ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כ
וכששמע זאת, שלח שליח מיחד לעכו לשכר הספינה מרגאז שהיא בשלום עם כל האמות הינו כי יש מדינת רגאז ויש להם שלום עם כל המלכים וכשאותה הספינה מוציאה דגל שלה אזי אין לוקחין לתוך הפלען כי דרך הספינות של מלחמה שחוטפין על הים ספינה עם האנשים שבה לתוך הפלען דהינו בשביה אבל כשהספינה הנ"ל ממדינת רגאז מוציאה דגל שלה אזי אין לוקחין מהם לתוך הפלען וכן היה ששכרו לו ספינה כזו וכששמע הרב הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל שרבנו זכרונו לברכה, רוצה לנהג נסיעות לביתו שלח שליח מיחד אליו עם אגרתו וגם אגרת הכוללו והוא זכרונו לברכה, זרז את עצמו מאד ולא רצה להמתין על אגרת של הרב הגאון דקהלת שפיטובקע ויצא משם בערב שבת קדש פרשת זכור והלכו כל הלילה עד שלש שעות קדם קבלת שבת אז באו לספר של עכו ושלחו ה [סוכן הנסיעות] שיקח אותם על הספינה ובא והשיב, שאי אפשר בשום אפן לקח אותם מחמת שכבר הספינה מלאה מהאנשים שנכנסו לשם יותר מדאי והכרחו רבנו זכרונו לברכה, עם האיש שהיה עמו לכנס לתוך העיר עכו לשבת שם פרשת זכור והלכו להגביר שהיה להם אגרת אליו מהרב הקליסקר הנ"ל ונתארחו אצלו ושם נפל עליהם פחד גדול מאד מאד מחמת שהיה שם בערך חמשה עשר אלף אנשי חיל ישמעאלים ויותר עם כל השיך להם לתכסיסי מלחמה וסגרו הדלת של חומת העיר ובשבת בבקר בעת התפילה, בא ה [סוכן הנסיעות] ואמר שאי אפשר למצא עוד שום ספינה רגזער רק ספינות סוחרים ישמעאלים שהולכים לסטנבול עם סחורה ואף על פי שעמהם יש פחד לילך מסכנת אנשי חיל שהיו מצויים אז על הים שלוקחין לתוך הפלען דהינו לשביה אף על פי כן טוב יותר לכנס בסכנה זו מלהיות כאן כי באה הפקדה שאחר שנים או שלשה ימים תהיה המלחמה ומן הסתם יהרגו הרבה בעיר הזאת ומה לכם לצרה הזאת על כן יתיר לי מעלת כבוד תורתו לילך לשכר ספינה עבורכם בשבת כי פקוח נפש דוחה שבת וכן היה והלך ה [סוכן הנסיעות] ושכר ספינה עבורם ונתן אדרוף אחד דינר זהב ובתוך כך באו עוד הרבה ספינות עם אנשי חיל [מאנגליה] גם כן לעכו ונתרבה שם עוד הפחד יותר ויותר והיה דחק גדול בעיר כי היה המקום צר להם להכיל רבוי אוכלוסין כל כך והיה פחד גדול שם באותו השבת [וכל בני הבית שעמד שם רבנו זכרונו לברכה, כלם פרשו כפיהם] אך אף על פי כן היה להם לרבנו זכרונו לברכה, ולהאיש שהיה עמו קצת נחמה, מה שכבר שכרו ספינה בשבילם גם היה להם צער מה שלא הכינו לעצמם כלל שום אכילה ושתיה לקח על הספינה כי כפתאם היה הדבר כנ"ל וזכרו את עצמם שבכניסתם על הספינה מחוץ לארץ לארץ ישראל היה להם על הספינה כל טוב על ארבעה או חמשה חדשים כמנהג הולכי הים ועכשו לא היה להם כלום בבקר ביום ראשון שלח רבנו זכרונו לברכה, את האיש שהיה עמו שילך עם ה [סוכן הנסיעות] לקנות צידה לקח על הספינה כנהוג ולא מצא לקנות על השוק, וחזר לאכסניא ורבנו זכרונו לברכה, עמד אז מעטף בטלית ותפילין ולא דבר אתו מאומה והאיש הנ"ל נפל ונרדם מגדל הצער והאימה ורבנו לא ידע שהוא בבית בתוך כך נעשה הרעש הגדול שם כי בא הפקדה מהפעשא שהוא נותן ארכא רק שתי שעות מי שאינו יודע תכסיסי מלחמה יראה לברח על הים כי אין שום שער פתוח לצאת מן העיר כי אם דרך הים ומי שימצא תוך העיר אחר שתי שעות ישחטו אותו שם כי הישמעאלים של העיר היו רוצים לעשות הרחבה בתוך העיר שלא יהיה להם דחק כל כך מאנשים הרבה על כן רצו לשחט את הנמצאים שם לפנות להם מקום שלא יהיה להם דחק כל כך והיה שם רעש גדול וצעקה גדולה בעיר, ופחד ואימה גדולה מאד ובשעת הרעש הגדול ברח רבנו זכרונו לברכה, משם על הים ולא הסתכל כלל על האיש הנ"ל שהיה עמו והוא היה נרדם כנ"ל אחר כך נתעורר האיש הנ"ל וראה שרבנו אינו בבית והמתין עד בוש ואחר כך הלך לחצר, וראה ושמע שאנשים ונשים וטף צועקים ובוכים במרירות גדול מאד ותעל שועת העיר השמים והגבירה של הבית כשראתה אותו את האיש של רבנו זכרונו