ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה... את האדם, חס ושלום, בשנה בטומאה הידוע, חס ושלום כי המלאך הוא בחינת אש, כמו שכתוב: "מראיהם כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים" וכשנחלש כח המלאך, ואזי השדים מקבלין לעצמן כח המלאך אזי הם מחממין על ידי האש הזה ומטמאין, חס ושלום, בטומאה הנ"ל ועל כן צריכין לחזק את המלאך וחזוק המלאך הוא על ידי שמחה בבחינת לב שמח ייטב פנים זה בחינת המלאך, בחינת "ומלאך פניו הושיעם" שנתחזק על ידי לב שמח ועל כן מקום המלאכים ... ואזי בניסן היה ראוי שיתבטל הטומאה הנ"ל לגמרי מאחר שנתתקן ונתחזק כח המלאך, כנ"ל. יא. אבל יש שבא טמאה הנ"ל מבחינה אחרת כי דע, שעל ידי רבנים ודינים שאינם כשרים, שעושין עוות הדין על ידי זה בא טמאה הנ"ל, חס ... בא, חס ושלום, החמום והטומאה הנ"ל ועוות המשפט נעשה על ידי בחינת תפילין רעים כי יש בחינת תפילין מחין שיש בהם פסלת כי התפילין מחין נעשין על ידי שמעלין הלחות ושמנונית הגוף מבחינת החתים בשרו לבחינת חותם ... אותיות עמלק, שעל ידו בא הטומאה הנ"ל בבחינת "אשר קרך בדרך" . "וירא את הקיני" "וירא את עמלק", שהם סמוכים זה לזה בתורה כי טמאה הנ"ל, שהיא טמאת עמלק היא באה על ידי גרים, ככל המבאר למעלה וזה בחינת מראה בחלום [כמו שקורין זאת הטומאה מראין] מראה ראשי תבות: רשע מכתיר את הצדיק שעל ידי זה בא טמאה זו כנ"ל, על ידי שנעשה עוות המשפט כנ"ל יב. ואזי כשבא טמאה הנ"ל על ידי עוות המשפט אין תקון רק על ידי קשור ... על ידי קשור המרכבה נצולין מטומאה הנ"ל. יג. וזה בחינת: תקיעה, תרועה, שברים תקיעה זה בחינת "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" בחינת חרדת הגוף בחינת קר רוח בחינת: "וקר רוח איש תבונה" שעל ידי זה הוא תקון ... כנ"ל והיה ראוי שיתבטל אז הטומאה הנ"ל לגמרי כי אתינא לקמה דאמימר, אמר: הנהו עשבא דסמתרי הוו הינו שהמאכלים הנ"ל שהם בחינת עשבא כנ"ל 'של סם תרי הוו', שהיה כלול בהם שני כחות: סם חיים וסם מות דהינו כח המלאך ...