... בספר "שבחי האר"י ז"ל" הגדול, המחבר לספר "לקוטי הש"ס" וזה לשונו שם: ולאפוקי מהסוברים שיש שמיטות, ומקדם היה שמיטת החסד ועתה היא שמיטת הפחד, כל זה אינו אמת, ושמעו מרבו וכו' והוא הביא מדעתו סברת השמיטות והאמת אינו כך ...

... הוא מחיה עצמו בעת פשיטותו מבחינת קיום העולם קדם קבלת התורה כי קדם קבלת התורה היה העולם מתקים רק בחסדו כי לא היה עדין תורה ושום עשיה של מצוה, שעל ידו יתקים העולם והיה עקר קיום העולם על ידי חסדו לבד והצדיק בעת פשיטותו בשעה שבודל מן התורה הוא מקבל חיות מבחינה זו וזה בחינת 'אוצר מתנת חנם' כי ... הוא איש פשוט כנ"ל אזי הוא מקבל מזה האוצר מתנת חנם שזהו בחינת קדם קבלת התורה שהיה מתקים העולם בחסד חנם לבד בבחינת: "כי לעולם חסדו", הנאמר על קדם מתן תורה [כמובא בגמרא פסחים. 'הני עשרים וששה כי לעולם חסדו כנגד מי כנגד עשרים וששה דורות' וכו'] כי אז לא היה שום תורה, והיו עוסקין רק בישוב העולם ובדרך ... רבותינו, זכרונם לברכה במדרש 'גדולה דרך ארץ, שקדמה לתורה עשרים וששה דורות' ואז היה עקר קיום העולם על ידי חסד חנם לבד ובאמת גם קדם קבלת התורה בודאי גם אז היתה התורה במציאות, כי התורה היא נצחית אמנם אז, ... הינו הדרך של ארץ ישראל שהוא בחינת עשרה מאמרות שבהם נברא העולם ששם נעלמת התורה שבזה היה העולם מתקים בחסדו עשרים וששה דורות שקדם מתן תורה בזה בעצמו הצדיק מחיה עצמו בעת פשיטותו שאינו עוסק בתורה כי אז הוא ... ענין הנ"ל] ואתחנן מתנת חנם חנם עריות פגם הדעת משה, דעת פרישות פה עמד עמדי הבריאה, מתנת חנם עולם חסד יבנה הבריאה קדם מתן תורה עת לעשות לה', הינו עשית העולם הפרו תורתך, ביטולה של תורה בעת ההיא לאמר, ...

... מלמטה, מצדיקים עליו את הדין מלמעלה והוא בחינת מחין דקטנות, והוא בחינת: "אברהם הוליד את יצחק" כי אברהם הוא חסד, ויצחק הוא גבורה "פחד יצחק": "בגבורות ישע ימינו" וזה שנאמר: "כי גבר עלינו חסדו" וזהו, כי יצחק הוא בחינת אלהים, כמו שכתוב: "צחוק עשה לי אלהים" והוא בא מבחינת שרה, מדת מלכות כמו ... חכמינו, זכרונם לברכה: 'איזהו יסורים של אהבה, כל שאין בו ביטול תפילה' שנאמר "ברוך ה' אשר לא הסיר תפילתי וחסדו מאתי" ותפילה הוא בחינת פנים כמו שכתוב: "ויסב חזקיה פניו ויתפלל" וזה שכתוב: "הסתרת פניך הייתי נבהל" וזה מה ... שהוא בחינת מחין דקטנות שמשם עקר אחיזת הדין כידוע וזהו בחינת "אברהם הוליד את יצחק" כי אברהם הוא בחינת חסד ויצחק הוא בחינת גבורה, בחינת פחד יצחק הינו, שזה הדין הקדוש, שהוא בחינת יצחק הוא נולד ונמשך מאברהם, שהוא בחינת חסד כי באמת בזה הדין מלבש חסד גדול, כי הוא לטובתו בחינת "את אשר יאהב ה' יוכיח" כנ"ל וזה בחינת "בגבורות ישע ימינו" שבתוך הגבורות והדינים מלבש בהם ישע ימינו, בחינת חסד כי זה הדין נמשך מחסד, בחינת "אברהם הוליד את יצחק" כנ"ל וזהו בחינת "כי גבר עלינו חסדו" שהגבורות הם חסדים באמת כנ"ל כדי שיתקרב על ידי זה יותר להשם יתברך כנ"ל אבל צריך כל אחד לראות להמתיק זה הדין ... חכמינו, זכרונם לברכה, 'איזה יסורים של אהבה, כל שאין בו ביטול תפילה' שנאמר: "ברוך ה' אשר לא הסיר תפילתי וחסדו מאתי" וזה שכתוב: "הסתרת פניך הייתי נבהל" 'פנים', זה בחינת תפילה, כמו שכתוב: "ויסב חזקיהו פניו וכו' ויתפלל" הינו ... הוא דין קשה, חס ושלום, בחינת "הסתרת פניך הייתי נבהל" כנ"ל נמצא, שיצחק הוא בחינת דינא קדישא שנמשך מצד החסד בחינת "אברהם הוליד את יצחק" כנ"ל וזה מה שפרש רש"י על פסוק זה 'לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך ... יצחק דומה לאברהם והיו הכל מודים שאברהם הוליד את יצחק פרוש שהדין הוא בחינת דינא קדישא ומסטרא דאברהם בחינת חסד, נולד יצחק כנ"ל והמתקת הדין של יצחק, על ידי החכמה, שהוא ידיעת התורה כנ"ל זה בחינת יעקב שנולד מיצחק ...

