ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי... ובתחלה העברה בכח שחושב לעשותה, חס ושלום ואחר כך כשמוציאה מכח אל הפעל ועושה אותה, חס ושלום אזי הוא רשע גמור, וחשוב כמת, כי 'רשעים בחייהן קרויין מתים' "כמו חללים שוכבי קבר" וכו', הינו הרשעים שהם בחייהן קרויים מתים וזהו 'מידך נגזרו', 'נגזרו' לשון חת"ך, כמו שפרש רש"י הינו שהעברה נעשה על ידי בחינת ... כי אז יראו הכל את גדלת ותפארת הצדיקים והכשרים אשריהם אשרי חלקם, "מה רב טובך הצפון להם" ולהפך מפלת הרשעים, כמה שכתוב: "ועסותם רשעים" וכו' כי אז יהיה יומא דדינא רבא שיהיה האדם נדון על כל מעשה על כל פרט ופרט ולא יותרו לו על שום דבר קטן כי אין שכחה לפניו יתברך, והכל יהיה נזכר לו אז ואזי כשיהיה מפלת הרשעים וישובו ויראו בין צדיק לרשע וכו' [כמו שכתוב שם במלאכי: "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו"] כי אז דיקא ביומא דדינא, יראו החלוק בין צדיק לרשע וכו' ואזי יתהפכו כלם להשם יתברך על ידי זה, ויקראו כלם בשם ה' בבחינות: "אז אהפך אל כל העמים" וכו' כנ"ל ואזי יהיה הדבור בשלמות, בחינת שפה ברורה כנ"ל נמצא שעל ידי מפלת הרשעים שיהיה לעתיד על ידי זה יהיה נשלם הדבור אז כנ"ל אבל צריכין להמשיך בחינת עלמא דאתי גם בעולם הזה דהינו שיהיה מפלה לרשעים גם בעולם הזה וזה נעשה על ידי אמת ועקר האמת הוא, כשאין האדם נצרך לבריות כי 'כיון שנצרך האדם ... "אהללה ה' בחיי" דיקא כנ"ל וזהו: 'כיון שנצרך האדם לבריות עולם חשך בעדו' וכו' וכשיש אמת אזי הוא מפלת הרשעים כי עקר מפלת הרשעים לעולם הבא, הוא על ידי האמת שיתגלה אז כמו שכתוב "שפת אמת תכון לעד" כוננת לעד לא כתיב אלא ... לעתיד לבוא יתגלה האמת כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ועל ידי האמת שיתגלה לעתיד על ידי זה יהיה מפלת הרשעים בבחינת: "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו" 'פניו' זה בחינת אמת כנ"ל שעל ידי זה, 'משלם לשונאיו' ומאבידן מן העולם ... לברכה, בגמרא: שכביכול הם כמשא על פניו כי הפנים שהוא בחינת האמת של השם יתברך אינו יכול לסבל את הרשעים וכשנתגלה בחינת הפנים, דהינו האמת, אזי הוא מפלת הרשעים כנ"ל ועל ידי זה יהיה מפלתם לעתיד, כי אז יתגלה האמת כנ"ל ועל כן כשזוכין לאמת בעולם הזה כנ"ל ... בחינת אמת כנ"ל ואזי כשזוכין להמשיך בחינות עלמא דאתי, בחינות אמת, בחינות פנים בתוך העולם הזה אזי נעשה מפלת הרשעים כנ"ל וזה בחינת הויה במלוי ההין כי הי היא בחינת שלום שכר כמה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק: "הגה והי" והי זה שלום שכר לרשעים בעולם הבא וזה בחינת 'אל הויה' דהינו אל שהוא בחינות אמת שעל ידו נעשה שלום שכר לרשעים שהוא בחינות הויה במלוי ההין כנ"ל צריך להמשיכה בתוך העולם הזה שהוא בחינות 'ודבר דבר' להמשיך דבור של שבת ...