ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא... ברכות דע שעקר שלמות הגלגלים שלמות הצדקה, אינו אלא בשבת 'שמש בשבת צדקה לעניים' הינו הצדקה אין לה שלמות אור אלא על ידי שבת על ידי שבת מאירה כשמש, בבחינות: "שמש צדקה" וזה שמסמיך התנא 'יציאות השבת שתים שהן ארבע', וסמיך לה 'פשט העני' כי עקר התנוצצות אור הצדקה ושלמותה אינה אלא בשבת כי עקר החשיבות הצדקה היא האמונה בבחינות: "והאמין בה'" וכו' ושבת היא אמונה שמאמין ... ועכשו מראה החמה עמקה מן צלם וזה בחינת: "צלצל כנפים" שהכנפים וההסתרה שהנהגתו מכנף ומסתר בהם וזהו הצל שמסתיר אור החמה ואין זה אלא מחמת שאור החמה אין מאיר בשלמות ואין זה אלא מראה החמה מראה דיקא אבל לעתיד שאז יתקים: "וזרחה לכם שמש" שהחמה ... אלהים" אין הסבה אלא סעדה, כדאיתא במדרש הינו בחינת פרנסה, בחינת בר ומזון שהוא בחינת 'בירא', כמבאר לעיל וגמר באור הפסוק על פי התורה הזאת, לא זכינו לקבל ענין מעלת הכסופין דקדשה וכו' הנזכר לעיל בתוך התורה הזאת שמעתי מפיו הקדוש תחלה בבאור יותר [עם עוד כמה חדושים שלא נזכרו כאן כלל וכן בענין האמונה ושאר הבחינות שנזכרו כאן שמעתי גם כן ... רבי עקיבא שנכנס בשלום ויצא בשלום ויש מי שהוא בחינות הציץ ומת, הציץ ונפגע הינו שנתלהב לבו מאד מגדל האור וההתלהבות שהאיר בו הצדיק ביתר שאת למעלה ממדרגתו ועל ידי זה יוכל למות וזה בחינת הציץ ומת בחינות עובד ... ועל חדוש העולם כמובא בספרים ועל ידי אמונה שהוא בחינות שבת, מאירה הצדקה וזה: "שמש בשבת צדקה" שמש לשון אור הינו שבשבת שהוא בחינות אמונה מאירה הצדקה כנ"ל. וכן התורה, גם כן חסרה בלי אמונה ועל כן אמרו רבותינו, ... הספינה תועה בדרך מחמת שזה הכוכב אינו מאיר בשלמות. שמש הוא בחינות ברית ועל ידי פגם הברית אין לנו מאור השמש כי אם מראה חמה ועכו"ם נקראים צל כמו שכתוב: "הוי ארץ צלצל כנפים, והם מכסים אור השמש" וזהו בחינות 'צלצל כנפים' מלשון "ולא יכנף עוד מוריך" וזהו בחינות 'מראה חמה עמקה מן הצל' כי אף ... מתנהג, חס ושלום, על ידי הכוכבים ומזלות בעצמן אך לעתיד לבוא יעביר אותם ואז יקים: "סר צלם" ואזי יתגלה אור השמש בבחינות: "וזרחה לכם יראי שמי שמש" הינו שיתגלה אור השמש וזהו: "ומרפא בכנפיה" הינו בחינת: "ולא יכנף עוד מוריך" ואז יקים: "עד אשית אויביך הדם לרגליך" הינו שהם ... ונתגלה הברית התפילה נקראת בחינת רגל [עיין לקמן סי' נ"ה ולעיל סי' ט'] כל זה הענין שמענו תחלה בלי באור וקשר וכבר מבארים הדברים היטב בהתורה אית לן בירא הנ"ל גברא דאוזיף, וריחיא דתבירא, לא זכינו לשמע עליהם תורה ...