... לעבר באלו המקומות והענינים שהיה בתחלה ולהתנסות שם וכשמרחם על עצמו עכשו ואינו עושה עוד מה שעשה מקדם ומשבר תאוותו זהו עקר התשובה

... ולהתחנן בחמימות והתלהבות הלב וכיוצא ואם אין יצר הרע להאדם, אין עבודתו שלמה כלל והעקר לעצר ולעכב החמימות בעת התאוות ולהניחו בעת התפילה והעבודה שם יניח חמימותו והתלהבותו לתוך העבודה כנ"ל ואפילו מי שאינו איש כשר, נזדמן לו לפעמים, ...

... אנפין חשוכין מרה שחורה עבודת אלילים כמו שכתוב: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ואלו בני אדם הנופלים בתאוות ממון ואינם מאמינים שהקדוש ברוך הוא יכול לפרנס את האדם בסבה קלה ורודפים אחר פרנסתם ביגיעות גדולות והם אוכלי ... בחינת אמת כמו שכתוב: "תתן אמת ליעקב" והוא בחינת אור הפנים ותכף, כשבא נתתקן אמונה וזה 'מטבע תקן' שתקן תאוות ממון וכשתקן תאוות ממון נתתקן פגם עבודת אלילים וזה 'מרחצאות תקן להם' כמו שכתוב: "ותרד בת פרעה לרחץ" ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה . 'לרחץ מגלולי בית אביה' וזה: "ויחן פני העיר" 'פני' דיקא שהיא פנים דסטרא אחרא שהיא מטבע הינו תאוות ממון כי כל עבודות זרות תחובים בממון ובשביל זה ממון עם אותיותיו גימטריא ק"ם כנגד ק"ם קלין שהשכינה צווחת: 'קלני מראשי ! קלני מזרועי' ! על אלו הנופלים בתאוות ממון שהם עבודת אלילים כלולים מעבודות זרות של שבעים אמות [ועל כן הם ק"ם קלין שהם שתי פעמים ע' ... כפולים בחינת 'קלני מראשי קלני מזרועי' שהוא בחינת קולות כפולים הינו שני פעמים עי"ו קלין שצווחת השכינה על הנופלים בתאוות ממון שהיא עבודה זרה כלולה מכל העבודות זרות של עי"ו אמות] וזה שאמרו חכמינו ז"ל: 'קשין מזונותיו כפלים כיולדה' ... קלין שהם שני פעמים עי"ו וזהו: 'ואל תהי רשע בפני עצמך' 'בפני' זהו בחינת פנים דסטרא אחרא הבא מחמת תאוות ממון שאין מאמין בהקדוש ברוך הוא, שהוא הזן ומפרנס והוא חושב "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" ב. ודע שעל ידי תקון ברית קדש הוא נצול מפנים דסטרא אחרא על ידי דם ברית נתתקן דם נדה תאוות ממון כמו שכתוב: "גם בדם בריתך" על ידי ברית "שלחתי אסיריך מבור" בור דא טחול מרה שחורה "בעצבון תאכלנה" ... ידי תקון הברית מאיר לעצמו אור פני מלך חיים. וזה 'מלח ממון חסר' כי על ידי מלח נתמעט אצלו תאוות ממון ג. וזהו: "ויגרש מפניך אויב" מפניך דקדשה "ויאמר השמד" לשון שמד, לשון עבודה זרה הינו תאוות ממון ובשביל זה, כשמגרש מפניהם דקדשה, את האויב הוא מפיל אותם האויבים בפנים דסטרא אחרא הינו השמד. נמצא, כל צדיק וצדיק כשהקדוש ברוך הוא רוצה לגרש אויביו של צדיק