לברכה, באת אצלו ואמרה לו: אוי ואבוי, חס אני על נעוריכם שאתם תהיו נהרגים פה אנחנו קבלנו על כל פנים טובה כאן עכשו אנו צריכים לקבל גם כן מה שנגזר על המקום הזה אבל עליכם רחמנות גדול כי תאבדו פה ממשפחותיכם וכו' וכיוצא בדברים האלה ונפל עליו חרדה גדולה עד שלא היה לו כח למשמש באצבעותיו ושאל אותה על רבנו, והשיבה: כמדמה לי שהוא ברח על הים והוא כששמע זאת, רצונו היה לקח התבה עם המעות והחפצים שלהם, כי רבנו זכרונו לברכה, ברח שם לבדו בלי שום דבר ולא יכל האיש לבדו לשאת את התבה והזמין לו השם איזה פרנק ונתן לו התבה עם החפצים וברח עמו לים ומחמת המהומה הגדולה שהיתה בעיר כמעט שאחד תקע סכינו בחברו לא היה באפשרי לילך בעיר אך בחמלת השם היתה סבה מאת השם, שבאותה השעה עמדו ישמעאלים על גג החומה והכריזו על איזה בשורה טובה ונתקבצו אליהם הרבה אנשים ומחמת זה היה לו דרך לעבר בעיר לילך אל הים וכאשר בא האיש הנ"ל אל הים ראה הרבה ספינות ולא ראה את רבנו שם והיה מבקש ומחפש מאד בחפוש אחר חפוש עד שמצא את רבנו זכרונו לברכה, שיושב בספינה והספינה מלאה מישמעאלים ורבנו זכרונו לברכה, ישב באמצע וכשנתועדו יחד רבנו זכרונו לברכה, עם האיש שלו הנ"ל היה ביניהם שמחה גדולה כי מתחלה היה להם צער גדול מאד מאד מחמת שלא ידעו זה מזה והיו יושבים תחלה בספינה הקטנה הנקרא ברקס אחר כך הלכו עם ספינה זו עד שבאו אל הספינה הגדולה הנקראת אקרנא שהיתה עומדת סמוך לחיפה וראו שהספינה מסבבת עם תותחים [והיה להם לפלא אך אמרו בלבם שמחמת שעת מלחמה הוא, על כן גם הספינה של הסוחרים הולכת גם כן עם תותחים] ובאמת ספינה זו היתה ספינה של מלחמה עם אנשי חיל וכלי זין ובודאי הוא סכנה גדולה ועצומה מאד להתועד עמהם יחד בפרט עם אנשי חיל ישמעאלים שהם פרא אדם ובפרט לפרש עמהם על הים ורבנו זכרונו לברכה, בשעת בריחתו בעצם הרעש לא כון לכנס בספינה ששכרו לו, כי לא ידע היכן הוא, ונכנס בשעת בהלה בספינה זו ולא ידע כלל שהיא ספינה של מלחמה ולקחו אותם הישמעאלים, והכניסו אותם אל הספינה הגדולה ונתנו להם חדר מיחד וגם נתנו להאיש הנ"ל שהיה עם רבנו זכרונו לברכה, קנה שרפה טעונה ולא היו יכולים לשאל אותם דבר כי לא ידעו הלשון ולא היה להם שום מאכל ומשתה בספינה ואחר שתים או שלש שעות בלילה סגרו הדלת מהחדר ושכבו לישן ולא אכלו מאומה כי לא היה להם מה לאכל כנ"ל ואחר שעה או שתים פתח אחד את הדלת ואמר להם בלשון נכרים של מדינתנו מה אתם עושים כאן הלא זאת היא ספינה של מלחמה ואתם תאבדו פה חס ושלום הלא אתם רואים שהספינה מלאה סביב עם תותחים טעונים ונתעוררו משנתם וחטפו אותו בבגדו והיה הבגד מ [בד פשוט] אך צורתו לא ראו ובקשו אותו שיעזר להם שיניחו אותם לצאת מהספינה על הספר של ארץ ישראל כי כבר ראו שהם בסכנה קרובים למיתה מחיים כי ראו שפרחו ה [כדורים] סמוך לספינה על כן אמרו, טוב יותר לשאר בארץ הקדושה שיהיו עצמותיהם נשארים שם בארץ הקדושה כי ראו שקשה להמלט מן ההרגה ואמר שמכרחים לתן לו איזה סך טאלער בשביל זה ואמר שילך להקפיטן והלך האיש הנ"ל לפתח התבה לקח הטאלער, ונתמהמה קצת, והלך להקפיטן, ופשט ידו לתן המעות להקפיטן, כי סבר שזה שדבר בלשון נכרים אליהם כבר בקש עבורם את הקפיטן עבור זה שיניח אותם והקפיטן צעק עליו צעקה גדולה ולא שמע אליו כלל ואחר כך היו מחפשים אחר זה שדבר אליהם בלשון נכרים וחפשו בחפוש אחר חפוש ולא מצאו שם שום בן אדם שיוכל לדבר בלשון רוסיא רק הכל ישמעאלים וערביים ואז נפל עליהם פחד גדול ואחזתם רעדה גדולה עד שלא היו יכולים לנוח על המשכב מחמת רעידת הגוף מגדל הפחד כי אז הבינו שהם בספינה של מלחמה שקורין קריג שיף והוא סכנה גדולה בלי ערך ועדין אין יודעים מי היה זה שדבר להם בלשון רוסיא והודיע להם שהיא ספינה של מלחמה
וּכְשֶׁשָּׁמַע זאת, שָׁלַח שָׁלִיחַ מְיֻחָד לְעַכּוֹ לִשְׂכּר הַסְּפִינָה מֵרֶגַאז שֶׁהִיא בְּשָׁלוֹם עִם כָּל הָאֻמּוֹת

