... שבחלל הלב ומחמת שהם בלב על כן הם מפסידין היראה שבלב שהוא בחינות ירושלים וזה פרוש: 'שלש משמרות הוי הלילה' וכו' 'לילה' זה בחינת חשך, הינו מניעות והם בחינת שלש משמרות, הינו בחינת שלש מדות הנ"ל וזהו: 'משמרה ראשונה חמור נוער', ...

... עמו, והורה לו הדרך בזה. וגם צוה עליו איזה למודים שילמד וגם צוה עליו שיהיה ממארי דחושבנא הינו שבכל לילה קדם שישכב על מטתו יחשב איך עבר עליו היום. אם למד והתפלל כראוי ביום זה יודה להשם יתברך ויאמר ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמט - חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך חצות הוא מסגל כמו פדיון, כי הוא המתקת הדינים וזהו, על משפטי צדקך הינו שצדק גובר על משפט התקון לזה, חצות לילה אקום. ועקר חצות הוא תמיד אחר ששה שעות מתחלת הלילה הן בקיץ והן בחרף ואז מתחיל זמן חצות ונמשך עד גמר אשמורה שניה דהינו שתי שעות ובבקר טוב להסתכל ...

... אחת מלמודך, אתה אובד עולם הבא בשביל דבר שבוש בשביל גדול אחד או שנים אבל כשתעשה משא ומתן ותגזל חלילה את חברך בהמשא ומתן איזה דבר שבוש גדול אחד או שנים על ידי איזה אנס, מחמת שאי אפשר לזהר ...

... תורה ג - אקרוקתא עיקר התורה הנ"ל הוא: והתקון הוא שיוכל לשמע נגינה מכל אדם הוא על ידי שילמד בלילה תורה שבעל פה והדבר כמובן צריך עיון, מה הקשר בין הדברים? עניין נוסף: כאן breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א ... יש להבין מהו העניין של תורה שבכתב אל מול תורה שבעל פה? ומדוע תורה שבעל פה היא דווקא בחינת לילה? ואיך זה מאפשר לשמוע נגינה מכל אדם? וכולי. ***** ונקדים מספר הקדמות לגבי תורה שבכתב ותורה שבעל פה: כאן ... breslev.eip.co.il/?key=594 - קיצור ליקוטי מוהר"ן - ח"א - ג - אקרוקתא מבואר כי על ידי לימוד תורה שבעל פה בלילה, על ידי זה יכול לשמוע נגינה מכל אדם. ודווקא כאשר הלימוד הוא לשמה. ולימוד בלילה הוא בחינת לימוד תורה לשמה. כאן breslev.eip.co.il/?key=41 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תהלה לדוד מבואר כי ... כי הצדיק האמת יודע כיצד התורה דעתיקא מלובשת בכל דבר. ושלמות התורה שבעל פה, היא דווקא כשהיא לשמה ובבחינת לילה. היינו כי שלמות התורה שמלובשת בבריאה, היא דייקא כאשר האדם הוא בחינת אין, שאז מתגלים לו סודות התורה, שזו ... בבריאה, זו בחינת התורה של העולם הבא, שהיא עושה יחוד בין הקב"ה לבין השכינה. ותורה שבעל פה היא בחינת לילה, על שם עומק המושג. היינו כי סודות התורה הם עמוקים וכולי. ולכן הם בחינת לילה. כמו כן לילה היא בחינת מסירות נפש, היינו שמשחיר את פניו על בניו כעורב, שלומד בעיון במסירות נפש, שעל ידי זה זוכה ... צמצום נמוך יותר שלו ושורש גבוה יותר שלו. ותורה שבעל פה בשורשה היינו השכינה, והיינו סודות התורה דעתיקא, ולימוד בלילה היינו לימוד במסירות נפש שהיא בחינת אין וכולי. יחד עם זאת, הלבוש הגשמי והצמצום של העניין הנ"ל עבור המון העם, הוא על ידי לימוד תורה שבעל פה כפשוטו. ולימוד בלילה כפשוטו. ולימוד בעיון כפשוטו. כי אצל המון העם, על ידי שילמדו תורה שבעל פה בעיון בלילה, על ידי זה יזכו בבוא הזמן ללימוד התורה דעתיקא הנ"ל. כי התורה דעתיקא היא השורש וכולי, והיא התכלית וכולי...

