מדוע העולם הזה קיים? הרי התכלית היא העולם הבא! שאלה כידוע התכלית היא העולם הבא. אז מדוע בעצם הקב"ה ברא את העולם הזה. הרי הוא היה יכול ישר לברוא את העולם הבא. הלא כן? ז"א מאחר שהעולם הבא הוא התכלית הסופית, שבו הכל יהיה טוב וכולי, אז מדוע בכלל העולם הזה קיים? למה לא לברוא ישר את העולם הבא? מה התכלית בכלל של קיומו של העולם הזה. הרי אפשר לברוא ישר את העולם הבא. הלא כן? אשמח לתשובה בעניין. תודה ... מצד האמת כאן ממש זה גן עדן ממש, במציאות הזאת כפי מה שהיא כאן ממש. הגן עדן הסופי / התכלית הסופית / עולם הנשמות / וכולי וכולי, כל הדברים האלו הם כינויים שונים לעולם הזה ממש. הצדיק האמת זוכה להשיג את שעשוע העולם הבא והתכלית הסופית, בכל דבר ממש בעולם, גם בשעת האכילה וכיו"ב, הוא מרגיש את השעשוע של התכלית הסופית, כאן בגוף הזה בעולם הזה. כך שמצד האמת אין שום שאלה כלל, כי מצד האמת הכל טוב תמיד, ואין שום רע בעולם כלל, ואכן האדם כבר נמצא ממש כרגע בתכלית הסופית. והדבר הזה זמין עבור כל אדם בעולם בכל מקום ובכל זמן. אלא מה, שהדבר הזה תלוי אך ורק ... ומי שאומר זאת, אינו אלא טועה. משום שהשי"ת אינו מוגבל לברוא את העולם הבא רק אחרי העולם הזה. ואם התכלית היתה העולם הבא שהוא אינו העולם הזה, הרי שהשי"ת היה יכול לברוא ישר את העולם הבא, בלי כל הבלאגן ... והוא אינו בורא שום דבר לבטלה. בכל מקרה, העולם הזה נברא בשביל העולם הזה, דהיינו העולם הזה ממש הוא התכלית הסופית. ורק האדם עצמו מחמת פגם הדעת שלו, רק מחמת זה הוא לא נהנה מכל השעשועים של העולם הבא שיש בכל דבר ודבר וכולי. לסיכום: העולם הזה הוא העולם הבא והתכלית הנצחית. ואם האדם לא נהנה כאן מההנאות הרוחניות של העולם הבא, זה רק בגלל פגם מעשיו שלו עצמו וכולי. כי מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, והכל לפי הכלי של המקבל וכולי... הרעיון הוא שהצדיק האמת משיג את התכלית בכל דבר והוא כבר נמצא בעולם הבא וכבר בעולם הזה הוא מחפש בגנזי המלך ונהנה מהשי עולמות וכולי **** ... בעצם העולם הבא? ומדוע הוא מייצג את הטוב האין סופי? מי שיתבונן יראה, כי האדם מתקדם כל הזמן אל התכלית הסופית. לא משנה מה עושה האדם, הוא תמיד מתקדם אל הרגע הבא, אל העולם הבא האחרון של כל העולמות ... האחרון ביותר, אז התודעה של האדם מלאה בשלמות שאין שלמות אחריה, וממילא האדם חווה שלמות. העולם הבא האחרון = התכלית הסופית של כל התכליות = המטרה הסופית של כל המטרות = השלמות. העולם הבא האחרון, הוא השלב שבו התודעה ... שאין לו + לא מפחד לאבד את מה שיש לו = השלמות המלאה. שהוא בחינת הצדיק שהוא תמיד נמצא בתכלית הסופית וממילא הוא לא מחפש את התכלית...

