ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קו - אשרי משכיל אל דל [לשון החברים] אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' . איתא 'דאין עניות אלא מן הדעת' ועל זה צריך רחמנות כי אין רחמנות גדולה מזה ... ה'" פרוש: כשיבוא לגדלות המחין נתעורר עליו רחמים וחסדים משני אותיות 'אל', הוא חסד, על דרך: "חסד אל כל היום" 'וה'', הוא רחמים, על דרך "רחמיך רבים ה'" וזהו פרוש הפסוק אשרי משכיל אל דל הינו כשהוא בקטנות המחין, ומשכיל עצמו לגדלות המחין אזי ביום רעה ימלטהו ה', נמתקין כל הדינין ואם לא יכול בעצמו לבוא לגדלות המחין עצה לזה, שישכיל אחרים ועל ידי ...

חיי מוהר"ן - קצה - נסיעתו וישיבתו באומן אות קצה פה אומין יום ששי ערב שבת קדש פרשת בחקתי זה שני שבועות שבא לכאן ועדין היה עומד בבית רנ"נ היה מספר ומשיח ...

... אחרא אבל מאכילת שבת, אין חלק לסטרא אחרא כלל וכלל וזה שצוה אותנו על אכילת שבת כמו שכתוב: "אכלוהו היום כי שבת היום לה'" כי אכילת שבת, נעשה קדשה ואלקות גמור, בלא תערבת סיגים כלל ויכול לפעל באכילת שבת, מה שפועל בתענית ... נפילתם, מחמת הפנים כנ"ל וכל זה נעשה על ידי הצום כי על ידי הצום, נכנע הכבד לפני המח כי ביום שאדם אוכל אז הכבד נזון תחלה ואחר כך הוא שולח להמח נמצא ביום האכילה, הגדלה והממשלה להכבד וכשמתענה, אזי נזון המח תחלה, והמח שולח מזון אחר כך להכבד נמצא ביום הצום, נכנע הכבד לפני המח, והגדלה והממשלה להמח וזהו תקון למה שפגם בתחלה בהחכמה שהיא המח, שהיא הצלם המאיר ... כנ"ל וזהו,: "מדנים ישבית הגורל" "ותנוח ותעמד לגורלך לקץ הימין", שאז יהיה כלו שבת וזה 'ותנוח', זהו בחינת: "וינח ביום השביעי" וגורל הזה שהוא שבת, מבטל מדנים וצרים כנ"ל ועוד יש לו כח, שבו נעשה בחינת פה כנ"ל וזהו: ...

... לו כבוד כדי לטרדו. ב. מי שדובר על צדיק, לסוף שנתבזה בעיני כל. ג. מי שמבזה את עצמו בכל יום בעיני עצמו, על ידי זה יזכה ששמו אינו שכוח מפי הבריות, ובני אדם יקראו את בניהם בשמו. ד. תקון ...

... לא כל שכן כשלא יהיה להם תאוות ממון כלל אות תכח שמעתי דברי צחות בשם רבנו זכרונו לברכה שאמר מיום שכבש הקיר"ה מרוסיא את המדינה נעשה המעות והכסף סיג, והמשקה פאנש. כספך היה לסיגים סבאך מהול במים והבן אות ...

... והשגה עד למעלה למעלה התכלית היא אשר לא נדע. ואמר אז גם מעת שיצא מברסלב עד עכשו [שהיה באותו היום ולא שהה רק בערך איזה שעות כי אז לא נסע עדין רק בערך שלש פרסאות] שוב אינו יודע. הינו ...

