... העשר ספירות הינו חשמל בגימטריא שע"ח לצרף עשר הנ"ל בגימטריא שלחן. שלחן בגימטריא ש"ע ח"י כי יש ש"ע נהורין של אור הפנים וכתיב באור פני מלך חיים אות תעז מכבר קדם ארץ ישראל בקש אחד אותו על בנים ואמר לו שיתן צדקה והשיב שאין ביכלתו ואמר לו שיהיה לו אמונה, כי אמונה חשוב כצדקה. כמו שכתוב ...

... אז נשמע מפיו הקדוש בלילה הראשונה של סוכות ששאל תבת הוסט מה היא בלשון נכרים ובתחלה לא הבינו כונתו ואחר כך דבר מזה שבלשונם אשפיזא [אורח] נקרא הוסט. ושוב לא דבר בענין זה והזכיר אז מאמר ...

... חוב העבודה זרה וכו', כמבאר לעיל וכל ימיהם אינם יכולים למלאת תאוותם ולשלם חוב הזה של תאוותם כי 'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו' וכו' כנ"ל נמצא שאין ממונו ממון כלל כי אין לו שום הנאה מממונו עיין שם באורך ******** והכל הוא עניין אחד. כי כל התאוות שיש לאדם הם בחינת חובות שיש לאדם. וכל העצבות שיש לאדם, היא רק בגלל החובות של התאוות שלו, הן תאוות העולם הזה והן תאוות ...

... מפני מה השי"ת עשה דווקא כך ולא אחרת. ואזי מקבלת המלכות, שהיא בחינת נ = היינו ואז מקבל השכל של האדם חיות מן החכמה, שהיא בחינת ח = היינו ששכלו של האדם מתחבר לשכל של השי"ת. ונתחבר ונתקשר הח והנ ונעשה אור הלבנה כאור החמה. = היינו האדם נכלל בא"ס על ידי ידיעת השי"ת. וכשזה קם, זה נופל ואזי נופל ונתבטל ...

... המציאות. www.eip.co.il/?key=240 - וודאות. מהי וודאות שאין וודאות גדולה ממנה ואיך להגיע אליה? * ביאור שמי שזוכה לידיעה שלמה, הוא בבחינת ה"איני יודע" ...

... אכמא' מרה שחורה בחינות "בעצבון תאכלנה" ונופל לעגולא וסיבובים מסטרא אחרא בחינות: "סביב רשעים יתהלכון" שהוא מתאוה ומשתוקק אחר הממון בחינות: "שטו העם ולקטו" 'בשטותא', הפך החכמה וכל המחלוקות הן בחינת רוח שטות. וזה גם ביאור מ"ש רבי נחמן מברסלב על עצמו שרצה לכתוב ספר שיבאר כדברי מי ...

... של שמו ואמר שיודע לבאר כל השמות של אותן שעמדו סביבו היכן הם רומזים וביותר מרבי שמעון דבר הרבה שמעון היא צרוף עו"ו מ"ש ולא רצה לבאר באור הדבר ואמר שצרוף הנ"ל זהו ממש כל ענינו ובחינתו של רבי ...

... לזולתו כי מידתו להיטב והיה אורו מתפשט לאין סוף וצמצם את אורו לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל ברא כל העולמות ... מכונה בשם פרעה כי שם גילה אורותיו אח"כ וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן ... שנשברו הכלים מחמת רבוי אור שלא יכלו לסבול את האור ונשברו ונפלו ונתהוה מהם הקליפות וחיותם מנצוצי ... כמו החלל הפנוי שפינה משם אור אלקותו כן החכמות הללו לא תוכל למצוא שם שיש אלקי' ... וצמצם הקב"ה את אלקותו את האור אין סוף לצדדין כדי לברוא אח"כ הבריאה כולה וזה ... א"א להבין כי איך סילק משם אור חכמתו שלא יהי' בבחי' אין סוף הלא גם הצמצום גם כן ... אלקי העברים היינו אלקותו ואורו שצמצם לצדדין וזה לשון עברים לשון עבר הנהר ועל שם ... וביה כן הצמצום והסתרת והלבשת אורו הוא מיניה וביה היינו כי אפילו הה [ההלבשה] הי' ... כי תיכף כשאנו [אומרים] שסילק אורו זה מורה כי אינו הוא שם ותיכף כשאנו אומרים שיש שם ... וזה לכאן וזה בחי' צמצום האור לצדדין כדי שיתהווה בתוך החלל הנשאר בין החכמים ... אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף] ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות וזה לא המדרש ... כמו שנתהווה הקליפות מריבוי אור שלא יכלו הכלים לסבול ונפלו ונשברו כן מריבוי דבורם ...