... בו רבי יונתן משתעי: זמנא חדא הוי קאזלינא בספינתא, וחזינא האי קרטליתא וכו' א. דע, כי לכל דבר יש תכלית ולתכלית יש עוד תכלית אחר גבה מעל גבה למשל: תכלית בנין הבית כדי שיהא לאדם מקום לנוח ותכלית המנוחה כדי שיוכל בכח הזה לעבד את השם ותכלית העבודה וכו' ותכלית של כל דבר הוא מחבר להמחשבה והשכל יותר מהדבר, שזה התכלית [מושג באמצעותו ו] בא ממנו וקרוב התכלית להמחשבה בקרוב יותר מהדבר כי סוף מעשה במחשבה תחלה נמצא שהסוף והתכלית הוא תחלה במחשבה וקרוב לה ומהתכלית נשתלשל המעשה למשל: כשעולה במחשבה לבנות לו בית בודאי הבית אינו נבנה בבת אחת אלא צריך להכין עצים ולסתת ולבנות כל עץ ועץ לפי צרכו ואחר כך נבנה ונשלם הבית נמצא שלמות הבית שהיא תכלית הבנין וסופו היה במחשבה תחלה נמצא שהתכלית הוא קרוב למחשבה ביותר מהתחלת המעשה ב. ודע, שהתכלית של הבריאה הוא שעשוע עולם הבא ואי אפשר לקרב זאת התכלית למחשבות בני אדם כי זאת התכלית עליו נאמר: "עין לא ראתה וכו'" אבל הצדיקים באמת גם הם יכולים לתפס במחשבתם תכלית עולם הבא וכל אחד ואחד מישראל לפי שרשו שיש לו בתוך נשמת הצדיק כן מקבל ממנו גם כן זאת התכלית כפי הפרת הכעס ברחמנות הינו כשבא אדם לכלל כעס לא יפעל בכעסו שום אכזריות ואדרבא, ימתיק הכעס ברחמנות בבחינת: ... שהוא בחינת "לקרא כלם בשם ה'" על ידי זה אהפך שפה ברורה בחינת שלמות הדבור ושלמות האותיות זה בחינת התכלית של כל הנבראים כי כל העולמות נבראו על ידי אותיות ושלמות האותיות הוא היוד שהוא בחינת עולם הבא הנברא ... להנהיג ולצוות אלא על ידי הדבור נמצא, על ידי השלמות אותיות אמונה שבמלכות על ידי זה הצדיקים יודעים את התכלית של עולם הבא כי הצדיקים המנהיגים את העולם בבחינת "צדיק מושל" הם אוחזים במדת המלכות ועל ידי אחיזתם במלכות אוחזים באותיות שבה ועל ידי אחיזתם באותיות השלמים הם אוחזים בתכלית שהיא שלמות האותיות שהיא בחינת יוד בחינות עולם הבא וזה בחינת תכלת, שהיא בחינת תכלית שנתגלה בתוך הקרטליתא בתוך המנהיגות והמלכות כנ"ל על ידי אשת רבי חנינא בן דוסא על ידי "אבנים שלמות תבנה" לצדיקיא לעלמא דאתי שהצדיקים משיגים התכלית שהוא עלמא דאתי כנ"ל וזה בחינת: "בכל דרכיך דעהו" שיוכל אדם להשיג התכלית בכל דבר כי כל דבר נברא באותיות ובכל אות יש בו שלמות הינו הנקדה אחרונה שהיא יוד בחינת עולם הבא שהיא התכלית המשלים תמונת האות כנ"ל ז. והתכלית נקרא תכלת כי התכלת מערב שחר עם לבן והוא גון שבין שחר ולבן וכשנתחבר שחר ולבן כמו הכתב שהוא ... וקרוב להניר שהוא לבן במקום הדבוק והקרוב שם הם מערבים שחר עם לבן בבחינת תכלת ותחתיות האות הוא הסוף והתכלית כי כשהסופר כותב ומעמיד הקנה והעט עם הדיו על הניר בודאי הדיו רחוק מהניר מעט עד שהסופר מעמיק העט עם הדיו בתוך עמק הניר ואז נדבק שחרות הדיו בעמק בקרוב גדול נמצא שהקרוב הוא סוף ותכלית ובמקום הקרוב שם הניר והדיו הם מערבים בבחינת תכלת כנ"ל כי כן הדבר שהתכלית שהוא סוף המעשה הוא במחשבה תחלה וקרוב להמחשבה, כנזכר לעיל [נראה לעניות דעתי לפרש, כי סוף המעשה הוא בחינת שחרות ותחלת המחשבה הוא בחינת לבן העליון כידוע נמצא שסוף המעשה, שהוא התכלית שהוא במחשבה תחלה וקרוב להמחשבה הוא בחינת תכלת, שהוא חבור שחר ולבן. והבן] ח. וזה דוקא בת קול שיצא כי בחינת בת קול התכלית של כל הדברים הינו שמהפך כל דבר מראשו לסופו שהוא התכלית בבחינת "איזהו חכם ? הרואה את הנולד" שהוא הסוף והתכלית כי בת קול הוא מה ששומעין כשאחד מוציא קול ביער או במקום אחר אז שומע כאלו אחר גם כן ... 'ברוך' ומהפכת אותה מראשה לסופה ומהפכת את הבית שתהיה קרוב לאדם יותר מהריש, והריש מהכף נמצא שהכף שהיא סוף ותכלית של התבה שהיתה רחוקה מתחלה מהבת קול בתכלית הרחוק עכשו היא קרובה בתכלית הקרוב כי כן אנו שומעין שבת קול מוציא תבת 'ברוך' בתחלה בית, ואחר כך ריש, ואחר כך כף נמצא שהכף שהיא התכלית שהיתה מתחלה בתכלית הרחוק מהבת קול עכשו נתקרב בתכלית הקרוב כי הבת קול הפך את התבה ברת קלא בת קול דוקא הודיע את זאת מה אית לכו בהדי ...

