... בעל חי ממש אבל כשאוכל בקדשה, אזי משים את הפה לאדם שנעשה מהפה בחינת קומת אדם כנ"ל כי עקר היראה היא באה לאדם בשעת אכילה דיקא בבחינת: "לעת האכל גשי הלם" [כאשר דברנו מזה [במקום אחר] לעיל בסימן ז אות י] 'אין הלם אלא מלכות', שהיא בחינת יראה כמו שאמרו: 'אלמלא מוראה של מלכות' נמצא שבשעת אכילה אזי באה היראה להאדם [וכמבאר במאמר 'ויהי מקץ כי מרחמם ינהגם' שעקר האכילה והפרנסה נמשכת מבחינת מלכות שהיא בחינת יראה, עין שם היטב] ועל כן כשאוכל בקדשה וממשיך על עצמו היראה הבאה לו בשעת אכילה דהינו שאוכל עם יראת שמים בקדשה ובטהרה כראוי אזי הוא מכניס את בחינת המלכות שהיא בחינת היראה כנ"ל לתוך הפה ואזי נעשה מהפה בחינת קומת אדם בבחינת: "מי שם פה לאדם" כנ"ל כי כשאינו אוכל בקדשה וביראת שמים אזי היראה הבאה בשעת אכילה כנ"ל היא עומדת מרחוק ואינה נכנסת בו אבל כשאוכל בקדשה וביראה דהינו שממשיך על עצמו היראה קדושה הנ"ל אזי נכנס בחינת היראה מלכות בפיו ונעשה מהפה בחינת קומת אדם כנ"ל ובשכר זה, שאוכל בקדשה וביראת שמים ועושה מהפה קומת אדם על ... יוסיף צער, חס ושלום אך דע, כי זה בחינת מעברתא של תפילין כי "ראשית חכמה יראת ה'" 'ואם אין יראה אין חכמה' ועל כן כל מי שזוכה לאיזה חכמה ודעת עובר עליו יראה גם כן, כי זה תלוי בזה כנ"ל וזה בחינת מעברתא של תפילין כי תפילין הם בחינת מחין והרצועה היא בחינת יראה כי רצועה בישא היא יראה נפולה וכן היראה דקדשה היא גם כן בחינת רצועה דקדשה וזה בחינת הרצועה שעוברת בתוך המעברתא של תפילין הינו שהרצועה שהיא היראה היא עוברת בתוך המחין והתפילין כי "ראשית חכמה יראת ה'", כנ"ל ועל כן כל איש ישראל שזוכה בכל יום לבחינת מחין, בחינת תפילין עובר עליו יראה גם כן בבחינת הרצועה שעוברת במעברתא של תפילין ומזה נשתלשל ובא לכל אחד איזה צער בכל יום וכל מי שדעתו יותר גדולה, צערו יותר גדול כי הצער נשתלשל מן היראה והיראה היא כפי המח והדעת כנ"ל ויש צער שבא מיראה דקדשה אבל יש שנשתלשל, חס ושלום עד שבא הצער מבחינת יראות הנפולות רצועה בישא ואפילו בר ישראל כשאינו זוכה אזי, חס ושלום, יש לו צער מרצועה בישא, חס ושלום אבל על ידי אכילה בקדשה, שאוכל בקדשה וממשיך עליו היראה דקדשה בשעת האכילה שבאה ונגשת אליו אז כנ"ל אזי על ידי זה הוא ממתיק הצער והדין הבא מרצועה בישא, חס ושלום כי הוא ממשיך עליו היראה דקדשה שעל ידי זה עולין ונמתקין היראות הנפולות שהם בחינת רצועה בישא, חס ושלום וזה בחינת מאמר רבותינו, זכרונם ... בימיו' כי דעה נתן בין שתי אותיות, ובית המקדש נתן בין שתי אותיות וכו' יהודה הוא בחינת מלכות, בחינת יראה וזהו רצועה הינו רצועה הנ"ל בחינת יראה, בחינת רצועה של תפילין שיוצאת מחלקו של יהודה לחלקו של בנימין הינו כי הרצועה באה מבחינת חלקו של יהודה מבחינת יראה ונכנסת בחלקו של בנימין, הינו בתוך התפילין מחין בבחינת רצועה העוברת בהמעברתא של תפילין כנ"ל ועל זה היה אותו ...

