... בודאי מעט מאלהים הינו החסרון בודאי מאלהים, הינו בהשכינה אך כשידע זאת, שהחסרון הוא למעלה ולמטה בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות, ולא יוכל לעבד השם יתברך בשמחה לכך צריך להשיב לעצמו, מה אני ומה חיי כי המלך בעצמו ...

... אשתו צריכה להתיבם ועל ידי היבום נתגלגל המת בהבן הנולד מאשתו שנתיבמה לאחיו כמבאר בסבא: 'אתתה אמה' הינו שהוא צער וענש גדול להמת שאשתו נעשית לו אם כי עכשו מכרח להיות נולד מאשתו ואשתו נעשית לו אם ומחמת זה ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנ - כל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת דע שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת כי מי שיש לו דעת ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך אין לו שום יסורים, ואינו מרגיש שום צער, כי "ה' נתן וה' לקח" ואף על פי שיש יסורים שבהכרח מרגישים אותם כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה כמו ... פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה מהשם יתברך ומכל שכן שאר מיני צער ויסורים שאין מרגישין כלל כשיש לו דעת כנ"ל ועקר הצער מהיסורים הוא מחמת שנוטלין ממנו הדעת כדי שירגיש היסורים. וזה עקר צער של ישראל שיש להם בגלות הכל הוא מחמת שנפלו מהדעת ותולין הכל בטבע ובמקרים ובמזל ומחמת זה יש להם צער ויסורים כנ"ל וזה בא להם מחמת שהם שרויין בין העכו"ם ולמדו מהם מחמת שרואין שעתם מצלחת מאד, וישראל נבזים ... כשהם חוטאים, חס ושלום, אזי נופלים אל תחת הטבע כמו העכו"ם שהם תחת המזל והטבע ואזי יש להם גלות וצער, חס ושלום ועקר הצער והגלות שלהם הוא רק על ידי זה בעצמו שאין להם דעת, ותולין בטבע וכשהקדוש ברוך הוא רוצה לרחם על ... מה שהשיב אובי טמיא לרב קטינא . מאי גוהא ? בשעה שהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו שהן שרויין בצער בין העכו"ם מוריד שני דמעות לים הגדול וקולו נשמע מסוף עולם ועד סופו הינו כשהקדוש ברוך הוא זוכר שהן שרויין בצער בין העכו"ם בין העכו"ם דיקא כי זה עקר הצער מה שהן שרויין בין העכו"ם ולמדו מהם ונפלו מהדעת ותולין בהמזל והטבע וזה עקר הצער שלהם כנ"ל ואזי מוריד דמעות וכו' הינו שממשיך עליהם השגחה כי דמעות הם בחינות השגחה כמה שאמרו רבותינו, זכרונם ... האחרון עד סופו, לעשות סוף וקץ מהעכו"ם המושלים בישראל בחינות קץ בא הקץ כנ"ל וזה בחינת דמעות שבוכין בעת הצער כי מאחר שיש לו יסורים וצער על כן הוא צריך לבחינות השגחה, כדי שיהיה לו ישועה כנ"ל ועל כן מורידין דמעות כדי להמשיך על ידם ... לתוך הבכי את הראות וההשגחה שזה בחינות גדול, בחינות תפילה וכו' כנ"ל וזה מה שנאמר בדוד בעת שבכה על צערו "עד דוד הגדיל", שהגיע בכיתו לבחינות השגחה בחינות גדול כנ"ל כי על ידי ההשגחה נצולים מכל מיני צער ויסורים כנ"ל

... הציפורים שנפרדו זו מזו, כמובא בסיפורי מעשיות במעשה מהקבצן שהיה צווארו עקום. ושם מובא כי הרעש שהציפורים משמיעות מחמת הצער שלהן, הוא גדול מאוד. כ"כ גדול שאי אפשר להתקרב אל הציפורים האלו. והנמשל שם הוא, כי השאלות שבאות מהחלל ...