... "השם גבולך שלום, חלב חטים ישביעך". ז. וזה בחינת שבועות כי שבועות הוא בחינת שכל גדול וגבוה מאד שהוא חסד עליון ורחמים גדולים כי גדל הרחמים, תלוי בגדל הדעת כנ"ל כי 'בשעת מתן תורה, נראה להם כזקן מלא רחמים' וזקן הוא בישוב הדעת ובזה תלוי גדל הרחמים כנ"ל ועל כן שבועות הוא חסד עליון ורחמים גדולים וזה בחינת המקוה של שבועות שהיא בחינות מקוה של שער החמשים שהוא שער העליון מחמשים שערי בינה שהוא בחינות שכל ודעת עליון בחינת חסד עליון ורחמים גדולים כנ"ל ועל כן המקוה מושיע בכל הצרות כמו שכתוב: "מקוה ישראל מושיעו בעת צרה" כי הוא חסד עליון, שמושיע מכל הצרות ועל כן המקוה מטהר מכל הטמאות כמו שכתוב: "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" וכו' כי ... 'לא נכרתי במדת אמתית שלי' שעל ידי שלא נתגלה הדעת במצרים על ידי זה לא נכר נאמנותו כנ"ל כי החסד תלוי בדעת כנ"ל וזה בחינת "אנכי" י'היבא כ'תיבא נ'אמנים א'מריה שעל ידי נתינת התורה, נפתח המאמר, ונתגלה הדעת כנ"ל ...