... אריכות ימים, בחינת זקן כי צריך אריכות ימים כדי לקבל בתוכו את העשירות של ההתבוננות ואריכות ימים, הינו שצריך שיראה להאריך ולהגדיל ימיו כי כל יום ויום ממקום שמתחיל אצל כל אחד בודאי בתחלה הוא קצר הינו שבתחלת היום ... שהוא בחינת זקן כנ"ל ג. ובחינת זקן, דהינו להרחיב ולהאריך ימיו בתוספות קדשה בכל פעם כנ"ל הוא על ידי יראה שהיראה מביאה תוספות קדשה בכל יום ויום שעל ידי זה נתארכין ונתרחבין הימים, בבחינת "יראת ה' תוסיף ימים" "יראת ה' ... כאוצר' שהוא קצר מלמעלה ורחב מלמטה כי התחלת הימים הם קצרים ואחר כך מתרחבין והולכין, בתוספות קדשה על ידי היראה כנ"ל נמצא שזוכין על ידי היראה, לאריכות ימים שהם בחינת זקן, בחינת תקוני עתיק שעל ידי זה זוכין לעשירות כי היראה שומרת מההפך של עשירות דהינו עניות, שבא על ידי בחינת: "שקר החן והבל היפי" כי יש כמה מיני חן ... והבל היפי" דהינו, מי שאינו נשמר מיפי הנשים על ידי זה יש לו תאוות של אלו החנות של שקר ויראה הוא הפך מזה כמו שכתוב: "שקר החן והבל היפי, אשה יראת ה' היא תתהלל" ועל כן אברהם ויצחק, כשבאו ... לכנס לשם, הרגישו זאת על ידי שהתחילו להרגיש לפי ערך גדל קדשתם, יפי הנשים ועל כן הרגישו שאין שם יראה ועל כן אסרו על עצמן זווג נשותיהן כאחותו כמו שכתוב: "כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה" וכו' ... כן כשבא יצחק לשם, הצרך גם כן לאסר זווגו כאחותו כנ"ל עד אשר המשיך שם אריכות ימים שהיא בחינת יראה, שמצלת מזה כנ"ל ואז התרה לו כמו שכתוב: "ויהי כאשר ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך" וכו' ועל ידי ... שם לעשירות כמו שכתוב: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים" וכו' כנ"ל כי מי שאין לו יראה, ואינו נשמר מבחינת: "הבל היפי" על ידי זה בא לעניות כמו שכתוב: "אל תחמד יפיה בלבבך, כי בעד אשה ... "נר ה' נשמת אדם" שעקר קיום ותקון נר ה' שהוא השכל הוא על ידי הנשימה כנ"ל נמצא שעל ידי יראה זוכין לאריכות ימים שעל ידי זה נמשך העשירות שעל ידו באים להתבוננות כנ"ל ד. ושלמות היראה, היא בבחינת שלש קוין בחינת 'מורא שמים' 'ומורא רבך', 'ומורא אב ואם' וכשיש חכם הדור שזוכה לתלמידים הגונים, ולבנים הגונים אזי היראה בשלמות כי יראת החכם והרב שבדור, הוא בחינת 'מורא שמים' והתלמידים, יש להם יראת הרב בחינת 'מורא רבך' והבנים, יש להם 'מורא אב ואם' שעל ידי שלש יראות אלו, היראה בשלמות. ובחינת יראה של כל אחד מהשלש הנ"ל צריך שיהיה כלול משלש שלש דהינו מורא של הרב, שהוא 'מורא שמים' צריך שיהיה ... על ידי התבוננות גדלת הבורא יתברך שמו שחוקר ודורש בשכלו נמצא שיראתו על ידי השכל על כן צריך שתהיה היראה מלאה בכל השלשה מחין בחכמתו ובינתו ודעתו כלם יהיו מלאים מיראת השם. ויראת התלמיד, דהינו 'מורא רבך' שהוא על ... . ויראת הבן, שהוא 'מורא אב ואם' צריך להמשיכה בבחינת 'נחלת אבות' בחינת: "בית והון נחלת אבות" וצריך שתתפשט היראה על כל חלקי עשירות, שהם נחלת אבות כנ"ל 'לעולם ישלש אדם מעותיו 'שליש בפרקמטיא', 'ושליש בקרקע', 'ושליש בידו' ושלשה ... שאצל שקלים שנאמר שם: "לכפר