... ביותר החולאת שלו. ועמדו קצת אנשים אצלו והיו רצים והולכים במהירות להביא הדאקטיר ולא יכלו להביאו, כי היה באמצע הלילה. ענה ואמר טוב להודות לה' על שלא בא הדאקטיר. ואמר כל מי שרוצה לחוס על חייו, יתאמץ שלא יניח לבוא לשום דאקטיר אצלו אף על פי שאחר כך יכול להיות שאני בעצמי אצוה להביא לי דאקטיר. אף על פי ... להסכים לקרא דאקטיר מחמת העולם שאומרים להביא דאקטיר ואינו יכול לשנות דעתם. כי כן היה דרכו, אף על פי שהוא ידע בעצמו שדבר זה אין טוב לפניו אף על פי כן אם היו אנשים מפצירים לעשות אותו הדבר לא עבר על דעתם. וכן היה בכמה דברים. והוא בעצמו חשב פעם אחד כמה דברים שעשה בשביל רצון אנשים שהפצירו בו לעשות אף על ...

... מוהר"ן ח"א - תורה קיח - כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר כשלומד איזה דבר, טוב לפרש הדבר בלשון אשכנז שמבין [והוא טובה להעולם] והענין, כי כל צדיק הדור הוא בחינת משה שהוא בחינת משיח כמו שכתוב: "עד כי יבא שילה", הינו משיח ושילה בגימטריא משה ועל ...

... ואקרא דהגרוניא כמה הוי ? שתין בתי = תלמודא קאמר לה: אתא תנינא = רבה קאמר לה: פושקנצא = עורב נקבה הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו כמו שיתבאר כי הנה קול הנגינה נמשכת מן הצפרים כדאיתא במדרש . מפני מה מצרע טהרתו ...

... פגם הנפש פגם הרצון כשרוצה דבר תאוה זה הרצון הוא פגם ומרה לנפש ועכשיו כשבא זה האדם לחכם הדור עם רצון טוב עם נפש טוב והצדיק לוקח כל הרצונות ולוקט אותם אחד לאחד כדי להעלות אותם כנ"ל ואז מלקט גם הרצונות הנפשות שנפלו וזה בחי' אריה לשון לקט שמלקט מורי מרת נפש עם בשמי עם הרצון הטוב שמעלה ריח טוב ובחי' שור שבנפש זה האור המצוחצח שנתוסף [בנפש מחמת] הקיבוץ שנתקבץ פיזורי הנפש ואז מאיר [הנפש ביותר] כי כשהרצון אין מאיר אזי הנפש בבחי' ונפש רעבה כי עיקר הרעב ... [*ש] הסומא אין שבע כי עיקר השובע מחמת האור שיראה בעיניו וע"י שאין רואה אין נתמלא נפשו היינו רצונו כי טוב מראה עינים מהלך נפש וכשמצחצח נפשו בצחצחות האור אזי ונפש רעבה מלא טוב בבחי' והשביע בצחצחות [נפשך] וזה בחי' שור לשון הסתכלות בחי' טוב מראה עינים מהלך נפש נשר שבבחי' נפש זה החידוש שנתחדש הנפש בעלייתה בבחי' עיבור זה בחי' נשר תתחדש כנשר נעוריכי אדם שבנפש זה בחי' ויהי האדם לנפש חיה כי האדם בחי' ... אשר יש צדיקים שמגיעים להם כמעשה רשעים והוא הדין להיפך וע"י הבל הזה רבים נתפקרו שרואים צדיק ורע לו רשע וטוב לו אבל זה מחמת שהעולם נידון אחר רובו ואז צדיקים נתפסים בעון הדור והוא הדין להיפך ואי דלינן הרבה נפשות אזי בוודאי הוי מקלינין לשון קולא מהבלא היינו שע"י שהיה רוב העולם טוב עי"ז היה טוב לצדיקים ולא היה הבל הזה כל כך קשה על הצדיקים ורמיא גלא קלא לחברתה מי שבקית מידי בעלמא דלא שטפתיה וניתי אנא וניחרביה היינו אח"כ כשכל אלו הנפשות חוזרות מעיבור ...

