שיחות הר"ן - אות צ דע שכל אדם קדם השנה הוא רואה כל הנשמות של המתים של קרובים שלו או אותן שהם משרשו כמו שקדם המיתה רואין הנשמות הנ"ל כידוע כמו כן קדם השנה שהוא אחד מששים במיתה רואין אותם גם כן רק מחמת שהראיה היא בהעברה בעלמא מאד כי קדם המיתה ממש אזי יש גם כן חלוקים שאדם גדול ואיש כשר רואה הנשמות הנ"ל קדם מותו בראיה גמורה אך סתם בני אדם אפילו קדם מותם אינם רואים אותן הנשמות רק בהעברה בעלמא כמו שעובר זריחה והתנוצצות בעלמא לפני העינים וקדם השנה שהיא רק אחד מששים במיתה אזי גם הראיה הנ"ל של הנשמות הנ"ל הוא רק אחד מששים מהתנוצצות הנ"ל ועל כן אינו נרגש בחוש הראות כלל ראיה הנ"ל ואין אדם יודע ...

... הטוב הזה היה של חן ותכף שנפל על המגדל אזי תכף נפלו לפניו ואמרו יחי המלך יחי המלך. אך הנשמות קטנות כמותכם שנופלים על ידי המלחמות הם בבחינת: "תשתפכנה אבני קדש" ונקרא שפיכה מחמת שעדין אין להם כל השלמות ...

... קומה שלמה כמו שכתוב: "ויקם משה את המשכן" . וכל התורה שאדם לומד לשמר ולעשות כל האותיות הם ניצוצי נשמות והם נתלבשים בתוך התפילה, ונתחדשים שם בבחינת עבור כמובא בגלגולים שכל הנשמות באים בתוך המלכות בבחינת עבור ונתחדשים שם וזהו: "השמים מספרים כבוד אל", הינו התורה שהוא אש ומים, הינו בחינת הנשמות ובאים בתוך התפילה, שהוא בחינת כבוד אל כמו שכתוב: "שימו כבוד תהלתו", בחינת: "תהלתי אחטם לך", על שם שהיא ... [בכת"י אותם] אותנו כי 'ר' יוחנן קרא למאניה מכבדותא' ועל ידי זה נקראת כבוד אל והן מאירין זה לזה הנשמות מאירין להתפילה בבחינת העלאת מין נוקבין והתפילה מאירה להנשמות בבחינת חדושין שהיא מחדשת אותם בבחינת עבור והנשמות המלבשין בתפילה, המובאות לצדיק שבדור, הם בבחינת: "בתולות אחריה רעותיה מובאות לך" אמר רבה בר בר חנה: זמנא חדא ... ליה הינו: "ויביאו את המשכן אל משה" כי צריך להביא ולקשר את התפילה להצדיק שבדור וקדחי עלה אגמא הינו הנשמות הבאים עם התפילה בחינת "בתולות אחריה רעותיה" וכו' כי הנשמות הן נקראין עשבין כמו שכתוב: "רבבה כצמח השדה נתתיך" וסברינן יבשתא הוא הינו שהתפילות אינם עושים פרות אבל באמת ... בגלות וזה פרוש: אמור אל הכהנים, בחינת תפילה כמו שכתוב: "את ה' האמרת היום" כהנים הם בחינת תורה בחינת נשמות כנ"ל כמו שכתוב: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה" וכו' אהרון בחינת משפט, כמו שכתוב: "ונשא אהרון את משפט ...

... ואף על פי כן באתכסיא ובהעלם גדול, הוא מושל על כל הדור ואפילו על כל צדיקי הדור כי כל נשמותיהם הם כלם תחת ממשלתו ומלכותו וכלם נכנעים וכפופים אליו רק שהוא בהעלם גדול, בבחינות: "בכל מקום מקטר ומגש לשמי" ... אם להשם יתברך, בבחינות "והיתה לה' המלוכה" דהינו להשתמש עם המלכות לעבודת השם יתברך דהינו להזהיר ולהוכיח את כל הנשמות שנכנעים אליו כל אחד ואחד לפי בחינות המלכות שיש לו באתגליא ובאתכסיא הן אם הוא מושל בביתו, צריך להזהיר ...

... עצמו שלא ישוב לאולתו חס ושלום. ובלילה שקדם הסתלקותו אמר: מה לכם לדאג מאחר שאני הולך לפניכם. ומה אם הנשמות שלא הכירו אותי כלל. הם מצפים על תקונים שלי מכל שכן אתם וכו'. [וכן אפילו אלו שלא זכו להכיר ...

