... מוהר"ן ח"ב - תורה נט - יש זריז ונשכר, זריז ונפסד יש זריז ונשכר, זריז ונפסד כי דע, כי "מצוה גוררת מצוה" נמצא שהמצוה גוררת את חברתה ובודאי יש איזה בחינה בין המצוות מה שהוא בין מצוה למצוה שהוא מקשר מצוה אחת לחברתה אשר על ידי זה המצוות נגררים אחת אחר חברתה ובאמת זאת הבחינה בעצמה, הינו מה שהוא בין ... הולך תמיד מדרגא לדרגא ומי שהוא בבחינה זו, הוא מפסיד על ידי הזריזות כי כשהוא זריז גדול ורץ בזריזות ממצוה למצוה אזי הוא מפסיד על ידי זה את בחינת הקדשה מה שהוא בין מצוה למצוה כנ"ל כי על ידי זה הזריזות הוא עובר ומדלג על הבחינה הזאת כי המצוה בעצמה הולכת אליו כי היא נמשכת ונגררת אליו על ידי המצוה ראשונה שגוררת את השניה כנ"ל וכשגם הוא רץ בזריזות אל המצוה אזי יוכל לדלג ולעבר את הבחינה הנ"ל דהינו מה שהוא בין המצוות כנ"ל ועל כן הוא זריז ונפסד אבל ... שבין המצוות כנ"ל הוא כגון: "וידבר ה' אל משה לאמר ועשית" ובודאי יש עבודה גם באלו הדבורים, שהם קדם המצוה כי עקר המצוה בעצמה נאמר בתורה אחר כך, אחר תבת "ועשית" אבל באמת בודאי גם בפסוקים הנ"ל שבין מצוה למצוה, יש בהם עבודה וזהו בחינה הנ"ל מה שבין מצוה למצוה וראה במקום אחר [בלקוטי א סימן כב] מענין זה שבאמת יש עבודה גם בפסוק וידבר וכו'

... הראשונה גררה אותן כנ"ל אף על פי כן צריך לתן להם מזונות כי יש להם טענה היה לך לעשות מצוה תכף אחר עברה הראשונה והיתה המצוה מגנה עליו על כן צריך לתן לכלם מזונות וחיות והתקון הוא, שילמד לעשות ולקים השלש עשרה מדות של רחמים ...

... breslev.eip.co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו. ...

... צוה לקרות אחד לבדק תפיליו. ענה ואמר מחמת שהרב מברדיטשוב הוא נוסע וסובב עתה על המדינה, מחמת זה אני מצוה לבדק התפילין שלי. כי באמת אף על פי שאמרתי שאיני מחזיק מהם הינו שהם אצלי אין ואפס כנ"ל אף ...

... דבר. ואין לדחק את השעה אות תל אין דרכו ליעץ את האדם ולגזר עליו בדוקא שיעשה דוקא כמו שהוא מצוה רק הוא מיעצו בדרך עצה טובה אם יעשה יעשה ואם לאו לאו. אף על פי שרצונו שיעשה כך אף ...