הַיְנוּ כִּי יֵשׁ מְדִינַת רֶגַאז וְיֵשׁ לָהֶם שָׁלוֹם עִם כָּל הַמְּלָכִים

וּכְשֶׁאוֹתָהּ הַסְּפִינָה מוֹצִיאָה דֶּגֶל שֶׁלָּהּ אֲזַי אֵין לוֹקְחִין לְתוֹךְ הַפְּלֶען

כִּי דֶּרֶךְ הַסְּפִינוֹת שֶׁל מִלְחָמָה שֶׁחוֹטְפִין עַל הַיָּם סְפִינָה עִם הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּהּ לְתוֹךְ הַפְּלֶען דְּהַיְנוּ בְּשִׁבְיָה

אֲבָל כְּשֶׁהַסְּפִינָה הַנַּ"ל מִמְּדִינַת רֶגַאז מוֹצִיאָה דֶּגֶל שֶׁלָּהּ

אֲזַי אֵין לוֹקְחִין מֵהֶם לְתוֹךְ הַפְּלֶען

וְכֵן הָיָה שֶׁשָּׂכְרוּ לוֹ סְפִינָה כָּזוֹ

וּכְשֶׁשָּׁמַע הָרַב הַצַּדִּיק מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם הַנַּ"ל שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, רוֹצֶה לִנְהג נְסִיעוֹת לְבֵיתוֹ

שָׁלַח שָׁלִיחַ מְיֻחָד אֵלָיו עִם אִגַּרְתּוֹ וְגַם אִגֶּרֶת הַכּוֹלְלוֹ

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, זֵרַז אֶת עַצְמוֹ מְאד וְלא רָצָה לְהַמְתִּין עַל אִגֶּרֶת שֶׁל הָרַב הַגָּאוֹן דִּקְהִלַּת שְׁפִּיטוּבְקֶע

וַיֵּצֵא מִשָּׁם בְּעֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ פָּרָשַׁת זָכוֹר

וְהָלְכוּ כָּל הַלַּיְלָה עַד שָׁלשׁ שָׁעוֹת קדֶם קַבָּלַת שַׁבָּת

אָז בָּאוּ לַסְּפָר שֶׁל עַכּוֹ וְשָׁלְחוּ הַ [סוֹכֵן הַנְּסִיעוֹת] שֶׁיִּקַּח אוֹתָם עַל הַסְּפִינָה

וּבָא וְהֵשִׁיב, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אפֶן לִקַּח אוֹתָם

מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר הַסְּפִינָה מָלְאָה מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁנִּכְנְסוּ לְשָׁם יוֹתֵר מִדַּאי

וְהֻכְרְחוּ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִם הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ לִכְנס לְתוֹךְ הָעִיר עַכּוֹ לִשְׁבּת שָׁם פָּרָשַׁת זָכוֹר

וְהָלְכוּ לְהַגְבִּיר שֶׁהָיָה לָהֶם אִגֶּרֶת אֵלָיו מֵהָרַב הַקַּלִּיסְקֶר הַנַּ"ל

וְנִתְאָרְחוּ אֶצְלוֹ

וְשָׁם נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַד גָּדוֹל מְאד מְאד מֵחֲמַת שֶׁהָיָה שָׁם בְּעֶרֶךְ חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף אַנְשֵׁי חַיִל יִשְׁמְעֵאלִים וְיוֹתֵר עִם כָּל הַשַּׁיָּךְ לָהֶם לְתַכְסִיסֵי מִלְחָמָה וְסָגְרוּ הַדֶּלֶת שֶׁל חוֹמַת הָעִיר

וּבְשַׁבָּת בַּבּקֶר בְּעֵת הַתְּפִילָּה, בָּא הַ [סוֹכֵן הַנְּסִיעוֹת] וְאָמַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצא עוֹד שׁוּם סְפִינָה רֶגַזֶער רַק סְפִינוֹת סוֹחֲרִים יִשְׁמְעֵאלִים שֶׁהוֹלְכִים לִסְטַנְבּוּל עִם סְחוֹרָה