... מוחלטת. והמשיח יגלה הקדמות מסויימות, שבאמצעות ההקדמות האלו אנשים יזכו אחרי תהליך אישי של עצמם מול עצמם, להגיע אל תכלית הידיעה, שכל שלם, שבו כולם ידעו שאין שום רע בעולם כלל, רק הכל טוב והכל אחד תמיד. ועל ידי ...

... תשע היכלין, דלאו אנון נהורין, ולא רוחין, ולא נשמתין, ולית מאן דקימא בהו, ולא מתדבקין, ולא מתידעין' ודע, שזה תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה דלא ידע וזה בחינת: "'והשביע בצחצחות נפשך" כי אורות אלו הם הצחצחות שהם למעלה מהספירות אשרי מי שזוכה ...

... והם עושים תמיד. ובודאי כל מעשה העולם מרמז למה שמרמז. אבל היא רק רמזים בעלמא נגד אין סוף ואין תכלית. הינו שהכל היא רק רמזים נגד מה שיהיה נעשה לעתיד. כי יהיה חדוש העולם. ואמר בזו הלשון שכל מה ...

... על פי שאין בזה הדבר שום נדנוד עברה, חס ושלום ולא שום תאוה גמורה בגשמיות רק שאינו עושה הדבר בתכלית שלמות הקדשה כראוי באמת] ראוי לו שתכלה נפשו לגמרי מעצם החרטה והבושה

... החיות כנ"ל ומשם נמשך מיתת הבנים קטנים, חס ושלום ובראש חדש מתחלת הלבנה להתמלאת ולהתתקן כידוע כי אז הגיעה לתכלית הפגם והחסרון ואזי תכף מתחיל התקון והמלוי וזהו כלת ראשי תבות כפרה לכל תולדותם שבראש חדש נתתקן ונמתק בחינת ...

... ונפלא בספריו. ועין במקום אחר מזה מענין עצם העמקות הגדול שיש בתורתו הקדושה והנוראה מאד עד אין סוף ואין תכלית. ספר לי אחד שהיה משבח מאד את תורתו לפניו והפליג מאד בגדלת נפלאות תורתו. ואמר שצריכין להשתדל מאד לקנות ...

... ואי אפשר לבאר דבר זה בכתב כלל. ורבנו זכרונו לברכה היה בדבר זה חדוש נפלא מאד כי היה זריז בתכלית הזריזות שלא היה דגמתו בעולם וכל דבר שהיה צריך לעשות אפילו בעניני עבודות גשמיות שהם צרכי האדם היה עושהו ...

... וכל ישראל צדיקים נוראים אמתיים כי זה עקר האהבה והרחמנות שצריכין לרחם אחד על חברו ועל כל ישראל שיזכה לתכלית האמתי להיות כרצונו הטוב באמת שזהו עקר טובתן של ישראל וכמבאר בהתורה כי מרחמם ינהגם וכו' [בסימן ז לק"ת] ...