ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לב
גם תכף כשבא לשם לטבריה שלח אליו הרב החסיד המפרסם הגביר מורנו הרב משה זכרונו לברכה, בן הרב הקדוש המפרסם מורנו הרב מנחם מנדיל זכר צדיק לברכה וויטפסקר שרוצה להתחתן עמו והשיב רבנו זכרונו לברכה: האיך יכולים למאן בשדוך ? מן הסתם מהשם יצא הדבר שתהיה בתי בארץ הקדושה ולא דבר יותר ומיד הלך השדכן והשיב להרב רבי משה הנ"ל שרבנו זכרונו לברכה מרצה ותכף עשה סעדה גדולה והיו על הסעדה כל גדולי ארץ ישראל הן ממדינת ליטא והן ממדינת פולין, כלם כאחד גדולים וקטנים והיה להם שמחה גדולה ובתוך הסעדה דברו דברי תורה ביניהם וראש המדברים היה זה הגדול הנ"ל שרצה שרבנו יגלה לו הנקדה וכו' בתוך דבריהם נשכח מהם איזה רש"י איה אפוא מקומה ורצו להעלותה על זכרונם כי היה מכרח להם מאד לענינם ולא יכלו לזוז משם מחמת זה והיה להם לפלא כי כל אחד ואחד מהם סים בסמוך כל הש"ס ואין אחד מהם יודע מקום הרש"י הנ"ל איפה היא נשנית ורבנו היה דומם כמו שאינו יודע גם כן אך בראותו שיש להם צער גדול מזה והם הפצירו בו עד בוש נענה ואמר להם: הלא רש"י זו מקומה במסכת זבחים בדף זה על ראש העמוד וכן היה והיה להם לששון ולשמחה ונמשכה סעדה זו מזמן מנחה גדולה עד אור היום ונעשה התקשרות ביניהם אך אחר כן כשיצא רבנו משם מארץ ישראל לחוץ לארץ נפטר החתן בנו של הרב מורנו הרב רבי משה הנ"ל ורבנו זכרונו לברכה, נשתדך עם בתו שהיתה הכלה של בן הרב מורנו רבי משה הנ"ל, עם כבוד הגאון המפרסם הרב דקהלת קדש וליטשיסק ונתגלגל אחר כך מאת ה' שנסע הרב הגאון הנ"ל לארץ הקדושה, ולקח את בנו חתן רבנו זכרונו לברכה, עמו לשם כדי שילמד אצלו שם ואחר כך נסעה בת רבנו זכרונו לברכה, גם כן לשם ונתקימו דברי רבנו זכרונו לברכה שאמר שמאת השם הוא שבתו תהיה בארץ הקדושה ודבר אחד מדבריו אחור לא ישוב ריקם
גַּם תֵּכֶף כְּשֶׁבָּא לְשָׁם לִטְבֶרְיָה

שָׁלַח אֵלָיו הָרַב הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם הַגְּבִיר מוֹרֵנוּ הָרַב משֶׁה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בֶּן הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ הָרַב מְנַחֵם מֶנְדִּיל זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וִויטֶפְּסְקֶר שֶׁרוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן עִמּוֹ

וְהֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הַאֵיךְ יְכוֹלִים לְמָאֵן בְּשִׁדּוּךְ ?

מִן הַסְּתָם מֵהַשֵּׁם יָצָא הַדָּבָר שֶׁתִּהְיֶה בִּתִּי בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה

וְלא דִּבֵּר יוֹתֵר

וּמִיָּד הָלַךְ הַשַּׁדְכָן וְהֵשִׁיב לְהָרַב רַבִּי משֶׁה הַנַּ"ל שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְרֻצֶּה

וְתֵכֶף עָשָׂה סְעֻדָּה גְּדוֹלָה

וְהָיוּ עַל הַסְּעֻדָּה כָּל גְּדוֹלֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֵן מִמְּדִינַת לִיטָא וְהֵן מִמְּדִינַת פּוֹלִין, כֻּלָּם כְּאֶחָד גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים

וְהָיָה לָהֶם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה

וּבְתוֹךְ הַסְּעֻדָּה דִּבְּרוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה בֵּינֵיהֶם

וְראשׁ הַמְדַבְּרִים הָיָה זֶה הַגָּדוֹל הַנַּ"ל שֶׁרָצָה שֶׁרַבֵּנוּ יְגַלֶּה לוֹ הַנְּקֻדָּה וְכוּ'

בְּתוֹךְ דִּבְרֵיהֶם נִשְׁכַּח מֵהֶם אֵיזֶה רַשִׁ"י אַיֵּה אֵפוֹא מְקוֹמָהּ

וְרָצוּ לְהַעֲלוֹתָהּ עַל זִכְרוֹנָם

כִּי הָיָה מֻכְרָח לָהֶם מְאד לְעִנְיָנָם

וְלא יָכְלוּ לָזוּז מִשָּׁם מֵחֲמַת זֶה

וְהָיָה לָהֶם לְפֶלֶא

כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם סִיֵּם בְּסָמוּךְ כָּל הַשַּׁ"ס

