... דברי המת' וזה הדבר להם כמו צואה מאביהם שישלמו חובותיו ... כי על פי הרב אלו הרודפים ביותר אחר תאוות ממון הם מתים בעלי חובות, ומאומה אין בידם ואפילו אם אינם מתים בעלי חובות הם בחייהם בעלי חובות לתאוותם שהם מתאוים כל כך לממון הרבה עד שהם רצים ויגעים מאד כל ימיהם ביגיעות גדולות ומסכנים עצמם בסכנות גדולות בשביל למלאת תאוותם כאלו היה עליהם חוב גדול לשלם הינו חוב העבודה זרה וכו', כמבאר לעיל וכל ימיהם אינם יכולים למלאת תאוותם ולשלם חוב הזה של תאוותם כי 'אין אדם מת וחצי תאוותו בידו' וכו' כנ"ל נמצא שאין ממונו ממון כלל כי אין לו שום הנאה מממונו עיין שם באורך ******** והכל הוא עניין אחד. כי כל התאוות שיש לאדם הם בחינת חובות שיש לאדם. וכל העצבות שיש לאדם, היא רק בגלל החובות של התאוות שלו, הן תאוות העולם הזה והן תאוות העולם הבא. ורק על ידי תיקון הכללי, שהוא תיקון הברית, תיקון המחשבה בשלמות, תיקון הדעת, שהוא בחינת מוחין דגדלות, ...

... את זו. תלמידי חכמים' הינו מתי יהיו תלמידי חכמים מפרכסין זה את זה לא כל שכן כשלא יהיה להם תאוות ממון כלל אות תכח שמעתי דברי צחות בשם רבנו זכרונו לברכה שאמר מיום שכבש הקיר"ה מרוסיא את המדינה נעשה ...

... להיות אוקיד כל גופא אבל כשיתלבש באותיות התורה או תפילה מגנת ומצלת עליו וכן, חס ושלום, להפך כשבוער אל תאוות עולם הזה, הוה אוקיד גם כן כל גופא אבל כשאחר כך לומד תורה או עושה מצוה היא מגנת ומצלת ... התורה עליו, ותציל אותו שיזכה לצמצם ההתלהבות שיהיה כראוי וכן יש, חס ושלום, להפך כי לפעמים בוער האדם אל תאוות עולם הזה כל כך עד שגם כן היה אוקיד כל גופא, חס ושלום אבל כשלומד תורה היא מגנת עליו ומצלת אותו גם מהתלהבות האש הרע הזה של התאוות שהיה רוצה לשרפו לגמרי, חס ושלום נמצא שבלא התורה, חס ושלום לא היה האדם מתקים כלל כי היה נשרף ...

