... תלמיד חכם זוכין לתורה י. כל ידיעה במשפטי התורה, הן מצוות שבין אדם לחברו הן מצוות שבין אדם לקונו, הידיעה הזאת בעצמה היא הצלחת הנפש. יא. הספר שנכתב בדיו של שמן זית הוא מסגל ללמוד. יב. יראה מתלמיד חכם ...

... חמרא וריחני פקחין. ז. על ידי המחלקת אין הדעת מישבת. ח. אדם מצטער מדבר, הנראה לעינים יותר מהצער, שמצער מהידיעה. ט. העוסק בתורה ובגמילות חסדים, זוכה להבנה. י. על ידי פת שחרית נתחכם. יא. הקדוש ברוך הוא משרה נבואתו ... היה חכם גדול, וכל רז לא אניס לה, והיה יודע טבע האריה, והטבע מתנהגת בידיעת התורה, והיא תחת יד הידיעה. [אמר המעתיק: שמעתי מפי מורנו ורבנו הרב רבי נתן, זכר צדיק לברכה, שזה האות ב' שיך לאות א' הקדום ...

... ה' ושפל יראה וגבוה ממרחק ידע" 'יראה', הוא בחינת אור הישר 'ממרחק ידע', הוא בחינת אור החוזר [כי עקר הידיעה, לידע מה שרואה הוא על ידי בחינת אור החוזר, שהיא בחינת מה שחוזר הכח הראות לעיניו ועל כן לפעמים ... פנאי שיחזר הכח הראות לעיניו ויציר הדבר בדעתו עד שידע אותו [וכמבאר בסימן ס"ה אות ג' עין שם] נמצא שהידיעה מה שיודע מה שהוא רואה, זה בחינת 'אור החוזר'] ודע, שהסתכלות עושה כלי, דהינו גבול וזמן כי מקדם ראותו ...

... יודעים כלל נעשים דברים כאלו בעולם אין יודעים כלל] ושאלתי אותו הלא כבר אמרתם שעתה נודע לכם ענין תכלית הידיעה אשר לא נדע וכו' השיב [מאז שיצאתי מברסלב עד כאן כבר גם איני יודע]. [כל זה אמר בשעת השיחה ...

... - חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות מבואר כי אף אחד לא באמת מבין את הבחירה ואת הידיעה באמת. כי מצד האמת זה סותר אחד את השני. והאמת היא אחת בהכרח, וממילא דבר זה אינו ניתן להבנה ... מבואר כי הסיבה שיש לאדם בחירה חופשית, היא רק משום שהשכל שלו קטן ולא מבין את הסוד של הבחירה והידיעה. ולעתיד לבוא כאשר יהיה לבני האדם שכל גדול, באותו הרגע כבר לא תהיה להם בחירה חופשית כלל. שהשכל הזה ... רואים כמה חכמות עמקות שאין יכלת במח האנושי להבין על בריו כמו כמה וכמה מבוכות שאנו נבוכים בהם כמו הידיעה והבחירה שאין מח של אנושי יכול להבין את הידיעה הזאת והשכל הזה הוא בחינת מקיף שאין נכנס בפנימיות המח כי אם מקיף אותו מבחוץ והשכל הפנימי מקבל חיותו מהמקיף הזה ודע, שזה עקר כח הבחירה כל זמן שהשכל אין כל כך גדול להבין הידיעה והבחירה אזי כח הבחירה על מקומו כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך ואז יתבטל הבחירה וזה זה עקר כח הבחירה זה שאין יודע השכל של הידיעה והבחירה וזה שאמרו חכמינו ז"ל, שלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם 'על ראשיהם' הצרך לומר כי לעתיד יתבטל הבחירה וזה ... מוהר"ן ח"א - תורה נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור מבואר כי צריך לכלול ולבטל את הבחירה בתוך הידיעה. כאן breslev.eip.co.il/?key=569 - חיי מוהר"ן - תז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה מבואר שאי אפשר להבין את עניין הבחירה והידיעה. כי זה 2 דברים שסותרים זה את זה וכולי. ומי שמבין את זה, ממילא אין לו בחירה וכולי. וכאן ... יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר וכמו שהוא רוצה עושה והבן הדברים מאד ***** ונסכם: עניין הבחירה והידיעה אין אפשרות להבין אותו בשכל אנושי. כי הבחירה היא ההפך של הידיעה והידיעה היא ההפך של הבחירה. וכל מי שאומר שהוא מבין את העניין הזה בשכל האנושי, הרי שהוא אינו מבין את שורש השאלה של הבחירה והידיעה, או שהוא לא מבין את התשובה של עצמו. כי העניין הזה של הבחירה והידיעה, הוא השתלשלות של השאלות שבאות מהחלל הפנוי, וסוד הצמצום, ששם אין תשובה בשכל אנושי. כי אלו 2 דברים הפוכים ... מצד האמת באמת, מאחר שהאמת היא בוודאי אחת, ואין הרבה אמת, אז בוודאי שיש תשובה לשאלה הזאת של הבחירה והידיעה. אך לשם כך על האדם לזכות לשכל הנקנה, שבו מגלים את התשובה לשאלה הנ"ל. אבל, ברגע שמגלים את התשובה ...

... זו אינה שלמות. כי על השאלות של החלל הפנוי אין תשובה בשום שכל. והשלמות היא כאשר האדם מגיע לתכלית הידיעה שלא נדע, ששם אין שום שאלה כלל. דהיינו שהאדם חוזר בתשובה שלמה על כל הקושיות שלו, כי בשכל הנקנה ...