... תורה, אזי אני אומר תורה וזהו: 'אני אומר ליוחאי אבא' כי כל חדושי התורה שמגלין על ידי זה מגלין חסדים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל המונע תלמידו מלשמשו, כאלו מונע ממנו חסד' שנאמר: "למס מרעהו חסד" ויש בכל אחד חסדים וגבורות חסדים מצד האב וכו' ורבי עקיבא לא היה לו מצד האב חסדים כי היה בן גרים, ולא היה לו זכות אבות כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, שלא רצו למנותו נשיא לרבי ... משום דלית לה זכות אבות וסבר רבי שמעון, שרבי עקיבא אין רוצה לומר תורה מחמת זה מחמת שאין לו חסדים מצד האב אבל רבי שמעון בן יוחאי בודאי היה לו חסדים מצד אביו רבי יוחאי, [שהיה גדול בישראל] ועל כן אמר רבי שמעון: 'ואם לאו, אני אומר ליוחאי אבא' הינו שאני אומר להתורה שהוא בחינת 'יוחאי אבא' בחינת החסדים מצד האב, שמשם התגלות התורה כי התגלות התורה הוא התגלות החסדים כנ"ל וזהו: 'ומוסרך למלכות' כי רבי שמעון אמר, שזה שרבי עקיבא אינו רוצה לומר תורה ולגלות החסדים ועל ידי התגלות החסדים על ידי התורה שהיה רבי עקיבא אומר עתה היה מתקן פגם הנ"ל, שלמד תורה לתלמידים שאינם הגונים אך רבי עקיבא אינו רוצה לגלות חדושי תורה ולגלות החסדים מחמת שאין לו חסדים מצד האב ורבי שמעון אמר שזהו רק מחמת עניוות של רבי עקיבא שמחמת ענותנותו של רבי עקיבא הוא סובר שאין יכול לגלות תורה מחמת שאין לו חסדים מצד האב, ואין יכול לתקן פגם הנ"ל כי אם על ידי התפיסה כי התפיסה הוא תקון וזכוך להדבורים כנ"ל אבל באמת רבי עקיבא הוא רבי גדול כזה שיש לו חסדים מצד עצמו ואין צריך לזכות אבות כלל ויכול רבי עקיבא לגלות תורה על ידי החסדים שיש לו מצד עצמו לבד ועל ידי זה יתקן פגם הנ"ל כנ"ל ועל כן אמר רבי שמעון 'אני אומר' וכו', הינו שאני אומר תורה, שיש לי חסדים מצד האב ועל ידי זה יביא את רבי עקיבא לתוך בחינת גדלות עד שיכרח רבי עקיבא בעל כרחו לומר ... תורה אף על פי שאין לו זכות אבות כי רבי עקיבא גדול כל כך שיכול לגלות תורה על ידי חסדים שיש לו מצד עצמו רק שהוא ענו ועל ידי שיגלה רבי שמעון תלמידו תורה שהוא יש לו חסדים מצד האב על ידי זה יביא את רבי עקיבא לבחינת גדלות עד שיכרח בעל כרחו לומר תורה אף על ... אתה רוצה לומר תורה וזהו מחמת ענותנותך אזי 'אני אומר ליוחאי אבא', הינו שאני אומר תורה כי יש לי חסדים מצד האב כנ"ל 'ומוסרך למלכות' שאביא אותך ואמסרך בעל כרחך למלכות, לבחינת גדלות ותהיה מכרח בעל כרחך לגלות תורה שהיא התגלות החסדים כנ"ל כי על ידי שרבי שמעון בן יוחאי תלמידו יאמר תורה על ידי זה יביא את רבי עקיבא לבחינת גדלות בעל כרחו ויכרח לומר תורה, שהוא התגלות החסדים שהוא תקון פגם הנ"ל [ולא באר איך על ידי התגלות התורה שמגלה חסדים על ידי זה יתתקן פגם הנ"ל גם לא באר איך על ידי התלמיד שיש לו זכות אבות, כשמגלה תורה ...

... על שום דבר. ואף על פי שנראה, שעל ידי תפילתנו ותורתנו יהיה הגאלה אף על פי כן צריכין אנחנו לחסדו, שבחסדו יגאל אותנו וכאן מובא breslev.eip.co.il/?key=40 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אני ה' הוא שמי ולא מטי ...

... ידי זה תקן אותה ומחמת זה נתבלבל הדבר ולא אמר אז התורה הגדולה שהיה מוכן לומר כנ"ל. ובחמלת השם חסדו גבר עלינו וסיבב השם יתברך שאף על פי כן לא אבדנו התורה הזאת, כי זכינו אחר כך ביום שני ...

... אל"ף תי"ו ה"א. על כן צריכין לכתב חמשה מכתבים שקורין קוויטליך [פתקים] ועל כל קוויטל יכתב שתי התבות ורב חסד שגימטריא שלהם היא ארבע עשרה מאות שהיא אל"ף תי"ו כי ורב חסד גימטריא מאתים ושמונים וחמש פעמים מאתים ושמונים, עולה אלף וארבע מאות. והחמשה קוויטליך הם ה"א וזה הוא שם אתה. ובשעת הרוח סערה חס ושלום ישליך חמשה קוויטליך שכתוב בהם ורב חסד לתוך הים ובודאי יועיל. ורבי שמעון אמר שהוא בעצמו השתמש בזה והועיל לו מאד וקדם שנסע פעם שניה לארץ ...

... אינו בחשיבות כל כך = היינו הגאווה שמונעת מהאדם להיכלל בא"ס ולהבין את התורה דעתיקא. וכשלומד בלילה חוט של חסד נמשך עליו ומגן עליו שלא יזיק לו המחשבה הנ"ל = היינו כשלומד במסירות נפש, שעל ידי זה זוכה להתגלות ...

... ועל כן רמז משה רבנו, עליו השלום צרוף חנוכה בפסוק סלח נא כי סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה וכו' הוא ראשי תבות חנוכה כי חנוכה נעשה על ידי סלח נא וכו' כנ"ל וכן כל הבחינות ... שפע הכתר חכמה ובינה ידים גם יראה גם אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'המונע הלכה מפי תלמיד, כאלו מונע ממנו חסד, ופורק ממנו יראת שמים' גם בן ותלמיד בן, איתא בזוהר הקדוש: מה שמו, דא חכמה מה שם בנו דא ...