... תטו בענין הקשיא של הידיעה והבחירה, כבר מבאר בהספר לקוטי מוהר"ו בהתורה בהעל תך בסימן כ"א שזהו בחינת שכל המקיף שאינו נכנס לתוך השכל הזה עד לעתיד, עין שם. וספר רבנו זכרונו לברכה שכבר היה לו תרוץ נכון על ...

... לבן דיקא וסדר לפני משה שלש עשרה מדות של רחמים הינו כנ"ל כי על ידי טלית דקדשה שהוא בבחינות מקיף שהוא בחינת הרוח חיים בחינות: "סובב סבב הולך הרוח" נכנע טלית דקלפה בחינת הרוח דקלפה וזהו: "לאחוז בכנפות הארץ ...

... הוא בחינת מקיפין שהשכל הזה הוא גדול עד למאד עד שאין המח יכול לסבלו ואין נכנס במח אלא הוא מקיף את הראש כמו שאנו רואים כמה חכמות עמקות שאין יכלת במח האנושי להבין על בריו כמו כמה וכמה מבוכות שאנו נבוכים בהם כמו הידיעה והבחירה שאין מח של אנושי יכול להבין את הידיעה הזאת והשכל הזה הוא בחינת מקיף שאין נכנס בפנימיות המח כי אם מקיף אותו מבחוץ והשכל הפנימי מקבל חיותו מהמקיף הזה ודע, שזה עקר כח הבחירה כל זמן שהשכל אין כל כך גדול להבין הידיעה והבחירה אזי כח הבחירה על מקומו כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של ... בחינת קדש בחינת חפה מקיפין וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'כל צדיק וצדיק נכוה מחפתו של חברו' כי מקיף של זה גדול ממקיף של זה והשכל שהוא מקיף לזה הוא פנימי לזה וזה בחינת שבעת ימי המשתה שאחר החפה הינו בחינת שבעת הנרות הנ"ל שעל ידם יכנס המקיף לפנים. וזה בחינת שבעת ימי אבלות רחמנא לצלן שמתאבלין עליו על שנסתלק נשמתו כדי שיעלה נשמתו לאור הפנים הנ"ל ... שזכה להבין את הסגלה בודאי הישר לגלות הסגלה לעם סגלה בכן כל אחד ואחד לפי בחינתו יש לו פנימי ומקיף וכל אחד לפי בחינתו מה שחננו השם שיכניס המקיף לפנים ולהבין ולחדש איזהו דבר הישר מחיב שיגלה ויכניס זאת ההבנה של הסגלה שהיה אצלו סגלה שיגלה לעם סגלה ... הזה ולא יתגלה אלא לעתיד אבל בזעיר אנפין חכמות של האדם שהאדם יכול להשיג אותם גם בהם יש פנימי ומקיף וכל אחד לפי בחינתו יש לו פנימי ומקיף ואלו המבוכות הנ"ל שאי אפשר לשכל האדם להשיגם הם מבחינת עתיקא וכל החכמות שיכול מח אנושי להשיג אותם הם ... כן אז ימלא שחוק פינו הינו שנשחק ונלעיג מידיעתם והשגתם כי השגתנו יהיה לאין סוף וקץ והידיעה יש בה מקיף ומקיף למקיף כמובא לעיל על פסוק "בהעלתך את הנרות" וזהו: נחמו נחמו הינו מקיף, ומקיף למקיף שהידיעה היא עקר הנחמה של כל הצרות יאמר אלקיכם אמירה בחשאי בחינת שמן בחינות שבעת הנרות אלהים לארמא קלא ... המחין והשפע אלקי בהעלם וכו' כנ"ל ולזה צריכים צעקה כדי להולידם ואחר כך כשנולדים המחין עדין יש בהם פנימי ומקיף ולזה צריכין לקדש שבעת הנרות כדי להכניס המקיפין והשפע אלקי לפנים ולעשות מהמקיף פנימי עין שם היטב ותבין וזהו שפרש הפסוק "נחמו נחמו" הינו: לזכות להשגת המקיפין הינו השגת הדעת שזהו עקר ... שעל ידי שני בחינות אלו זוכין להשגת המקיפין שהוא השגת הדעת הקדוש שזהו עקר הנחמה בחינת 'נחמו נחמו' הינו מקיף ומקיף למקיף כנ"ל [כל הענין הנ"ל, המבאר בקצור על פסוק 'נחמו נחמו' בלשונו הקדוש, שמעתי מפיו הקדוש מעצמו בבאור יותר קצת, ... אתכם מתחת סבלות מצרים" כי עקר הגאלה על ידי הדעת ודע, שגם לעתיד שתמלא הארץ דעה ויהיה נעשה מהשכל המקיף שכל פנימי גם אז יהיו מקיפים אחרים כי בודאי לא ידעו מהות השם יתברך רק כל אחד ישיג לפי ... בין ישראל בעצמן בודאי יהיה הפרש גדול בין כל צדיק וצדיק מכל שכן בין צדיק לרשע כי מה שיהיה מקיף לזה יהיה פנימי לזה כנ"ל: 'כל צדיק נכוה מחפתו של חברו' כנ"ל, עין שם וכמובא פרוש הפסוק: "כי מלאה ... לחמם את עצמו נמצא מה שמבואר לעיל על מאמר זה. "כל צדיק נכוה מחפתו של חברו" שפרושו, שיהיה נכוה מהמקיף של חברו כי מקיף של זה גדול ממקיף של זה והשכל שהוא מקיף לזה הוא פנימי לזה וכו' כי חפה הוא בחינת אורות מקיפין כנ"ל כל זה הוא ענין אחד, עם מה שכתבנו כאן כי החפה שהוא המקיף הוא בחינת חפוי וכסוי ממש שמחמם את האדם כי עקר החמימות והתלהבות הוא מבחינת השגת המקיפין כנ"ל והבן היטב] ... ידי שמשנין הפנים על ידי לבושין אחרים נפטר ממנו וכן בעקר האדם הינו בהשכל יש בחינות לבושין הינו השכל המקיף וצריך לעשות מהמקיף פנימי ולעשות לו מקיפין אחרים הינו בחינת מלבושים אחרים ועל ידי זה נצול מכל אורב ומסטין כי 'מלבוש' בגימטריא ... אל הוא אור הפנים הקשו כי יש מקיפים אצל השכל הינו שאינו נכנס להשכל פנימי האנושי ויש מקיפים להתורה שמקיף להתורה ואינו נכנס לתוך התורה ובהמקיפים יש שהם מקיפים ועומדים לפני העינים רק שהם מקיפין ואינם נכנסים להשכל ויש ... כך יכנסו המקיפים של התורה לפנים וכן המקיפים של השכל מה שאי אפשר להשיג מצד חסרונו האנושי יהיה נעשה מהמקיף פנימי דהינו שיבוא מההעלם למקיפים והמקיפים יהיו נעשים פנימי [הקשיא זאת הקשו במקום שהקשו, והוא ז"ל אמר על זה ...