... שהיה בעת כניסתו לביתו שמעתי מחברי שהיו אצלו אז] ותכף כשנכנסתי אצלו והוא זכרונו לברכה היה יושב בכבד ראש בצער והתחיל לדבר תכף מענין חיים ומיתה ענה ואמר לי הלא בין חיים למיתה אין חלוק כי אם באמה אחת ...

... יב. כל הבוכה בלילה, קולו נשמע, וכוכבים ומזלות בוכין עמו. יג. חיבי כריתות שלקו, נפטרו מידי כריתתן. יד. כשבא צער לעולם, יחשב שבשביל חטאו בא זאת הצרה. טו. המלבושין שעושין לצדיק, כל מלבוש יש לו סגלה בפני עצמו לכפר. ... כחו של אדם. כא. כשבאין שני מצוות לידך, תעשה זאת המצוה שיש בה כפית היצר יותר. כב. צריכין להתענות, כשמצערין את הצדיק. כג. צער הלב הוא קרוב להוריד דמעות. כד. המחזיר בני אדם, בתשובה זוכה ויושב בישיבה של מעלה, והקדוש ברוך הוא מבטל ... קרובי תשובה. נ. למוד התורה היא מכפרת. נא. מי שהוא במדרגה גדולה, יכול להשיג שלמותו במעוט פעלות. נב. כשאיזה צער בא עליך, תפשפש במעשיך. נג. מי שרוצה לעשות מעשים טובים ויש לו מניעות, הקדוש ברוך הוא משלם לו שכר ...

... מזקת לנו לעבודתו יתברך יותר מהכל וצריך כל אחד להתחזק להיות בשמחה תמיד איך שהוא. על כן אפילו בעת הצער והרחוק מעבודתו צריכין להתחזק להיות אך שמח תמיד ולשמח את עצמו בכל מה דאפשר במה שמוצא בעצמו איזה נקדה טובה עדין ובמה שזכה שלא עשאו גוי וכיוצא בזה ולהפך כל היגון ואנחה והצער ויסורים לשמחה. לומר, אף על פי שאני כמו שאני אף על פי כן זכיתי להיות מזרע ישראל ולקים כמה ...