... שלמה כזו, שעליה לא ניתן להטיל ספק האם האדם בהיכלי התמורות. ואז יראה ההפרש, היינו כאשר האדם מגיע לתכלית הידיעה שלא נדע, ואז הוא מגיע לידיעה שלמה כזו, שבה ורק בה הוא בוודאות שלמה שאין וודאות אחריה לגבי האמת ... שהאדם יודע דבר שאפשר לא לדעת אותו / לדעת דבר אחר שונה ממנו, הרי שהוא עדיין לא נמצא בתכלית הידיעה שלא נדע, והוא עדיין נמצא בהיכלי התמורות. על האדם להבין, כי הקליפה קודמת לפרי. וככל שהקליפה קרובה יותר לפרי, ... להשיג, כל זמן שאדם יכול לדעת יותר / טוב יותר ממה שהוא יודע, הרי שהוא עדיין לא נמצא בתכלית הידיעה. תכלית הידיעה היינו כאשר האדם מגיע מיצוי השכל האנושי, דהיינו אינו יכול לדעת יותר בשכל אנושי, שאז השכל שלו הופך להיות ... שאדם לא הגיע לידיעה שלמה שאין שלמות אחריה, כל זמן שקיימת אפשרות לדעת יותר, הרי שהאדם לא נמצא בתכלית הידיעה. דבר נוסף: כל זמן שיש לאדם שאלה כלשהי בנושא כלשהו, הרי שהוא עדיין בהיכלי התמורות. דהיינו כל זמן שהשאלות ...

... היכלין, דלאו אנון נהורין, ולא רוחין, ולא נשמתין, ולית מאן דקימא בהו, ולא מתדבקין, ולא מתידעין' ודע, שזה תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה דלא ידע וזה בחינת: "'והשביע בצחצחות נפשך" כי אורות אלו הם הצחצחות שהם למעלה מהספירות אשרי מי שזוכה שירדף ...

... בשורשו ושם הוא מתאחד עם ההפך שלו. וכל זמן שהפרי לא התבשל, היינו כל זמן שהבריאה / השכל / הידיעה לא נכללה בשורשה, הרי שיש לה כוח המושך, שמושך את האדם לצד אחד יותר מאשר לצד השני. והדבר הזה ...

בחירה וידיעה לפני ואחרי - האומנם? שאלה: רבי נחמן אמר בכמה מקומות שאין תשובה לשאלת הבחירה והידיעה ואי אפשר להבין זאת בשכל אנושי ומי שיבין זאת תתבטל אצלו הבחירה. אך שמעתי תירוץ די פשוט על השאלה ... שאלה? מהי השאלה? והאם אפשר לדעת תשובה? תודה תשובה: הנושא הוא די פשוט. אין תשובה בשכל אנושי לשאלה של הידיעה ושל הבחירה. וכל מי שאומר אחרת שיש תשובה, הרי שהוא בסך הכל לא מספיק חכם כדי להבין את השאלה. ... ואז הם ממציאים אמונה שלישית כדי לפשר בין 2 האמונות שלהם. לעומת זאת, מי שמבין בשכלו את עניין הבחירה והידיעה, מבין שאין כאן שום שכל לתרץ את העניין הזה. וההבדל הוא יחיד בלבד. אם האדם מאמין שיש בחירה ומאמין ... הוא דייקא מבין את השאלה, וממילא הוא מבין שאין לזה תשובה. וכעת ננסה להבהיר עוד קצת את עניין הבחירה והידיעה. כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=81 התבאר כי יש לעשות הפרדה ברורה בין שאלת הבחירה והידיעה לבין השורש של השאלה הזאת. פירוש: על שאלת הבחירה והידיעה יש תשובה אחת. מצד האמת אפשר בקלות להוכיח את אחד מהצדדים. עם טיפה מאמץ שכלי + טיפה ריכוז + ... את האמת, אפשר בשניה אחת להבין ש... (תגלה לבד). יחד עם זאת כאשר אומרים שאין תשובה לשאלה של הבחירה והידיעה, מתכוונים לומר משהו אחר. והוא כי אין תשובה בשכל אנושי לשורש של שאלת הבחירה והידיעה. ומהו השורש הזה? השורש הוא הצמצום של האין סוף בתהליך הבריאה. בחירה = פירושו שהנברא נפרד מהבורא, שזהו העולם, ... שהנברא הוא אחד עם הבורא, שהבורא ממלא את כל המקום, שאין עוד מלבדו וכולי. זהו שורש השאלה של הבחירה והידיעה. דהיינו הבחירה אפשרית רק משום כך שהנברא נפרד מהבורא. והידיעה פירושו שהנברא אינו נפרד מהבורא. ומי שמבין את השאלה בצורה הנ"ל, ממילא הוא מבין את הקשקוש של התירוצים השונים על שאלת הבחירה והידיעה. כי מצד האמת, בוודאי שיש אמת, והאמת היא אחת בלבד. ואין שני אמת ולא הרבה אמת. ובוודאי או שיש ... כל מיני תירוצי כזב. אך מי שמבין את שורש העניין, מבין שאין כאן תשובה בשכל אנושי. וכפי שאמרתי. לשאלת הידיעה והבחירה בפירוש הפשוט שלה, בהחלט שיש לה תשובה חד משמעית וברורה שאינה נגד השכל. היינו בקלות אפשר להוכיח ש...