... פה' וזה בחינת: "וירק את חניכיו" שאברהם הוא בחינת ימין בחינת חבוק 'וירק' זה בחינת קו הירק שנמשך מבינה ומקיף את כל העולם וחניכיו זה בחינת חסדים כמובא במדרש, לשון חניכתו ששמן אברהם כשמו הינו שקו הירק מבחינת אני ...

... עצמו היה מחזיק יותר לאין ואפס יותר מבחינת אין ואפס שהיה מחזיק אותם והבן היטב. כאן יש סוד של מקיף של עתיקא סתימאה, כי הוא אין יותר מאין וכולי. ראה באורך כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=27 - פרדוקסים בדברי רבי נחמן מברסלב. ...

... אחד אך על ידי בחינת החלל הפנוי שמשם צמצם אלקותו כביכול ובתוכו ברא את כל הבריאה נמצא שהחלל הפנוי מקיף את כל העולם והשם יתברך שהוא סובב כל עלמין מסבב גם על החלל הפנוי ועל כן שיך לומר ממלא ... הדברים כי הגביל חכמתו בהאותיות שאותיות אלו הם גבול לזה, ואותיות אלו הם גבול לזה אבל בהחלל הפנוי שהוא מקיף כל העולמות כנ"ל והוא פנוי מכל כביכול כנ"ל אין שם שום דבור, ואפילו שכל בלא אותיות כנ"ל ועל כן ... יותר עליון לפי בחינתה וכן למעלה מעלה עד ראשית נקדת הבריאה שהיא תחילת האצילות ושם אין למעלה ממנה ואין מקיף לאותה חכמה שיש שם כי אם אור האין סוף המקיף לחלל הפנוי שבתוכו כל הבריאות והחכמות ובודאי גם שם יש בחינת חכמה אך החכמה שיש שם באור אין סוף ... וחכמתו אי אפשר להשיג כלל ואין שם רק בחינת אמונה שמאמינים בו יתברך שאורו האין סוף מסבב כל עלמין ומקיף הכל ואמונה, יש לה גם כן זמר ונגון המיחד לאמונה וכמו שאנו רואים שאפילו אמונות עכו"ם בדברי טעותם יש ...

... האחד יודע ידיעות רבות, ואין רבוי במדעו. השני, יודע הדברים קדם המצאם, אפילו כשאין להם הויה כלל והשלישי, שמדעו מקיף דברים שאין להם תכלית. והרביעי, שאין שנוי בידיעתו ואין שנוי כשיודע הדבר בכח, ואחר כך שבפעל. והחמישי שידיעתו אין ...

... הם המקיפים של האין סוף. דהיינו שהאדם זוכה להשיג את האור אין סוף. וכל זמן שהאדם אינו זוכה לשכל המקיף, אז בעצם יש לו פגם בבגדים, ואז קר לו, דהיינו שאז האדם מרגיש חסרונות / תאוות וכולי. גם הבגדים ...