... בשנים וישב אצלו ודבר אליו דבורים הרבה ולא ידע מה הוא אומר וכן היה אצל כל סעדה וסעדה ביום ובלילה והיה מחבב אותו מאד ופעם אחת בא אליו בכלי זין בכעס גדול והתחיל לזעק ולצעק עליו והוא לא ידע ...

... יפלח כבדו. זדים הליצוני עד מאד אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. קרוב ליראיו ישעו להפליא עמהם חסדו. חלילה לך וחלילה לך מלהתיאש לאמר מה יועיל לרב חטאתי ופשעי המרבים אשר הרביתי לפשע נגדו, סגר עלי הדרך, אין לי עוד ...

... והיה שם אילנות של פרות, וישבה שם וביום היתה הולכת ליד הים אולי תמצא עוברים ושבים והיתה מתפרנסת מהפרות ובלילה, היתה עולה על אילן כדי שתהיה נשמרת מן החיות ויהי היום והיה סוחר גדול מפלג מאד והיה לו משא ... והלכו לחדר אחד ולא מצאו אדם וכן לחדר שני וכן לכל האחד עשר חדרים ולא מצאו אדם והסכימו לשלח בלילה איזו שרה זקנה להגיד לה והלכו לחדרה של בת הקיסר ולא מצאו אדם ונבהלו מאד ואביהן של בנות השרים ...

... ידיעתם והלך והגיד למלך, שנתקשרו עליו כנ"ל והלך המלך ונסה אם אמת הדבר, וראה שהוא אמת והעמיד שומרים באותו לילה שנפלו עליו תפסו אותם, ודן אותם כל אחד כפי משפטו ענה המלך ואמר להשר האנוס הנ"ל: איזה כבוד אתן ...

... יתברך כי צדיק וישר הוא ובאמת דע כי כל העולם כלו הוא בחינת גלגל החוזר שקורין [סביבון] והכל חוזר חלילה ונתהפך מאדם מלאך וממלאך אדם ומראש רגל ומרגל ראש וכן שאר כל הדברים שבעולם כלם חוזרים חלילה ומתגלגלים ומתהפכים מזה לזה ומזה לזה מעליון לתחתון ומתחתון לעליון כי באמת בהשרש הכל אחד כי יש נבדלים דהינו ... כמבאר בכמה מקומות וכן להפך שמצינו שנעשה מאדם מלאך כי העולם הוא בחינת גלגל החוזר שקורין סביבון והכל חוזר חלילה כי באמת בהשרש כלו אחד כנזכר לעיל [גם מצינו שרגלו של זה הוא גבוה יותר במעלה מראשו של אחר ... כי המדרגה התחתונה של עולם העליון הוא במעלה יותר ממדרגה העליונה של עולם התחתון ממנו אבל באמת הכל חוזר חלילה כנ"ל] וזה בחינת מה שמשחקין בחנוכה בסביבון כי חנוכה הוא בחינת הבית המקדש ועקר בנין בית המקדש היא בחינה ... תחלה בתוך בחינת כח ההיולי וכל הנבראים היוצאים משם שהם שלש בחינות הנ"ל שהם נבדלים גלגלים שפלים כלם חוזרים חלילה וחוזר ונתהפך מנבדל לשפל ומשפל לנבדל וכן כלם כי בשרש כלו אחד כנ"ל וזה בחינת האותיות החקוקים על הסביבון שהם הנג"ש ראשי תבות ה'יולי נ'בדל ג'לגל ש'פל, שהם כלל כל הבריאה כנ"ל שכלם חוזרים חלילה ומתגלגלים ומתהפכים מזה לזה ומזה לזה כנ"ל שזה מרמז בחנוכה שהוא בחינת חנכת הבית המקדש ששם היה בחינת עליונים ... זו לבחינה זו ומזו לזו כנ"ל וזה בחינת הגאלה כי זהו עקר הגאלה שיהיה בחינת הנ"ל דהינו בחינה חוזרת חלילה הנ"ל בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה שהיה בבית המקדש ועל כן כשיצאו ממצרים תכף בשירת הים אמרו: "תביאמו ותטעמו ...