ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עא - יֵשׁ מחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ מחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ... נברא חלק מהבריאה כנ"ל ובודאי לאו כל אדם זוכה לזה להרגיש בעצמו התגלות כבוד השם יתברך אבל אלו שהם בהיכלא דמלכא כשיש להם איזה כבוד, אזי אין לוקחין לעצמן כלל מן הכבוד רק הם מעלין כל הכבוד להשם יתברך ... בהכבוד מאיזה מאמר נתהוה זה הכבוד אשר בשביל זה הכבוד היה אותו המאמר שעל ידו נברא חלק מהבריאה כנ"ל "ובהיכלו כלו אומר כבוד" הינו שאצל אלו שהם בהיכלא דמלכא הכבוד הוא כלו אומר, הינו כלו מאמר כי הכבוד שיש להם הוא כלו רק בשביל המאמר שנתהוה בשביל זה הכבוד אשר על ידו נברא חלק מהבריאה כנ"ל וזה בחינת: "ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך" 'כח זה בחינת כ"ח אתון דמעשה בראשית' בחינת עשרה מאמרות שבהם נברא העולם הינו שאלו שהם בהיכלא דמלכא הם מגלין ומאירין כ"ח אתון הנ"ל על ידי הכבוד כנ"ל וזהו: "ואשר כח בהם לעמד" וכו' לפי פשוטו של מקרא, הינו כח ממש כי בודאי צריך שיהיה להם כח וגבורה לעמד בזה שיזכו להיות בהיכלא דמלכא, אשר שם הכבוד הוא כלו אומר בחינת כ"ח אתון דמעשה בראשית כנ"ל ועקר הכבוד של השם יתברך נתגלה ... ההולדה ועל ידי זה נתגלה ונתגדל כבודו יתברך כנ"ל וזה אותיות תרומה הם סופי תבות: לחזו'ת בנע'ם ה' ולבק'ר בהיכל'ו כי תרומה, הינו צדקה שהיא נדיבות לב בחינת: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" על ידה נעשה כלי לקבל מנעם ה' שעל ידי זה נמשך התגלות כבודו יתברך שהוא בחינת: "ובהיכלו כלו אמר כבוד" וזהו "לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו" סופי תבות: תרומה כנ"ל וזה בחינת השירה, בחינת: "נעים זמרות ישראל" אשרי הזוכה להרגיש נעימות התורה כי יש נעימות ...