... מן הדקים ומבחינתנו אין זה חטא כלל (כמובא בכמה מקומות) (וזה בחינת תשובה על תשובה וכו') דבר נוסף: יש נשמות שלא היו בחטא אדם הראשון כי נבראו אח"כ, והן נקראות בקבלה "נשמות חדשות". רבינו העיד על רבי נתן שיש לו נשמה חדשה. זה לא אומר שהם לא יחטאו אח"כ אבל לדעתי זה אומר שהן חצובות ממקור גבוה יותר, אם כביכול הבורא נצרך לברוא אותן לאחר מכן, אז כביכול לא מספיק הנשמות שיש בעולם (כמו כן שמעתי שר' זושא העיד על רבי אלימלך שנשמתו נמלטה מאדם הראשון כשחטא בעץ הדעת טוב ... זה מיותר לגמרי, וזה אינו שבח בכלל. כי רק מי שלא נולד בכלל, רק הוא לא חטא בכלל... ואפילו הנשמות בעולם האצילות, גם הן יש להן בחינת חטא, מאחר שהן נמוכות מבחינת אדם קדמון שהיא מעל האצילות. ואדרבה, צדיק ... הוא זה שעבר את כל העברות וחזר בתשובה מאהבה. ואין בכך שום פגם. ואדרבה זה שבח גדול וכולי. לגבי נשמות שלא היו בחטא אדם הראשון, תביא בבקשה את המקור לכך שרבי נחמן מברסלב אמר זאת על רבי נתן. ואל ...

... החברים וכו' אשר שם הלשון מתקן יותר בהתורה אמר אל הכהנים בסימן ב' באות ז' בהספר הנדפס. כתוב שם, והנשמות עם התפילה נקרא כבוד על שם שהיא מלבשת אותם וכו' אות תריג זה בחינת תפילה, כמו שכתוב את ה' האמרת היום. כהנים בחינת תורה בבחינת נשמות כמו שכתוב: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו". אהרון בחינת משפט כמו שכתוב: "ונשא אהרון את משפט בני ...

... זכרונו לברכה שכבר היה מוכן וכו'. ואז אחר פטירת הילד הנ"ל כשבאנו אליו אז התחיל לדבר עמנו מענין תקון הנשמות מענין הבעל שדה שיש שדה שגדלים בו נשמות וצריכין בעל השדה לתקנם וזה שחוגר מתניו להיות בעל השדה יש עליו יסורים הרבה בלי שעור כמבאר בהתורה ויאמר בעז אל רות בלקוטי א' סימן ס"ה עין שם ומאז דבר הרבה מענין תקון הנשמות ובפרט אחר שבא מלמברג בפרט בכניסתו לאומין שכל כניסתו לשם ומה שבחר להסתלק שם ולשכב שם הכל היה מחמת זה בשביל תקון הנשמות הצריכים תקון מכמה מאות שנים. כי שם באומין נהרגו נפשות רבות בלי שעור וכמה ילדים אלפים ורבבות, שנהרגו קדם ... בכל הענינים האלה אשר בשביל זה הכרח לטלטל כל כך ולסבל יסורים כל כך והכל בשביל תקון העולמות תקון הנשמות והנפשות של החיים ובפרט נשמות המתים שבזה עסק ביותר בסוף ימיו כאשר אמר בפרוש שמה שעושה עמנו הוא דבר קטן אצלו וזה אנו צריכין לעשות אבל הוא צריך לעסק בתקון נשמות המתים כי יש נשמות ערטילאין וכו' כמבאר במקום אחר. ואם אמנם לא שמענו ולא ידענו בכל זה אפילו כטפה מן הים וגם מעט ...

... להכניע אותם ולשבר אותם ולטהר אותו המקום מקליפות ג. ודע שאין שני בני אדם שוין זה לזה כי כל הנשמות הם זה למעלה מזה וזה מלבוש לזה ופנימית של תחתון נעשה לבוש וחיצוניות לחיצוניות עליון נמצא כשאחד רוצה לעלות ...

... חזק באמונה ולא יוכלו להטעותו שם בשום אפן כי גם שם צריכין התחזקות גדול להאמין בהצדיק. ואמר כי יש נשמות הרשעים המתנגדים שרוצים להטעותו מהצדיק האמת כדי למנעו שלא יתחזק לבוא אליו בשביל תקון. ואמר שמי שיהיה חזק באמונה ...