמעתי משמו, זכרונו לברכה, בענין זה שעל ידי זה ... ענו ושפל באמת הוא בבחינת אין, ואינו תחת המקום כלל על כן בודאי אין יכולין לדחותו ממקומו וזהו: "שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו" הינו על ידי שזוכין לשפלות, שזהו בחינות "שבו איש תחתיו" שמחזיק עצמו תמיד בשפלות למטה תחת מקומו ומדרגתו כנ"ל על ידי זה "אל יצא איש ממקומו" כי שום אדם לא יוכל להוציאו ממקומו דהינו לדחותו מפרנסתו, חס ושלום כנ"ל וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל היורד לאמנות חברו כאלו בא על אשת איש' וכו' כי מאחר שיורד לאמנות חברו ורוצה לדחות חברו ממקומו ומפרנסתו נמצא שהוא רוצה לפגם בחינת שפלות הנ"ל בחינת: "שבו איש תחתיו" וכו' כנ"ל ועל כן הוא 'כאלו בא על אשת איש' כי אשת ראשי תבות שבו איש תחתיו הינו שפוגם בבחינת ענווה ושפלות שהוא בחינת 'שבו איש תחתיו' שעל ידי זה 'אל יצא איש ממקומו' כנ"ל