... ואמר להם: בהינו דעאל בזה שנכנס בו רוח הינו בזה שנכנס בו רוח שטות הינו הרהורי זנות והוא משבר תאוותו בזה הוא מפיק ומוציא ניצוצי הקדשה של פגם הברית כי זה הוא בחינת תשובת המשקל "זקנים משער שבתו בחורים ...

... יכול לנקום ולנטור ולא להפגע מכך כלל, כי הוא בבחינת אין, ששום דבר לא יכול לפגוע בו, אפילו לא תאוות הגוף, כי אצל הצדיק אין חילוק בין תאוות הגוף לבין תאוות הנשמה, כי אצלו הגוף קדוש בקדושת הנשמה וכולי. ועניין של זה נוקם ונוטר, הוא העניין של לחלק אלפים למאות. ...

... וכח הדוחה הפסלת לחוץ הינו כנזכר לעיל כי יש מעות שצריך לצאת לחוץ בשביל ערלים וסוסים וכיוצא ואמר. עקר תאוות ממון, מי שאין לו כלי לקבל כמו לענין תאוות אכילה כי בודאי מי שיכול לאכל וכו' ועקר התאוה ביותר מהשעור כמו כן לענין ממון אני יש לי כלי ...

... רשע. ז. אפילו עושה איזהו דבר כדת וכדין, אין אנו סומכין עליו. ח. מי שערב בעד רשע, נופל לידי תאוות ניאוף גם נופל לחלשה. ט. רשע ששכח את השם יתברך לגמרי, בידוע שלא יצא ממנו זרע כשר. י. כשנופל ...

... צוה לו בימי נעוריו של המקרב הנ"ל שבשעת התבודדות ידבר הרבה בפרטיות עם כל אברי גופו ויסביר להם שכל תאוות הגוף הבל. כי הא סוף כל אדם למות והגוף לקברות יובל וכל האברים יבלו ויתרקבו וכו' ועוד דבורים כיוצא ...

... יתברך לבד כי הכבוד הוא שרש כל הנפשות כנ"ל ב. וצריך לראות, שיהיה פנים אל הכבוד כי על ידי תאוות אכילה, אזי נפגם הכבוד, ואין לו פנים כי שלחנו של אדם היא בחינת כתר מלכות והוא בחינת כבוד, בבחינת: ... כי הכבוד הוא בחינת מלכות וכשפוגם באכילה אזי נפגם הכבוד ואין לו פנים "והסתרתי פני והיה לאכל" שעל ידי תאוות אכילה, חס ושלום, הוא הסתרת פנים אבל על ידי מעוט אכילה, שמשבר תאוות אכילה על ידי זה הוא נשיאות פנים "ישא ה' פניו אליך" וכו' 'וכי לא אשא פנים לישראל שאני אמרתי "ואכלת ושבעת וברכת", והם מדקדקין מכזית ועד כביצה' נמצא שעל ידי שבור תאוות אכילה שמדקדקין מכזית ועד כביצה על ידי זה הוא נשיאות פנים וזה בחינות "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'לפני ה'' דיקא, בחינת הארת פנים על ידי השלחן דהינו על ידי אכילה בקדשה כנ"ל. ג. וכשפוגם בתאוות אכילה ועל ידי זה נפגם הכבוד ואין לו פנים כנ"ל על ידי זה מתגברין עזי פנים דהינו שנופל הכבוד, ... שהוא 'מלכותא בלא תגא', בלא כתר מלכות הנ"ל וזה בחינת: "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה" הינו על ידי תאוות אכילה, בחינת: "בטן רשעים תחסר" וזהו: "לא ידעו שבעה", הפך "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה מתגברים העזי ... לא ידעו הבין", שהם נעשים רועים ומנהיגים אל הדור כי הכבוד נפל אליהם, ויש להם כל הכבוד אבל כשמשברין תאוות אכילה, בבחינת "צדיק אוכל לשבע נפשו" על ידי זה הוא נשיאות פנים ואזי אין שום פקידות ושררה להעזי פנים כי יניקתם הוא רק מהסתרת פנים, על ידי תאוות אכילה כנ"ל וזהו "ושבע ילין בל יפקד רע" 'ושבע ילין', זה בחינת 'צדיק אוכל לשבע נפשו' על ידי זה, ...

תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 5 תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 4. בהמשך לכל הנ"ל, למי שלא שם לב כל הנ"ל עולה בקנה אחד גם עם מ"ש רבי נחמן מברסלב לגבי העניין של ממון. פירוש, כי רבי נחמן מברסלב מדבר המון על העניין של תאוות אכילה (ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&cid=0 - תאוות אכילה). ומצד שני רבי נחמן מברסלב מבאר שאצל הצדיק האמת יש את הארת הרצון בשעת האכילה דייקא! וזה עולה בקנה אחד עם העניין של תאוות ממון. כי גם בתאוות ממון יש 3 בחינות. 1 - יש את מי שיש לו תאוות ממון כפשוטו, שמהתאווה הזאת צריך להתרחק וכולי, כפי שהובא פעמים רבות בדברי רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F&cid=0 - תאוות ממון 2 - ויש את מי שהוא מתרחק מתאוות ממון כפשוטו, היינו הבחינה של הבטחון שבו האדם לא מחזיק ממון מיום אחד לחברו. כמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=573 - חיי ... להנהגה הקדושה הזאת למדרגת בטחון הנ"ל לבלי להניח שום ממון מיום לחברו 3 - אבל יש את השלמות של תאוות הממון, שבה האדם יכול לקבל הרבה ממון ולהחזיק אצלו הרבה ממון, ולא יהיה אצלו שום שינוי כלל. כמובא שם: ... *** כי אצל הצדיק האמת, עיקר מעלתו היא בכך שהוא יכול לקבל הרבה ממון ולהחזיק הרבה ממון ולא לפול לתאוות הממון כלל כלל לא. ולכן הוא בחינת החידושים של השי"ת. כי אחד החידושים של השי"ת, הוא שכל השינויים נמשכים ...

... הינו שהיה מתחיל להיות איש כשר, שמעתה יעבד את השם יתברך ואחר כך באותו היום עצמו נפל מזה ונפל לתאוות אכילה וכיוצא וחזר והתחיל באותו היום פעם אחר שמאותו השעה יהיה איש כשר וכו' ונפל וחזר והתחיל מחדש וכן ...

... א. מי שיש לו צלם אלהים, על ידי אכילתו דבר מן החי נתעלה וכן להפך. ב. אכילת הדגים מעוררין תאוות הזווג. ג. על ידי ברכת המזון נתודע השם יתברך בעולם. ד. על ידי ברכת המזון נתישב המלכות מן המריבות ... בידוע שנכשל במאכלות אסורות. י. מי שנזהר ממאכלות אסורות, הוא נצול מחיות רעות. יא. מי ששונאיו נתרוממים, הוא נופל לתאוות אכילה. יב. על ידי תאוות אכילה הוא אוהב בן אחד יותר משאר בניו. יג. ל'כו ל'חמו ב'לחמי ו'שתו ראשי תבות לולב, "ביין" עם האותיות ...

... ח"א - תורה קמד - אין אדם מת וחצי תאותו בידו [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי תאוותו בידו כי אצל הצדיק אין חלוק בין החיים ובין לאחר מיתה כי גם לאחר מיתה הוא עובד את השם יתברך ואין זה החלוק אלא אצל זה האדם שנמשך אחר תאוות אכילה ושתיה כל ימיו ולאחר מיתה אין אוכל ושותה זה נקרא מת, והמיתה נכרת אצלו ויש ימים שהתרה אכילה ... כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'חציו לה' וחציו לכם' והצדיק, אפילו בזאת החצי הוא כובש את יצרו, ואוחז את תאוותו בידו וחצי תאוותו בידו אפילו זאת החצי שהתר לו, אפילו בזה הוא אוחז תאוותו בידו בודאי זה אין מת, אלא תמיד חי אפילו לאחר מיתה ואין חלוק אצלו בין מיתה לחיים, כי תמיד ...