וְאַף עַל פִּי שֶׁעִמָּהֶם יֵשׁ פַּחַד לֵילֵךְ

מִסַּכָּנַת אַנְשֵׁי חַיִל שֶׁהָיוּ מְצוּיִים אָז עַל הַיָּם שֶׁלּוֹקְחִין לְתוֹךְ הַפְּלֶען דְּהַיְנוּ לְשִׁבְיָה

אַף עַל פִּי כֵן טוֹב יוֹתֵר לִכָּנֵס בְּסַכָּנָה זוֹ מִלִּהְיוֹת כָּאן

כִּי בָּאָה הַפְּקֻדָּה שֶׁאַחַר שְׁנַיִם אוֹ שְׁלשָׁה יָמִים תִּהְיֶה הַמִּלְחָמָה

וּמִן הַסְּתָם יַהַרְגוּ הַרְבֵּה בָּעִיר הַזּאת

וּמַה לָּכֶם לַצָּרָה הַזּאת

עַל כֵּן יַתִּיר לִי מַעֲלַת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ לֵילֵךְ לִשְׂכּר סְפִינָה עֲבוּרְכֶם בְּשַׁבָּת

כִּי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת

וְכֵן הָיָה

וְהָלַךְ הַ [סוֹכֵן הַנְּסִיעוֹת] וְשָׂכַר סְפִינָה עֲבוּרָם וְנָתַן אַדְרוּף אֶחָד דִּינַר זָהָב

וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּאוּ עוֹד הַרְבֵּה סְפִינוֹת עִם אַנְשֵׁי חַיִל [מאנגליה] גַּם כֵּן לְעַכּוֹ

וְנִתְרַבָּה שָׁם עוֹד הַפַּחַד יוֹתֵר וְיוֹתֵר

וְהָיָה דּחַק גָּדוֹל בָּעִיר

כִּי הָיָה הַמָּקוֹם צַר לָהֶם לְהָכִיל רִבּוּי אוֹכְלוּסִין כָּל כָּךְ

וְהָיָה פַּחַד גָּדוֹל שָׁם בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת

[וְכָל בְּנֵי הַבַּיִת שֶׁעָמַד שָׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כֻּלָּם פָּרְשׂוּ כַּפֵּיהֶם]

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לָהֶם לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּלְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ קְצָת נֶחָמָה, מַה שֶּׁכְּבָר שָׂכְרוּ סְפִינָה בִּשְׁבִילָם

גַּם הָיָה לָהֶם צַעַר מַה שֶּׁלּא הֵכִינוּ לְעַצְמָם כְּלָל שׁוּם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה לִקַּח עַל הַסְּפִינָה כִּי כְּפִתְאם הָיָה הַדָּבָר כַּנַּ"ל

וְזָכְרוּ אֶת עַצְמָם שֶׁבִּכְנִיסָתָם עַל הַסְּפִינָה מֵחוּץ לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה לָהֶם עַל הַסְּפִינָה כָּל טוּב עַל אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים כְּמִנְהַג הוֹלְכֵי הַיָּם

וְעַכְשָׁו לא הָיָה לָהֶם כְּלוּם

בַּבּקֶר בְּיוֹם רִאשׁוֹן שָׁלַח רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ שֶׁיֵּלֵךְ עִם הַ [סוֹכֵן הַנְּסִיעוֹת] לִקְנוֹת צֵידָה לִקַּח עַל הַסְּפִינָה כַּנָּהוּג

וְלא מָצָא לִקְנוֹת עַל הַשּׁוּק, וְחָזַר לָאַכְסַנְיָא

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עָמַד אָז מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּתְפִילִּין וְלא דִּבֵּר אִתּוֹ מְאוּמָה

וְהָאִישׁ הַנַּ"ל נָפַל וְנִרְדַּם מִגּדֶל הַצַּעַר וְהָאֵימָה

וְרַבֵּנוּ לא יָדַע שֶׁהוּא בַּבַּיִת

בְּתוֹךְ כָּךְ נַעֲשָׂה הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל שָׁם

כִּי בָּא הַפְּקֻדָּה מֵהַפֶּעשָׁא שֶׁהוּא נוֹתֵן אַרְכָּא רַק שְׁתֵּי שָׁעוֹת

מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה יִרְאֶה לִבְרחַ עַל הַיָּם

כִּי אֵין שׁוּם שַׁעַר פָּתוּחַ לָצֵאת מִן הָעִיר כִּי אִם דֶּרֶךְ הַיָּם

וּמִי שֶׁיִּמָּצֵא תּוֹךְ הָעִיר אַחַר שְׁתֵּי שָׁעוֹת יִשְׁחֲטוּ אוֹתוֹ שָׁם

כִּי הַיִּשְׁמְעֵאלִים שֶׁל הָעִיר הָיוּ רוֹצִים לַעֲשׂוֹת הָרְחָבָה בְּתוֹךְ הָעִיר שֶׁלּא יִהְיֶה לָהֶם דּחַק כָּל כָּךְ מֵאֲנָשִׁים הַרְבֵּה