הוא מפיל את האויב בתאוות ממון כי 'צדיק הוא ברית עולם' וזה האויב של צדיק שחולק על צדיק אין לו מלח להמתיק מרירותו כי 'מלח ממון חסר' כי עקר תאוות ממון שנתמעט אינו אלא על ידי ברית. ובשביל זה, זבולון שהיה אוהב ליששכר נאמר בו: "שמח זבולון" 'שמח', הפך ... כמו שכתוב: "ויקרא שמו זרח" וכו' "כי החשך יכסה ארץ ועליך יזרח ה'" כי חשך הוא בחינות בעצבון דאגת ותאוות הפרנסה צער כפלים כיולדה אנפין חשוכין עבודה זרה 'ועליך יזרח ה'' אמונת אלקות אור הפנים "ויחן פני העיר" תקון המטבע תקון תאוות ממון בחינות "שמח זבולון". וזה בחינת: 'מצא או מוצא' כי הפרנסה, הוא בחינת אשה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה ... כן להפך בפרנסה דקדשה כתיב: "מצא אשה מצא טוב" 'טוב' בחינת צדיק בחינת ברית מלח שהוא ממתיק מרירותא הינו תאוות ועצבון הפרנסה] ופרנסה שהוא בחינת: "שמח זבולון בצאתך" הוא בחינת 'מצא אשה מצא טוב' הינו ברית כמו שכתוב: 'אמרו ... כשחביב כל כך המצוה עד שאין מרגיש בהפסד ממון זאת הבחינה נקרא אמונה כי עקר אמונה הוא בממון כשמשבר תאוות ממון כנ"ל ששם פנים דקדשה אמונה מאד, זה ממון כמו שכתוב: "ובכל מאדך" וזה פרוש שאמרו סבי דבי אתונא ... 'תלא לה פתקא בצוארא' שטר צואה ואחר כך אמרו לו: מלחא כי סריא במאי מלחי לה כי תקון של תאוות ממון הוא תקון הברית מלח כנ"ל שתקן בריתו אם נפל לסרחון תאוות ממון במאי תקונו והשיב להם: בסילותא דכדניתא כי באמת יש עוד תקון לתאוות ממון הינו שיסתכל לשרש שמשם בא כל הממון וכל ההשפעות ועל ידי הסתכלותו שם יתבטל תאוותו כי שם בשרשה השפע כלו אור צח ומצחצח ותענוג רוחני ואין מתעבה אלא למטה ומי הוא הפתי יסור הנה ... כמו שכתוב: 'מבשרי אחזה אלוק' שבתחלה צריך לתקן בשר קדש ואז יוכל להסתכל באלקות ובשביל זה עקר התקון של תאוות ממון הוא על ידי ברית וכשמתקן בריתו אי אפשר לפל לתאוות ממון כי על ידי מלח תאוות ממון חסר כנ"ל ושרש השפעות הוא מכנה בשם שליא ששם מנח הולד כי השליא, הוא בחינת דלתי בטני כי ... שמים פתח וימטר עליהם כעפר שאר' וכו' וזה שהשיב להם בשליא דכדניתא הוא תקונו של זה השומר הברית כשנופל לתאוות ממון מי איכא שליא לפרדה כי עכו"ם אין לה אפילו בית ולד אמר להם: ומלחא מי סריא כי באמת מי שתקן הברית אינו נופל לתאוות הממון "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם" הינו מי שהוא בעל מחלקת נופל לתאוות ממון וימיו כלים ברדיפה אחר מותרות וזה: 'לא יחצו ימיהם' שאין אדם מת וחצי תאוותו בידו וזה 'לא יחצו' שאין משיג חצי תאוותו כמובא לעיל על פסוק 'ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד' עין