על נפשתיכם" בחינת: "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" ה. והתגלות היראה, הוא על ידי פקידות עקרות כי על ידי לדה נתגלה יראה, בחינת: "רעדה אחזתם שם חיל כיולדה" כי על ידי הלדה יוצאין דמים וגבורות שהן בחינת יראה ובפרט כשנפקדה עקרה שהיו הדמים והגבורות נעצרין כל כך עד עתה על כן אחר כך כשיוצאין, נתגלה היראה ביותר וכפי הלדה, כן התגלות היראה כי כשנפקדה עקרה אחת, נתגלה יראה וכשנפקדו הרבה עקרות, נתגלה היראה ביותר וזה בחינת: "חיל כיולדה" כפי הלדה כן התגלות היראה שהוא תקף התגלות היראה מאד, בחינת: "פחד יצחק" כי כשנפקדה שרה, נפקדו כמה עקרות עמה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל וזה בחינת: "כי ילדתי בן לזקניו" כי על ידי לדת יצחק, שהוא התגלות היראה על ידי זה נמשך אריכות ימים, בחינת זקן כנ"ל בבחינת: "יראת ה' תוסיף ימים" כנ"ל ו. ופקידות עקרות נעשה ... משנה מחברו וצריכין להלביש את הפנים דוקא, מחמת שלשה טעמים א כי כמו שמרפאין את העור צריכין לסגרו, שלא יראה את האור פתאם וצריכין לצמצם לו את האור, כדי שלא יזיק לו מה שיראה פתאם כמו כן לזה שהיה בשנה ובחשך זמן רב כשרוצין להראות לו פניו ולעוררו צריכין להלביש לו את הפנים ... כנ"ל וכל זה הוא בחינת שופר שתוקעין בראש השנה בחינת 'תקיעה תרועה שברים' כנ"ל ועל ידי פקידות עקרות, נתגלה יראה כנ"ל וזה בחינת שופר, כמו שכתוב: "אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" וכו' וזה בחינת שופר, שהוא 'קצר מלמעלה ורחב מלמטה' שזהו בחינת: "מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה" כמובא כי על ידי השופר, הוא התגלות היראה כנ"ל שעל ידה זוכין לאריכות ימים דהינו להרחיב ולהאריך ימיו בתוספות קדשה יתרה בכל עת שזהו בחינת 'קצר מלמעלה ... זקן היא בחינת אריכות ימים הנ"ל דהינו שמאריכין ומרחיבין ימיו בכל עת בתוספות קדשה כנ"ל שזה זוכין על ידי יראה כנ"ל שכל זה הוא בחינת שופר כנ"ל נמצא שעל ידי השופר, שהוא בחינת התעוררות השנה ועל ידי זה נעשה פקידות עקרות כנ"ל על ידי זה נתגלה יראה כנ"ל ויראה מכניע את הבל היפי כנ"ל וזה בחינת ההבלים של השופר כי הם בחינת 'הבל היפי' כי שופר לשון יפי, בחינת 'שפרו מעשיכם' הינו, שעל ידי ההבלים של השופר, נכנע הבל היפי כי שופר הוא בחינת התגלות היראה כנ"ל וזה פרוש: אמר רבי יוחנן: כל ימיו של אותו הצדיק וכו' אמר מי איכא דנים שבעין שנין יומא ... שעל ידי זה מעוררין מהשנה כנ"ל על ידי זה 'להתיר פה אלמים להתיר פה עקרות' שעל ידי זה נתגלה יראה ועל ידי היראה נמשך אריכות הימים בחינת זקן, בחינת תקוני עתיק כנ"ל ועל ידי זה נמשך העשירות לתוך האריכות ימים כנ"ל וזה, ... בחינת: "מי כמוכה באלים ה'" קרא לרבי אלעזר ברה וכו' ולרבי אבא, ואמר אנן כללא דכלא הינו בחינת שלמות היראה שהוא על ידי בחינת שלשה קוין הנ"ל בחינת: 'מורא שמים', 'ומורא הרב', 'ומורא אב ואם' נמצא שעל ידי רבי שמעון, ורבי אלעזר בנו, ורבי אבא תלמידו נשלם היראה שעל ידי זה בא אריכות ימים בחינת תקוני עתיק כנ"ל. אשתיקו, שמעו קלא הינו שאותן שהיו בבחינת שתיקה, בחינת ...