... לנו בזה שיחות הרבה שכל דבורים ושיחות כאלו של העולם הכל הם מן היצר הרע שמרבה שיחות כאלה להכביד הצער ולהגדיל דאגת הפרנסה כאלו עכשו חס ושלום, אפס תקוה ובאמת הוא שקר וכזב כי השם יתברך מפרנס ומכלכל העולם ... בודאי אשרי וטוב לו בעולם הזה ובעולם הבא אבל בזה שאומר שהימים הראשונים היה טובים מאלה ובגדל דאגתו וטרדתו וצערו על פרנסתו וממון בכל פעם יותר ויותר, בזה לא יפעל כלום רק מבלה ימיו בצער ודאגה וכעס ומכאובות ומבטל עצמו מהתורה ותפילה וכו' מחמת דאגות ושיחות ושטותים כאלו ולבסוף: "מאומה לא ישא בעמלו" כי: ... להם וכן עכשו בודאי הבחירה חפשית ובודאי יש כח עתה גם עתה לכל אחד ואחד לברח מדאגות ושיחות של צער כאלה, לברח מהם ולבטח בה' ולקבל על עצמו עמל התורה תחת עמל המר של דאגת העולם הזה ובודאי יפרנסו ... תמיד כאז כן עתה אדרבא, השם יתברך מנהיג העולם בכל פעם יפה יותר הכלל: שהעולם הזה מלא דאגות ויגונות וצער ויסורים תמיד כמו אז כמו עתה וכמו שנגזר מחטא אדם הראשון "בעצבון תאכלנה": "בזעת אפך תאכל לחם" ואין מקום ... רבותינו, זכרונם לברכה במשנה: 'כך הוא דרכה של תורה פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא' ומקשין ... לעיל על כן אין מקום לברח מיסורי עולם הזה המלא מכאובות יסורים מיסורים שונים, הן בענין פרנסה הן בענין צער ויסורים מאשתו ובניו ולהנשים נדמה שיש להם מבעליהם יסורים והן בענין יסורים ומכאובים ממש שנמצאים הרבה סובלי חלאים ומכות ... לברח מכל זה כי אם אל התורה כי כל מי שרוצה שיהיה לו טוב בעולם הזה שיחיה בנחת בלי צער הוא מלא צרות תמיד כי כל מה שמקוה לטוב בא להפך ואפילו אם יהיה לו לפעמים איזה טוב מדמה ... בעולם הזה "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה" לחיות בנחת כי אם כשמתרצה באמת להסתפק בתכלית המעוט ולחיות חיי צער כמו שאמרו שם במשנה הנ"ל: פת במלח תאכל וכו' שאז דיקא כשמקבל על עצמו כל הדחקות וחיי צער ולסבל הכל ולעסק בתורה כמו שכתוב שם 'ובתורה אתה עמל' אז דיקא יש לו חיות גם בעולם הזה ואשרי ... בודאי חייו מרים ומרורים מאד כי אפילו רוח קימעא עוכרתו כי תכף כשבא עליו דבר נגד רצונו, יש לו צער ויסורים וזה אי אפשר שיתנהג הכל כרצונו אפילו אם יהיה גביר ואדון ומושל, כי עולם הזה מלא יסורים כנ"ל ... לאמתו שהעולם הזה אינו שום תכלית כלל כי אפילו אם היה עולם הזה מלא טובות ועשירות בלי שום יסורים וצער ודאגות כלל אף על פי כן הוא הבל וריק כי הזמן חולף ועובר כהרף עין: "וימינו כצל עובר" ולא ... שנותינו בהם שבעים שנה וכו' ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעופה" מכל שכן שגם כל העולם הזה מלא צער ויגונות ויסורים ודאגות וטרדות בלי שעור, מגדול ועד קטן מן גדולי גדולי העשירים המפלגים עד תכלית עני שבעניים כלם ... אפילו על פי פשוטה שמי שבוחר לסבל בעולם הזה לאכל פת במלח ומים במשורה ישתה ועל הארץ יישן וחיי צער יחיה כי אפילו פת במלח ומים במשורה לאו כל אדם זוכה בהרחבה ועל כן הוא צריך עם כל זה להיות מרצה לחיות חיי צער אבל כל זה הוא מקבל על עצמו כדי לעסק בתורה כמו שכתוב שם: ובתורה אתה עמל אז אם עושה ...

... = הגביה לי הכנף, רמז זהו חלקך לעתיד לבוא: לתן עליהם את הדין = שבחטאתם מתעכב משיח, ויש להם צער בעלי חיים, לאותן אוזין, מחמת שומנן שהלך לחקר במדה הטובה של ענווה שאדם משים עצמו כמדבר, לדוש. שהכל דשין ...

... ומחמת שהוא חכם גדול דקדשה ונכנס באלו החכמות אזי כשאלו החכמים נכנסים בחקירתם, לחקר באלו החכמות אז יש לו צער גדול מאד ויש לו מלחמה גדולה עמהם, הינו עם בחינת הנחש הנ"ל כי מתגברים עליו מאד בלבולים ואמונות כזביות ... אלו הבלבולים והאמונות כזביות ביותר וצריך לו תמיד מלחמה גדולה עמהם ובין כשהנחש הולך ובין כשהוא מעופף יש לו צער גדול ומלחמה גדולה רק שבודאי בעת העפיפה, צערו גדול יותר מאד ואין לו שום ניחא בין כשהוא הולך, בין כשהוא מעופף רק שיש ממצע בין ההליכה ובין ...