עַל כֵּן רָצוּ לִשְׁחֹט אֶת הַנִּמְצָאִים שָׁם לְפַנּוֹת לָהֶם מָקוֹם שֶׁלּא יִהְיֶה לָהֶם דּחַק כָּל כָּךְ

וְהָיָה שָׁם רַעַשׁ גָּדוֹל וּצְעָקָה גְּדוֹלָה בָּעִיר, וּפַחַד וְאֵימָה גְּדוֹלָה מְאד

וּבִשְׁעַת הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל בָּרָח רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מִשָּׁם עַל הַיָּם

וְלא הִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁהָיָה עִמּוֹ

וְהוּא הָיָה נִרְדָּם כַּנַּ"ל

אַחַר כָּךְ נִתְעוֹרֵר הָאִישׁ הַנַּ"ל וְרָאָה שֶׁרַבֵּנוּ אֵינוֹ בַּבַּיִת

וְהִמְתִּין עַד בּוֹשׁ וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ לֶחָצֵר, וְרָאָה וְשָׁמַע שֶׁאֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף צוֹעֲקִים וּבוֹכִים בִּמְרִירוּת גָּדוֹל מְאד וַתַּעַל שַׁוְעַת הָעִיר הַשָּׁמַיִם

וְהַגְּבִירָה שֶׁל הַבַּיִת כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ אֶת הָאִישׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בָּאת אֶצְלוֹ וְאָמְרָה לוֹ: אוֹי וַאֲבוֹי, חָס אֲנִי עַל נְעוּרֵיכֶם שֶׁאַתֶּם תִּהְיוּ נֶהֱרָגִים פּה

אֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ עַל כָּל פָּנִים טוֹבָה כָּאן עַכְשָׁו אָנוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל גַּם כֵּן מַה שֶּׁנִּגְזַר עַל הַמָּקוֹם הַזֶּה

אֲבָל עֲלֵיכֶם רַחֲמָנוּת גָּדוֹל כִּי תּאבְדוּ פּה מִמִּשְׁפְּחוֹתֵיכֶם וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְנָפַל עָלָיו חֲרָדָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ כּחַ לְמַשְׁמֵשׁ בְּאֶצְבְּעוֹתָיו

וְשָׁאַל אוֹתָהּ עַל רַבֵּנוּ, וְהֵשִׁיבָה: כִּמְדֻמֶּה לִי שֶׁהוּא בָּרַח עַל הַיָּם

וְהוּא כְּשֶׁשָּׁמַע זאת, רְצוֹנוֹ הָיָה לִקַּח הַתֵּבָה עִם הַמָּעוֹת וְהַחֲפָצִים שֶׁלָּהֶם, כִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בָּרַח שָׁם לְבַדּוֹ בְּלִי שׁוּם דָּבָר

וְלא יָכל הָאִישׁ לְבַדּוֹ לָשֵׂאת אֶת הַתֵּבָה

וְהִזְמִין לוֹ הַשֵּׁם אֵיזֶה פְרֶנְק וְנָתַן לוֹ הַתֵּבָה עִם הַחֲפָצִים וּבָרַח עִמּוֹ לַיָּם

וּמֵחֲמַת הַמְּהוּמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה בָּעִיר

כִּמְעַט שֶׁאֶחָד תָּקַע סַכִּינוֹ בַּחֲבֵרוֹ

לא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לֵילֵךְ בָּעִיר

אַךְ בְּחֶמְלַת הַשֵּׁם הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם, שֶׁבְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה עָמְדוּ יִשְׁמְעֵאלִים עַל גַּג הַחוֹמָה וְהִכְרִיזוּ עַל אֵיזֶה בְּשׂוֹרָה טוֹבָה

וְנִתְקַבְּצוּ אֲלֵיהֶם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים

וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה לוֹ דֶּרֶךְ לַעֲבר בָּעִיר לֵילֵךְ אֶל הַיָּם

וְכַאֲשֶׁר בָּא הָאִישׁ הַנַּ"ל אֶל הַיָּם רָאָה הַרְבֵּה סְפִינוֹת וְלא רָאָה אֶת רַבֵּנוּ שָׁם וְהָיָה מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ מְאד בְּחִפּוּשׂ אַחַר חִפּוּשׂ עַד שֶׁמָּצָא אֶת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיּוֹשֵׁב בִּסְפִינָה וְהַסְּפִינָה מְלֵאָה מִיִּשְׁמְעֵאלִים

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, יָשַׁב בָּאֶמְצַע

וּכְשֶׁנִּתְוַעֲדוּ יַחַד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִם הָאִישׁ שֶׁלּוֹ הַנַּ"ל

הָיָה בֵּינֵיהֶם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה

כִּי מִתְּחִלָּה הָיָה לָהֶם צַעַר גָּדוֹל מְאד מְאד מֵחֲמַת שֶׁלּא יָדְעוּ זֶה מִזֶּה

וְהָיוּ יוֹשְׁבִים תְּחִלָּה בַּסְּפִינָה הַקְּטַנָּה הַנִּקְרָא בַּרְקֶס

אַחַר כָּךְ הָלְכוּ עִם סְפִינָה זוֹ עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הַסְּפִינָה הַגְּדוֹלָה הַנִּקְרֵאת אָקְרֶנָא שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת סָמוּךְ לְחֵיפָה

