... צריכין בכל יום ויום שבא אחר כך להוסיף בו קדשה ודעת כמו שכתוב: "ויקרא אלהים לאור יום" שכל יום צריך שיאיר ביותר כנ"ל אבל
כשהזקנים , המאריכי ימים שבדור, פוגמים את ימיהם ואין מוסיפין אור קדשה ודעת בכל יום ויום מזה יונק מצח הנחש חכמת הטבע הנ"ל [כי מנפילת הימים של
הזקנים, אשר אין דעתם מתישבת כנ"ל מפגם הדעת הזה של אלו
הזקנים יונק מצח הנחש שהוא חכמת הטבע] ומתגבר, חס ושלום, דעת חכמת הטבע, שכופרים ברצון על ידי נפילת הדעת והימים שנופלים
מהזקנים המאריכי ימים שאינם כראוי כנ"ל "קצר ימים שבע רגז" הינו שתי הבחינות הנ"ל 'קצר ימים' זה בחינת
הזקנים שאינם כראוי שאין מוסיפין קדשה ודעת בכל יום שזהו עקר הזקנה והאריכות ימים כנ"ל
וכשהזקנים פוגמים את ימיהם ואין מאריכין את ימיהם בקדשה ודעת כנ"ל זה בחינת "קצר ימים" ומזה יונק מצח הנחש, שהוא הפך מצח הרצון וזהו: "שבע רגז" הפך הרצון כנ"ל אבל
כשהזקנים כראוי בחינת: 'זקן זה קנה חכמה' וכו' כנ"ל על ידי זה מתגבר התגלות הרצון, בבחינת: "זקן ונשוא פנים" שעל ידי זקן שבקדשה מתגבר הרצון, שהוא בחינת נשוא פנים ... הוא בחינת רצון וזה בחינת זקן ונשוא פנים כנ"ל ט. וצדקה מועיל לזה שעל ידי הצדקה מתקנין ומעלין פגם נפילת הימים והדעת של
הזקנים מאריכי ימים, שאינם כראוי שמזה יניקת מצח הנחש כנ"ל בבחינת "שלח לחמך על פני המים, כי ברב הימים תמצאנו" שכח הצדקה מוצאין ברב הימים דהינו במאריכי ימים כי ...