... 'מי שיש בו דעה, כאלו נבנה בית המקדש' וכו' ב. וזה בחינות התגלות התורה של לעתיד לבוא כמובא בזוהר שלעתיד יתגלה אוריתא דעתיקא סתימאה כי עקר קבלת התורה על ידי השכל שהוא משה משיח כמו שכתוב: "עיר גברים עלה חכם" ומי שיש לו בחינת משה משיח יוכל לקבל תורה ויכול להמשיך הארת התורה ללמד שאר ... בחינת: 'אריה' לשון לקט שמלקט מרת הנפש הינו פגם הנפש "עם בשמי" עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב ובחינת שור שבנפש זה האור המצחצח שנתוסף בנפש מחמת הקבוץ שנתקבץ פזורי הנפש ואז מאיר הנפש ביותר כי כשהרצון אין מאיר אז הנפש בבחינת ונפש רעבה כי עקר הרעב מחמת העדר האור כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן" 'מכאן שהסומא אינו שבע' כי עקר השבע מחמת האור שיראה בעיניו ועל ידי שאינו רואה אין נתמלא נפשו הינו רצונו כי "טוב מראה עינים מהלך נפש" וכשמצחצח נפשו בצחצחות האור אזי "ונפש רעבה מלא טוב" בבחינת: "והשביע בצחצחות נפשך" וזה בחינת שור, לשון הסתכלות בחינת מראה עינים מהלך נפש ונשר שבבחינת נפש זה החדוש שנתחדש הנפש בעליתה בבחינת עבור ... אריה שבתורה כי התורה נקרא עז "ומה עז מארי" ושור שבתורה זה בחינת: "בי שרים ישרו" ונשר שבתורה זה בחינת חדושין דאוריתא, בבחינת "תתחדש כנשר" ואדם שבתורה זה בחינת: "זאת התורה אדם" ויש בה קלות וחמורות שהם בחינת מסכני ועתירי וכסא שבבחינת תורה הם דברים שכסה עתיק יומין והם מכסים את עצמן ... כנ"ל והוה קאי באתרא עמיקי על ידי ששכך תאוות ממון זכה לאתרא עמיקי שהוא בחינת חסד כמראה החמה עמקה מן הצל וחסד הוא אור יום כמו שכתוב: "יומם יצוה ה' חסדו" ועל ידי החסד זכה לבנין הבית לבחינת שכל כנ"ל וזה: אתרא צניעא שהוא בית המקדש, שהוא השכל כמו שכתוב: "ואת צנועים חכמה" והוה מכסי שקא זה ... דחלא כמלא רחב החוט איני יכול לצאת חוץ מן החול שנאמר האותי לא תיראו תלמודא קאמר לה נחותי ימא הינו ממשיכי ימא דאוריתא לזה העולם בין גלא לגלא תלת מאה פרסי שהוא בחינת שין הנ"ל ורומיא דגלא תלת מאה פרסי שהוא בחינת שין שניה הנ"ל [הינו בחינת שני השכליים הנ"ל שהוא השכל של קבוץ הנפשות ... תרועה" זה בחינת יעקב שהוא בחינת צדקה כמו שכתוב: "משפט וצדקה ביעקב אתה עשית" ה' זה בחינת הויות בחינת חסדים באור פניך זה בחינת השכל כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו" יהלכון אלו הנפשות בחינת מהלך נפש [עוד מצאתי כתב יד רבנו, זכרונו לברכה, ששיך להתורה הנ"ל. אך מצאתי רק קצה הניר, ולא ...

... בקדשה כי דע, כי זאת ההשתלשלות שנשתלשל ובא צער יותר גדול למי שהוא בר דעת בבחינת: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב", כנ"ל ולכאורה קשה מפני מה יהיה כך, שמי שמוסיף דעת יוסיף צער, חס ושלום אך דע, כי זה בחינת מעברתא של תפילין כי "ראשית ...