... המלך אינו מלך, גם זה טוב. אבל כשתהיה בשמחה אזי אהיה בשמחה יתרה מאד = נאמר רק שכאן יש מקיף של החלל הפנוי. ויש כאן שכל מעל השכל. כי אם הכל כבר טוב, אז כיצד יכול להיות יותר טוב ...

... אבל מה שאין יכול לכנס לתוך שכלו דהינו מה שאי אפשר לו להבין זה בחינת מקיפים כי זה הדבר מקיף סביבות שכלו ואי אפשר לו להכניסו בפנים בתוך שכלו כי אי אפשר לו להבין זאת, מחמת שהוא בחינת מקיף אצלו וכשעוסק לדבר עם בני אדם, ומכניס בהם דעתו נמצא שנתרוקן מחו מהשכל והדעת שהיה לו אזי על ידי זה נכנס השכל המקיף לפנים כי על ידי שנתרוקן שכלו על ידי שהכניס דעתו בחברו על ידי זה נכנס המקיף לפנים, וזוכה להבין בחינת השכל המקיף דהינו שמבין מה שלא היה יכול להבין מתחילה כנ"ל ויש כמה בחינות במקיפים כי מה שמקיף לזה, הוא בחינת פנימי אצל חברו שהוא במדרגה למעלה ממנו וכן למעלה מעלה ויש שכל, שהוא בחינת מקיף לזה ואצל אחר זה השכל הוא נמוך אפילו מבחינת פנימי מחמת שהוא במדרגה גבוה ממנו הרבה ועל ידי שמדבר אחד עם חברו ביראת שמים ומכניס בו דעתו על ידי זה נכנס מקיף שלו לפנים כנ"ל וכן למעלה מעלה שכל אחד לפי בחינתו ומדרגתו נכנס מקיף שלו לפנים על ידי שמדבר עם חברו ותלמידו ומכניס בו דעתו כנ"ל וזהו: כי קרוב אליך הדבר מאד, בפיך ... בחינת "מה חמית מה פשפשת" בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע' וזה בחינת שפע הכתר כי כתר הוא בחינת מקיף, כמו שכתוב: "כתרו את בנימין" וכו'. ז. וזה החכם שזוכה לאלו המקיפים הנ"ל, בחינת שפע הכתר הוא צריך שיהיה ... תלמידו איזה פשט בגמפ"ת [גמרא, פרוש, תוספות] ובתוך דבריו הוא בא על איזה קשיא ואותו הקשיא היה בתחלה בבחינת מקיף אצלו כי לא ידע ממנה בתחלה ותכף כשנופל בשכלו זאת הקשיא, הוא אומרה בפני תלמידו ובתוך כך כשמסביר לו הקשיא, נופל בשכלו תרוץ על הקשיא נמצא שחוזר ומשיג מקיף אחר, שהוא תרוץ על הקשיא ואזי אומר גם התרוץ בפני התלמיד אך כשמגלה גם התרוץ בפני התלמיד אזי נכנס בו עוד מקיף אחר ואז על ידי זה השכל שבא עליו עתה, הדרא קשיא לדוכתא ואדרבא, עתה הקשיא חזקה ורחבה יותר מבתחלה נמצא שעל ידי שגלה התרוץ בפני התלמיד שעל ידי זה נכנס בו מקיף אחר, דהינו שכל חדש שעל ידי זה חזרה הקשיא למקומה ביתר עז כי עתה הקשיא חזקה ורחבה יותר מבתחלה כמו כן יש בהשגות שיש דברים שאסור לגלותם כי אם יגלה זה התרוץ בפני התלמיד יכנס בו מקיף חדש שעל ידו יהיה הקשיא חזקה ורחבה יותר מבתחלה עד שיוכל לכנס בהשגות מקיפים שהם למעלה מהזמן שאין הזמן ... הם למעלה מהזמן כי כל מה שהוא מגלה איזה שכל, קשיא או תרוץ נכנס בו שכל חדש שהוא בחינת מקיף כנ"ל על כן אם לא יהיה נזהר בדבריו לדקדק איזה דבר לגלות ואיזהו דבר שלא לגלות על ידי זה ... אך תכף כשאמר משה הקשיא, נפל בשכלו תרוץ על הקשיא אך אם היה אומר את התרוץ, היה נכנס בו מקיף אחר והיה בא על קשיא יותר חזקה ורחבה מבתחלה שתק על התרוץ, הינו שישתק ולא יגלה את התרוץ כדי ... על קשיא יותר חזקה מבתחלה הינו שתכף כשמגלין את השכל הפנימי אזי עולה במחשבה שכל אחר חדש כי נכנס מקיף אחר לפנים ועל כן צריכין לשתק, כדי שלא יבוא למקיפים שאין צריכין להשיגם כנ"ל וזהו: שתק, כך עלה במחשבה ...