... לפי מדרגתו ונשמע היא בחינת נסתרות מה שהוא גבוה ונסתר ממנו שאינו יכול לעשות עבודה בזה למשל: אצל כל מצוה יש דברים שסביבות המצוה כי מלבד הצווי הנאמר בתורה לקים המצוה יש עוד לזה דברים בתורה כגון "וידבר ה' אל משה" ושאר דבורי התורה שסביבות המצוה ועבודה שיש בדבורי התורה הללו שסביבות המצוה הם בחינת 'נשמע', בחינת נסתר כי המצוה בעצמה אנו יכולים לקים אך העבודה שיש באלו הדבורים אין אנו יודעים וזה בחינת 'נשמע' בחינת נסתר וזה בחינת ... תורה הינו הנגלות מה שיודע לקים ו'נשמע' הם בחינת נסתרות בחינת דבורי התורה שהם הדבורים של התורה שסביבות כל מצוה שהם בחינת נסתר כנ"ל שאינו יודע איך לעבד בזה את השם יתברך, בחינת תפילה, שהיא דבקות כי 'שמיעה תליא ... שילך מדרגא לדרגא שיבוא לעולם שיהיה מה'נשמע' 'נעשה' לעשות את כל דברי התורה דברי התורה הם דבורי התורה שסביבות המצוה, כגון 'וידבר' כנ"ל שהם בחינת 'נשמע' כנ"ל יהיה נעשה מהם בחינת 'נעשה' 'עד עולם' שילך מדרגא לדרגא ומעולם לעולם לעשות לעשות דיקא בחינת 'נעשה' את כל דברי התורה הזאת דברי התורה הם בחינת דבורי התורה שסביבות המצוה שהם בחינת הנסתרות, בחינת 'נשמע' כנ"ל יהיה נעשה מהם בחינת 'נעשה', בחינת נגלות כנ"ל וצריך כל אדם שילך מדרגא ... נעשה ונשמע גבוה יותר שיהיה נעשה אצלו בכל פעם מבחינת 'נשמע' בחינת נסתר בחינת תפילה בחינת דברי התורה שסביבות המצוה בחינת תורת ה' יהיה נעשה מזה בחינת 'נעשה' בחינת נגלה בחינת תורה בחינת תורתו ויהי לו בחינת 'נשמע' וכו' ... ידך אלו דברי תורה, שאין אדם עומד עליהם אלא אם כן נכשל בהם דברי תורה הם בחינת הדבורים שסביבות המצוה שהם "וידבר ה' אל משה" וכו' כנ"ל שהם בחינות נסתר בחינות 'נשמע' בחינות תפילה כנ"ל עומד עליהם זה בחינות ...

... ללמד במהירות גדול ובזריזות ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים הרבה מענין לענין והדברים הללו הם בדוקים ומנסים גם לא היה מצוה לחזר תכף על למודו רק רצונו תמיד היה ללמד הספר או הפוסק שלומד כסדר מראשו לסופו בזריזות ואחר כך ...

... טעם בלמודו ובתפילתו וספר לפני שני אנשים בני הנעורים ונתנו לו עצה שיסע לאותו צדיק ואותו בן הנ"ל עשה מצוה שבא על ידה לבחינת מאור הקטן והלך אותו הבן יחיד וספר לאביו באשר שאינו מרגיש טעם בעבודתו כנ"ל וחסר ...

... ואף על פי כן השואל אין צריך לקים דבריו כן שמעתי בשמו עוד שמעתי בענין אחר: כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקים רק כשמצוה שלא לסע על ראש השנה אצלו זה אין צריך לקים ערב ראש השנה ראוי לתן על פדיון

... האכילה, כמו שכתוב "אכלוהו היום" כי אכילת שבת יקרה מאד, כי הוא כלו אלהות כלו קדש, וכמבאר ועל כן מצוה גדולה להרבות בסעדת שבת, והוא תקון לחלול שבת כי מחלול שבת אי אפשר לזהר כי בקל אפשר להכשל בחלול ... רבותינו, זכרונם לברכה, אסרו לפסע בשבת פסיעה גסה וצריך דוקא לפסע בשבת פסיעה קטנה אך דע, כי בחל כשעושין מצוה, וכל מצוה היא קומה שלמה יש מקומות שהסטרא אחרא יונקת מהם והן הרגלין של המצוה שמשם יניקת הסטרא אחרא, בבחינות "רגליה יורדות מות" ובשבת עולין הרגלין מן הקליפות בבחינות "אם תשיב משבת רגלך" שבשבת משיבין הרגלין של מצוה אל הקדשה ואזי מתחלת לילך לפני השם יתברך והנה בודאי בתחלת ההליכה אינה יכולה לעשות דרך כבושה רק הוא ... זה מחמת אהבת האב ושעשועיו מזה הוא מחבב הדבר ומגדילו ומרחיבו ועושה מזה דבר גדול כמו כן השם יתברך כשהמצוה מתחלת לילך, או כשאדם עושה איזה דרך חדש להשם יתברך אף שבתחלה הוא שביל דקיק עם כל זה מחמת ... עושה מפעמי רגליו דרך כבושה וזה בחינות "צדק לפניו יהלך" 'צדק', הינו המצוות כמה שכתוב: "כל מצותיך צדק" כשמתחלת המצוה לילך לפניו יתברך, אזי "וישם לדרך פעמיו" שהוא יתברך עושה דרך כבושה מפעמי הרגלין, שהם רק שביל דקיק ומחמת ...