וְרָאוּ שֶׁהַסְּפִינָה מְסֻבֶּבֶת עִם תותחים

[וְהָיָה לָהֶם לְפֶלֶא

אַךְ אָמְרוּ בְּלִבָּם שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁעֵת מִלְחָמָה הוּא, עַל כֵּן גַּם הַסְּפִינָה שֶׁל הַסּוֹחֲרִים הוֹלֶכֶת גַּם כֵּן עִם תותחים]

וּבֶאֱמֶת סְפִינָה זוֹ הָיְתָה סְפִינָה שֶׁל מִלְחָמָה עִם אַנְשֵׁי חַיִל וּכְלֵי זַיִן

וּבְוַדַּאי הוּא סַכָּנָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מְאד לְהִתְוַעֵד עִמָּהֶם יַחַד

בִּפְרָט עִם אַנְשֵׁי חַיִל יִשְׁמְעֵאלִים שֶׁהֵם פֶּרֶא אָדָם

וּבִפְרָט לִפְרשׁ עִמָּהֶם עַל הַיָּם

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בִּשְׁעַת בְּרִיחָתוֹ בְּעצֶם הָרַעַשׁ לא כִּוֵּן לִכְנס בַּסְּפִינָה שֶׁשָּׂכְרוּ לוֹ, כִּי לא יָדַע הֵיכָן הוּא, וְנִכְנַס בִּשְׁעַת בֶּהָלָה בִּסְפִינָה זוֹ וְלא יָדַע כְּלָל שֶׁהִיא סְפִינָה שֶׁל מִלְחָמָה

וְלָקְחוּ אוֹתָם הַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְהִכְנִיסוּ אוֹתָם אֶל הַסְּפִינָה הַגְּדוֹלָה וְנָתְנוּ לָהֶם חֶדֶר מְיֻחָד

וְגַם נָתְנוּ לְהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, קְנֵה שְׂרֵפָה טְעוּנָה

וְלא הָיוּ יְכוֹלִים לִשְׁאל אוֹתָם דָּבָר כִּי לא יָדְעוּ הַלָּשׁוֹן

וְלא הָיָה לָהֶם שׁוּם מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה בַּסְּפִינָה

וְאַחַר שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה סָגְרוּ הַדֶּלֶת מֵהַחֶדֶר וְשָׁכְבוּ לִישׁן וְלא אָכְלוּ מְאוּמָה

כִּי לא הָיָה לָהֶם מַה לֶּאֱכל כַּנַּ"ל

וְאַחַר שָׁעָה אוֹ שְׁתַּיִם פָּתַח אֶחָד אֶת הַדֶּלֶת וְאָמַר לָהֶם בִּלְשׁוֹן נָכְרִים שֶׁל מְדִינָתֵנוּ מָה אַתֶּם עוֹשִׂים כָּאן

הֲלא זאת הִיא סְפִינָה שֶׁל מִלְחָמָה

וְאַתֶּם תּאבְדוּ פּה חַס וְשָׁלוֹם

הֲלא אַתֶּם רוֹאִים שֶׁהַסְּפִינָה מְלֵאָה סָבִיב עִם תותחים טְעוּנִים

וְנִתְעוֹרְרוּ מִשְּׁנָתָם וְחָטְפוּ אוֹתוֹ בְּבִגְדוֹ

וְהָיָה הַבֶּגֶד מ [בַּד פָּשׁוּט] אַךְ צוּרָתוֹ לא רָאוּ

וּבִקְּשׁוּ אוֹתוֹ שֶׁיַּעֲזר לָהֶם שֶׁיַּנִּיחוּ אוֹתָם לָצֵאת מֵהַסְּפִינָה עַל הַסְפָר שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כִּי כְּבָר רָאוּ שֶׁהֵם בְּסַכָּנָה קְרוֹבִים לְמִיתָה מֵחַיִּים

כִּי רָאוּ שֶׁפָּרְחוּ ה [כַּדּוּרִים] סָמוּךְ לַסְּפִינָה

עַל כֵּן אָמְרוּ, טוֹב יוֹתֵר לִשָּׁאֵר בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיִּהְיוּ עַצְמוֹתֵיהֶם נִשְׁאָרִים שָׁם בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה

כִּי רָאוּ שֶׁקָּשֶׁה לְהִמָּלֵט מִן הַהֲרֵגָה

וְאָמַר שֶׁמֻּכְרָחִים לִתֵּן לוֹ אֵיזֶה סַךְ טָאלֶער בִּשְׁבִיל זֶה

וְאָמַר שֶׁיֵּלֵךְ לְהַקַּפִּיטָן

וְהָלַךְ הָאִישׁ הַנַּ"ל לִפְתּחַ הַתֵּבָה לִקַּח הַטָּאלֶער, וְנִתְמַהְמַהּ קְצָת, וְהָלַךְ לְהַקַּפִּיטָן, וּפָשַׁט יָדוֹ לִתֵּן הַמָּעוֹת לְהַקַּפִּיטָן, כִּי סָבַר שֶׁזֶּה שֶׁדִּבֵּר בִּלְשׁוֹן נָכְרִים אֲלֵיהֶם כְּבָר בִּקֵּשׁ עֲבוּרָם אֶת הַקַּפִּיטָן עֲבוּר זֶה שֶׁיַּנִּיחַ אוֹתָם