... התחיל לכנס לחדרי תורה האמתיים אזי יתחזק בעבודת השם, וירבה בתפילות, ויפציר עד שיפתחו לו שערי הקדשה באמת, ואז יראה ההפרש ואפילו אם עשה עבדות ותעניתים וסגופים בשביל השם יתברך ואחר כך זכה לחדושין אף על פי כן אל ...

... במספר מקומות, כי על האדם לזכך את הפנים שלו שהוא יהיה שקוף כ"כ כמו מראה, שכל מי שיסתכל בו יראה את עצמו. שזו גם בחינת המנורה של החסרונות, שזה כל אחד ראה את חסרונו. והכל עניין אחד.

... ומבלבל וכל הרוצה לטל את השם, נוטל כמו שמתנהג עכשו בעוונותינו הרבים כי ישראל צריכין שיהיה עליהם משגיח שישגיח ויראה בהם שיעמד כל אחד על מקומו הראוי לו באמת והמשגיח הזה יהיה פרוש וקדוש גדול בבחינת קדשת ופרישות משה ... ברוך הוא מלעזר לעובדים אותו נמצא שעל ידי זה אלו בני אדם נופלים בכפירות גדולות וחושבים, חס ושלום, "לא יראה ולא יבין אלקים במעשה בני אדם" על ידי זה "את יראי ה' לא יכבדו" ומחרפים ומבישים אותם ... וזהו ...

... נעשה הרעש הגדול שם כי בא הפקדה מהפעשא שהוא נותן ארכא רק שתי שעות מי שאינו יודע תכסיסי מלחמה יראה לברח על הים כי אין שום שער פתוח לצאת מן העיר כי אם דרך הים ומי שימצא תוך העיר ...

... ולזמן בא לאביו והתפאר בעצמו שלמד שם אמנות גדול לעשות מנורה התלויה וצוה להתאסף כל בעלי אמניות הזה והוא יראה להם חכמתו בזה האמנות וכן עשה אביו וקבץ כל הבעלי אמניות הזאת לראות גדלת הבן מה שפעל בכל הימים ...

... כן במח ומגיע עד הכליות היועצות ותלת מוחין הוא בחינת . "השמן לב וכו' ואזניו וכו' ועיניו וכו', פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב וכו'" כלומר, שאינו רוצה לדבק עצמו לצדיקים 'פן יראה וכו'' אבל כשמדבק עצמו לצדיקים ומקבל מהם עצה אזי הוא בחינת כליות יועצות שהם כלי ההולדה שמקבל הטפה מח המתחלקת לתלת טפין תלת מחין כנ"ל ואז יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין וכו' שהם בחינת השלשה מחין ושב ורפא לו וזהו: "ואנכי נטעתיך שורק כלה זרע ...

... ואחר כך נעשה זה האיש איש כשר וירא ה' והיה חשוב מאד בעירו ונעשה ראש ומנהיג לכל הכשרים והחפצים ליראה את השם יתברך אשר היו בעיר הצדיק הנ"ל, וכלם נכנעו תחתיו. אות תקמה פעם אחת הייתי קובל לפניו על ...

... עבודת אדמה, בא לידי אחד משלשה, או לידי שפיכות דמים או לידי צרעת או לידי שכרות. ג. על ידי היראה והחסד נצול מאש וזוכה לפרנסה. ד. על ידי שהדין תורה הולך ונתמעט, על ידי זה הפרנסה מתמעטת וכן להפך. ... רוצה כך ולפעמים רוצה רצון אחר. יג. הפרנסה לפי הזווג. יד. לפי הזקנים שבדור כן הפרנסה. טו. הרבית מפסיד היראה. טז. המלוה ברבית, אינו מוצא מי שילמד עליו זכות. יז. מי ששומר את עצמו מלעבר על "לא תחמד", על ...