... רק כדי לתת חיות לבריאה. ומאחר שהשי"ת הסתיר את עצמו בתוך הבריאה, ממילא יש בבריאה 2 בחינות. בחינת סם חיים ובחינת סם המוות. בחינת טוב ורע וכולי. ומי שזכה נעשה לו סם חיים ומי שלא זכה נעשה לו סם המוות. כי עיקר שלמות התורה שבכתב, היינו שלמות הבריאה, הוא דייקא על ידי תורה שבעל פה ... שבו הכל נמצא בהסתרה. אך גם העכו"ם אין להם שליטה בבחינת תורה שבעל פה, היינו בבחינת סודות התורה שנמשכים כולם מלפני הבריאה ששם הכל טוב, ואין שם שום אחיזה לשום רע. כי בלשון הקודש היינו שלמות הדיבור, היינו שלמות המלכות, היינו שלמות הבריאה, היינו בחינת לפני הבריאה, בזה אין לעכו"ם שום שליטה. כי שם הכל טוב כנ"ל. אך כל השליטה של העכו"ם הוא דווקא מלשון תרגום כמובא, כי התרגום הוא מעורב טוב ורע, ולכן יש שם שליטה ללשונות העכו"ם בלשון תרגום. היינו כי יש לרע אחיזה רק בבחינת אחרי הבריאה שבו מעורב טוב ורע, אך לא בבחינת לפני הבריאה שהוא בחינת שלמות הדיבור / לשון הקודש וכולי. ויש לשים לב לכך, שגם למדן שלומד את תורתו שלא לשמה, וגם כל אדם רגיל בעולם שלא נכלל בא"ס, גם הוא נכלל בבחינה הזאת של העכו"ם. כי גם הוא מעורב טוב ורע. ואדם הראשון לפני החטא אצלו הייתה שלמות התורה שבעל פה, ואחרי החטא נעשה פגם וכולי. לגבי לשון הקודש, לשון תרגום וכולי, ראה כאן ...

... קצת אנשים אצלו והיו רצים והולכים במהירות להביא הדאקטיר ולא יכלו להביאו, כי היה באמצע הלילה. ענה ואמר טוב להודות לה' על שלא בא הדאקטיר. ואמר כל מי שרוצה לחוס על חייו, יתאמץ שלא יניח לבוא לשום דאקטיר ... העולם שאומרים להביא דאקטיר ואינו יכול לשנות דעתם. כי כן היה דרכו, אף על פי שהוא ידע בעצמו שדבר זה אין טוב לפניו אף על פי כן אם היו אנשים מפצירים לעשות אותו הדבר לא עבר על דעתם. וכן היה בכמה דברים. ...

... את ההקדמות ואת הקליפות של תורת ה ממש. והנה, כל המחלוקות בעולם בכלל, כולן נמשכות מבחינת אחרי הבריאה. כי לפני הבריאה היה כולו טוב וכולו אחד ללא שום מחלוקת כלל. ומי שזוכה לתורת ה ממש, ממילא כל המחלוקות בעולם מתבטלות אצלו, והוא ורק הוא זוכה להבין את הסוד של אלו ...

... יהושע זכרונו לברכה לקהלת קדש דזרין סמוך לפטירתו עם הקויטל שיקח בדעתו אלו השמות שרשם שם כדי שיהיה לו טובה לעולם הבא ואמר שעל ידי זה יוכל לבוא אליו מיד אחר הסתלקותו וכן היה שבא אליו תכף רבי יהושע הנ"ל אות קעט כשבא מלמברג אמר אני דומה כמו חוני המעגל שישן שבעים ...

... הוא בחינת ניגון. ומי שאינו רואה את השי"ת בכל דבר, ממילא נעשה אצלו בחינת ניגון רשע ורע. ועל ידי זה הוא לא זוכה לעבוד את השי"ת. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו כמו שיתבאר = היינו כאשר בחינת הניגון של האדם היא תקינה, על ידי זה טוב לו. וכמובא שניגון טוב הוא כאשר האדם מברר את הרוח הטובה מהרוח הרעה, דהיינו כאשר האדם רואה את הטוב שיש בכל דבר. ראה בהרחבה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=100 כי הנה קול ... של האדם דהיינו שלמות הדעת של האדם. הנגינה שיש לאדם בחיים שלו, דהיינו רמת ההנאה של האדם בחייו, זה נמשך מהציפורים דהיינו השכל. כי כשיש שלמות הדעת, החיים טובים וכולי. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=34 לגבי המשמעות של 2 ... בחינת נבואה, שהוא בירור המדמה וכולי. לכך נקרא המנגן חזן מלשון חזון, הינו לשון נבואה כי לוקח הנגינה מאתר דנביאים ינקין = וכמובא שהחזן הוא זה שיודע למצוא את הטוב שברע, דהיינו את סודות התורה בבריאה, הם נמשכים מבחינת לפני הבריאה ששם כולו טוב, ועל ידי זה הרע נעלם לגמרי וכולי. וכשהמנגן הוא רשע אזי הוא לוקח הנגינה שלו ... חד ואז על ידי התפילה נתגלה אוריתא, הינו סתרי אוריתא ראה שם באורך. והבן כי הוא הכל עניין אחד לגמרי, רק בלבוש שונה. ***** לעניין החזן שהוא זה שמברר את הרוח טובה מהרוע הרעה, ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=549 - ליקוטי מוהר"ן חלק א - רפב - ... הבא, עולם הזה, לפני ואחרי הבריאה, סודות התורה, תורה דעתיקא, בחינת "אין", תפילה, תפילה במסירות נפש, תורה לשמה ושלא לשמה, לשון הקודש / תרגום / לשונות העכו"ם, טוב ורע, קליפות, פנימי וחיצוני, כוח המדמה, נבואה, למדן, תלמיד חכם, חוכמה עילאה ...