וְאֵין אֶחָד מֵהֶם יוֹדֵעַ מְקוֹם הָרַשִׁ"י הַנַּ"ל אֵיפה הִיא נִשְׁנֵית

וְרַבֵּנוּ הָיָה דּוּמָם כְּמוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ גַּם כֵּן

אַךְ בִּרְאוֹתוֹ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה

וְהֵם הִפְצִירוּ בּוֹ עַד בּוֹשׁ

נַעֲנָה וְאָמַר לָהֶם: הֲלא רַשִׁ"י זוֹ מְקוֹמָהּ בְּמַסֶּכֶת זְבָחִים בְּדַף זֶה עַל ראשׁ הָעַמּוּד

וְכֵן הָיָה

וְהָיָה לָהֶם לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה

וְנִמְשְׁכָה סְעֻדָּה זוֹ מִזְּמַן מִנְחָה גְּדוֹלָה עַד אוֹר הַיּוֹם

וְנַעֲשָׂה הִתְקַשְּׁרוּת בֵּינֵיהֶם

אַךְ אַחַר כֵּן כְּשֶׁיָּצָא רַבֵּנוּ מִשָּׁם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ

נִפְטַר הֶחָתָן בְּנוֹ שֶׁל הָרַב מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי משֶׁה הַנַּ"ל

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, נִשְׁתַּדֵּךְ עִם בִּתּוֹ שֶׁהָיְתָה הַכַּלָּה שֶׁל בֶּן הָרַב מוֹרֵנוּ רַבִּי משֶׁה הַנַּ"ל, עִם כְּבוֹד הַגָּאוֹן הַמְפֻרְסָם הָרַב דִּקְהִלַּת קדֶשׁ וָלִיטְשִׁיסְק

וְנִתְגַּלְגֵּל אַחַר כָּךְ מֵאֵת ה' שֶׁנָּסַע הָרַב הַגָּאוֹן הַנַּ"ל לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְלָקַח אֶת בְּנוֹ חֲתַן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִמּוֹ לְשָׁם

כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד אֶצְלוֹ שָׁם

וְאַחַר כָּךְ נָסְעָה בַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, גַּם כֵּן לְשָׁם

וְנִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁאָמַר שֶׁמֵּאֵת הַשֵּׁם הוּא שֶׁבִּתּוֹ תִּהְיֶה בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה

וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרָיו אָחוֹר לא יָשׁוּב רֵיקָם
שיחות הר"ן - אות קכב
...שאם לא היה ממתין בבטחון לישועת ה' כבר היה איש נוסע ומטלטל כמו כל הנוסעים ומטלטלים עצמם בשביל הפרנסה כנהוג עכשו והכונה כי אמר זאת לענין הנהגת הבית בפרנסה ומלבושים ושאר צרכי הבית שעל פי רב חסר לאדם הרבה כגון, לזה חסר מלבוש פשוט ויש שחסר להם מלבושים חשובים או דירה וכו' שצריכין להמתין לישועת ה' ולבלי לדחק את השעה למלאות החסרון תכף ומיד רק צריכין להמתין עד ירחם ה' ואמר על עצמו ענין הנ"ל שאם לא היה ממתין, כגון כשהיה חסר לו איזה דבר, אם היה דוחק את השעה שיהיה דוקא תכף היה צריך ללוות לעצמו ולהיות בעל חוב...
רוצה כבוד? תחזור בתשובה. רוצה גדולה? תתקרב לצדיק.
...בתשובה. רוצה גדולה? תתקרב לצדיק. איפה רבי נחמן מברסלב אומר שמי שרוצה כבוד, צריך לחזור בתשובה כדי לקבל כבוד. (דהיינו שכבוד זה טוב) ? ואיפה רבי נחמן מברסלב אומר שמי שרוצה להרגיש שהוא "משהו", אז הוא צריך להתקרב לצדיק, כדי לקבל "גדולה" (דהיינו שגדולה זה טוב) ? ואיך זה מסתדר עם זה שגאווה זה רע? רמז: כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים רבי נחמן מברסלב מביא שלעתיד לבוא יתהפך הכבוד. כי כרגע הכבוד הוא אצל העכו"ם ולעתיד לבוא הוא יהיה אצל ישראל. כיצד הדברים קשורים? תשובה: כאן - ליקוטי מוהר"ן...
שיחות הר"ן - אות קע - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קע - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' פעם אחת שאלתי אותו מדוע כמה יראים התיגעו בעבודת ה' הרבה מאד ואף על פי כן לא הגיעו למדרגת הצדיקים הגדולים השיב בפשיטות מסתמא לא התיגעו כל כך ואמר בזה הלשון מן הסתם האבן זייא ניט גיהאריוועט כי הכלל, שעקר הוא היגיעה והכל לפי רב המעשה
חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו
...- תכו - דברי צחות שלו אות תכו אמר בקש שלום במקומך, ורדפהו ממקום אחר. כלומר שלפעמים צריך דיקא שיהיה לו שלום עם שונאי ה' ועל ידי זה דיקא ירדפהו ממקום אחר והבן אות תכז שמעתי בשמו שאמר שחלם לו דברי צחות והם אלו 'זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן'. הינו שמקשה: זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא הינו מאחר שזונות מפרכסות זו את זו מפני מה תלמידי חכמים לא יכבדו זה את זה. והתרוץ הוא כל שכן הינו בשביל כל שכן בשביל הממון הנקרא כל שכן כי כל שכן עשר וכבוד, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק:...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיב - צהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה
...ח"א - תורה קיב - צהר תעשה לתבה צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלישים תעשה פרש רש"י: צהר יש אומרים אבן טוב ויש אומרים חלון הנה ידוע כי "סביב רשעים יתהלכון" כי הסטרא אחרא מסבבת הקדשה כי את זה לעמת זה עשה ובפרט מי שכבר נמשך אחר עברות, חס ושלום ונמשך אחר הסטרא אחרא, ושם מקומו, חס ושלום והם מסבבין אותו מכל צד וכאשר יעורר רוחו לשוב אל ה' קשה לו מאד להתפלל ולדבר דבורים לפני ה' כי הן מסבבין אותו מכל צד, לכל אחד לפי ענינו כנ"ל ומחמת שאי אפשר לו להוציא דבור לפני אלהים בדחילו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריד - בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים כְּשֶׁהָיוּ יוֹדְעִים יוֹם מִיתָתָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריד - בדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתם בדורות הראשונים כשהיו יודעים יום מיתתם היו עוסקים בתורה כל היום ולא היה שליטה להבעל דבר עליהם ועכשו מצינו בני אדם שמתו באמצע למודם דע שאם הלמוד כהגן, בודאי אין לו שום כח אבל אם אין הלמוד כראוי, בפרט למוד גמרא אם אין הלמוד כראוי אזי הוא מקבל יותר כח מהלמוד כי תלמוד בגימטריא אותיות של שמה לילית על כן יש כח בלמוד התלמוד או להכניע אותה, או להפך, חס ושלום
ספר המידות - לשון הרע
...הרע חלק א' א. המספר לשון הרע, הקדוש ברוך הוא אומר לשר של גיהנום: אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה. ותקנתו יעסק בתורה וישפיל דעתו גם על ידי זה לא יבוא לידי לשון הרע. ב. על ידי לשון הרע מגדיל עוונותיו כנגד שלש עברות. ג. מלתא דמתאמרה באפי מרא או באפי תלתא, לית בה משום לשנא בישא. ד. האי לשנא בישא, אף על גב דלקבולי לא מבעי, למיחש מיבעי. ה. מי שדובר רע על ישראל, לסוף שיחלה על פיו. ו. כשאין אהבה בין ישראל נעשים הולכי רכיל, ועל ידי הולכי רכיל נעשים לצים. ז. בני אדם שאוהבים זה את זה, מתר לומר זה לזה מאיזה...
מחלוקת שבין הצדיקים
...- ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ה - בחצוצרות וקול שופר וזה פרוש: "אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין" לשון תלונה ומריבה כשאתה שומע מריבות שבין הצדיקים תדע, שזה משמיעין אותך תוכחה על שפגמת בטפי מחך שעל זה נאמר: "כל באיה לא ישובון, ולא ישיגו ארחות חיים" ... הינו חכמות חיצוניות נעוצים בים חכמתך ובודאי אם לא היה נפגם מחך לא היה נשמע לך מריבות שבין הצדיקים ואין המריבה אלא בשבילך כדי שתשוב ממות לחיים, מחמץ למצה, מחי"ת לה"א ותשוב מיראה רעה, מקול פגום, מחכמה פגומה ליראה טובה, לקול טוב, לחכמה טובה *********...
ספר המידות - יחוס
ספר המידות - יחוס חלק שני א. אין כח הקללה חל על מיחס. ב. אפילו אשה צדקת כשהיא אינה מיחסת, על ידי זה מולדת בנים שאינם מהגנים. ג. קשה לפני הקדוש ברוך הוא להעביר ולבטל גדולי היחוס.
שיחות הר"ן - אות רכד - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...בענין מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה שאסור להסתכל מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור אמר רבנו זכרונו לברכה, שכל אדם ואדם יש לו בחינת מה למעלה מה למטה וכו' לפי מדרגתו שאסור לו להסתכל בהם כי אצל קצת, מסתים שכלו אצל הגלגלים ורקיעים ואסור לו להסתכל להלן יותר וגם כל הפילוסופים והמחקרים, כל שכלם וחקירתם הוא רק עד הגלגלים ולמעלה מזה אין יודעים כלום וגם במה שתחת הגלגלים טעו הרבה בכמה דברים עד שנפל ביניהם מחלוקות גדולות בכל דבר וכבר מבאר שאסור להסתכל בהם כלל והכלל שכל אדם במקום שמסתים שכלו אסור לו להל
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:14:45 - wesi2