וְהַקַּפִּיטָן צָעַק עָלָיו צְעָקָה גְּדוֹלָה וְלא שָׁמַע אֵלָיו כְּלָל

וְאַחַר כָּךְ הָיוּ מְחַפְּשִׂים אַחַר זֶה שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם בִּלְשׁוֹן נָכְרִים

וְחִפְּשׂוּ בְּחִפּוּשׂ אַחַר חִפּוּשׂ וְלא מָצְאוּ שָׁם שׁוּם בֶּן אָדָם שֶׁיּוּכַל לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן רוּסְיָא

רַק הַכּל יִשְׁמְעֵאלִים וְעַרְבִיִּים

וְאָז נָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַד גָּדוֹל וַאֲחָזָתַם רְעָדָה גְּדוֹלָה

עַד שֶׁלּא הָיוּ יְכוֹלִים לָנוּחַ עַל הַמִּשְׁכָּב מֵחֲמַת רְעִידַת הַגּוּף מִגּדֶל הַפַּחַד

כִּי אָז הֵבִינוּ שֶׁהֵם בִּסְפִינָה שֶׁל מִלְחָמָה שֶׁקּוֹרִין קְרִיג שִׁיף

וְהוּא סַכָּנָה גְּדוֹלָה בְּלִי עֵרֶךְ

וַעֲדַיִן אֵין יוֹדְעִים מִי הָיָה זֶה שֶׁדִּבֵּר לָהֶם בִּלְשׁוֹן רוּסְיָא

וְהוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁהִיא סְפִינָה שֶׁל מִלְחָמָה
ספר המידות - לשון הרע
...א' א. המספר לשון הרע, הקדוש ברוך הוא אומר לשר של גיהנום: אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה. ותקנתו יעסק בתורה וישפיל דעתו גם על ידי זה לא יבוא לידי לשון הרע. ב. על ידי לשון הרע מגדיל עוונותיו כנגד שלש עברות. ג. מלתא דמתאמרה באפי מרא או באפי תלתא, לית בה משום לשנא בישא. ד. האי לשנא בישא, אף על גב דלקבולי לא מבעי, למיחש מיבעי. ה. מי שדובר רע על ישראל, לסוף שיחלה על פיו. ו. כשאין אהבה בין ישראל נעשים הולכי רכיל, ועל ידי הולכי רכיל נעשים לצים. ז. בני אדם שאוהבים זה את זה, מתר לומר זה לזה מאיזה דבר ששמע...
חיי מוהר"ן - צב - סיפורים חדשים
...אות צב ספר שהיה רגיל לאכל הרבה מאד בימי נעוריו והיו לו יסורים מזה. והשליך זאת. וראה אחר כך שיש לו תאוה גם לאותו המעט שאוכל ונתישב והתחיל שוב לאכל כי מה לו כשאוכל מעט עם תאוה או הרבה. ולמה לו להפסיד גופו בחנם והיה מניח כל התאוות בתוך תאוה זו של אכילה. פעם אחת היה יושב על השלחן אצל חמיו בשעת הסעדה שלישית של שבת, וישב בזוית והיה חשך בבית. והוא היה דרכו תמיד לעשות את שלו כדרכו והתחיל לבקש שיראה לו השם יתברך את האבות אברהם יצחק ויעקב. והבטיח להשם יתברך כשתראה לי זאת. אשליך גם זאת התאוה [הינו של אכילה]...
שיחות הר"ן - אות רנד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן לענין קדשת שבת אמר ששבת דומה כמו שיש חתנה גדולה מאד ושמחים ומרקדים שם הרבה מאד מאד בשמחה וחדוה גדולה ועומד אחד ומלביש עצמו בבגדיו היקרים ורץ מהרה ורוצה לכנס ולשמח שם אבל צריכים זכיה שיוכל לראותו מן החרכים מתוך סדק קטן
חיי מוהר"ן - רכט - נסיעתו וישיבתו באומן
...באומן אות רכט פעם אחת שאלתי אותו מה יהיה מהדבורים שנדברו וכו' הינו מה שבתחלה שמענו מפיו הקדוש כמה דבורים שהיה נראה שיאריך ימים ויגמר כחפצו וכו'. ענה ואמר, השמעתם מה שהוא שואל גם אצלי בעצמי קשה ענין זה ואף על פי כן אמר: אני לא גמרתי ?! [בלשון תמה] כבר גמרתי ואגמר ! כמובא. גם כשנסע לאומין ואני נסעתי עמו דבר עמי מענין שהשם יתברך גומר תמיד כמובא לעיל [באות ד]. ולבאר כל אלו הענינים צריכין לספר הרבה אשר לא יספיקו כמה יריעות. והכלל בתחלה עלה במחשבה כשנתקרבנו אליו שיגמר התקון מיד וכמה דבורים שנדברו מעין...
רוח הסערה שהפכה מישוב למדבר - בבעל תפילה - חלק 2