שם [עד כאן לשון רבנו ז"ל] וזה שסים "ואני אבטח בך" שהוא ההפוך מתאוות ממון כי המשקע בתאוות ממון, אינו בוטח בה' כי הוא עובד כל עכו"ם אך: 'ואני אבטח בך' שתוכל להזמין לי פרנסתי בסבה קלה ואהיה שמח בחלקי ולא אהיה משקע בתאוות ממון ועל כן אלו המשקעים בממון כל מה שיש לו עשירות יותר יש לו דאגות ועצבות ומרה שחורה ביותר ... חיים כנ"ל ועל כן הממון ממית אותו כי הוא בבחינת מיתה שהוא עצבות וכו' כנ"ל שכל זה הוא בחינת תאוות ממון כנ"ל. וזה שכתוב: "ועפר תאכל כל ימי חייך" עפר זה בחינת הממון כמו שכתוב: "ועפרות זהב לו" הינו ... חייך' כי הממון היא אכלת ומכלה כל ימי חייו של האדם כנ"ל כי עפר הוא בחינת עצבות שהוא בחינת תאוות ממון כמו שכתוב בתקונים . 'עפר איהו קר ויבש, הכי טחול קר ויבש' ומהטחול נמשך העצבות כידוע וזה שסים ... אותם כי הממון שלו הוא בבחינת מיתה אנפין חשוכין, עצבות וכו' כנ"ל וזהו מה שכתוב לעיל, מצא או מוצא שתאוות ממון הוא בחינת: "מוצא אני מר ממות את האשה" וכו' כנ"ל וכמ"ש: 'ומוצא אני מר ממות את האשה ודא ... כי צריך חכמה ודעת גדול לזה שלא יזיקנו הממון שלא יכלה ימי חייו כי רב העולם נלכדו בזה הינו בתאוות ממון והממון הורגת וממית אותם כנ"ל ואי אפשר להנצל מזה כי אם על ידי הצדיק שנאמר עליו: 'טוב לפני ... שזוכין למשא ומתן באמונה להרויח ולהוליד ממון דקדשה דהינו שצריכין להתגבר מאד בשעה שעוסק במשא ומתן שלא יפל אז לתאוות ממון כלל חס ושלום רק משאו ומתנו יהיה באמת ובאמונה ולשבר ולבטל כל המחשבות והבלבולים והתאוות של ממון שבאים עליו רק כל כונתו יהיה בשביל השם יתברך לבד כדי שיזכה לעבד השם יתברך על ידי ... לצעק ע' קלין קדם הלדה והכא יש ק"ם קלין שהשכינה צווחת, חס ושלום 'קלני מראשי קלני מזרועי' על הנופלים בתאוות ממון וקדם שמרויחין ממון צריכין לילך ולעבר ולהתנסות ולהצטרף דרך אלו הק"ם קלין ולצעק ולהתפלל להשם יתברך לעבר עליהם ... על כן הם ק"ם קלין כי באמת כל הרוח המכנה בשם לדה וכל הממון וכל ההשפעות נמשכין רק משבירת תאוות ממון שהיא בחינת אמת כנ"ל וזהו בחינת קשטא קאי כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'ואת כל היקום אשר ... ועל כן עקר המעמד פרנסה הינו ממונו של אדם שמעמידו על רגליו הוא על ידי אמת שהוא בחינת שבירת תאוות ממון כנ"ל וזה בחינת קשטא קאי הינו על ידי אמת יש לו ממון שהוא בחינת עמידה שמעמידו על רגליו כנ"ל אבל שקרא לא קאי כי שקר הוא עבודה זרה תאוות ממון כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'המחליף בדבורו כאלו עובד עבודה זרה' ועל כן על ידי שקר שהוא עבודה ...