... - תורה מז - ואכלתם אכול ושבוע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואכלתם אכול ושבוע והללתם וכו' מי שהוא משקע בתאוות אכילה בידוע שהוא רחוק מאמת ובידוע שדינים שורין עליו גם זה סימן על דלות גם יבוא לידי בזיונות ובושות "כרם זלת לבני אדם", 'כיון שנצרך אדם לבריות נשתנה פניו ככרום' . ודע מי שהוא משבר תאוות אכילה הקדוש ברוך הוא עושה על ידו מופתים כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה . כתיב "אשר לא ישא פנים" ... פנים אני אמרתי ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקין על עצמן בכזית ובכביצה' נמצא שנשיאות פנים, הוא על ידי שבור תאוות אכילה "והסתרתי פני והיה לאכל" פרוש על ידי תאוות אכילה הוא מסתיר פנים והארת הפנים, הוא תקון ואמת, בחינת יעקב, כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב" והוא בחינת תפילין ... מאכלים לא היה אוכל לחם לבד וזה שבח ארץ ישראל שלא מחמת עניות תאכל לחם אלא מחמת שבור וביטול תאוות אכילה כי היא מקבלת הארה והשפעה מבחינת תפילין, מבחינת יעקב, מבחינת אמת, שמשם בא עשירות נמצא מה שתאכל לחם לבד לא מחמת מסכנות אלא מחמת שבור תאוות אכילה וזה פרוש: "ארץ אכלת יושביה" פרוש שהיא מקבלת שפעה מבחינת יעקב כמו שכתוב: "וישב יעקב בארץ" וזה פרוש, ... אך נראה כונתו הקדושה, כי למעלה מבאר שעל ידי תפילין, שהוא בחינת אמת, בחינת יעקב שזוכין על ידי שבירת תאוות אכילה על ידי זה נצולין מדלות ועניות כנ"ל וזהו מה שהביא מקרא זה, "כי היא שמלתו" וכו', לענין זה ... שמים ומזלות אחרים נמצא שמשנה הטבע שהיה מטבע במזלות הראשונים כי עכשו נעשה מזלות חדשים נמצא שעל ידי שבור תאוות אכילה נעשה מופתים ופלאות [גם זאת התורה כתבתי מתחלה בעצמי, ונמצאו בה כמה דברים מבארים יותר. גם סיום פרוש ... העתקתי גם נסחא זאת שכתבתי בעצמי. וזהו] "ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלקיכם" וכו' כי מי שיצא מתאוות אכילה, יכול להיות איש מופת ומי שהוא משקע בתאוות אכילה, סימן שהוא שקרן וכן אפילו איש צדיק שכבר יצא מהתאוה ונפל ממדרגתו ונפל לתאוות אכילה סימן שיצא שקר מפיו וכן מורה גם כן שיש דין עליו למעלה וגם הוא סימן עניות והענין, דהנה ... בבחינת: "ישא ה' פניו" ואז יש נשיאות פנים אך להפך, חס ושלום, מכלל הן וכו' כי כאשר הם משקעים בתאוות אכילה אזי הסתרת פנים, חס ושלום "והסתרתי פני והיה לאכל" כלומר, אם הם משקעים בתאוות אכילה אזי "והסתרתי פני" חס ושלום והנה נשיאות פנים הוא בחינות אמת כמבאר בכונות על שלש עשרה מדות תקון ... כן 'לא במסכנת', מחמת דלות ועניות 'תאכל בה לחם', ולא שאר מעדנים רק מחמת שהוא בבחינות אמת והוא מפשט מתאוות אכילה ואינו בוחר רק בלחם לאכל ועל כן נקראת ארץ ישראל, ארץ החיים כי השפעתה ממדת יעקב, שנאמר עליו ... תבוא גוזרין תענית כי מאחר שישראל נתונין בצרה הם בבחינות הסתרת פנים, בחינות דינים ועל כן גוזרין תענית, לשבר תאוות אכילה ואזי יהיה בחינות הארות ונשיאות פנים שהוא בחינות המתקת וביטול הדינים כנ"ל וכי לא אשא פנים שהן מדקדקין ... מופתים, שהם שנוי הטבע וזה ואכלתם אכול ושבוע כלומר מה שתאכלו, הן מעט והן הרבה תשבעו ולא תהיו משקעים בתאוות אכילה אזי תהיו בבחינת נשיאות פנים, ונזונין ממדת אמת והללתם את שם ה' אלהיכם כנ"ל אזי תהיו שתפין להקדוש ...

... אחר המדמה שבלב וכשיוצא משרירות הלב ומשבר לבו האבן זה בחינת 'שמיר' שעל ידו נכנע האבן ואינו הולך אחר תאוות המדמיות והולך אחר השכל וכל זמן שלא הוציא שכלו אל הפעל שלא השתמש בשכלו עדין אז אצלו השכל בכח ... מקדשנו צריך לקדש את המקום מחדש כי הקליפות חוזרים ונעורים כנ"ל ד. ואי אפשר להכניע הקליפות הינו הדמיונות והמחשבות והתאוות והבלבולים והמניעות שבמדרגה אלא על ידי גדלות הבורא כמובא בכונות של 'הודו לה' קראו בשמו' שזה המזמור נתקן להכניע ... שהם בחינת כח המדמה כי הבהמה יש לה גם כן כח המדמה וכשאדם הולך אחר המדמה שבלב דהינו אחר תאוותיו חס ושלום שבאין מכח המדמה זהו מעשה בהמה ממש כי גם הבהמה יש לה כח המדמה ועל כן כשאדם חוטא חס ושלום וכל החטאים באין על ידי כח המדמה שמשם נמשכין כל התאוות על כן הוא צריך להביא קרבן מבהמות וצריך לסמך עליו ולהתודות כל חטאיו על הקרבן בשעת הסמיכה ועל ידי ... מעבודת ה' ובאמת אין זה נפילה כלל רק מחמת שצריכין לעלות ממדרגה למדרגה ואז מתעוררין ומתגברין מחדש הקליפות שהם התאוות והבלבולים והדמיונות והמחשבות והמניעות כנ"ל על כן צריכין להתגבר בכל פעם מחדש לחזר ולהכניע ולשבר הקליפות והמניעות וכו' שבכל ... למעלה כי אי אפשר שיהיו שני בני אדם במדרגה אחת כנ"ל אחר שאמר מאמר הנ"ל ושם מכנה וקורא כל תאוות היצר הרע בשם כח המדמה אמר אז צריכין לקרא לו ולכנות לו שם אחר הינו להבעל דבר והיצר הרע ...