... כי מלפני הקדוש ברוך הוא יוצא אור פשוט, הינו אותיות פשוטים ולפי האדם כן נעשה הצרוף אם הוא אדם טוב , נעשה צרוף של ברכה ואם לאו, להפך וזה "לפניכם ברכה וקללה" דיקא כי לפני ה' עדין אין ציור לצרוף ...

... זרות ובלבולים שבתפילה רק לעשות את שלו לילך בתפילתו כסדר ולא ישגיח על שום בלבול ומחשבה זרה כלל רק הוא יעשה את שלו ולא יחזיר פניו להביט על אלו המחשבות כלל גם אמר שזה טובה גדולה מה שבאים עליו מחשבות זרות ופניות כי בלא זה אם היה האדם ... כונתו בתפילה הוא באמת להשם יתברך והשם יתברך בוחן לבבות ומסתכל על פנימיות כונתו ורצונו ומקבל תפילתו באהבה אף על פי שהיא מלבשת במה שמלבשת כי פנימיות רצונו וכונתו הוא טוב וזהו: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" הינו שיש מחשבות ...

... נקרא דבור בחינת: "אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם" ועקר מה שנתקבל הדבור הוא מחמת הטוב שיש בו כי טוב הכל חפצים ועל כן כשיש טוב בהדבור אזי הדבור נשמע ונתקבל אבל כשאין טוב בהדבור אינו נתקבל ואיך עושין הטוב בהדבור ? הוא על ידי שלוקחין הדבור מהדעת אזי יש בו טוב אבל כשהדבור בלא דעת אזי אין בו טוב בבחינת: "גם בלא דעת נפש לא טוב" 'נפש' הוא הדבור כמו שכתוב: "ויהי האדם לנפש חיה" ותרגומו: 'לרוח ממללא' ב. ... כי תירש גברתה" שהיא אשה רעה שהיא בחינת עת רעה כי יש כ"ח [עשרים ושמונה] עתים עתים לטובה, עתים לרעה וצריך להכניע שפחה בישא שהיא עת רעה בבחינת: "בכל עת יהיו בגדיך ...

... אחד מתרגמן שיודע גם לשוננו והיה מליץ בינותם ומיד שכרו להם אכסניא טובה בחלק הנקרא גאליטא וכאשר נכנסו לשם אחר שעה או שתים אמר שאין רצונו לעמד שם ושאל אותו המליץ אפשר טוב לפניכם להיות בעקר סטנבול דהינו בעיר המלוכה ששם דירת התוגר ושם אין שום זוג רשאי לבוא לשם כי אם זכרים לבד והשיב ששם בודאי טוב לפניו וגלה לו שיש שם שד"ר מארץ ישראל ועמם עוד שני אנשים ממדינתנו שהיו בארץ ישראל ... עקר כונת נסיעתי לארץ ישראל כי מלבי לפומי לא גליתי ואף על פי כן "מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" אף על פי שלא ידע אחד עקר כונת חברו" והשיבו לו: אם אתה תגלה לנו כונתך בודאי יגיע לך טובה גדולה עד מאד והשיב להם: "אני איני רוצה לקבל טובה מכם ולא אגלה לכם עקר כונתי בשום אפן אדרבא אתם תוכלו לקבל טובה מאתי אם תרצו" השיבו לו:נראה בלשונך שאתה מדבר בלשונות המפרסמים הגדולים כמו ר' ברוך ...

... - אות קסו - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' שמעתי בשמו שאמר העולם סוברים שמחמת שאני נכד הבעל שם טוב זכרונו לברכה מחמת זה זכיתי למדרגתי לא כן הוא רק עם דבר אחד הצלחתי ועל ידי זה זכיתי לעלות למה שזכיתי ואמר בלשון אשכנז בזה הלשון: מיט איין זאך איז מיר גיראטין ...