... ח"א - תורה קמד - אין אדם מת וחצי תאותו בידו [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי תאוותו בידו כי אצל הצדיק אין חלוק בין החיים ובין לאחר מיתה כי גם לאחר מיתה הוא עובד את השם יתברך ואין זה החלוק אלא אצל זה האדם שנמשך אחר תאוות אכילה ושתיה כל ימיו ולאחר מיתה אין אוכל ושותה זה נקרא מת, והמיתה נכרת אצלו ויש ימים שהתרה אכילה ... כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'חציו לה' וחציו לכם' והצדיק, אפילו בזאת החצי הוא כובש את יצרו, ואוחז את תאוותו בידו וחצי תאוותו בידו אפילו זאת החצי שהתר לו, אפילו בזה הוא אוחז תאוותו בידו בודאי זה אין מת, אלא תמיד חי אפילו לאחר מיתה ואין חלוק אצלו בין מיתה לחיים, כי תמיד ...

... צוה לו בימי נעוריו של המקרב הנ"ל שבשעת התבודדות ידבר הרבה בפרטיות עם כל אברי גופו ויסביר להם שכל תאוות הגוף הבל. כי הא סוף כל אדם למות והגוף לקברות יובל וכל האברים יבלו ויתרקבו וכו' ועוד דבורים כיוצא ...

... הבדיל בין טוב לרע, דהיינו דעת שלמה שאין בה הפכים. ומיד אחרי שההפכים נפרדו אצלו, באותו הרגע הוא נפל לתאוות ניאוף עם אשתו, כי אז הפריע לו העניין המיני מול חווה וכולי. ושורש העניין של תאוות הניאוף, הוא הרצון לאחד את ההפכים כדלהלן: www.eip.co.il/?key=247 - אהבה. זוגיות. למה אנשים מחפשים קשר זוגי / אהבה?

... לצלן, ששובר עצמות של אדם וזה מחמת קלקול המח שבעצמות בחינת מיין מסאבין, מיין מרירין שבא החולאת הזאת מחמת תאוות ניאוף וזה שנצטוינו בקרבן פסח: "ועצם לא תשברו בו" [וכתוב בזוהר: שהיו מקימין בעצמות "לכלב תשליכון אותו" וזה היה ... גם הוא אין יודע איך להשביע את נפשו היקרה. ובשביל זה נקרא כלב בשם שגל כי הוא בא על תאוות המשגל כנ"ל ודוקא שאין צריך להתענות ומתענה אזי ליכול כלבא שירותא אבל מי שצריך להתענות בודאי צריך להתענות ומצוה ...

... מטבעות ומה אכפת לי רוח כזה מיד ליד?! והיה רק מלא שמחה וחדוה תמיד ואצל העולם היה ללעג והשיגו תאוותם בו, שמצאו ממי להתלוצץ כרצונם כי היה נדמה למשגע והיו באים בני אדם, והתחילו בכונה לדבר עמו בשביל להתלוצץ ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכח - כחלינהו לעינה ושבקוהו איתא בגמרא: לענין היצר הרע דעברה דהינו של תאוות המשגל, כחלינהו לעינה ושבקוהו נמצא שאף על פי שסמו את עיני היצר הרע של ניאוף אף על פי כן ...

שבחי הר"ן - אות כא ובענין תאוות אכילה היה לו גם כן מלחמה גדולה ויגיעה גדולה מאד קדם ששברה כי בתחלה לא היה משגיח כלל לשבר תאוות אכילה כנזכר לעיל אחר כך רצה לשבר תאוה זו, והיה קשה וכבד עליו מאד מאד וכל כך היה קשה עליו שבירת תאוות אכילה עד שנדמה לו שכל התאוות יוכל לשבר מלבד תאוה זו של אכילה ונדמה לו שתאוה זו של אכילה בהכרח שתשאר כי אי אפשר לשברה ... ואף על פי כן התגבר עצמו וכפה את יצרו ושבר גם תאוה זו של אכילה לגמרי וגדל קדשתו בפרישות תאוות אכילה היה מפרסם לעין כל כי לא היה אוכל כלל וגם מעט שהיה אוכל היה בהכרח גדול מאד והכרח להכריח עצמו בכל הכחות כדי לאכל מעט כדי שיהיה לו איזה כח לחיות ואמר שבתחלה התחיל לשבר תאוות אכילה, דהינו שהיה מכריח עצמו והרגיל עצמו לאכל פחות ממה שהיה אוכל תחלה וכשנעשה רגיל בזה שיאכל פחות מקדם ראה שגם עדין יש לו תאוה בזאת האכילה אף על פי שהיא פחותה מקדם והתחיל שוב לשבר תאוותו ולאכל עוד פחות מזה ואחר כך ראה שגם זה תאוה, ואכל עוד יותר פחות וכן אחר כך ראה שגם ... על פי כן עדין יש לו תאוה בזה המעט שאוכל והתגבר עצמו ושבר התאוה גם בזה המעט עד ששבר תאוות אכילה לגמרי ויצא מהתאוה לגמרי בתכלית הקדשה עד שלא היה לו שום תאוה כלל וכלל לא ובין כך ובין ...