שיחות הר"ן - אות צו ראוי לאדם להרגיל את עצמו להיות בעולם הבא דהינו להיות מפרש מתאוות, כמו בעולם הבא שאין בו לא אכילה ולא שתיה ושום תאוה מתאוות הבהמיות הכלות ונפסדות של העולם הזה וכמו שאנו רואין החולה מחמת שהוא סמוך קצת לעולם הבא על כן הוא מואס באכילה ושתיה ומשגל ואין לו שום תאוה אדרבא כל התאוות קצים ומאוסים עליו מחמת שהוא סמוך לעולם הבא שאין בו אכילה ושתיה וכו' כן יש לאדם להרגיל עצמו בעודו בחיים חיותו ובבריאותו שיהיה יכול להתנהג בלא תאוות כמו בעולם הבא ובודאי אם היה נזכר בטוב זכרון מתענוגי העולם הבא בודאי לא היה יכול לסבל כלל חיות ...

... מכללות כל העולמות וצרופים ובכל מה שהוא מדבק את עצמו, לשם הוא מקשר חלקו וכשהוא הולך אחר שרירות לבו ותאוותו הוא מקשר חלקו והאותיות והצרופים לסטרא אחרא, חס ושלום ומתבלבלים האותיות והצרופים והדעת גם כן מתבלבל, והוא גלות השכינה ...

... זה אינך רואה פני גיהנום כנ"ל ואם היא אשה טובה, דע וזכר כי יש גיהנום ולא תהיה נמשך אחר תאוותך, ותקדש עצמך כראוי כי זכור תזכר שיש גיהנום וכל זה מרמזין לו על ידי שבירת כלי חרס שהוא בחינת ...

... ומרמה לכל אחד ואחד עד שנדמה לכל אחד ואחד כאלו יש בידו מה שהוא חפץ כל אחד כפי שטותו ותאוותו ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום כי אין מי שימלא תאוותו אצלו גם נדמו כל התאוות של העולם כמו עמודי אור הנכנסין בבית מן אור החמה כנראה בחוש שהם נדמין לעמודים מחמת הזריחה של החמה וכאלו רוצים לתפס אותן העמודי אור שתופסים וחוטפים ואין בתוך היד כלום כך הם כל התאוות של עולם הזה

תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 3 תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 2. כי באמת כל העניין הזה של התאוות יש בו שורש אחר גבוה יותר, והוא השי"ת עצמו. כי באמת כל הזמן והמקום וכל השינויים שיש בעולם, הם כולם בחינת התאוות והרצונות של השי"ת עצמו! כי כל קיום העולם כולו בכל רגע ורגע לפרטי פרטים, כולו הוא בחינת התאוות של השי"ת וכולי. והדבר הזה נכון לפרטי פרטים ממש. היינו כי כל פרט ופרט מפרטי הבריאה, הוא כולו בחינת ... תאווה אא"כ יש חסר. והשי"ת אינו חסר דבר כי הוא השלמות כמובן. וגם שאצל השי"ת אין שום השתנות. וכל התאוות כולן הן השתנות מרצון אחד לרצון אחר. אלא, שזה הסוד של בריאת העולם יש מאין. כעין מה שמובא כאן ... החופשית? * וכיו"ב התבאר גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=192&PID=698#698 כי באמת אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=94 - ספר המידות - הרהורים התאוות מלבש בהם חסד השם יתברך ובאמת הקב"ה לא לתהו בראה כי אם לשבת יצרה. ואין הקב"ה חפץ בחורבי נחמן מברסלב של עולם. כי אם באמת התאוות היו באמת רעות, הרי שלא היה העולם קיים כלל. כי כל קיומו של העולם תלוי בתאוות שהן נפרדות ושונות זו מזו, שזו בחינת המחלוקת שהיא הכרחית לבריאת העולם. אלא שיש גם את בחינת המחלוקת דקדושה, ... זה בחינת בריאת העולם והצמצום של השי"ת, שהוא כולו אחד גם אחרי הבריאה וכולי... * ובאמת מצד האמת, כל התאוות שיש לאדם, הן העונש של האדם. כי כאשר רוצה האדם דבר תאווה, הרי שזה פגם ומרה לנפש. היינו כי ... "ונפשה מרה לה" זה בחינות פגם הנפש פגם הרצון כשרוצה דבר תאוה זה הרצון הוא פגם ומרה לנפש ובאמת התאוות של האדם הן העונש שלו, כי התאוות הן החטאים של האדם, והחטאים הם החסרונות של האדם. כפי שהתבאר כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=93 - החסרונות אצל האדם או למעלה? ... אינו חסר דבר. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=51&PID=78#78 - הכת של השמחה במעשה מהבעל תפילה * אך אצל הצדיק האמת כל התאוות שלו הן לא בחינת עונש אלא בחינת שכר. כי אצל הצדיק האמת התאוות שלו מצטיירות אצלו בצורה אחרת, משום שהכלי והגוף שלו נקי. כמ"ש רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=89 - ספר המידות - ... - כי מרחמם ינהגם כי הארת הרצון היא בשעת האכילה דייקא, שהיא בחינת החיות של העולם עיין שם. * תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 4.