[לְשׁוֹן הַחֲבֵרִים]

הָעִנְיָן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּגְּמָרָא כַּמָּה פְּעָמִים

נָתַן בּוֹ עֵינָיו וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת

מָה הַלָּשׁוֹן נָתַן עֵינָיו בּוֹ, וּמַה נַּעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת

אַך, הִנֵּה הָאָדָם אֵינוֹ רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם מַגִּיעַ, אִם עָבַר עֲבֵרָה

וְהַצַּדִּיק רוֹאֶה, כִּי הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה'

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים"

שֶׁהַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ עֵינֵי ה'

"וְעֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ"

נִמְצָא הַצַּדִּיק רוֹאֶה עַד הֵיכָן הַפְּגָם מַגִּיעַ

נָתַן עֵינָיו בּוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה רוֹאֶה בְּעֵינֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים

וְנַעֲשָׂה גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת

גַּל מִלְּשׁוֹן הִתְגַּלּוּת

וַעֲצָמוֹת מִלְּשׁוֹן: "עוֹצֶם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע"

דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רוֹאֶה מַה שֶּׁפָּגַם, שֶׁהָיָה נִסְתָּר מִמֶּנּוּ מִקּדֶם

וְאֵין ענֶשׁ גָּדוֹל מִזֶּה, כְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה מַה שֶּׁפָּגַם