... שעור ואמר רבנו זכרונו לברכה, אליו שכל היסורים הקשים והמרים שסבל כמה שנים כלם הם טובים יותר מכויה אחת בגיהנום כויה אחת בגיהנום גרוע מזה ...

... כל פנים יטבל באותו היום אפילו לפנות ערב כי צריכין לזהר מאד לטבל באותו היום דיקא [ועין בסוף ספורי מעשיות שאמר שטוב מאד לטבל תכף ומיד וכו' עין שם] אחר כך אחר שעברו קרוב לארבע שנים ומה שעבר באלו השנים יקצרו רבבות ... דבר חדש לגמרי חדוש נפלא כי הוא תקון נפלא ונורא מאד מאד [עין למטה] ומי שיוכל לילך למקוה ואחר כך יאמרם בודאי מה טוב אך אפילו אם הוא אנוס שאי אפשר לטבל כגון שהוא חולה או שהוא בדרך אף על פי כן אם יאמרם אשרי לו כי הם תקון גדול ונורא מאד ואם יאמרם בכונה כראוי בודאי מה טוב אך גם האמירה בעצמה מסגל מאד ואמר: כי לא נודע זאת מיום בריאת העולם מסתמא הייתי רוצה לבטל זאת ... לקים זאת והוא זכרונו לברכה, הודיע כל זאת מקדם ואנחנו עשינו מה שמטל עלינו להודיע התקון לכל החפץ להתתקן וכל אחד הטוב בעיניו יעשה השומע ישמע, והחדל יחדל ואנחנו את נפשנו הצלנו ומה שהרב בעל המחבר "סדר תקון שבת" מביאם ...

... על כל דבר שהאדם עשה, נגזר על ידי האדם עצמו בעצמו! והאדם בעצמו פוסק את גזר דינו, לטוב ולמוטב. כיצד? מראים לאדם מישהו אחר עושה משהו דומה למשהו שהוא עשה, לאו דווקא דומה ...

... כמו שכתוב "כח מעשיו וכו' לתת להם נחלת" וכו' וכח הזה הוא בחינת סכה, "כל עצמותי תאמרנה" בחינת: "בגידים ועצמות תסוככני" בחינת "ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך" וזה בחינת: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט" זה הדין, בחינת: "שמאלו תחת לראשי" "ואהבת ...

... ב. ואחר כך כשאדם שומר את עצמו משכליות חיצונים לא זו אף זו שצריך לחדש השכל בכל עת וזה בחינת: 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית' כי חדוש בראשית הוא חדוש החכמה כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" כי חדוש השכל היא חדוש הנשמה כי השכל הוא הנשמה כמו ... להוי צותא לחברו' כי הדבר קשה הא תינח מי שהוא בר אורין ועוסק במשא ומתן באמונה אזי המשא ומתן הוא טובה אצלו שהמחין שלו מתחדשין אבל מי שהוא אינו בר אורין מה הנאה יש לו שעוסק במשא ומתן דע, מי שהוא עוסק במשא ומתן באמונה הוא עושה טובה לחברו שהוא משרשו שמחין של חברו מתחדשין בתוך המשא ומתן שלו שבאמונה וזהו דקרי קרי מי שהוא בר אורין אזי טובה לו שנתחדש שכלו בתוך האמונה ויהיה לו מחין חדשים ללמוד ולדבקות הבורא ודלא קרי להוי צותא לחברו הינו שהוא עושה טובה לחברו שמשרשו י. וזה בחינת תקיעות ראש השנה כי ראש השנה הוא בחינת שנה כידוע שהוא בחינת משא ומתן באמונה בחינת פשטא אוריתא בחינת עוסק בדיני ממונות ...

... הר"ן - אות רכז - מדבר ממעלת ההתבודדות מצאתי כתב יד החברים שאמר שטוב יותר שההתבודדות יהיה מחוץ לעיר במקום עשבים כי העשבים גורמים שיתעורר הלב ...