...* רוח הסערה שהפכה מישוב למדבר - בבעל תפילה - חלק 1. בכל מקרה, העולה מכל האמור לעיל, הוא כי מקום ישוב היינו העניין של שלמות ישוב הדעת, היינו בחינת מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים וזה שאמרו חכמינו ז"ל, שלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם 'על ראשיהם' הצרך לומר כי לעתיד יתבטל הבחירה וזה צדיקים יושבים שהישיבה הוא מורה על העדר הבחירה כמו: "יושב בשמים" שהוא מורה על העדר ההשתנות כי התנועה מורה על השתנות מרצון אל רצון והישיבה מורה על ה...
שבחי הר"ן - אות יח
...ואמר: שאצלו איש ואשה שוין הינו שאין מגיע לו שום צד מחשבה כשרואה אשה רק הכל שוה אצלו בעיניו כאלו רואה איש ואמר פעם אחת: שאינו מתירא לא מאשה ולא ממלאך ובזה יש הרבה לבאר כי מי שיש לו עדין איזה צד פחד כל שהוא מהרהורי אשה אפילו אם הוא נקי בזה רק שאינו נקי בתכלית הזכוך ועדין יש לו איזה פחד כל שהוא מזה הוא צריך לפחד ממלאך אבל הוא התפאר שאין לו שום פחד מזה על כן אין לו פחד ממלאך וזה מרמז קצת בדברי רבותינו, זכרונם לברכה "אנא בשרא ואנת אש ואנא עדיפנא מנך" שאמר רב עמרם חסידא אל המלאך ומובא בדבריו זכרונו לברכה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמז - "תֵּיקוּ" - הוּא בְּחִינַת מְחֻסַּר תִּקּוּן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמז - "תיקו" - הוא בחינת מחסר תקון איתא בזוהר הקדוש: ש"תיקו" הנאמר בש"ס הוא בחינת מחסר תקון דהינו שנחסר הנון של תיקון ונעשה תיקו ודע שזאת הנון פשוטה כשנחסרת מהתיקון ונעשה בחינת תיקו כנ"ל אזי היא נשפלת ונכפפת ונעשה מזה בחינת קינות שהוא אותיות תיקון, רק שהנון נכפפת כנ"ל ה' יגאלנו ויתהפכו הקינות לתיקון, ויתתקן התיקו הנ"ל
שיחות הר"ן - אות קטז
...והיה משבח את איש אחד שמתנהג בישר ואמר עליו בלשון אשכנז שהאיש הזה הוא [אדם ישר] ענה הוא זכרונו לברכה ואמר. שעל איש ישראלי אין שיך לומר [אדם ישר] כי אמות העולם יש להם הנהגות נימוסיות מה שהשכל והישר מחיב, שזה נקרא [אדם ישר] אבל ישראל עם קדוש אפילו אלו המצוות שהם מצד דרך ארץ מה שהישר והשכל מחיב אפילו אלו המצוות אין עושין מחמת דרך ארץ מצד חיוב השכל והישר רק מגזרת המלך הבורא יתברך שמו שצוה עלינו בתורתו לעשות כך וזה שאמר דוד המלך, עליו השלום: "דרך מצוותיך ארוץ" הינו שאפילו המצוות וההנהגות שנקראים דרך דהינו...
לא ימוש ספר התורה הזה מפיך
...ימוש ספר התורה הזה מפיך breslev.eip.co.il/?key=384 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קי - לא ימוש ספר התורה הזה מפיך לא ימוש ספר התורה הזה מפיך כי התורה היא רוחניות ואשר זך וישר פעלו ושכלו רוחני יכול לתפס כל התורה כלה ולא ישכח דבר כי דבר רוחני אינו תופס מקום ויכולה התורה להתפשט ולשכן בשכלו אך מי שהוא מגשם דברי התורה ועושה ממנה ממשות אזי יש לה שעור וקצבה כמה הוא יכול לתפס בשכלו ולא יותר ואם ירצה להשיג יותר, אזי ידחה מה שכבר נכנס בשכלו כדרך כל דבר גשמי אם הוא כבר מלא, אם ימלאנו יותר, ידחה מה שהיה בו כבר...
שיחות הר"ן - אות קסב - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...הר"ן - אות קסב - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' בקהלת זלאטיפאלי התענה פעם אחת משבת לשבת וביום ששי הכרח לנסע להמרחץ כי לא היה יכול לילך ואמר שזה היה מחמת שנודע הדבר לרבים שהוא מתענה מחמת זה נחלש כל כך רבנו זכרונו לברכה אף על פי שהיה לו חדר מיחד בכפר שישב בו לבדו אף על פי כן היה הולך על פי הרב על פני השדה בתוך איזה יער וכיוצא והיה מתבודד שם הרבה ופעם אחת הלכתי עמו בקהלת מעדוועדווקע שהיה דר שם בתחלה כמבאר לעיל והלכתי עמו אנה ואנה אצל השדות וההרים ונטה ידו על פני השדות וההרים ואמר לי. על כל אלו השדות וההרים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3125 שניות - עכשיו 22_11_2025 השעה 05:30:39 - wesi2