... ההתגלות מתלבש בעצם בזה העולם כי אם הארה שמאיר בבחינת רגלין אבל בחינת רגלין, מתגלין בעצם בזה העולם וכל יום יש בו מחשבה דבור ומעשה והקדוש ברוך הוא מצמצם אלקותו מאין סוף עד אין תכלית עד נקדת המרכז של עולם הגשמי שעומד עליו ומזמין לו לכל אדם מחשבה דבור ומעשה לפי היום ולפי האדם ולפי המקום ומלביש לו בזאת המחשבה דבור ומעשה שמזמין לו רמזים כדי לקרבו לעבודתו בכן צריך להעמיק מחשבתו בזה ולהגדיל בינתו ולהבין מהו הרמיזות בפרטיות שמלבש בזאת המחשבה דבור ומעשה של זה היום שהזמין לו השם יתברך הן מלאכה או משא ומתן וכל מה שמזמין לו השם יתברך בכל יום צריך להעמיק ולהגדיל מחשבתו בזה כדי להבין רמיזותיו של השם יתברך אך ההגדלות השכל בזה, צריך להיות במדה שלא ... שאפילו הצדיק והחכם שיש לו מח גדול עד שיכול להבין את הרמזים שהשם יתברך מרמז לו בכל דבר בכל יום, אפילו בעסקי חל ועל ידי זה הוא יכול לעבד את השם יתברך בכל הדברים שבעולם אפילו בעסקי חל ואם ... מאד" [כי תפילין, הם בחינת מחין כידוע הינו בחינת הגדלת השכל להבין כל הרמזים שמרמז לו השם יתברך בכל יום כנ"ל] וציצית, הוא בחינת הצמצום הנ"ל, שהוא בחינת מאד הנ"ל כמו שכתוב בזוהר, שהוא בחינת צמצום ועל כן ציצית ... ומה שמחזר הכח המדמה לשרות על פי שונה הלכות הוא מפני שהוא נברא בערב שבת בין השמשות וקדש עליו היום ולא נברא לו גוף כמו שכתוב בזוהר על פסוק "אשר ברא אלהים לעשות" שמבאר שם, שהקליפות שהם בחינת הכח המדמה נבראו בערב שבת בין השמשות ובתוך כך קדש עליו היום ונשארו רוח בלא גוף וכו' עין שם ועל כן זה הכח המדמה, שהוא בחינת הקליפות, שהוא רוח בלא גוף ... האלוהים, וממהר האלוהים לעשותו זה בחינת: "אשר ברא אלהים לעשות" הנ"ל שהיה נכון הכל ערב שבת בין השמשות וקדש היום, ומהר אלהים לעשותו בלא גוף ומחמת זה הוא מחזיר תמיד לשרות על השונה הלכות כנ"ל וזה, "חלום פרעה אחד ... ומקים בחינת רגלי הקדשה המלבשין בזה העולם כנ"ל וזהו, ויהי מקץ שנתים ימים הוא בחינת מוציאי דבה, הנאמר בהם: "יום לשנה יום לשנה" שעל ידם נתקלקל ונפגם בחינת אהבה דקדשה שהוא בחינת: "וקמץ הכהן" כנ"ל מקץ, שהוא בחינת פגם הקמץ ופרעה ...

... מן הרע וכמבאר במאמר ראיתי מנורת זהב ובשאר מאמרים מעלת למוד הפוסקים ואמר: שכל איש ישראלי מחיב ללמד בכל יום ויום פוסקים ולא יעבר ואף אם הוא אנוס ואין לו פנאי, ילמד על כל פנים איזה סעיף "שלחן ערוך" באיזה מקום שהוא אפילו שלא במקומו שהוא עומד עתה בשלחן ערוך כי צריך ללמד איזה דין ב"שלחן ערוך" בכל יום ויום כל ימי חייו וכשאינו אנוס ילמד כסדר כל הארבעה "שלחן ערוך" מדי יום ביומו וכשיגמר ויסים הארבעה "שלחן ערוך" יחזר ויתחיל ללמדם כסדר וכן ינהג כל ימי חייו

... אינו מרגיש צריך להכות הראש בקיר הינו להכות הראש בקירות לבבו כמובא במקום אחר [לקמן רי"ז] על פסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך" שצריך להביא הדעת בהלב והבן היטב אחר כך שמעתי בשמו שאמר שזהו בחינת "ויסב חזקיהו פניו ...

... ושאל לו מה נעשה בדינך והשיב לו שעשה תשובה אמר, אם כך תקיף חילא דתשובה, פתח ואמר "מזמור שיר ליום השבת" ולכאורה, מה ענין שבת אצל תשובה אבל לפי דברינו מכון היטב כי כשעושה תשובה שלמה ונדחה הרע לגמרי, ... ובחינת שדי, ובחינת מט"ט כי 'מה הוא שדי, שאמר לעולמו די' ובחינות שבת גם כן כך כמו שכתוב: "וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו", ואמר די ובחינות מט"ט, הוא גם כן בחינות שדי כנודע על פסוק "ויקח את האדם ויניחהו ...