ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סב - אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל... 'וכל זמן שיש עבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם' נמצא כשנתכפר פגם עבודה זרה כנ"ל נמתק החרון אף, ונמשך רחמנות ועקר רחמנות הוא בבחינת: "ואל שדי יתן לכם רחמים" 'לכם' דיקא הינו שהשם יתברך יתן לנו הרחמנות, שימסר את הרחמנות בידינו כי אצלו יתברך יכול להיות, שגם החולאת הקשה וכל היסורים הם הרחמנות שלו כי בודאי כל מה שהשם יתברך עושה להאדם, אפילו יסורים קשים הכל הוא רק רחמנות אבל אנו מבקשים, שיתן וימסר בידינו את הרחמנות כי אין אנו מבינים הרחמנות שלו וגם אין אנו יכולין לקבל אותו הרחמנות שלו הנ"ל רק שהשם יתברך יתן בידינו את הרחמנות שאנחנו בעצמנו נרחם עלינו ואצלנו הרחמנות בפשיטות, להתרפא מן החלי וכיוצא בזה ישראל ראשי תבות: אל שדי יתן לכם רחמים, כנ"ל כי הרחמנות נעשה על ידי מסעי בני ישראל כנ"ל.